אולי ה'בעיה' נעוצה בכך שכיום אנשים מחפשים יותר מהפרטים היבשים, כך שפרסום שלהם לא באמת נותן משהו.

לא יודע, שמעתי שההצלחה באחוזים של אתרי ההיכרויות נמוכה (בשידוכים השיטה קצת שונה).

גם אם בנות יותר מפרסמות עדיין זה לא מסביר למה מתוך מאות פרסומים יצא זוג אחד, זה מראה לא רק על הצד המפרסם אלא יותר על הצד המחפש (שכנראה לא זה מה שהוא מחפש, וכנראה ממילא גם לא מפרסם).

שאתרי היכרויות זה משהו שממש מצליח.

מכיר זוגות נשואים ברוך השם שיצאו משם (ולא יודע איך היו מוצאים דרך אחרת למצוא אחד את השני לולא)

יכול לומר על עצמי שיצא לי משם כמה הצעות ממש טובות משם.

יש יתרונות גדולים בזה לעומת לפנות לשדכנית.

הפייסבוק נראת לי פלטפורמה אחרת לגמרי שהיא באמת הרבה פחות טובה.

וזה גיוני ממש. 

כי האתרי היכרויות בנויים לכל העניין.

הפייסבוק לא נועד לכך ולכן גם הפלטפורמה לא מתאימה.

עצם זה שאנשים לא נכנסים לפייסבוק בשביל הכרויות אלא סתם משעמום זה כבר גוקם לכך שלא תרגיש בנוח לשלוח למישהי הודעה בקשר לזה. צריך הרבה יותר יצירתיות כדי להתחיל דרך הפייס.

ולגבי תוכן דבריך - 

ברור שאנשים מחפשים הרבה יותר מהפרטים הטכנים.

ברור שהדרך האידיאלית זה ע"י חבר משדך או הכירות טבעית.

אבל כשאין את שני האפשרויות הנ"ל - 

אם לומדים להשתמש בפרטים הטכניים בצורה נכונה - הם עוזרים ממש!

בין אם הפרטים הטכנים מועברים דרך שדכנית בין אם הם מועברים דרך אתר הכרויות.

מגיל מסויים אצל חילונים זה נראה לי די דומה..

זה קצת מפתיע במחשבה ראשונה אבל אם חושבים על זה אין יותר מדי הבדל.

ברור שבגילאים צעירים יש לחילונים הרבה יותר מעגלים מעורבים שיכולים לזוז משם דברים אבל בגילאים בוגרים הבעיה הופכת להיות יותר ויותר דומה לבעיה שלנו.

ברוב אתרי הכירויות זה צעירים, ורוב המבוגרים לא מחפשים כבר משהו רציני אלא.... כאן ועכשיו.

מגיל מסויים, שהרבה יותר מאוחר מהגיל המקובל בציבור הדתי - גם לחילונים נמאס מהמשחקים.

מסכים שבאתר חילוני אולי גם יש הרבה שרוצים קשר רציני ולאו דווקא למטרות חתונה בטווח הקרוב.

אבל גם אצל חילונים בשלב מסויים הרוב המוחלט רוצים קשר שיוביל לחתונה בשלב כזה או אחר.

המינונים שונים, אבל המשחק עצמו - נראה לי עם פאנץ' מאוד שונה.

לצורך העניין גם לחילונים יהיו דייטים מביכים חח

של מה לבחון, אלו שאלות לשאול וכולי..

אבל בסופו של דבר המשותף הוא - שגם חילונים וגם דתיים רוצים ליצור קשר טוב עם בנאדם אחר.

גם אם כל השיח שונה - חלק יפה מהכללים העקרוניים יהיו משותפים.

קשר רציני - זה חיבור בין שני אנשים (אפשר לדון על האם החיבור נובע מעולם ערכי משותף או מדברים אחרים יותר חיצוניים אבל בסופו של דבר שני אלו חיבור בין אנשים ואת שני אלו בונים בצורה דומה - ע"י דיבור ומפגש וחוויה)

גם קשר שהכיף הוא דבר מרכזי בו (במידה וזה 'קשר של חילונים') זה עדיין חיבור בין שני אנשים, חיבור בין נפשות.

לכן כל ה'משחק' שלבוא לפגישה על מנת לחוות את הבנאדם שמולך היא באותה צורה אנושית פחות או יותר. גם אם התוכן הוא שונה לגמרי.

לא ההייתי מבדיל בין הצלחה של אתרי הכירויות של דתיים לאתרי הכירויות של חילונים.

כי הדרך הגשמית היא מאוד דומה, ועל זה עובד כל הקטע של ההכירות בין שני אנשים שונים.

זה נראה יותר עניין של דרך מאשר עניין של תוכן.

אני מדבר איתך, משחק איתך... מכיר אותך!

התוכן והמטרה של המפגש יכולים להיות ממש מהקצה אל הקצה אבל הדרך היא זהה.

"ככל הגויים בית ישראל"

"לא ככל הגויים בית ישראל"

"המתוקנין שבהם"

וכולי..

זוג דתי יוצא לטיול

זוג חילוני יוצא לטיול

שניה הגיעו בקשר לרמה כזאת שנוח להם לאת ביחד לטיול.

שניהם מעמיקים את הקשר בצורה תוכנית אחרת (לא תמיד).

- קשה לי גם להכליל את החילונים

אני חושב שקיים הרבה חוסר תרבות כיום (אמצעי תקשרות שונים וכולי)

אבל בכל זאת אעדיף שלא לדבר עליהם בתור מקשה אחת

אני לתמיד נוהג לסמפט את החינוך הדתי הפועל אז זה נושא שלם אחר שהוא מעניין בפנ"ע

גם מי שמחפש קשר רציני אצל חילונים.. מה הוא צריך לדעת על הצד השני?

שהוא עובד, ושהוא בנאדם די נחמד, ועוד כמה דברים דומים - זה בונוס. הרבה סוברים שאחרי החתונה הם יצליחו להתגבר על הכל. 

ומכיון שקשר רציני ויציב יכול להיות גם בלי חתונה, לפעמים גם מתחילים וזורמים ונראה מתי נתחתן ואם בכלל, מה שעושה את הכל הרבה יותר קליל.  

אצל דתיים יש דרך חיים, ואיך לחנך את הילדים, ומהתחלה מתכננים להתחתן כי אסור להיות סתם ביחד

אז בודקים ברצינות את הצד השני ולפעמים פוסלים סתם על קטנות שאולי מבשרות רעה.

גם ברשת אפשר להיחשף לדברים שהם לא הפרטים היבשים, למשל כאן (אם כי כאן המטרה היא לא היכרות, ובפלטפורמות שהמטרה שלהן היא כן היכרות מתמקדים בפרטים היבשים - כאן הכשל).

אסביר את זה בצורה מוקצנת לצורך העניין -

ברור שפרטים טכניים לא מספיקים כדי להציע נישואין..

אבל פרטים טכנים יכולים לעורר סקרנות "וואלה, מעניין מי היא.."

ומפה להתכתבות מוצלחת המרחק קטן ומפה לפגישה גם סבבה.

ובדר"כ וירטואלית ופרטים טכניים זה ילך ביחד, ולא במקרה.

לדעתי ''וואלה, מעניין מי היא" על סמך פרטים טכניים לא מספיק, כי יש כל כך הרבה כאלה.

אין הרבה שמעניינים אותי הפרטים הטכניים שלהן, מודה באשמה חחח 

ויש כאלה שזה ממש יוצר אצלי עניין.

וגם אפשר לכתוב בקצרה גם מעבר לטכני.

אני חושב שהסלידה מאתרים נובעת בדר"כ ממקום אחר, לא ממקום של יעילות.

אני לא מדבר מניסיון אלא רק מרשמים של חברים, אף פעם לא השתמשתי באתרים כאלה.

מגיל 5 אני מודע לכךך שהאינטרנט משמש אותי כדי לשחק במשחקי פלאש במיניקליפ. 

אני גדל קצת ואני מודע לכך שאני יכול לקרוא חגשות באינטרנט...

המעבר הזה - שלהכיר דרך האינטרנט הוא שלב ריגשי מסויים שדורש הכנסה למודעות בעוד שימוש לגיטימי שנעשה באינטרנט.

חלק מזה, זה להיות מוכן לפרסם על עצמך פרטים במסגרת הזאת. זה נראה לי גם משהו שמרתיע.

בנוסף לשני אלו - מודעות חברתית. עד כמה החברה נותנת לזה לגיטימציה. עד כמה החברה מכירה בזה שזה דבר טוב. (או שזה פאדיחה?)

הסתכלתי עכשיו לגבי שבע ברכות (על שליש גן עדן לא מצאתי נתונים).

כתוב שם שהיו כ3,000 חתונות, ויש 47,000 כרטיסים (רק הפעילים? נניח שכולל כולם).

זה עדיין פחות מ13%.

זה מספר יפה, אבל באחוזים פחות.

גם ההשערה שלי לא היתה מגובשת דיה אבל כתבתי. 🤷‍♂️

אם אחוזי הרשמה נחשבים 'עובדים' אז את צודקת, לדעתי פשוט כי אין אלטרנטיבה אחרת (מאמין שגם אני אפנה לשם בצוק העתים).

עדיין לדעתי השיטה בעייתית (לא ההתרשמות הבלתי אצמעית, אני דווקא בעדה, אלא שיטת הכרטיסים עם הפרטים היבשים כמו רשימת רכיבים של מוצר).

גם אצל אמילי היו "עשרות אלפי עוקבים. מאות שיתופי מחפשיםות. זוג אחד".

היכרות ישירה זה האידיאל, אבל אני לא מכיר פלטפורמה שמיישמת אותו.

יש נרשמים לאתרי היכרויות

יש פרוייקטים שמנסים לשדך

אבל הכל בסופו של יום אותו רעיון

תמונה ופרטים יבשים שבד"כ לא כזה אומרים על הבן אדם (חוץ מיחידי סגולה שיודעים להתבטא בצורה שבאמת מבטא מי הם...ואז יותר קל להבין את הבן אדם)

אני מכירה כרטיסים ששנים מתגלגלים בווטאספים

ובנות כזה כבר "אה ואי, זה.. כן מכירה אותו..."

כבר יוצא כל החשק לנסות להכיר

כי הבן אדם הופך לכרטיס! לפרטים!

כל האישיות שלו מתגמדת, כל הקסם שלו נעלם.

זה ניהיה מאוס 

במיוחד ובמיוחד רווקים בני 34+ ומעלה שכאילו משהו שם מתפספס שהם כותבים את הפרטים שלהם

כאילו בן אדם עבר כל כך הרבה בחיים. ובסוף זה יוצא בכמה מילים של "מחפש בחורה טובה, לב טוב, רגישה, עדינה" וכו'... 

אני חושב שיש דרך יעילה להכיר גם דרך פרטים 'יבשים'.

יצא לי לקבל ככה הרבה הצעות מתאימות

לבן אדם פשוט שוואלה אין לו איזה משהו מיוחד להציע

חוץ מזה שהוא בחור פשוט וטוב

כאילו, הכרטיס לא עושה לו טוב. מבין?

וגם אני לא בטוחה כמה יש כאלה שבאמת עכשיו עם מוטיבציה לנסות דרכים יצרתיות ועם אש בעיניים על זה.

צריך אישיות מסוימת כדי לפעול בדרך הזאת. 

מיהודי פשוט? ;)

זה נכון כמה שזה פשוט.

מאמין זה אולי גם סוג של ז'אנר אבל מבחינת המיתוג נראה לי שאפשר להתעלות.

כשאני מתעסק בכרטיס של בחורה אני לא מודד אותה בשויוי של שוק כלשהו אלא רואה אם יש משהו שמדבר אלי.

אם יש משהו (ויש משהו) שפשטות מדברת אליו הוא יכול לזהות את זה בפשטות.

בכללי, פשטות זה דבר מאוד גדול. היום יש הרבה חציצות, פזות, מסיכות - פשיטות זה כמו תרופה

גם גישה נכונה

וגם נראה לי ששליש יותר נוח משבע ברכות

קיצר, עד שלא ניסית בעצמך, אין לך אפשרות ממשית לדעת איך זה.

כמו ששיעור ב' מדברים על צהל לצורך העניין ;)

מי שנמצא הרבה זמן באתרי היכרויות, הסיכוי שלו באמת להתחתן משם הוא 0.

צריך לשנות סביבה, לסביבה פחות דיגיטלית.

זה נכון לאתרי היכרויות ופייסבוק.

וכן, הקורונה הרגה את זה, אבל זה עדיין נכון בעיני.

בלת"ק - לקראת נישואין וזוגיות

רעיון אחד לא הצליח

עוברים לרעיון שני

תמיד בתנועה

לראות בנות מהממות בגילאים מבוגרים. פשוט רווקות 

ואין גברים להציע להם.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.