יודעים שיש תחלואה גבוהה של כ5,000 איש מאומתים ביום וכבר מתו יותר מ1,200 אנשים, יודעים שהמשך הדבקה תביא לעלייה מעריכית (כלומר קצב שמכפיל את עצמו מה שאומר פי כמה מתים בפחות זמן, בנוסף לסכנת קריסה של מערכת הבריאות), יודעים שחוסר הקפדה גורם להדבקה וקודם כל לסביבה הקרובה שלך - ובכל זאת כל אחד מנסה למצוא איך לחפף ולמה לו מותר כי השני לא מקפיד, כאילו מדובר כאן במשימות למסיבת כיתה. ומשום מה כמה שהציבור 'צדיק' יותר ככה פחות אכפת לו. 

מישהו התרברב הערב באיזו קבוצה "התפללתי במניין בלי מסיכות ובלי כלום והיה תענוג (סתם כי בא לי קצת לפוצץ את הבועה שלכם)". כל כך מרגיז, שילוב מחליא של טיפשות ורשעות. 

עניתי לו "זה נראה לך מצחיק אבל יש מצב שרצחתם מישהו ואפילו לא תדעו על זה". וכן, זה ממש ככה. 

לא ברור לי מאיפה יש לאנשים כאלה חוצפה לבקש להיכתב בספר חיים ו"מנע מגפה מנחלתך".

הצגת מצב מצוין (ירידה ל200 חולים) ואז שאלת מה האלטרנטיבה - למה צריך אלטרנטיבה למצב מצוין?

אם אתה שואל מה הלאה, ובכן - שחרור סגר עם הנחיות זהירות. אם ישמרו על ההנחיות (שלא כמו בפעם הקודמת) לא אמורה להיות התפרצות.

עוד בסגר הראשון כתבתי שסגר הוא לא הפתרון האידאלי (אפילו אם הוא כן יותר יעיל - עדיין לא ברמה שמצדיקה את שיתוק הכלכלה) ואני עדיין חושב ככה.

אבל שתי נקודות:

א. כשהציבור לא שומר על ההנחיות ולא נזהר מהדבקה, ובפרט כשהמצב כבר חמור ממילא (כי כשההכפלה היא במספרים נמוכים זה עוד נסבל אבל במספרים גבוהים הקצב יותר מהיר וההשלכות יותר קשות), אז אין ברירה אחרת.

ב. גם אם יוריד ל200 ויחזור תוך חודשיים ל5,000 (במידה ואנשים שוב לא ישמרו, מה שיצריך סגר נוסף) - זה לא כמו להמשיך את המצב כמו שהוא כי המשמעות היא לא להישאר ב5,000 אלא להגיע תוך חודשיים ל20,000.

ותקרא שוב את התגובה שלי - אני לא דיברתי בכלל על הסגר, אני דיברתי על הזהירות שלא להדביק.

היא לא תוריד את מספר החולים מ5000, ל200, אבל היא יכולה לשמור על רמה באיזור 200.

אפילו אם מקדם ההדבקה יהיה קצת יותר גבוה, ועוד חצי שנה, לדוגמא נצטרך סגר שלישי, זה נראה לי, על אף המחיר הכלכלי הכבד, עדיף על עשרות מתים מדי יום בחודשים הקרובים.

לדכא את המגפה, ולא לתת לה להשתולל בצורה חופשית.

אם ייתנו למחלה להתפשט בצורה חופשית, בסופו של דבר, יגיעו כנראה למצב של השבתה משמעותית, בין אם כהחלטה ממשלתית, ובין אם כי הציבור יחשוש, ויצמצם פעילות.

למשוך זמן, ולהגיע לזה אחרי הרבה מאוד מתים, ובמצב הרבה יותר קשה, זה לא יעיל למשק, שגם על המגפה עצמה משלם מחיר כבד.

אם לא היו מתעכבים כ"כ עד שעשו את הצעדים הנוכחיים, ולא היה את כל הלחץ נגד כל החלטה לסגור דברים, היה אפשר כנראה להסתפק בצעדים מתונים יותר.

על אף שהם הוכו קשות בגל הראשון, ומספר המתים שם ביחס למספר הנפשות במצטבר, פי כמה מאשר בישראל.

[בבריטניה, בהתחלה המדיניות הייתה להגיע לחיסון העדר].

אני משער שגם בשוודיה לא הגיעו לחיסון העדר.

בוודאי ביחס לשבדיה, אבל גם ביחס לרוב המדינות, והגיל החציוני במקסיקו וברזיל שנפגעו בצורה קשה דומה לישראל.

ספק גדול האם יש מדינה שהגיעה לחיסון העדר, ובוודאי שהרבה מדינות שילמו כבד מאוד, ועדיין לא הגיעו אליו.

ובשביל שתהיה אפשרות לנצל את האיכות של שירותי הרפואה, צריך שהעומס עליהם לא יהיה כ"כ גדול.

במספר רופאים לנפש, המצב שלנו פחות טוב ביחס להרבה מדינות מפותחות אחרות, כך שהמרחב תמרון פחות גדול. [כמובן שהוא טוב בהרבה מאשר במדינות נחשלות].

אין לי נתונים על גיל האוכלוסיה בסיכון בישראל ובברזיל, ולכן השתמשתי בפרמטר שאני מניח שמשקף אותו.

לאותם בני שמונים עד מאה שנהרגו בשואה לא היו ילדים נכדים ונינים, ולכן הפגיעה היא בכל שכבות הגיל, והיחס בין שכבות הגיל נשמר.

ממה שהיה לפני חודש.

זה ממש לא נראה כמו חסינות עדר, זה יותר נראה יותר כמו התחלה מתונה של גל, שאפשר עוד כנראה לעצור אותה בהתנהלות נכונה.

כל המדינה נדחקת - ואלו מתקהלים..

מספרים מעשיות שאין הוכחות על הדבקות משם - כש"הקרן החדשה" המליצה מראש לשים ניידים על מצב טיסה, שלא יוכלו לעקוב.

וכמובן, גורמים לזלזול כללי בהנחיות. אנשים מתאמצים על קפסולות של 20 איש, מצטמצמים בעסקים שלהם - אלו מה איכפת להם.. והם "מאשימים" שהממשלה נכנעת לקבוצות לחץ - קרי החרדים - ולכן הסגר...

זו קבוצת הלחץ העיקרית שנכנעו לה, בגלל גיבוי התקשורת ועוד כמה פוליטיקאים, ש"יסבירו: שלא נותנים להם להפגין מטעמים פוליטיים...

ייתכן שנדבקו בהפגנות אבל פשוט לא בודקים את זה.

אבל מה שכן - במקומות פתוחים יש הרבה פחות סכנה להדבקה ביחס למקומות סגורים (כמובן שצפיפות ומגע הם גם פקטור).

כי שבוע שעבר שמעתי כמה וכמה כתבי בריאות שאמרו שאין סעיף כזה בשאלון.

אמרו שלא שואלים את זה כי אין קטגוריה כזו.

ה"הדבקה" של ההפגנות בבלפור.

מחקים אותם.

אמנם היה מקום לצפות מאנשים שיש להם יראת שמיים, שלא יחקו דגם כזה של סיכון נפשות, כמו שלא היו מחקים חילול שבת, אבל מכל מקום - ברור שאחד הנזקים העיקריים של הפגנות האנרכיסטים, הוא הזלזול שזה מביא בעקבותיו.

אם שאר הציבור היה מתנהג כמו שצריך, רוב ההדבקה הייתה נמנעת.

אפשר לשער לפי מספרי החולים בכל עיר וישוב, שרוב ההדבקות לא התרחשו בבלפור.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל