עזרה רבותיי עזרה [לבנים בלבד - שמירת הברית ]יש סיכוי
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך ז' בחשון תשפ"א 13:50

אהלן חברים, אני מניח שכתבו על הנושא הזה מלא פעמים, אנסה להיות מתומצת קצר וקולע. 

אני בייניש ש"ב, כמו רבים מתמודד שנים עם שמירת הברית והעניים. עליות וירידות וכו..

הקטע הוא כזה אני יכול להיות בישיבה 30 יום ואפילו יותר וזה פשוט לא יעניין אותי בכלל לא מראה, לא מעשה, לא מחשבה, פשוט כלום! 

רק אני מגיע לבית לסופ"ש / בין הזמנים.. אני 180 מעלות הפוך,כמעט כל יום נופל. מה עושים עם זה ?! 

אני אשמח לתשובה קונקרטית ממישהו שחווה התמודדות דומה,האם "יש סיכוי" בכלל לצאת מזה לגמרי ? ואם כן איך ??

 

{תחסכו את התשובות של מילוי זמן / לימוד תורה /חשובן נפש / תפילה וכו.. אני אחרי כל זה קראתי את כל הספרים שיש על נושא זה , שמעתי את כל השיעורים הכי הכי וכלום לא עוזר..}

 

הפחד הגדול שלי זה להיכנס ככה לקשר עם מישהי ולהתחתן במצב הזה.

נשמע לא ישים יאחיש סיכוי

מה זה אל תשאר לבד?! בסוף אני חוזר אחרי שישבתי עם החברה ב00:00 כל הבית ישן וזה מגיע..

אני לא בשידוכים כי אני רוצה לעשות צבא משמעותי {ארוך טווח}יש סיכוי

 אחי לשבת עד 12 עם חברים זה נורמה בגיל שלי לכל הדעות. 

 

כתבתי אני שיעור ב גיל 20יש סיכוי

לא הבנתי מה הכוונה במשפט "אי אפשר לרצות גם את העולם הזה וגם ללכת בדרך ה׳ . זה שני הפכים מכל מיני בחינות . דרכים שלא יפגשו לעולם." מה אתה אומר בעצם? שאי אפשר להיות חייל רציני בקריירה צבאית ולשמור על הברית ?

 

גם ליפול זה נורמה בגיל שלך לכל הדעות...אריאל יוסף

אם אתה עושה מה שנורמה, אתה מגיע למה שנורמה.

אם הנורמה אליה אתה מגיע לא נראית לך,

אתה צריך לשנות משהו בנורמה בה אתה חי.

למה אין אפשרות ללייקים...someone
יש - [המילה כן בסוגריים (כן ) בלי הרווח]אריאל יוסף

ותודה!!

חסימה?חידוש


יש, לא עוזר היצר חזק מזה..מוצא את הפרצהיש סיכוי


אתה יודע שגם אחרי החתונהיוני קדוש

אין שום ערובה שלא תיפול בזה.
הניסיונות יחליפו מצורה אבל ישארו. "פת בסלו" לא תמיד עוזר...

אתה נשוי?יש סיכוי


לאיוני קדוש

אני במצב בדיוק כמו שלך, וכשדברתי על זה עם אבא שלי הוא אמר לי שמנסיונו האישי זה ככה.
עוד לפני שהיה אינטרנט ברמה כ"כ זמינה ועוד לפני שחשבו על סמארטפונים.

זה נכון מה שהוא אומר.אניוהוא
יש תקופות שאסורים ועוד.
כנראה החסימה לא מספיק טובה.אניוהוא
ואם לא עוזר טוב לעבור לטלפון טיפש ולזורק את המחשב
סליחה עם כל הכבודהפי
זה פורום מעורב זה לא מתאים לפה
יש לזה השלכות למה שאתם כותבים.. זה לא בסדר.
ממש לא אין על זה שום אזהרה לא לפתוח עזרה רבותי זה לא גבריםהפי
קצת רגישות לצד השני
כתוב בכותרת בפירוש שזה לבנים בלבד.לחם מלא
זה נערך אחרי זה...someone
כן כתוב בזכותיהפי
אין בעד מה
התמודדותחרדי מתכתב

הדרך האמיתית להתמודדות - זה לדעת שכולם מתמודדים באותה התמודדות.

לא מזמן ראיתי שאחת כתבה שהיא מחפשת מישהו שאין לו את הנפילות האלו, ורציתי לומר לה שמי שאין לו כנראה שיש כאן בעיה אחרת, עמוקה הרבה יותר (אולי לא "בעיה" אבל בכל אופן בעיה בשבילה...)

 

שבע יפול צדיק וקם, זה הדרך ליפול ולקום ליפול ולקום, כמובן ששקיעות בתורה היא מועילה להצלה מכל הדברים כמו שכותב רבי משה בן מיימון (רמב"ם) שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה.

 

בהצלחה אח יקר

אז אתה בעצם אומר שזאת מלחמה לכל החיים ??יש סיכוי


ברורחרדי מתכתב

אנחנו כל החיים במלחמה עם היצר, לא רק בנושא הזה אלא בכל המישורים, כמובן שנקודת הבחירה זזה ככל שאנחנו מתעלים יותר, אם בהתחלה המלחמה היתה על X עכשיו היא על Y, אולי פעם ממש התבוננתי והיום אני רק מסתכל וכו' אבל המלחמה כשלעצמה תמשך תמיד. ידוע על גדולי ישראל שדיווחו על ירידה רוחנית כשהם עברו במקום שהיה שם בעבר פריצות, הרגש שלהם התחדד והמלחמה נשארה.

מסכים לגמריחרדי מתכתב

עם זה אני מסכים - זה בהחלט שמים וארץ לפני ואחרי החתונה, אבל זה לא מתבטל...

הסתייגות: כשאני אומר שמים וארץ אני לא מתכוון שבאמת לפני החתונה זה יותר חמור מאחרי החתונה, אלא שכך זה נראה לעין. אסביר: מאחר שנקודת הבחירה עולה וככל שאדם מתעלה הדקדוק איתו הוא על דברים דקים יותר, אבל עדיין מבחינת החומרה הוא נידון באותה רמה שבעבר היה נידון רק על דברים רציניים הרבה יותר. לכן אם אחרי החתונה ה'בעיות' הגדולות נעלמות, הרי שמעכשיו הכדור עבר לחלק אחר במגרש, אולי לרחבה, כאן כבר כל בעיטה אפילו זעירה יכולה לקבוע גורלות...

אני מקווה שאתה צודק.יש סיכוי


אוקייחרדי מתכתב

אני שמח לשמוע שכך את חושבת, המציאות שונה לצערי, הבאתי דוגמא ויש דוגמאות רבות, והאיסור לא תתורו גו' לא נכתב רק לרווקים...

הוספהחרדי מתכתב

ואני אוסיף עוד משהו... מי שחושב שאחרי החתונה אין נסיונות, מפתח אשליות ואחר כך מתרסק אל קרקע המציאות, מתוסכל וחסר כח. מי שמודע לזה שהנסיונות ישארו, ידע לנצל את הנישואין כפתרון לאותם הנסיונות ולהפוך את הנסיון מאבן נגף לנישואין למנוע רב עוצמה.

סליחה,חרדי מתכתב

מתנצל על הטעות בזיהוי, לא יודע למה חשבתי שאתה בחורה.

בנוגע למה שכתבת - הבחירה נשארת תמיד, רק דוד המלך אמר "וליבי חלל בקרבי", עיין בספר התניא שהאריך בזה שרק צדיקים גמורים מגיעים למצב של המתת היצר הרע וביטול הבחירה. אנחנו יכולים לכבוש שטחים מהאוייב אבל תמיד ישארו לנו עוד שטחים עם חיילי אוייב שמצפים לכלותנו בכל עת.

האשה הירושלמיתחרדי מתכתב

יש שיר של אהרן רזאל (נראה לי...) שמספר על אשה ירושלמית שכל צאצאיה יצאו עובדי השם, כששאלו אותה איך זכתה, השיבה שהתפללה על כך, לשאלתם שהרי כולם מתפללים על כך, הגיבה - כולם מתפללים גם על זה, אני התפללתי רק על זה.

אי אפשר לפנות את כל המחשבה רק לזה,יש סיכוי

זה לא נכון אסטרטגית, זו בוודאות טעות אחי, ההתעסקות המירבית הזאת בחטא ובתשובה עליו ולהבחבש בזה כל יום כל היום רק מביאה לעוד יותר נפילות , א מניסיון ב זה כתוב ונאמר בכל ספר / שיעור בנושא. 

רק לחיובחרדי מתכתב

המחשבה לא צריכה להיות על החטא, אלא על המטרה - להדבק בה' ולעובדו בכל לבב ובכל נפש.

ברור שמחשבה מרובה על החטא תגרום לציורים של החטא ולנפילות, אבל צריך דבקות במטרה הכללית הרצון לעבוד את ה' בכל רגע.

לא מסכים, חתונה לא פותרת את הבעיהפשוט אני..

מוזמן להיכנס לפורום נשואים טריים, שם כתבתי בדיוק את הדעה הזו - וכמה וכמה ניקים נחמדים כתבו שהם מסכימים אתי (מה שמוכיח שהם נחמדים )

 

כמו כן, כמות השרשורים בסגנון "תפסתי את בעלי כשהוא ****", יכולה להוכיח שהחתונה ממש לא מהווה תרופה במקרה הזה.

כמות השרשורים של תפסתי את בעלי כשהוא ***לחם מלא
חשובה כקליפת השום.
מי שמרוצה מבעלה (כמו מי שמרוצה מאשתו) לא תכתוב כלום בפורום הנפלא <צ> הזה.
כמו שאף אחד לא ילך לרופא שלו כדי לספר לו שהוא בריא.
ברור שיש כאן הטיית הבחירהפשוט אני..

מצד שני,

יש גם נשים או גברים שמתמודדים עם קשיים, ולא משתפים על כך בפורום.

 

לא ניסיתי להגיע למסקנה סטטיסטית אמפירית על סמך הפורום, אלא רק להגיד שחתונה היא לא תרופת קסם.

 

מי שיש לו התמכרות - חייב לטפל בה, ולא לסמוך על זה שהחתונה תגרום לו להשתנות.

 

 

אולי אפשר לחלק?someone
בין אנשים מאוד מכורים, שלהתחתן לא יעזור להם, לבין אנשים עם נטיה נורמלית.
לא נראה שהבחור פה מהסוג הראשון, אז אולי חתונה באמת תעזור?
ואולי, הרבה מהמקרים שלא עוזר, זה בגלל נישואים מאוחרים כדאיתא בגמרא "אמר רב חסדא (נראה לי שזה הוא, אני כותב מהראש ) הא דעדיפנא מחבראי, דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא באריביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך". הבחור פה צעיר ולא כ"כ מכור, מי אמר שחתונה לא תעזור?
כבר הגבתי לו בשרשור אחר שפתחפשוט אני..

אני לא מגדיר כאן "התמכרות" במובן הרפואי של המילה, וממילא מבחינה רפואית ופסיכולוגית אוננות היא מעשה מבורך שאין שום סיבה להמעיט בו.

 

אני מגדיר כאן "התמכרות" כמעשה שהאדם רוצה שלא לעשות, הוא יודע שלאחר מעשה הוא יתחרט, ובכל זאת הוא עושה זאת. כמו אדם בדיאטה שיורד על בן אנד ג'ריס שלם, כשהוא יודע היטב שבהמשך יגיעו ייסורי המצפון.

 

הבדל נוסף:

מבחינה קלינית, אם אני עושה משהו רק פעם בשנה - זו לא התמכרות, אפילו אם לאחר מכן אני מתחרט (אכילה, הימורים, סמים, כל דבר).

אבל שוב, אני לא מדבר כאן בשפה הקלינית.

 

אני מתכוון להגיד שמי שעושה זאת למרות שהוא יודע שזה רע, ולמרות שהוא יודע שיתחרט על כך לאחר מכן, כנראה ימשיך לעשות זאת גם לאחר החתונה - אלא אם כן הוא יטפל בזה. ולא, חתונה לכשעצמה היא לא טיפול.

קרא לזה איך שאתה רוצהsomeone
בכל אופן אני חילקתי בין מאוד מכור, בלי שום יכולת לעצור את עצמו, לבין אחד שאפילו אם ניקח את ההגדרה שלך שהוא מכור, זה לא ברמה גבוהה. לאחד כזה לדעתי וככל הנראה גם לדעת חכמי ישראל זה כן עוזר...
חכמי ישראל לא התמודדו עם מה שיש לנו היום - האינטרנטפשוט אני..


לא קשורsomeone
לעצם הטענה שזה עוזר."הוה אמינא לשטן גירא בעיניך" לא רואה פה חילוק בין מראות אסורים לשז"ל.
חילוקים יפים שמתאים לבית מדרשאניוהוא
בפועל זה לא ככה.
אמר לך מי?someone
גם אם אתה התחתנת צעיר ולא היית כ"כ מכור ונפלת, אחד זה לא סטטיסטיקה...
א. אני מדריך חתנים מכבר לא מעט שניםאניוהוא
ב. אחרי החתונה תראה בפורום נשואים שזה עולה מידי פעם
כמה חתונות יש ביום?someone
וכמה שרשורים יש כאלה ביום?
ברור שזה לא הוכחה כי יש כאלה שלא מעלים וכו, אבל עדיין אחד בחודש, כשזה שלושה שחוזרים על עצמם כל 3 חודשים, לא מראה סטטיסטיקה. ובהחלט אפשר לשייך אותם למכורים מאוד
אתה יודע למה הרוב לא כותבים על זה בפורום?פשוט אני..
מאותה הסיבה שהם לא כותבים על זה שיש להם לפעמים נפיחות.

זה פשוט שם, קיים, אבל לא מדברים על זה.

בוודאי שזה לא קיים אצל כל הגברים הנשואים, כמו שלפני החתונה זו לא בעיה של כל הגברים.

אבל לחשוב שהחתונה עצמה פותרת את הבעיה, ולהביא לכך מקור מלפני 1,800 שנה - כאשר המציאות וההתמודדויות היו שונות לחלוטין... זה פשוט לא נכון.

אוננות ופורנו לא באים רק בשביל להרגיש סיפוק מיני, ויש כל-כך הרבה גורמים לפעילויות האלה, גורמים שהחתונה פשוט לא רלוונטית אליהם.
ואפילו אם הסיפור היה רק סיפוק מיני, אז אני מזכיר שאדם דתי צריך להתנזר במשך שבועיים בכל חודש, אז שוב - יש פה ''חור'' שהמעשים האלה יכולים לסגור.

זכיתי ללמוד מהרב ד''ר יניב אפרתי, חוקר מיניות ידוע, והוא תמיד מדגיש את מגוון הגורמים שמביאים אנשים לצפות בפורנו.
כאמור, רבים מהגורמים האלה לא באים על סיפוקם על ידי אשה בשר ודם, מעצם היותה מציאותית ולא פנטזיה מופלאה...

חלילה שלא ישמע כאילו אני בעד מעשים כאלה. ההפך. אני מדגיש את החשיבות של פתירת הבעיה הזאת באופן אקטיבי, במקום לסמוך על החתונה ואז להתאכזב.
זה לא משנה מה נראה לך. תשאל כל איש מקצועאניוהוא
טוב. אני באמת אולי לא כ"כ מביןsomeone

אז בתור מדריך חתנים, אתה רוצה להגיד לי שאישה לא עוזרת בכלל? אפילו אם מישהו נופל נגיד לצורך העניין פעם בכמה חודשים?

השאלה היא מה גרם לנפילה הזאת פעם בכמה חודשיםפשוט אני..

שיעמום? אז חתונה לא תעזור. גם לאדם נשוי יש רגעים משעממים.

 

רצון לפורקן מיני? גם לאדם נשוי יש תקופות ללא תשמיש, אם כי זה כמובן פחות מאשר אדם רווק.

 

"מימוש" פנטזיה מסוימת על ידי צפייה בפורנו? למשל גבר שממש נמשך ל-X מסוים, שקיים רק בסרטים האלה. גם במקרה הזה, חתונה לא תפתור את זה, וצריך לטפל בשורש הבעיה.

אבלsomeone

אתה לא חושב שבנאדם עם רצון לפורקן מיני, שיודע שעוד כמה ימים יוכל לחזור לאישתו, יוכל להתגבר בניגוד לרווק, שלא רואה את הקץ?

תלוי באדם עצמופשוט אני..

כמה רצון יש לו, כמה כוח סיבולת, יכולת דחיית סיפוקים, יכולת להתמודד עם הצלחות וכשלונות...

 

בכלל לא פשוט כמו שאתה מתאר את זה.

 

אגב, יש אנשים שדווקא הקרבה למושא תשוקתם, תקשה עליהם מאוד את ההתאפקות. והרי גבר נשוי ממשיך לגור ביחד עם אשתו גם בתקופות האסורות, ממשיך לישון איתה באותו החדר וכו' - וזה בשונה מרווק שלא אמור להיות כ"כ קרוב לאשה האסורה לו.

 

בנוסף, כמו שכבר כתבתי מספר פעמים, זו רק סיבה אחת למעשה הזה (ואכן זו הסיבה שהכי מושפעת מנישואין). יש עוד סיבות רבות ומגוונות, ובחלקן החתונה כלל לא תעזור.

לא אמרתי 'בכלל'אניוהוא
אמרתי שזה לא 100%

@פשוט אני..כותב דברים נכונים.
לגזור ולשמורפשוט אני..אחרונה
חוויתי כמוךא-מ-ת

אבל אני חושב שזה לרוב שונה מאחד לשני, תלוי במצב הרוחני והרגשי שלך ואפילו דברים פרקטיים טכניים, מקומות והרגלים אם אתה מבין.. לכן קשה לי לעזור בלי לדעת עוד פרטים, אני יכול לזרוק הצעות ונאומים שאולי לך הם בכלל לא בכיוון של לעזור.. לי יש דברים שאני יודע שעוזרים לי, כשהזמן שלי מתוכנן למשל, אבל יש כאלה שלא "פוחדים" מזמן פנוי וממלאים אותו בטבעיות בדברים חיובים ותחביבים ובלי קשר יש להם משיכה חזקה והם נופלים ולכן זה עצה שלא תעזור להם.

עזוב עכשיו אישי לא אישי , דוגרי הצלחת להינקות לגמרי?יש סיכוי


מה הכוונה?א-מ-ת

לא יודע עוד לא סיימתי את החיים.. היו לי הפסקות ובישיבה היו גדולות במיוחד, לאחרונה זה חזר לצערי בבידוד ובסגר אחרי יותר מחצי שנה נקייה (!), ועכשיו הפסקתי שוב.. אני מקווה שהיצר שלי לעולם לא ייגמר כי הוא לא הבעיה. יש לי בעיות אחרות שהבאסה והתסכול מהם גורמים לחזור לזה אבל אם אני עולה על גל-אני עף על זה ומתעלם ממה שהיה. המטרה שלי היא ליצור מסלול חיובי בחיים שלי ולהתמודד עם הבעיות בהצלחה וכשאני שמח וחיובי ואקטיבי זה לא מפתה אותי. אם אתה מכור זה משהו אחר.

זה בדיוק העניין אני לא יודע אם אני מכור..יש סיכוי


אם אתה מצליחא-מ-ת

שבוע שבועיים אתה לא מכור... לדעתי, יש לך בעיות אחרות שאתה יכול לחשוב עליהן (רגשיות בד"כ) תנסה ואולי תמצא משהו אחר שאין לך כח לפתוח אותו ולהתמודד אתו (מנסיון) ואם אתה רוצה אשמח לנסות לעזור בפרטי..

יש כמה רמותחרדי מתכתב

ההגדרה של התמכרות (לא הצלחתי להיכנס לויקיפדיה - נחסם) כוללת בתוכה כל כך הרבה סוגים ומצבים שקשה לומר על מישהו שהוא מכור/לא מכור לדבר כלשהו.

דבר אחד צריך לדעת, יש מחלוקת גדולה בגישה לנושא בין גדולי ישראל, כידוע הציבור החסידי מרבה להתעסק בנושא ואילו הציבור הליטאי כמעט ולא (ספרדים עוסקים בזה בדרך כלל בגישה שונה ככה שאני לא מכניס אותם כרגע למשוואה), הסיבה לכך היא לא (בשונה אולי ממה שסבורים החסידים) שהליטאים לא מסתכלים על זה כ'חטא' או שהם שקועים עמוק בתוך זה וכו' וכו'.

אלא - גדולי ישראל הליטאיים סבורים שהעיסוק בדבר הוא הוא מגביר את הבעייתיות, כמו שאומר החובת הלבבות, על האדם להקטין את הנסיון ולהגדיל היראה - יראת שמים, לימוד תורה ודבקות בה' הם פתרון לכל זה, וכמובן הקטנת הנסיון, כשלכל נסיון יש את הדרך להקטין אותו באופן ספציפי.

לזהות התמכרות - יש כל מיני מבחנים שאפשר למצוא (אולי תדבר עם "הגומל" - ארגון גמילה חרדי שעוסק בדברים מהסוג הזה). איך שזה נשמע אתה לא מכור אלא עוד אחד כמו כוללללם.

עלה והצלח אחי - ה' אוהב אותך ואוהב את הרצון שלך להתקרב.

תודה רבה אחי אני אנסה..יש סיכוי


..ימ''ל

א. דבר ראשון חשוב לשמור על פרופורציות. הכי גרוע בעניין הזה זה שבחורים מאבדים איזון וכל 'נפילה' כזו מפילה אותם לקרשים - רוחנית ומנטלית, וזה עצמו יוצר מעגל שמשאיר אותם שם (אובססיות, נחיתות ודימוי נמוך שא''א להתגבר, 'אני ממילא חוטא' וכו').

 

ב. עצה קטנה: עשה לך כלל - כל פעם שאתה רואה שזה חזק ממך ואתה לא מצליח אל תלחם אלא רק שים את הציצית על העיניים ותקרא פרשת שמע ישראל לפני.

 

נ"ב

אני עורך לך את הכותרת של השרשור כדי שתהיה לבנות בחירה אם להיכנס.

ולהבא, יש פורום סגור לבנים - פורום ברוך שלא עשני אישה - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

קיבלתי, תודהיש סיכוי


אומרים שהפורומים הסגורים לבנים לא ממש פעיליםלחם מלא
אכן הפורום ההוא לא ממש פעילימ''ל

אבל עדיין יש נושאים שמבחינת רוב האנשים שייך להעלות רק שם.

 

יש פורום לגברים נשואים שהוא כן פעיל יחסית.

אולי זה בגלל הפחדמבקש אמונה

גם פחד מוגזם מלהיכשל גורם לחשוב על זה בלי להפסיק ובסוף - אכן להיכשל

 

יש מצב שאיך שאתה יוצא הביתה מהישיבה (או כשאתה מגיע הביתה, לא משנה) אתה מתחיל לפחד שבבית בטח אתה הולך להילחם קשה ואולי להיכשל בעבירות?

כן זה ככה , אבל לא הייתי קורה לזה פחדיש סיכוי


קרא לזה איך שאתה רוצה, העיקר שתשים לב לעניין מבקש אמונה


אם כך, תמצא משהו בלי מרשם רופא שירגיע אותך בביתךלחם מלא
לא צריך להגיע לתרופות.מבקש אמונה

 

 

 

לא רואה סיבה להתנגדלחם מלא
ובטח אם זה יכול לתת פוש ראשוני שעוזר להתגבר על הפחד ולהתחזק ולהתחיל להצליח להתמודד
אפשר להתגבר על זה בלי תרופות..מבקש אמונה

מקסימום נכשלים ממשיכים הלאה.  הכל טוב... זה לא איזה חרדה קשה.

 

חבל להפוך את עצמו לחלש ותלוי בחומרים. 

לא בהכרח שהוא יהיה תלוילחם מלא

אולי זה יעזור בהתחלה. פוש ראשוני. חבל להפסיד משהו שיכול מאוד להקל

אני מתכוון באותו רגע..מבקש אמונה

למה שבנאדם יקח כדורים על חששות להיכשל בדברים בחיים? זה נראה לי מאד תלותי

לא נראה לי טוב ונכון שבנאדם יקח כדורים וכדומה כחלק מעבודת ה' והתגברות על היצר

אני לא חושב שהקב"ה רוצה דברים כאלה. 

 

וסתם ככה אני לא בטוח שבכלל הכדור יעזור, כי זה לא חרדה זה חשש כמו חששות אחרות בחיים

זה לא אמור להיות קשה מידי להתגבר על הפחד הזה.  קצת לסמוך על עצמנו יותר ולהתחזק בשמחה וברוגע

יכולות להיות המון הצעות קונקרטיות נקודתיותadvfb

אבל באופן כללי - לא מדברים על זה בחינוך הדתי וזה גורם לקושי מאוד גדול איך לתפוס את הכל העסק הזה של היצר בצורה נכונה.

אני מכיר את מרכז יעל שבין היתר מכשיר אנשי חינוך להתמודדות בנושאים האלה - אפשרי לפנות אליהם דרך האתר שלהם

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות הבעיה לפנות לדמות חינוכית - שבאמת להרבה מהם אין את ההכשרה להתמודדות וכבר יש דימוי שלילי למקרה קלאסי שבא בחור מבולבל לר"מ בישיבה והוא מתחיל לגמגם לו כי אין לו מה לומר.

 

בכל זאת הצעה קטנה מאוד פרקטית אחת - בכל זמן נתון בראש יכולה להכנס מחשבה אחת.

אחרי שמחשבה עלתה - היא עלתה - זה לא נשלט. אבל מה אתה עושה אחרי שהיא עלתה - זה ביידים שלך.

 אפשר להתעלם מהרהורים אסורים בצורה 'בלתי אלימה' - ז"א - לא לבדוק כל שנייה האם אני חושב על זה או לא אלא להמשיך ברגיל בלי לחשוב על זה. בלי אובססיביות

 

ממליץ מאוד לראות הרצאה ביוטיוב של איתן זימן.

הוא מעביר אותה למוסדות ומסביר הרבה דברים חשובים ופרקטים על התמכרויות מהסוג הזה.

לא חוסךsomeone
הרי אתה בעצמך כותב שבישיבה אין לך התמודדות...
פשוט מאוד יש כלל "אם תעזבני יום יומיים אעזבך" (וכידוע אלמלי הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו )
בין הזמנים זה לא תירוץ לבטל תורה לגמרי... ק"ו שלא סופ"ש.
עצה שלי: מקווה לפחות פעם בשבוע אם אפשר, רבע שעה זוהר כל יום ולפחות 4-5 שעות לימוד תורה ביום. לא לפספס אף יום. לפעמים אחרי הרבה זמן שלא נופלים, אתה מרשה לעצמך לזלזל בכללים שקבעת לעצמך, אז לא משנה מה בסוף תחליט לעשות, לזה תשים לב...
קח עצה שלי בדוק מנסיוןאבןגבירול

תעשה רשימה של כל הדברים הרעים בתכנים לא צנועים, תכתוב אותה בקבוץ טקסט וכל פעם שאתה עולה על המחשב תקרא אותה טוב טוב ובכל הזדמנות ובכל פעם שאתה נכנס למשהו שאפילו קצת חשוד בחשד רחוק שהוא עלול להיות לא צנוע - תשים את הקובץ טקסט בצד של המסך ובצד השני את הדפדפן.

הנה הרשימה שלי, גם מה שאתה לא חווית עדיין זה מחלחל:

 

"ולא תתורו" דאורייתא

"ונשמרת מכל דבר רע" - דאורייתא (לכמעט כל הפוסקים)

לאו דאורייתא של "לא תקרבו" (יש סברה גדולה שבהסתכלות תוך כוונת עבירה ממש  לגבי אותה אישה היא קריבה לעריות בפני עצמה כמו איסור נגיעת חיבה כלאו מהתורה ויש ראיות לזה)

 

מכניס לראש פנטזיות אלימות
מכניס לראש פנטזיות לא אפשריות ובעייתיות
חוסר שביעות רצון מאשתי המתוקה לעתיד
דיכאון ורגשות אשם
זכרונות להמשך שאני אתחרט עליהם וקשה להוציא מהראש
פגיעה ארוכת טווח ברף ההגירוי הנדרש להגיע לסיפוק
הרגל לראות הכל במהלך היחסים (שהלכתית זו בעיה)
מחשבות מיניות בקעבות זה על סתם נשים בסביבתך
ניתוק בין אהבה למין
הרגל לסיפוק מהיר וזמין
השוואה בין אשתי לעתיד לנשים אחרות
ניצול מיני קשה בתעשיה
אינטימיות נפגעת
קישור האגו למין
הערכת נשים לפי פרמטרים מיניים ותו לא

 

 

 תקרא את זה בכל הזדמנות, לפני נפילות כדי לזכור (היצר במהלך זה כל הזמן מנסה להשכיח ממך את הדברים האלה וחייבים לזכור את כולם) ואחרי כדי לדעת אילו מחשבות צריך בשמחה לתקן שהתכנים עיוותו. בהצלחה

 

 

 

לבקש מה' יום יום על זהרוצהלהיותבשמחה

ואפילו אם היצר הרע ממשיך להתגבר עדיין לבקש מה' על זה ולא להתייאש

ולהשתדל להיות בשמחה ולמצוא תעסוקה אחרת אפשר לנגן לצייר לכתוב למצוא איזו התנדבות ללמוד וכו,ובעזרת ה' גם להתחתן אדרבה זה הפתרון.

כמובן גם מקווה ותיקון הכללי עוזר לעניין הזה וצדקה.

הכי קונקרטיעומק השטחיות
א. תסלח לעצמך.
ב. תהיה רך כלפי עצמך.
ג. תקבל את המיניות שלך - זה הדבר הכי חשוב!! ויש דרך לעשות את זה אז אם אתה בעניין אני אכתוב לך בפרטי, או אשלח לך לינק.
ד. תבדוק מה אתה מרגיש לפני שגורם לך לברוח לשם. מאיזה רגש אתה בורח? אנשים שצופים בפורנוגרפיה או בורחים לסימום מיני שלא מחובר לעצמם לא עושים את זה מתוך מקום של רוע או משיכה, המקום הראשוני זה בריחה מרגש מסויים, פחד להרגיש רגש מסויים, ונסיון לברוח מהרגש באמצעות דברים חיצוניים, מה שיוצר הימנעות ושקיעה באיזור נוחות.

ה. תתחיל לחבק את עצמך ולהפסיק להיות שיפוטי כי זה לא בריא לך. זה גם לא שווה שום דבר. לא משנה מה עשית ותעשה הכל בסדר.
ממליץ מספר דבריםמני123456
א. להסיר את הדברים שגורמים לך נפילה. אם זה נטספארק, אם זה רימון וכו'-פשוט תדאג שבסביבה הקרובה לך אין נשים. וגם לגבי שמירת הברית- לדאוג שלא יהיה את מה שמפתה אותך להגיע לזה, אבל דגש על כל דבר! פשוט תסיר את הכלים של היצר להפיל אותך.
ב. תעשה עבודה פנימית למה זה מגיע ומאיפה זה מגיע.
למה אתה כל כך נמשך למעשה הזה? למה מראה של נשים כל כך מושך אותך? תבדוק ותחקור ותגלה כוחות אדירים שטמונים בך, שתוכל לנתב אותם לדברים טובים וזה רק יצמיח אותך ויקדם אותך אל מקום טוב.
ג. למלא את היום בלימוד תורה וקיום מצוות גם בבית! ובשליחות והפצת יהדות גם בבית. הנחת תפילין לשכן שלך? העברת שיעור לנוער על אמונה? עזרת לחבר?
עזרת/חיזקת מישהו בפורומים;)
בקיצור כמה שזה קלישאה, התעסקות בטוב, מסירה מן הרע. אתה אמרת שבישיבה אתה יכול 30 יום! לשמור על העיניים והברית, אז למה שלא תוכל, 30 שנה?
ההבדל הוא בחזרה הביתה, אתה חוזר להרגלים שלך.
אז תנסה להסיר את הכלים להרגלים בבית וגם את ההרגלים עצמם. (לדוג' אם זה קורה לך בחדר ב12:00 בלילה, תדאג בשעה הזו- או לישון או לעשות חברותא עם חבר/טלפוני או לא להיות בחדר באותה שעה. בתחבולות תעשה לך מלחמה)
עוד משהו שמאוד עוזר: להבין שזה דמיון ואין לו אחיזה במציאות! הרי מה זה העונג הזה שמושג מראייה אסורה או משז"ל? זה דמיון, זה ממש דמיון, הרי העונג שבלימוד סוגייה בעיון הוא לאין ערוך יותר כיף ונעים!
ההבנה שהרבה מעולם המיניות זה בעצם יושב על דמיון עוזרת לקבל את הפורפורציות הנכונות להתרגשות משז"ל ומראייה אסורה. ודווקא ההתגברות על היצר מביאה עונג הרבה הרבה הרבה יותר גדול.
אין מה להשוות בין אדם נשוי שמקיים מערכת יחסים לבין שז"ל/ראייה אסורה. פשוט אין מה להשוות.
להבדיל זה כמו שילד מתרגש מגוש סוכר עם צבע מאכל בעוד מבוגר מתרגש מסטייק מעושן יוקרתי מוגש עם סלטים, בירה ויין משובח..(לא יודע אם זה הדוג' הכי טובה אבל העיקרון מובן..)
מקווה שכיוונתי לדעתך..
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה