מה זה אל תשאר לבד?! בסוף אני חוזר אחרי שישבתי עם החברה ב00:00 כל הבית ישן וזה מגיע..

 אחי לשבת עד 12 עם חברים זה נורמה בגיל שלי לכל הדעות. 

לא הבנתי מה הכוונה במשפט "אי אפשר לרצות גם את העולם הזה וגם ללכת בדרך ה׳ . זה שני הפכים מכל מיני בחינות . דרכים שלא יפגשו לעולם." מה אתה אומר בעצם? שאי אפשר להיות חייל רציני בקריירה צבאית ולשמור על הברית ?

אם אתה עושה מה שנורמה, אתה מגיע למה שנורמה.

אם הנורמה אליה אתה מגיע לא נראית לך,

אתה צריך לשנות משהו בנורמה בה אתה חי.

ותודה!!

אין שום ערובה שלא תיפול בזה.
הניסיונות יחליפו מצורה אבל ישארו. "פת בסלו" לא תמיד עוזר...

אני במצב בדיוק כמו שלך, וכשדברתי על זה עם אבא שלי הוא אמר לי שמנסיונו האישי זה ככה.
עוד לפני שהיה אינטרנט ברמה כ"כ זמינה ועוד לפני שחשבו על סמארטפונים.

הדרך האמיתית להתמודדות - זה לדעת שכולם מתמודדים באותה התמודדות.

לא מזמן ראיתי שאחת כתבה שהיא מחפשת מישהו שאין לו את הנפילות האלו, ורציתי לומר לה שמי שאין לו כנראה שיש כאן בעיה אחרת, עמוקה הרבה יותר (אולי לא "בעיה" אבל בכל אופן בעיה בשבילה...)

שבע יפול צדיק וקם, זה הדרך ליפול ולקום ליפול ולקום, כמובן ששקיעות בתורה היא מועילה להצלה מכל הדברים כמו שכותב רבי משה בן מיימון (רמב"ם) שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה.

בהצלחה אח יקר

אנחנו כל החיים במלחמה עם היצר, לא רק בנושא הזה אלא בכל המישורים, כמובן שנקודת הבחירה זזה ככל שאנחנו מתעלים יותר, אם בהתחלה המלחמה היתה על X עכשיו היא על Y, אולי פעם ממש התבוננתי והיום אני רק מסתכל וכו' אבל המלחמה כשלעצמה תמשך תמיד. ידוע על גדולי ישראל שדיווחו על ירידה רוחנית כשהם עברו במקום שהיה שם בעבר פריצות, הרגש שלהם התחדד והמלחמה נשארה.

עם זה אני מסכים - זה בהחלט שמים וארץ לפני ואחרי החתונה, אבל זה לא מתבטל...

הסתייגות: כשאני אומר שמים וארץ אני לא מתכוון שבאמת לפני החתונה זה יותר חמור מאחרי החתונה, אלא שכך זה נראה לעין. אסביר: מאחר שנקודת הבחירה עולה וככל שאדם מתעלה הדקדוק איתו הוא על דברים דקים יותר, אבל עדיין מבחינת החומרה הוא נידון באותה רמה שבעבר היה נידון רק על דברים רציניים הרבה יותר. לכן אם אחרי החתונה ה'בעיות' הגדולות נעלמות, הרי שמעכשיו הכדור עבר לחלק אחר במגרש, אולי לרחבה, כאן כבר כל בעיטה אפילו זעירה יכולה לקבוע גורלות...

אני שמח לשמוע שכך את חושבת, המציאות שונה לצערי, הבאתי דוגמא ויש דוגמאות רבות, והאיסור לא תתורו גו' לא נכתב רק לרווקים...

ואני אוסיף עוד משהו... מי שחושב שאחרי החתונה אין נסיונות, מפתח אשליות ואחר כך מתרסק אל קרקע המציאות, מתוסכל וחסר כח. מי שמודע לזה שהנסיונות ישארו, ידע לנצל את הנישואין כפתרון לאותם הנסיונות ולהפוך את הנסיון מאבן נגף לנישואין למנוע רב עוצמה.

מתנצל על הטעות בזיהוי, לא יודע למה חשבתי שאתה בחורה.

בנוגע למה שכתבת - הבחירה נשארת תמיד, רק דוד המלך אמר "וליבי חלל בקרבי", עיין בספר התניא שהאריך בזה שרק צדיקים גמורים מגיעים למצב של המתת היצר הרע וביטול הבחירה. אנחנו יכולים לכבוש שטחים מהאוייב אבל תמיד ישארו לנו עוד שטחים עם חיילי אוייב שמצפים לכלותנו בכל עת.

יש שיר של אהרן רזאל (נראה לי...) שמספר על אשה ירושלמית שכל צאצאיה יצאו עובדי השם, כששאלו אותה איך זכתה, השיבה שהתפללה על כך, לשאלתם שהרי כולם מתפללים על כך, הגיבה - כולם מתפללים גם על זה, אני התפללתי רק על זה.

זה לא נכון אסטרטגית, זו בוודאות טעות אחי, ההתעסקות המירבית הזאת בחטא ובתשובה עליו ולהבחבש בזה כל יום כל היום רק מביאה לעוד יותר נפילות , א מניסיון ב זה כתוב ונאמר בכל ספר / שיעור בנושא. 

המחשבה לא צריכה להיות על החטא, אלא על המטרה - להדבק בה' ולעובדו בכל לבב ובכל נפש.

ברור שמחשבה מרובה על החטא תגרום לציורים של החטא ולנפילות, אבל צריך דבקות במטרה הכללית הרצון לעבוד את ה' בכל רגע.

מוזמן להיכנס לפורום נשואים טריים, שם כתבתי בדיוק את הדעה הזו - וכמה וכמה ניקים נחמדים כתבו שהם מסכימים אתי (מה שמוכיח שהם נחמדים )

כמו כן, כמות השרשורים בסגנון "תפסתי את בעלי כשהוא ****", יכולה להוכיח שהחתונה ממש לא מהווה תרופה במקרה הזה.

מצד שני,

יש גם נשים או גברים שמתמודדים עם קשיים, ולא משתפים על כך בפורום.

לא ניסיתי להגיע למסקנה סטטיסטית אמפירית על סמך הפורום, אלא רק להגיד שחתונה היא לא תרופת קסם.

מי שיש לו התמכרות - חייב לטפל בה, ולא לסמוך על זה שהחתונה תגרום לו להשתנות.

אני לא מגדיר כאן "התמכרות" במובן הרפואי של המילה, וממילא מבחינה רפואית ופסיכולוגית אוננות היא מעשה מבורך שאין שום סיבה להמעיט בו.

אני מגדיר כאן "התמכרות" כמעשה שהאדם רוצה שלא לעשות, הוא יודע שלאחר מעשה הוא יתחרט, ובכל זאת הוא עושה זאת. כמו אדם בדיאטה שיורד על בן אנד ג'ריס שלם, כשהוא יודע היטב שבהמשך יגיעו ייסורי המצפון.

הבדל נוסף:

מבחינה קלינית, אם אני עושה משהו רק פעם בשנה - זו לא התמכרות, אפילו אם לאחר מכן אני מתחרט (אכילה, הימורים, סמים, כל דבר).

אבל שוב, אני לא מדבר כאן בשפה הקלינית.

אני מתכוון להגיד שמי שעושה זאת למרות שהוא יודע שזה רע, ולמרות שהוא יודע שיתחרט על כך לאחר מכן, כנראה ימשיך לעשות זאת גם לאחר החתונה - אלא אם כן הוא יטפל בזה. ולא, חתונה לכשעצמה היא לא טיפול.

אז בתור מדריך חתנים, אתה רוצה להגיד לי שאישה לא עוזרת בכלל? אפילו אם מישהו נופל נגיד לצורך העניין פעם בכמה חודשים?

שיעמום? אז חתונה לא תעזור. גם לאדם נשוי יש רגעים משעממים.

רצון לפורקן מיני? גם לאדם נשוי יש תקופות ללא תשמיש, אם כי זה כמובן פחות מאשר אדם רווק.

"מימוש" פנטזיה מסוימת על ידי צפייה בפורנו? למשל גבר שממש נמשך ל-X מסוים, שקיים רק בסרטים האלה. גם במקרה הזה, חתונה לא תפתור את זה, וצריך לטפל בשורש הבעיה.

אתה לא חושב שבנאדם עם רצון לפורקן מיני, שיודע שעוד כמה ימים יוכל לחזור לאישתו, יוכל להתגבר בניגוד לרווק, שלא רואה את הקץ?

כמה רצון יש לו, כמה כוח סיבולת, יכולת דחיית סיפוקים, יכולת להתמודד עם הצלחות וכשלונות...

בכלל לא פשוט כמו שאתה מתאר את זה.

אגב, יש אנשים שדווקא הקרבה למושא תשוקתם, תקשה עליהם מאוד את ההתאפקות. והרי גבר נשוי ממשיך לגור ביחד עם אשתו גם בתקופות האסורות, ממשיך לישון איתה באותו החדר וכו' - וזה בשונה מרווק שלא אמור להיות כ"כ קרוב לאשה האסורה לו.

בנוסף, כמו שכבר כתבתי מספר פעמים, זו רק סיבה אחת למעשה הזה (ואכן זו הסיבה שהכי מושפעת מנישואין). יש עוד סיבות רבות ומגוונות, ובחלקן החתונה כלל לא תעזור.

אבל אני חושב שזה לרוב שונה מאחד לשני, תלוי במצב הרוחני והרגשי שלך ואפילו דברים פרקטיים טכניים, מקומות והרגלים אם אתה מבין.. לכן קשה לי לעזור בלי לדעת עוד פרטים, אני יכול לזרוק הצעות ונאומים שאולי לך הם בכלל לא בכיוון של לעזור.. לי יש דברים שאני יודע שעוזרים לי, כשהזמן שלי מתוכנן למשל, אבל יש כאלה שלא "פוחדים" מזמן פנוי וממלאים אותו בטבעיות בדברים חיובים ותחביבים ובלי קשר יש להם משיכה חזקה והם נופלים ולכן זה עצה שלא תעזור להם.

לא יודע עוד לא סיימתי את החיים.. היו לי הפסקות ובישיבה היו גדולות במיוחד, לאחרונה זה חזר לצערי בבידוד ובסגר אחרי יותר מחצי שנה נקייה (!), ועכשיו הפסקתי שוב.. אני מקווה שהיצר שלי לעולם לא ייגמר כי הוא לא הבעיה. יש לי בעיות אחרות שהבאסה והתסכול מהם גורמים לחזור לזה אבל אם אני עולה על גל-אני עף על זה ומתעלם ממה שהיה. המטרה שלי היא ליצור מסלול חיובי בחיים שלי ולהתמודד עם הבעיות בהצלחה וכשאני שמח וחיובי ואקטיבי זה לא מפתה אותי. אם אתה מכור זה משהו אחר.

שבוע שבועיים אתה לא מכור... לדעתי, יש לך בעיות אחרות שאתה יכול לחשוב עליהן (רגשיות בד"כ) תנסה ואולי תמצא משהו אחר שאין לך כח לפתוח אותו ולהתמודד אתו (מנסיון) ואם אתה רוצה אשמח לנסות לעזור בפרטי..

ההגדרה של התמכרות (לא הצלחתי להיכנס לויקיפדיה - נחסם) כוללת בתוכה כל כך הרבה סוגים ומצבים שקשה לומר על מישהו שהוא מכור/לא מכור לדבר כלשהו.

דבר אחד צריך לדעת, יש מחלוקת גדולה בגישה לנושא בין גדולי ישראל, כידוע הציבור החסידי מרבה להתעסק בנושא ואילו הציבור הליטאי כמעט ולא (ספרדים עוסקים בזה בדרך כלל בגישה שונה ככה שאני לא מכניס אותם כרגע למשוואה), הסיבה לכך היא לא (בשונה אולי ממה שסבורים החסידים) שהליטאים לא מסתכלים על זה כ'חטא' או שהם שקועים עמוק בתוך זה וכו' וכו'.

אלא - גדולי ישראל הליטאיים סבורים שהעיסוק בדבר הוא הוא מגביר את הבעייתיות, כמו שאומר החובת הלבבות, על האדם להקטין את הנסיון ולהגדיל היראה - יראת שמים, לימוד תורה ודבקות בה' הם פתרון לכל זה, וכמובן הקטנת הנסיון, כשלכל נסיון יש את הדרך להקטין אותו באופן ספציפי.

לזהות התמכרות - יש כל מיני מבחנים שאפשר למצוא (אולי תדבר עם "הגומל" - ארגון גמילה חרדי שעוסק בדברים מהסוג הזה). איך שזה נשמע אתה לא מכור אלא עוד אחד כמו כוללללם.

עלה והצלח אחי - ה' אוהב אותך ואוהב את הרצון שלך להתקרב.

א. דבר ראשון חשוב לשמור על פרופורציות. הכי גרוע בעניין הזה זה שבחורים מאבדים איזון וכל 'נפילה' כזו מפילה אותם לקרשים - רוחנית ומנטלית, וזה עצמו יוצר מעגל שמשאיר אותם שם (אובססיות, נחיתות ודימוי נמוך שא''א להתגבר, 'אני ממילא חוטא' וכו').

ב. עצה קטנה: עשה לך כלל - כל פעם שאתה רואה שזה חזק ממך ואתה לא מצליח אל תלחם אלא רק שים את הציצית על העיניים ותקרא פרשת שמע ישראל לפני.

נ"ב

אני עורך לך את הכותרת של השרשור כדי שתהיה לבנות בחירה אם להיכנס.

ולהבא, יש פורום סגור לבנים - פורום ברוך שלא עשני אישה - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

אבל עדיין יש נושאים שמבחינת רוב האנשים שייך להעלות רק שם.

יש פורום לגברים נשואים שהוא כן פעיל יחסית.

גם פחד מוגזם מלהיכשל גורם לחשוב על זה בלי להפסיק ובסוף - אכן להיכשל

יש מצב שאיך שאתה יוצא הביתה מהישיבה (או כשאתה מגיע הביתה, לא משנה) אתה מתחיל לפחד שבבית בטח אתה הולך להילחם קשה ואולי להיכשל בעבירות?

מקסימום נכשלים ממשיכים הלאה.  הכל טוב... זה לא איזה חרדה קשה.

חבל להפוך את עצמו לחלש ותלוי בחומרים. 

אולי זה יעזור בהתחלה. פוש ראשוני. חבל להפסיד משהו שיכול מאוד להקל

למה שבנאדם יקח כדורים על חששות להיכשל בדברים בחיים? זה נראה לי מאד תלותי

לא נראה לי טוב ונכון שבנאדם יקח כדורים וכדומה כחלק מעבודת ה' והתגברות על היצר

אני לא חושב שהקב"ה רוצה דברים כאלה. 

וסתם ככה אני לא בטוח שבכלל הכדור יעזור, כי זה לא חרדה זה חשש כמו חששות אחרות בחיים

זה לא אמור להיות קשה מידי להתגבר על הפחד הזה.  קצת לסמוך על עצמנו יותר ולהתחזק בשמחה וברוגע

אבל באופן כללי - לא מדברים על זה בחינוך הדתי וזה גורם לקושי מאוד גדול איך לתפוס את הכל העסק הזה של היצר בצורה נכונה.

אני מכיר את מרכז יעל שבין היתר מכשיר אנשי חינוך להתמודדות בנושאים האלה - אפשרי לפנות אליהם דרך האתר שלהם

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות הבעיה לפנות לדמות חינוכית - שבאמת להרבה מהם אין את ההכשרה להתמודדות וכבר יש דימוי שלילי למקרה קלאסי שבא בחור מבולבל לר"מ בישיבה והוא מתחיל לגמגם לו כי אין לו מה לומר.

בכל זאת הצעה קטנה מאוד פרקטית אחת - בכל זמן נתון בראש יכולה להכנס מחשבה אחת.

אחרי שמחשבה עלתה - היא עלתה - זה לא נשלט. אבל מה אתה עושה אחרי שהיא עלתה - זה ביידים שלך.

 אפשר להתעלם מהרהורים אסורים בצורה 'בלתי אלימה' - ז"א - לא לבדוק כל שנייה האם אני חושב על זה או לא אלא להמשיך ברגיל בלי לחשוב על זה. בלי אובססיביות

ממליץ מאוד לראות הרצאה ביוטיוב של איתן זימן.

הוא מעביר אותה למוסדות ומסביר הרבה דברים חשובים ופרקטים על התמכרויות מהסוג הזה.

תעשה רשימה של כל הדברים הרעים בתכנים לא צנועים, תכתוב אותה בקבוץ טקסט וכל פעם שאתה עולה על המחשב תקרא אותה טוב טוב ובכל הזדמנות ובכל פעם שאתה נכנס למשהו שאפילו קצת חשוד בחשד רחוק שהוא עלול להיות לא צנוע - תשים את הקובץ טקסט בצד של המסך ובצד השני את הדפדפן.

הנה הרשימה שלי, גם מה שאתה לא חווית עדיין זה מחלחל:

"ולא תתורו" דאורייתא

"ונשמרת מכל דבר רע" - דאורייתא (לכמעט כל הפוסקים)

לאו דאורייתא של "לא תקרבו" (יש סברה גדולה שבהסתכלות תוך כוונת עבירה ממש  לגבי אותה אישה היא קריבה לעריות בפני עצמה כמו איסור נגיעת חיבה כלאו מהתורה ויש ראיות לזה)

מכניס לראש פנטזיות אלימות
מכניס לראש פנטזיות לא אפשריות ובעייתיות
חוסר שביעות רצון מאשתי המתוקה לעתיד
דיכאון ורגשות אשם
זכרונות להמשך שאני אתחרט עליהם וקשה להוציא מהראש
פגיעה ארוכת טווח ברף ההגירוי הנדרש להגיע לסיפוק
הרגל לראות הכל במהלך היחסים (שהלכתית זו בעיה)
מחשבות מיניות בקעבות זה על סתם נשים בסביבתך
ניתוק בין אהבה למין
הרגל לסיפוק מהיר וזמין
השוואה בין אשתי לעתיד לנשים אחרות
ניצול מיני קשה בתעשיה
אינטימיות נפגעת
קישור האגו למין
הערכת נשים לפי פרמטרים מיניים ותו לא

 תקרא את זה בכל הזדמנות, לפני נפילות כדי לזכור (היצר במהלך זה כל הזמן מנסה להשכיח ממך את הדברים האלה וחייבים לזכור את כולם) ואחרי כדי לדעת אילו מחשבות צריך בשמחה לתקן שהתכנים עיוותו. בהצלחה

ואפילו אם היצר הרע ממשיך להתגבר עדיין לבקש מה' על זה ולא להתייאש

ולהשתדל להיות בשמחה ולמצוא תעסוקה אחרת אפשר לנגן לצייר לכתוב למצוא איזו התנדבות ללמוד וכו,ובעזרת ה' גם להתחתן אדרבה זה הפתרון.

כמובן גם מקווה ותיקון הכללי עוזר לעניין הזה וצדקה.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡