אולי ה'בעיה' נעוצה בכך שכיום אנשים מחפשים יותר מהפרטים היבשים, כך שפרסום שלהם לא באמת נותן משהו.

לא יודע, שמעתי שההצלחה באחוזים של אתרי ההיכרויות נמוכה (בשידוכים השיטה קצת שונה).

גם אם בנות יותר מפרסמות עדיין זה לא מסביר למה מתוך מאות פרסומים יצא זוג אחד, זה מראה לא רק על הצד המפרסם אלא יותר על הצד המחפש (שכנראה לא זה מה שהוא מחפש, וכנראה ממילא גם לא מפרסם).

שאתרי היכרויות זה משהו שממש מצליח.

מכיר זוגות נשואים ברוך השם שיצאו משם (ולא יודע איך היו מוצאים דרך אחרת למצוא אחד את השני לולא)

יכול לומר על עצמי שיצא לי משם כמה הצעות ממש טובות משם.

יש יתרונות גדולים בזה לעומת לפנות לשדכנית.

הפייסבוק נראת לי פלטפורמה אחרת לגמרי שהיא באמת הרבה פחות טובה.

וזה גיוני ממש. 

כי האתרי היכרויות בנויים לכל העניין.

הפייסבוק לא נועד לכך ולכן גם הפלטפורמה לא מתאימה.

עצם זה שאנשים לא נכנסים לפייסבוק בשביל הכרויות אלא סתם משעמום זה כבר גוקם לכך שלא תרגיש בנוח לשלוח למישהי הודעה בקשר לזה. צריך הרבה יותר יצירתיות כדי להתחיל דרך הפייס.

ולגבי תוכן דבריך - 

ברור שאנשים מחפשים הרבה יותר מהפרטים הטכנים.

ברור שהדרך האידיאלית זה ע"י חבר משדך או הכירות טבעית.

אבל כשאין את שני האפשרויות הנ"ל - 

אם לומדים להשתמש בפרטים הטכניים בצורה נכונה - הם עוזרים ממש!

בין אם הפרטים הטכנים מועברים דרך שדכנית בין אם הם מועברים דרך אתר הכרויות.

מגיל מסויים אצל חילונים זה נראה לי די דומה..

זה קצת מפתיע במחשבה ראשונה אבל אם חושבים על זה אין יותר מדי הבדל.

ברור שבגילאים צעירים יש לחילונים הרבה יותר מעגלים מעורבים שיכולים לזוז משם דברים אבל בגילאים בוגרים הבעיה הופכת להיות יותר ויותר דומה לבעיה שלנו.

ברוב אתרי הכירויות זה צעירים, ורוב המבוגרים לא מחפשים כבר משהו רציני אלא.... כאן ועכשיו.

מגיל מסויים, שהרבה יותר מאוחר מהגיל המקובל בציבור הדתי - גם לחילונים נמאס מהמשחקים.

מסכים שבאתר חילוני אולי גם יש הרבה שרוצים קשר רציני ולאו דווקא למטרות חתונה בטווח הקרוב.

אבל גם אצל חילונים בשלב מסויים הרוב המוחלט רוצים קשר שיוביל לחתונה בשלב כזה או אחר.

המינונים שונים, אבל המשחק עצמו - נראה לי עם פאנץ' מאוד שונה.

לצורך העניין גם לחילונים יהיו דייטים מביכים חח

של מה לבחון, אלו שאלות לשאול וכולי..

אבל בסופו של דבר המשותף הוא - שגם חילונים וגם דתיים רוצים ליצור קשר טוב עם בנאדם אחר.

גם אם כל השיח שונה - חלק יפה מהכללים העקרוניים יהיו משותפים.

קשר רציני - זה חיבור בין שני אנשים (אפשר לדון על האם החיבור נובע מעולם ערכי משותף או מדברים אחרים יותר חיצוניים אבל בסופו של דבר שני אלו חיבור בין אנשים ואת שני אלו בונים בצורה דומה - ע"י דיבור ומפגש וחוויה)

גם קשר שהכיף הוא דבר מרכזי בו (במידה וזה 'קשר של חילונים') זה עדיין חיבור בין שני אנשים, חיבור בין נפשות.

לכן כל ה'משחק' שלבוא לפגישה על מנת לחוות את הבנאדם שמולך היא באותה צורה אנושית פחות או יותר. גם אם התוכן הוא שונה לגמרי.

לא ההייתי מבדיל בין הצלחה של אתרי הכירויות של דתיים לאתרי הכירויות של חילונים.

כי הדרך הגשמית היא מאוד דומה, ועל זה עובד כל הקטע של ההכירות בין שני אנשים שונים.

זה נראה יותר עניין של דרך מאשר עניין של תוכן.

אני מדבר איתך, משחק איתך... מכיר אותך!

התוכן והמטרה של המפגש יכולים להיות ממש מהקצה אל הקצה אבל הדרך היא זהה.

"ככל הגויים בית ישראל"

"לא ככל הגויים בית ישראל"

"המתוקנין שבהם"

וכולי..

זוג דתי יוצא לטיול

זוג חילוני יוצא לטיול

שניה הגיעו בקשר לרמה כזאת שנוח להם לאת ביחד לטיול.

שניהם מעמיקים את הקשר בצורה תוכנית אחרת (לא תמיד).

- קשה לי גם להכליל את החילונים

אני חושב שקיים הרבה חוסר תרבות כיום (אמצעי תקשרות שונים וכולי)

אבל בכל זאת אעדיף שלא לדבר עליהם בתור מקשה אחת

אני לתמיד נוהג לסמפט את החינוך הדתי הפועל אז זה נושא שלם אחר שהוא מעניין בפנ"ע

גם מי שמחפש קשר רציני אצל חילונים.. מה הוא צריך לדעת על הצד השני?

שהוא עובד, ושהוא בנאדם די נחמד, ועוד כמה דברים דומים - זה בונוס. הרבה סוברים שאחרי החתונה הם יצליחו להתגבר על הכל. 

ומכיון שקשר רציני ויציב יכול להיות גם בלי חתונה, לפעמים גם מתחילים וזורמים ונראה מתי נתחתן ואם בכלל, מה שעושה את הכל הרבה יותר קליל.  

אצל דתיים יש דרך חיים, ואיך לחנך את הילדים, ומהתחלה מתכננים להתחתן כי אסור להיות סתם ביחד

אז בודקים ברצינות את הצד השני ולפעמים פוסלים סתם על קטנות שאולי מבשרות רעה.

גם ברשת אפשר להיחשף לדברים שהם לא הפרטים היבשים, למשל כאן (אם כי כאן המטרה היא לא היכרות, ובפלטפורמות שהמטרה שלהן היא כן היכרות מתמקדים בפרטים היבשים - כאן הכשל).

אסביר את זה בצורה מוקצנת לצורך העניין -

ברור שפרטים טכניים לא מספיקים כדי להציע נישואין..

אבל פרטים טכנים יכולים לעורר סקרנות "וואלה, מעניין מי היא.."

ומפה להתכתבות מוצלחת המרחק קטן ומפה לפגישה גם סבבה.

ובדר"כ וירטואלית ופרטים טכניים זה ילך ביחד, ולא במקרה.

לדעתי ''וואלה, מעניין מי היא" על סמך פרטים טכניים לא מספיק, כי יש כל כך הרבה כאלה.

אין הרבה שמעניינים אותי הפרטים הטכניים שלהן, מודה באשמה חחח 

ויש כאלה שזה ממש יוצר אצלי עניין.

וגם אפשר לכתוב בקצרה גם מעבר לטכני.

אני חושב שהסלידה מאתרים נובעת בדר"כ ממקום אחר, לא ממקום של יעילות.

אני לא מדבר מניסיון אלא רק מרשמים של חברים, אף פעם לא השתמשתי באתרים כאלה.

מגיל 5 אני מודע לכךך שהאינטרנט משמש אותי כדי לשחק במשחקי פלאש במיניקליפ. 

אני גדל קצת ואני מודע לכך שאני יכול לקרוא חגשות באינטרנט...

המעבר הזה - שלהכיר דרך האינטרנט הוא שלב ריגשי מסויים שדורש הכנסה למודעות בעוד שימוש לגיטימי שנעשה באינטרנט.

חלק מזה, זה להיות מוכן לפרסם על עצמך פרטים במסגרת הזאת. זה נראה לי גם משהו שמרתיע.

בנוסף לשני אלו - מודעות חברתית. עד כמה החברה נותנת לזה לגיטימציה. עד כמה החברה מכירה בזה שזה דבר טוב. (או שזה פאדיחה?)

הסתכלתי עכשיו לגבי שבע ברכות (על שליש גן עדן לא מצאתי נתונים).

כתוב שם שהיו כ3,000 חתונות, ויש 47,000 כרטיסים (רק הפעילים? נניח שכולל כולם).

זה עדיין פחות מ13%.

זה מספר יפה, אבל באחוזים פחות.

גם ההשערה שלי לא היתה מגובשת דיה אבל כתבתי. 🤷‍♂️

אם אחוזי הרשמה נחשבים 'עובדים' אז את צודקת, לדעתי פשוט כי אין אלטרנטיבה אחרת (מאמין שגם אני אפנה לשם בצוק העתים).

עדיין לדעתי השיטה בעייתית (לא ההתרשמות הבלתי אצמעית, אני דווקא בעדה, אלא שיטת הכרטיסים עם הפרטים היבשים כמו רשימת רכיבים של מוצר).

גם אצל אמילי היו "עשרות אלפי עוקבים. מאות שיתופי מחפשיםות. זוג אחד".

היכרות ישירה זה האידיאל, אבל אני לא מכיר פלטפורמה שמיישמת אותו.

יש נרשמים לאתרי היכרויות

יש פרוייקטים שמנסים לשדך

אבל הכל בסופו של יום אותו רעיון

תמונה ופרטים יבשים שבד"כ לא כזה אומרים על הבן אדם (חוץ מיחידי סגולה שיודעים להתבטא בצורה שבאמת מבטא מי הם...ואז יותר קל להבין את הבן אדם)

אני מכירה כרטיסים ששנים מתגלגלים בווטאספים

ובנות כזה כבר "אה ואי, זה.. כן מכירה אותו..."

כבר יוצא כל החשק לנסות להכיר

כי הבן אדם הופך לכרטיס! לפרטים!

כל האישיות שלו מתגמדת, כל הקסם שלו נעלם.

זה ניהיה מאוס 

במיוחד ובמיוחד רווקים בני 34+ ומעלה שכאילו משהו שם מתפספס שהם כותבים את הפרטים שלהם

כאילו בן אדם עבר כל כך הרבה בחיים. ובסוף זה יוצא בכמה מילים של "מחפש בחורה טובה, לב טוב, רגישה, עדינה" וכו'... 

אני חושב שיש דרך יעילה להכיר גם דרך פרטים 'יבשים'.

יצא לי לקבל ככה הרבה הצעות מתאימות

לבן אדם פשוט שוואלה אין לו איזה משהו מיוחד להציע

חוץ מזה שהוא בחור פשוט וטוב

כאילו, הכרטיס לא עושה לו טוב. מבין?

וגם אני לא בטוחה כמה יש כאלה שבאמת עכשיו עם מוטיבציה לנסות דרכים יצרתיות ועם אש בעיניים על זה.

צריך אישיות מסוימת כדי לפעול בדרך הזאת. 

מיהודי פשוט? ;)

זה נכון כמה שזה פשוט.

מאמין זה אולי גם סוג של ז'אנר אבל מבחינת המיתוג נראה לי שאפשר להתעלות.

כשאני מתעסק בכרטיס של בחורה אני לא מודד אותה בשויוי של שוק כלשהו אלא רואה אם יש משהו שמדבר אלי.

אם יש משהו (ויש משהו) שפשטות מדברת אליו הוא יכול לזהות את זה בפשטות.

בכללי, פשטות זה דבר מאוד גדול. היום יש הרבה חציצות, פזות, מסיכות - פשיטות זה כמו תרופה

גם גישה נכונה

וגם נראה לי ששליש יותר נוח משבע ברכות

קיצר, עד שלא ניסית בעצמך, אין לך אפשרות ממשית לדעת איך זה.

כמו ששיעור ב' מדברים על צהל לצורך העניין ;)

מי שנמצא הרבה זמן באתרי היכרויות, הסיכוי שלו באמת להתחתן משם הוא 0.

צריך לשנות סביבה, לסביבה פחות דיגיטלית.

זה נכון לאתרי היכרויות ופייסבוק.

וכן, הקורונה הרגה את זה, אבל זה עדיין נכון בעיני.

בלת"ק - לקראת נישואין וזוגיות

רעיון אחד לא הצליח

עוברים לרעיון שני

תמיד בתנועה

לראות בנות מהממות בגילאים מבוגרים. פשוט רווקות 

ואין גברים להציע להם.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

להתנהג בנעימות ובנימוס למי שמציע!

לפעמים שדכן (או סתם אדם שמנסה לעזור) מציע, ומקבל כתף קרח:

או שלוקח המון זמן עד שהרווק/ה מתייחס/ת אליו בכלל

או שהרווק/ה כועס/ת על עצם ההצעה הלא קשורה (יכול להיות שהיא באמת לא קשורה לדעת המשודך, אבל היו פה מחשבה ומאמץ!)

או שלוקח מלא זמן עד שהרווק/ה מחזיר/ה תשובה

או שהקשר נגמר, והרווק/ה אפילו לא טורח/ת לעדכן או לומר תודה!

זה מוריד מוטיבציה לשדך גם לאותו אדם וגם לאחרים. חבל.