הידעתם? מי שהלכתית לא רוצה לתרום אברים אחרי המוותאריך וייס
אסור לו לקבל איברים.

חוויה.


ברצינות,תחתמו על תרומת איברים. זה מציל חיים
מה שכתבת בכותרת, זה מובן מאליוrivki
יש לי אדי. לא כדי לקבל איברים קרובה
עדיף על בלבבי.הָיוֹ הָיָה

אדי בעייתי מאוד הלכתית.

לפני כשנה הרבנים דרוקמן מלמד וכוליadvfb

החלו לתמוך בו. הבנתי שנוצרו התאמות באדי.

אכן, בלבבי זה סתם שקר של דוסיםאריך וייס
ניתן לסמן באדי שמותר לתרום רק באישור איש דת מטעם המשפחה.
לא סתם דוסים, דוסים עם קרניים ואף מעוקל, שגונבים לאריך כסף..הָיוֹ הָיָה

מסכן אריכוש   במקום שהכסף שלו ייתרם כראוי  לאל ג'זירה, זה הולך לדוסים המסריחים והמרושעים. מסכן.

לא, בזכות בלבבי - היום אפשר לחתום על אדי!ק"ש
עד לפני כמה שנים, המשמעות של חתימה על אדי, היתה הסכמה לתת את ההחלטה לשיקול דעת בלעדי של הרופאים. לא פעם שיקול הדעת הזה, לא עמד בגדרי קביעת המוות לפי ההלכה. לכן נאלצו להקים את בלבבי.

לאחר הקמת 'המסלול העוקף', נזכרו באדי לאפשר את ההבהרה הזאת.
נכון, אבל היום זה סתם מיותראריך וייס
מה שמזכיר לי את המסלול העוקף של אותה מסורבת גט. אותו דבר
ולזה אתה קראת "שקר של דוסים" להזכירך....הָיוֹ הָיָה

 

 

ולכן היום, ההמלצה של 'בלבבי' היא לחתום עלק"ש
כרטיס אדי המחודש:
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://bilvavi.co.il/&ved=2ahUKEwj6kK_D1IHsAhVwTRUIHXHoAT0QFjAAegQIAxAB&usg=AOvVaw0HrgGZPWWtRye2L5j17lnJ

וגם החתימה כשאתה נכנס מהאתר שלהם, היא על 'כרטיס אדי'. משום מה היה לך צורך בוער, להשמיץ את 'הדוסים', בלי הצדקה.
שמע, אני חושב שיש הרבה בעיות בציבור הדוסיםאריך וייס
ולצערי יש לנו אפס ענווה וזה חבל. אז אני יתקוף כי אולי ככה יהיה לו מעט ענווה.

בלבבי היה ונגמר, כיום אין לו שום יתרון. אז הוא שקר של דוסים דה פקטו. נכון?
לא, היום זו עמותה שעוסקת בהעלאת המודעות בציבור הדתיק"ש
כרטיס נפרד לא קיים היום. אין בזה שום שקר.
ועדיין,אין מודעות בציבור.אריך וייס
אם היה לא הייתי פותח את השירשור הזה.

אגב, גם בציבור הכללי אין יותר מדי.
רק חבל שבשביל לקרוא כמו שצריך, באתר של 'דוסים'ק"ש
צריך לפתוח את הנטספארק
^^^^בד'כ תחרות מוסיפה טובrivki
זה פשוט לא נכוןג'ון
כבר ב2007 היה אפשר לסמן בחתימה של כרטיס אדי שתרומה תתבצע רק באישור איש דת לפי בחירת המשפחה. 4 שנים לפני שקמה עמותת בלבבי.
וההבדל המהותי והקריטי -ק"ש
שהנוסח ההוא, אומר שהמשפחה ההמומה, שגם נתונה ללחץ של הרופאים, צריכה עכשיו למצוא 'איש דת', שגם מונח מספיק בנושא, מה שבד"כ רב בית הכנסת שלהם אינו. מציאותית ראו, שאפילו כשהחוק (של עותניאל שנלר) חייב - פעמים רבות לא עמדו בבדיקות הוודאיות של מות מוחי נשימתי, שמקובל על הפוסקים.

הנוסח הנוכחי, שאדי סרבו לו שנים והסכימו רק אחרי הקמת בלבבי ואלפי חותמים על כרטיס אלטרנטיבי, שבעת החתימה מובהר שקביעת המוות היא על פי נהלי הרבנות הראשית, ע"י נציג הוועדה המוסמכת לכך.
לא זאת לא הסיבהג'ון
1. לגבי האמירה שלך ביחס ל"רבני בית כנסת", אני לא יודע איך להתייחס. גם לשיטתך, נראה לך שהם היו חושבים לפסוק בזה לבד?! ברור שהיו מקשרים לרבנים שמבינים בזה יותר מהם.
2. החשש של אדי היה שבעלי הכרטיס של בלבבי ימנעו למעשה לתרומה לגויים, זאת הייתה הסיבה להתנגדות.
והמציאותק"ש
ברור שהוא לא יפסוק לבד. אבל המציאות, שכשמי שלא מונח בעניין ולא מבין את כל הפרטים ועכשיו - לא רק שנפלה עליו בשורת איוב (הבן/ההורה וכו' נהרג בתאונת דרכים, למשל), הרופאים גם מלחיצים אותו, שלקיים רצון המת, צריך להחליט מהר מהר, כשעדיין רלוונטי לתרום את האיברים - הרבה פעמים התפספס הלמצוא 'איש דת' שבאמת רלוונטי.

כיום, בזכות המאבק של 'בלבבי' - מובהר שההסכמה מותנית בהגדרות הרבנות הראשית ותלויה באישור אחד הרבנים (שבית החולים יודע להשיג בעצמו) שהוסמכו ספציפית לכך ע"י הרבנות הראשית.

לגבי מה שכתבת ב2. לא זאת הסיבה שבאדי התנגדו שנים להבהרה שהזכרתי. כנראה ערבבת עם הסיבה בגללה הם ניהלו מאבק מכוער נגד 'מתנת חיים'.
אוקיי, לא ידעתי, צריך לברר.הָיוֹ הָיָה


דרך בלבבי מגיעים לאדיקרובה
המון רבנים גדולים חתומים על אדי. כמדומני שגם רב ראשי. מומלץ להסתכל שם.
כשחתמתי על הכרטיס, ביררתי.
וואלה, בדיוק דברתי על זה עם אמא שלי.me.

היא אמרה לי שתרומת איברים יכולה להילקח רק מאדם שעוד לא מת.

 

כלומר - לא מת במלוא מובן המילה. 

יש חלון הזדמנויות שהוא בין חיים ומוות - מוות קליני שממנו אפשר לתרום איברים.

 

בשביל להעביר כליה - היא צריכה להיות חיה בזמן שקוצרים אותה מהאדם שעומר להפטר. 

אם הוא מת אז זה מאוחר מדי. 

 

בקיצור - הוצאת הכליה בשביל לתרום אותה (כתרומת איברים ולא כניתוח לאדם חי ובריא) זה להרוג את הבן אדם.

 

 

 

לגבי הקומבינה של בשביל לקבל צריך להיות מוכן לתת - נשמע לי כמו לחץ חברתי שלא בא להציל חיים אלא לקחת חיים. אני לא מוצא בו הרבה חסד ונחמה, אלא נסיון תעמולתי לשכנע אנשים לעשות משהו חריג ומוזר.

 

כדאי לדייק במושגים ובהלכהק"ש
את רוב האברים בהחלט שייך לתרום רק כשהאבר הספציפי עוד מתפקד. כשאבר כבר לא מתפקד, בד"כ כבר אין טעם לתרום אותו.

לגבי הדוגמא של כליה - זה בכלל לא בעיה. אדם בריא יכול לתרום כליה ולהשאר בריא. מסתובבים ביננו מאות תורמים כאלו חיים ופעילים.

לגבי לב, כבד, ריאות וכד' - זה באמת מורכב. להוציא אותם מהגוף - זה אומר שהאדם לא ימשיך לחיות. חשבון הגיוני 'גויי', אומר שאם לפנינו שוכב אדם שאין לו סיכוי לחיות וחולה אחר ינצל אם ניקח את הלב שלו - עדיף ככה.

לפי ההלכה - קירוב מותו של גוסס ברגע אחד, זה רצח וזה ב'יהרג ואל יעבור'. כלומר, גם אם קירוב מותו של א', שממילא עומד למות בתוך זמן קצר יכול להציל את ב' ואם לא נעשה זאת ימותו שניהם - אסור לנו לעשות זאת.

עד הרפואה המודרנית, השאלה של קביעת רגע המוות המדוייק - לא היתה משמעותית. כל עוד שהמערכות תפקדו - הן תפקדו וכשאחת המערכות החיוניות קרסה - תוך רגעים ספורים, גם האחרות קרסו. ממילא ההלכה הפשוטה בש"ס ופוסקים שאם האדם עם נשימה ודופק הוא חי ומחללים שבת/יוה"כ וכד' בשביל להציל אותו ואם לא - אז הוא מת.

בעשרות השנים האחרונות, הרפואה התקדמה צעדים אדירים. בעזרת מכשור מתאים, אפשר להחזיק מתפקדות מערכות גוף מסוימות, למרות שמערכות אחרות, שהן תלויות זו בזו לא.

ממילא עלתה השאלה הגדולה, מהו רגע המוות לפי ההלכה.

רוב הפוסקים (בעיקר מועצת הרבנות הראשית, בראשות מרנן ורבנן הרב שפירא והרב אליהו זצ"ל ואיתם הרב ישראלי, הרב משאש, הציץ אליעזר ועוד מגדולי הדור, שקיבלו עדות שזו גם משנתו האחרונה של 'האגרות משה' וכמוהם פסק גם הרב עובדיה יוסף זצ"ל) - סברו שכאשר מוכח באופן ברור, שגזע המוח מת, כלומר האדם מוגדר במצב של 'מוות מוחי' והסיבה שהלב והריאות וכו' מתפקדים, זה רק בזכות המכשירים, האדם נחשב מת ע"פ ההלכה. ממילא מותר לנתק אותו מהמכשירים (ולצמצם עומס קריטי מהמערכת הרפואית והמשפחה) ובמידת האפשר לתרום איברים ובזה להציל חיים של אחרים.

מיעוט פוסקים (בעיקר הרב אלישיב זצ"ל), חלקו וסברו שכל עוד הלב פועם, האדם נחשב חי ע"פ ההלכה וממילא לשיטה זאת, אין שום אפשרות לתרום איברים חיוניים.

היו גם פוסקים, שאמנם הסכימו עקרונית עם ההיתר, אבל לא רצו לסמוך על הרופאים מכל מיני סיבות. יתכן שאם היו מכירים את הכללים וההגדרות שנקבעו היום - היו מסכימים.
^^ הסבר מדויק. המוות הוא בעצם תהליךrivki
ומתי קובעים את 'רגע המוות' זו שאלה תרבותית, הלכתית, מוסרית . ברפואה אפשר להיעזר מבחינה טכנולוגית.
הקלות בה אתה חורץ גורלות.me.
מעידה שאינך מתעסק עם זה ביום יום.

לעומת אימי שתחיה שהייתה עדה לניתוחים של עקירה והתשתלה.

אתה מדבר מהבית מדרש. אני מדבר מעדות של בית חולים.

וכידוע לך מכל תחומי ההלכה הבית מדרש זו הלכה יבשה. חסרת רגשות. לא כוללת התחשבות מציאותית. רק כאשר זה מגיע לחדר של הרב עם אישה זועמת. או אל משפחה שעומדת ליד הקיר שלה ברגעים האחרונים מתחילים להגיע נשיקולים שהבית מדרש לא ידע להגיד אותם בדיון.

הדיוק שאתה מחפש טוב לבית מדרש. לא לחיים.

קירוב המוות ויהרג ובל יעבור אלו לא נתונים שאתה מעלה מול משפחה לחוצה נשאלת האם לחבר למכונת הנשמה (ולהשאיר בן אדם "חי" בקומה) או האם לתרום את האיברים שלו ולהרוג אותו.

כל תרומה (למעט קרנית) דורשת את האדם בחיים. לכן כאשר עושים תרומה הורגים את האדם. גם אם עוד רגע הוא הולך למות.. זו הריגה.

וגם אם לפני אלפי שנים החליטו שהאדם הזה מת או אם מישהו בתרבות שלנו מעיד עליו שהוא מת.. ואם הרפואה המודרנית החליטה שהוא מת.. זה לא מוריד אפילו מעט את העובדה שמי שפתח את הבטן וניתק את הכליה (בתרומת איברים של אדם העומד למות ולא אדם בריא כמו שציינתי ומשום מה לא תפסת) זו הריגה לכל דבר.

אם אתה מדבר על הלכה. מה שהרופאים מחייבים לספק הזה אוכל שתיה וחמצן. (חמצן לא באופן אקטיבי - כלומר לא לחבר למכונת הנשמה).

גם אם יש לך עשרות שנים בתרומת איברים . מה שכתבת מגיע מבית המדרש ולא מבית החולים.

הקלות שבה את חורצת עם מה אני מתעסק ובמה אני מביןק"ש
כשאת לא מכירה אותי ולא יודעת עלי כלום, מעידה שאת לא מסוגלת לקבל מורכבות.

העובדה שהבאת דוגמה של כליה - שאין שום בעיה להוציא מאדם חי והוא ישאר חי ואחרי החלמה קצרה גם בריא לגמרי, כמו גם העובדה שהשתמשת בביטוי 'מות קליני' ולא 'מות מוחי' - מעידה שהידע שלך בנושא הוא שטחי מאוד. לא רציתי להדגיש את זה בהודעה הקודמת, כי אין לי עניין בהתנצחות אישית, אלא בדיון ענייני. חבל שאילצת אותי להכנס לזה, אבל לאור ההתייחסות האישית בתגובה שלך - חשוב להבהיר מי מבין ומי צועק...

לגופם של דברים:

השאלה אם אדם, שגזע המוח שלו חדל לתפקד לחלוטין והלב שלו פועם, כי מכונות מפעילות אותו, הוא 'חי' או 'מת' - אינה שאלה רפואית, אלא שאלה אתית והלכתית. הידע הרפואי יכול לתת לנו את הנתונים על מצב הפעילות של הגוף או חלקים ממנו. השאלה האם לאור הנתונים, הצעד הבא שנבחר לעשות, יוגדר כחסד או כרשעות, כהצלה או כרצח - זאת שאלה מוסרית.

ההתעקשות שלך לטעון, שאפשר להוציא לב רק מאדם חי, תלויה באיך מגדירים 'חי'. השאלה האם כשמוציאים את הלב, או 'סתם' מנתקים מהמכונות, מורידים עומס ממערכת הבריאות וחוסכים סבל מהקרובים שכעת יכולים להתאבל ולקום, במקום לסחוב ימים ושבועות של מתח סביב קרוב שכבר לא יקום - תלויה בהחלט בשאלה, מה מגדיר את האדם כ'חי'.

כשמשפחה עומדת מול השאלות הללו (ואני מכיר מקרוב מאוד יותר ממשפחה אחת כזאת), בהחלט מעניינות אותה השאלות האתיות ואם היא משפחה שמנהלת את חייה לפי התורה - השאלות ההלכתיות.

אני לא חרצתי כלום, רק הסברתי את צדדי הדיון.
נו באמתפשוט אני..
גדולי ישראל, רבנים גדולים וחשובים כמעט מכל הזרמים, קבעו שזו מצווה גדולה לתרום איברים.

ואצלך אין אפילו פלפול, אלא פשוט קביעה פשוטה שזה רצח.

ברוך ה' הרבה אנשים חיים היום בזכות התהליך הזה, וכל המציל וכו'. תודה לא'ל שהציבור בישראל, לרבות הציבור הדתי, מצביע ברגליים (ובעוד כמה איברים) וחותם על כרטיס אדי בהמוניו.
יש להבדיל בין תרומת איברים.me.
כמו כליה של אדם בריא


לבין תרומות מפוקפקות של אנשים שנמצאים בין חיים למוות.

אני לא פוסק. ולא טוען. ולא רב. ולא מתפלפל.

אין חולק שתרומת איברים זו הריגה. יש פלפול האם זה מותר לעשות את זה למען חיים של אדם אחר.

מכיוון שאינני בקיא. ואיננני פוסק אני מביע דעה שאיננה הלכתית.
ומשקף פה נקודה של זריזי מקלדת לשפוט ולתלות בתי בכירות מעמיקה.בלי להכיר את הפרטים.

ואפילו אם זה מקור ראשון והוא ישב שם בחדר עם הרופא.. אין זה המקום לשפוט ולדון
תרומת לב וכבד נלקחות במצב של 'מוות מוחי'..אדם כל שהוא

ולכן יש מחלוקת גדולה האם היא הריגה, כאשר בשני הצדדים יש פוסקים חשובים.

לעומת זאת, אין כמעט מחלוקת, שאם היא הריגה, היא אסורה גם למען הצלת חיים של אדם אחר.

כליות עור וקרנית אפשר לקחת גם אחרי מוות לבבי.

אחלה..me.

תודה על התיקון. אשריך!

פייקפשוט אני..
אף רב לא מתיר להרוג בשביל לתרום איברים.
המחלוקת היא האם זה נחשב להריגה, כאשר האיברים ממשיכים לפעול רק בזכות מכשור רפואי, וגזע המוח כבר מת.

כאמור, רוב מניין ובניין של רבני הציונות הדתית פסקו שזו לא הריגה, אלא מצווה חשובה
פייק?.me.

אולי לא הניסוח שאתה מכיר.

 

 

תגיד לי,

סקילה, שריפה - זה גם לא הריגה אלא מצווה??

 

 

''אין חולק שתרומת איברים זו הריגה'' - פשוט שקרפשוט אני..
אוקיי..me.אחרונה
אחרי שקראתי פה כמה דברים.

אני מבין את הכוונה שלכם.

מאחל לאף אחד ממכם להגיע למצב הזה שהוא צריך להכריע על המשפחה שלו.
לא נכון - אין אף אחד שמתיר להרוג בשביל לתרוםק"ש
כלומר אין אף פוסק כזה. פשוט שהריגה אסורה גם בשביל להציל חיים. ההנחה הפשוטה שמקובלת על רוב הפוסקים - שכאשר המצב הוא של 'מות מוחי נשימתי' כלומר גזע המח נהרס לגמרי באופן בלתי הפיך - האדם נחשב מת.

אגב - למעלה ערבבת עם המושג 'מות קליני'. המושגים לא חופפים.

'מות קליני' - זה כאשר אין סימני חיות מוכרים כמו דופק ונשימה. במצב כזה החיאה וכד' יכולה לעזור ורבים חזרו משם (וכל הסיפורי 'הייתי בבית דין של מעלה', שאיני נכנס אליהם כרגע, הם ממצב כזה).

לעומת זאת ממצב של 'מות מוחי' (ברמת וודאות הנדרשת ע"פ הרבנות) - אף אחד לא חזר עד היום.
לא בקיא.me.
אשריך שאתה מעשיר את ידיעותי.

תודה.
שכוייח עצוםפשוט אני..
זה לא בדיוק נכון רפואית, אבל ממש אין לי כח לויכוחאריך וייס
הסיבה היא שכתבתי את הכותרת זה בגלל סיפור שהיה, מאן דהו קיבל לב ממשיהו. שאותו מאן דהו מת המשפחה התנגדה שיקחו את הלב לאדם שלישי. והסיפור הזה כזה מעוות ומגעיל שאין לתאר.

ותרומת איברים זה חשוב, ואמא שלך שתלך להתעדכן במה שקורה בחוץ. להוציא כליה זה לא להרוג מישהו.
אני לא מתווכח איתך..me.
באתי לשמוע ולהשמיע.

מעוות ומגעיל זה שאתה שופט אותם.
תן לאנשים להחליט מה יקרה לקרובים להם.

יש להם על מה שיסמכו
שופט אנשים שהם לא בסדראריך וייס
שוב, המוסר הכפול שלהם זה פשוט גועל נפש.
אין להם על מה שיסמוכוק"ש
יש כאן שתי אפשרויות שהולכות עד הקצה - או שזה 'רצח' או שזה הצלת חיים. אם זה רצח - זה איסור גמור, מוסרית והלכתית ואם זו הצלת חיים - זה חיוב גמור מוסרית והלכתית.

מי שכשהוא בסכנה 'סומך' על השיטה שזה לא רצח ועומד בתור שמחכה שיוציאו לב שעדיין פועם, ממישהו אחר, לא יכול כשמגיע תורו להציל אחרים, 'להזכר' שאהההה, בעצם זה רצח. כי 'יש לו על מי לסמוך'.

ינאי המלך אמר לאשתו שלומציון לפני מותו: "אל תתיראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים - אלא מן הצבועים".
יפה ענית לובן מערבא


לא מכיר את הסיפור.me.
ולא יכול לשפוט.

ואתה לא היית שם. ואתה לא מכיר את הסיפור.
אל תשפוט.

מי שמך דיין או פוסק או שופט.

אל תדון עד שתגיע. מאחל לך לא להגיע בזמן הקרוב
לא שופט את הסיפור הספציפיק"ש
מדבר על העקרון. שמעתי על התנהלות עקרונית כזאת בקרב ציבור לא קטן.
מסכים.me.
א. זה בד"כ לא סימטרי...אדם כל שהוא

כלומר, ברור שאם בגלל ההשתלה ייקחו לב מיהודי, ובלעדי זה לא יתבצע הניתוח, והוא יישאר עוד קצת זמן מחובר למכונת הנשמה במצב של מוות מוחי, אז השאלה על לתרום היא אותה שאלה על לקבל, ואין הצדקה להתנהלות אחרת בשני המקרים.

אבל נראה  שבד"כ זה לא המצב, [אלא למשל, שהתרומה תתבצע בכל מקרה, והשאלה למי].

ב. בד"כ, תרומת לב היא מאדם בריא שנהרג בתאונה וכדו'. אני מפקפק מאוד בכך שהיה באמת סיפור כזה, שהיה ניתן לעשות שימוש חוזר בלב מושתל, והייתה התנגדות.

אני מבין אותך..me.

לא חולק מקרה היפוטטי שהצגת.

 

אלא על השפיטה של אדם אחר.

 

אם זה היה מסופר כסיפור תיאורטי, חסר אנשים, זה היה נכון, והייתי מתחבר לזה.

 

 

 

לעמוד מחרוק ולשלוח אצבע - לא מתאים.

הציגו את כל הנתונים, יש יותר ברור מזה?אריך וייס


צודק.me.

ערבבתי. טעות שלי.

ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
❤️❤️אריק מהדרוםאחרונה
הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

בתוכי? הוא כוליכְּקֶדֶם
גם נכון, אבל לי יש פיצול אישיות...אברהם יאיר שטרן

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

ברוך תהיהכְּקֶדֶם
וכן למר אחי! הגם כבודו בכותבים?אברהם יאיר שטרן
בוודאיכְּקֶדֶם
בבחינת מגילת ספר כתוב עלי
נו נו, ב"האברהם יאיר שטרןאחרונה
משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"

 

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
ולזכרוני בשולחן ערוך לבני נוח הוא מרחיב על זהקעלעברימבאר
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 

אולי יעניין אותך