אז זה מה שאני מבין:

יש ציווי להעמיק ולהגיע למסקנה הנכונה, לא לכל מסקנה שתגיע אליה.

כלומר: התורה מציבה את המטרה ולא רק את הדרך.

אין 'כל אחד והאמת שלו' אלא יש אמת אחת, ואליה צריך להגיע.

ואם הגעת לאמת אחרת ובחרת ללכת לפיה - אתה טועה, ועל טעויות משלמים.

זה מבחינת התורה.

דבר נוסף:

הבירור (שוב, מתוך גישת התורה) הוא לא האם יש אלוהים או היהדות אמת, אלא איך ולמה.

ובאמת לא לכל אחד מתאימה הדרך של הבירור (אפילו הרמב''ם כותב את זה, בצורה גורפת במשנה תורה ובצורה מפורטת יותר במורה הנבוכים).

פשוט שהוא ייענש.

כי בהתחשב בכך שאנחנו כן מאמינים,

אנחנו יודעים שהתורה ציוותה על כך.

ושמי שיברר - יגיע לאמת.

ולכן - כמה שיצווח אותו אחד שבירר ולא גילה שכך האמת - סוף כל סוף - אם כך האמת - נגזר ממנה גם שבכך שלא גילה אותה הוכח שלא בדק כראוי. ולכן ייענש.

זה הכל.

שזה לא יתכן, שה' מצווה לעשות סתם, זה מעגלי, תעשה למרות שאתה לא מרמין בי, כי אמרתי לך לעשות למרות שאתה לא מאמין בי?

מה שאני טוען, זה שאני יודע שמי שיברר - יגיע לאמת, ואם טוען שבירר ולא הגיע לזה - הוא משקר, וייענש, אכן.

תיאורטית מי שבאמת היה אנוס לא להאמין - אכן לא ייענש, אבל היות ואנו יודעים מהתורה שהוא כן ייענש - אז אנו (שוב, ככאלו שכבר כן מאמינים בתורה) מסיקים שאין בזה באמת מצב של אנוס.

אא"כ יש לו גדרי תינוק שנשבה, שאז זה עניין אחר.

א' -היו לי לזה כמה הוכחות, לצערי איני זוכר אותם....

ב' - כך כתב ר' אלחנן וסרמן,

למעשה זה די פשוט ומוכרח מההגיון, אם ה' מצווה משהו, סביר להניח שהוא דאג שיוכלו לוודא את אמיתותו, לא?

ולגבי התשובות אחרות - לא מצאתי כאן תשובה מניחה את הדעת.

אין לי תשובה. 

שאלתך על האדם היחיד היא קצת יותר מדי. דהיינו נכון שאדם עלול להיות במצב של היעדר אמונה ואולי על כך נאמר "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריותיו". כלומר אמת ויציב שדורשים מהאדם הכל, גם אמונה גם מצוות, אבל נשאר איזה פתחון פה לכל אדם להתגונן ולסנגר על עצמו מדוע לא הגיע לשם.

והיעדר שאלתך על הרבים היא קצת פחות מדי. זה כשלון כללי של הציבור היהודי - בתוכו המאמין והדתי כמובן - אם יש אנשים שלא זכו לתשובות טובות. מה שווה כל המאמץ שלנו, בלימוד תורה ובחינוך ובקירוב לבבות, אם נותר מישהו שעד כדי כך הוא מחוץ למעגל. מחוץ לאור היקרות של סוכה בסוכות, מחוץ לשמחה בשמחת תורה, מחוץ לחום הפנימי בנרות מנורת חנוכה, מחוץ לשחוק ודמע של ליל פורים וכל היום בתוך חבורה. ואפילו גם מדי יום ביומו בהשכמת הבוקר ועם ערב, לשמוע שליח ציבור בתפילה וללמוד שיעור לרוח ולנשמה, וכן גם איזו נסיעה או טיול מודרך להתבוננות בנוף הארץ והשגת התעוררות והשראה.

אם לא הגענו אל אדם להתקרב לשום דבר מכל זה, מי יודע איזו טרוניה כללית עשויה להיות על הציבור. לכן שאלתך היא בסופו של דבר עניין לכלל הרבה יותר מאשר ליחיד. כי מי באמת יודע מה מטה את הכף בדינו של אדם, מכל סיבה שהיא ואולי בכלל באופן ששכל אדם לא יכול לקבל. אבל לגבי כל אחד ואחת מאיתנו, ובסופו של דבר כקהל, נשמע שהדוגמא שתיארת מטילה אחריות כוללת גם כלפי הנשמה של האחר, ולא רק להיות אנחנו מאמינים וטובים ולהגיד "את נפשי היצלתי".

ולמותר לציין את תום החגים שעברנו רק זה עתה, וההזדמנות השנתית לעשות קירוב, ושגם מייד אחריהם מתחיל מעגל שנה לראות את האחר ולהשפיע. ובפרט שזה משתלב בפרשות ספר בראשית, כולל כל עניין השכר והעונש באדם הראשון, ובנח ודור הפלגה, וסיפור ראשיתו של עם ישראל, וכל היתר (ובוודאי מחשבה כזו חורגת מהדיבור המתחיל הראשון בפירוש לתורה שמייחס צורך בכל הסיפור לעניין ירושת הארץ, ובמקום זאת מעמידה את הצורך על ההנחלה של מורשת ישראל לכלל ישראל). ויש דווקא הזדמנות בזמן תחילת החורף הרגועה והחודשים השקטים האלו, והפרשות מדי שבוע בספר זה (הארוך שבחומשי תורה, אבל המועט במצוות) שיכולים לחולל מחשבה ושינוי לאדם אם מסייעים לו ומיישבים את דעתו, כמה יש להתבונן במעשי האבות האלו, ולאט לאט לקבל את הלקח והרעיון שבהם, בראש ובראשונה אמונה ובנוסף בוודאי הסגולה והעומק לדורות - והזכות הגדולה להימנות על כך גם בימינו אנו - וכל זה דורש אנשים שיתאמצו ללמד ולהדריך ולהנחיל.

ודוק בדבריי, גישתי היא שאנו אין לנו עסק בנסתרות. הבהרתי היטב "אמת ויציב שדורשים מהאדם הכל, גם אמונה גם מצוות" ככתוב בתורתנו. אין חולק בעניין זה, הבעיה היא שבדומה למה שהסביר הרבי מליובאוויטש (ובעיניי כל פעילותו הגדולה מתמצית בנקודה זו) כיום בליל הסדר בכלל מחפשים את הבן החמישי שאפילו לא הופיע. זה ממש למצוא יהודי שפשוט איננו מכיר את עצמו כיהודי. זה לא עניין לנו אם "המשמעות של שכר ועונש" היא זו או אחרת, העניין הדחוף והבהול הנו שהמשמעות הזו נעלמה ואיננה לחצי מהיהודים. מה לי אם אנוס אם במזיד אם לתיאבון, אני מכיר את התפקיד הקטן האחד של קירוב והנחלה, תן לי לעשותו היטב (ולוואי...) "תן לי הנפש" וזה יהיה עבורי די והותר. באמת אינני יודע לעשות יותר מכך, בטח לא אדע מה הוא החישוב. קח בחשבון שכבר ארבעה דורות החוגים הרבניים בעם ישראל פוטרים - קצת באמפתיה יש לציין - את פורקי העול, המשכילים, האתיאיסטים, החלוצים כ"תינוקות שנשבו" ואני חושב שהכוונה באופן כללי היא לחיוב. 

דיברתי על תשובות לקושיות... אישית, אני לא מאמין בהוכחה ניצחת כמעט בשום דבר בעולם (כי כל טענה באה עם הנחות יסוד שאפשר לחלוק עליהם)

וכמו שכתב הרמב"ן בהקדמה למלחמות: "יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב [=בדרך כלל] קושיות חלוטות, שאין בחוכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות"

אבל יש הסתברות, ומי שיעמיק יראה שזה מאוד לא סביר שאין אלוהים (אמר לי פעם רופא בעל שם שאני מכיר טוב, שמי שמכיר את גוף האדם טוב צריך לעצום עיניים חזק כדי לא להאמין באלוהים...)

וזו בדיוק הטענה שלי, שהם עוצמים עיניים כי נוח להם לחיות חיי מתירנות...

לא כל אדם לא מאמין עשה בירור אמיתי ונוקב.

כמו שאמרתי, הוכחות מוחלטות יש רק במתמטיקה (גם הם מתבססות על הנחות היסוד של המתמטיקה).

אבל יש הסתברות. וזה לא מסתבר שאין אלוקים...

סטטיסטיקאים טובעים בבריכות שעומקן הממוצע הוא חמישים סנטימטרים.
וחוץ מזה, על המשפט האחרון שלך בוודאי חלוקים כמה וכמה חתנים של פרסי נובל במדעים מדוייקים.

על כל אחד מהם יש חמש חתני פרס נובל במדעים מדויקים שאיתי...

וחוץ מזה, באמת יש לך את המספרים?

אמרתי שיש, קח דוגמא למשל סטיבן ויינברג, ואם יש לך דוגמא למשהו אחר אז דבר ולא בסיסמאות ("יותר מסתבר")!
ואין זו שום "שיטה" שאני מציג. הצגתי עובדות. אל תתחמק ואל תכניס לאף אחד מילים לתוך הפה.

אני שולח לו את תגובתך שיצחק קצת.
ניוטון זנח את המדע הרדוקציוניסטי שלו בגלל חוסר מידע אמפירי תצפיתי (ודווקא הגמון אנגליקני הוא זה שעורר אותו לפרדוקס הגלום בחוק הגרביטציה הנאיבי וה"פילוסופי" שלו, שתוצאה הכרחית שלו היתה אמורה להיות קריסה ספונטאנית של היקום, עד שכמובן הוצגה היחסות הכללית ועקמומיות המרחב-זמן של איינשטיין - שסיפור נפילתו שלו לכלל ממסדיות מאובנת הוא עניין מרתק בפני עצמו - שהחליפה את תיאוריית ניוטון ללא סנטימנטים), וגאוס היה מתמטיקאי טהור קלאסיציסט מדעי, שלא חלם על פרדיגמות המאה העשרים האוונגרדיות (והמאוד "לא נעימות" וצורמות משהו באקראיות ובאינדיפרנטיות שבהן), החל באי השלמות של אקסיומות המתמטיקה, דרך עקרון אי הוודאות של הייזנברג ועד לכבידה הקוונטית ולמידות הפרקטליות כבסיס מוחלט לתופעות הטבע.

יש אנשים שבאמת ההשקפה שלהם לא מבוררת ותשובות לשאלות מסוימות יכול באמת לשנות להם תפיסה

ויש כאלה שצריכים להרגיש חוויה מסוימת ואז... 

מדיבור שלי עם אנשים הנושא שהכי קשה "להכיל" זה הקטע ההלכתי השמרני.

לרוב האנשים יש אמונה, רוב האנשים שומרי מסורת

אבל העניין הזה של לדקדק בהלכות, והעניין שצריך להקשיב לרב שכאילו הוא קובע מה ההלכה

כאילו שמעתי הרבה שאומרים שכאילו הקב"ה רוצה את הלב. זה לא מעניין אותו (כביכול) אם עכשיו אני חותך נייר בשבת או מדליק אור... 

ובד"כ זה באמת אנשים שמחוברים יותר לרוחניות, למהות. 

ואנשים יותר ריאלים ושמרנים מטבעם אז יותר קל להם לקבל את העניין החוקתי והדקדקני במצוות. 

כשהכוזרי אומר שא"א להוכיח את ה' הכוונה היא ככה: הרי א-לוקים הוא מעל הכל (לפחות זה שהוא מדברים עליו), זוהי תכונה שלו. ואם אפשר להגדיר את אותו א-לוקים, אז הוא לא באמת א-לוקים, כי כמו שאמרנו, הוא מעל הכל, ואם אפשר להגדירו הוא לא מעל המילים (הוא נכנס בתוך הגדרה וזה דבר מגביל. לכן הוא לא א-לוקים). כלומר הגענו למסקנה שא"א להגדיר את א-לוקים. (כלומר הוכחת מציאות ה' ע"י הגדרה מסוימת, מורידה מערכו ולכן זה לא אפשרי)

[זה נכון שא"א להגדיר אבל אפשר לתת תחום הגדרה או תכונות]

ולכן הכוזרי נכנס לעניין של מסורת, שזה כמו מדעים לא מדוייקים, לדוג' ביולוגיה, המבוססים על תצפיות (במקרה שלנו המסורת) ובמקרה כזה, תמיד אפשר לגבש תיאוריה הפוכה [ע"ע האבולוציה, שיש עליה חולקים. ובואו לא ניכנס לפינה אם זה נכון או לא, זה היה רק דוגמה]

וכאן אני מסכים עם  @someone שהוכחה ניצחת אין אבל וודאות כמעט מוחלטת יש. [מעדיף לא להשתמש במילה הסתברות, טיפלה בעייתי]

הוודאות הזו היא כ"כ גדולה שזה כמו הוכחות, אבל עצם ההוכחה היא טעות.

אלא תוצאה טבעית של מה שהאדם הזה עשה לעצמו

יש לנו אחריות על כלל עמ"י, ערבות וכו' כלומר אמור להיות לנו אכפת מכל יהודי..

נכון שיש הלעיטהו לרשע, אבל כאן הוא רשע? (זה השאלה...)

מהצד של הלא מאמין, הוא מעדיף לצאת ידי חובת כל השיטות. מחמיר.

אני חושב שבהנחה ואכן יש אלהים, הוא דן כל אדם לפי מה שהוא ואני אסביר.

אם לצורך העניין ניקח אתאיסט, אז אלהים ידון אותו לפי האתאיסטיות שלו.

כלומר האם הוא אתאיסטי "הגון" או שהוא אתאיסט מטעמי נוחות. איזה סוג של בנאדם הוא היה? האם הוא היה בעל חמלה? נתן צדקה? עזר לאחרים? או שהוא לגלג על הדת ועל המאמינים? או שהוא סתם היה אדם בעל מידות רעות?

האם הוא באמת חקר כדי להגיע לאמת שלו? או שהוא סתם התעצל.

בוא ניקח את פרופסור יובל נח הררי.

אני בהחלט חושב שלאיש הזה יש חלק לעולם הבא הרבה יותר מכל מיני דתיים אחרים. אולי אפילו יותר ממני (ואני לא דוגמא בכלל).

כי הוא באמת חקר ולמד. לא סתם חקר.

הוא עשה מסע עולמי בין כל מיני דתות ותרבויות. שאל, סיכם, התנסה, שילם מכספו על כל מיני מידעים.

אחד כמוהו לדעתי, אין שום ציפייה ממנו לשמור מצוות ושהוא יענש על כך (שוב, בהנחה ויש אלהים).

לסיכום:

אם יש אדם שלא מאמין באלהים, אבל באמת לא מאמין אבל הוא היה אדם טוב אז אין סיבה להעניש אותו.

אולי החלק לעולם הבא שלו לא יהיה גדול כמו נגיד של אדם טוב שכן שמר מצוות כל חייו, אבל לפחות הוא לא ייענש.

לא אני, לא אתה, ולא שום תנא/אמורא/מקובל/רב/נזיר בודהיסטי/כומר/אימאם.

אף אחד לא יודע למה אלהים דרש את זה מבני האדם. ואם מישהו מתיימר לדעת בדיוק למה אלהים דורש *משהו* בבחינת המזכירה שלו, אני ישר יודע שהוא או שרלטן או שהוא לא באמת יודע ורק מאמין בלי לדעת.

אני יכול רק להציע הסבר משלי שהוא כמובן ניתן להפרכה.

יכול להיות שהוא ברא עולם ונתן לבני האדם לרוץ עם זה עם מינימום התערבות מהצד שלו(וכל הנושא של "השגחה פרטית" אף אחד לא באמת יודע איך בדיוק הוא מנהל את זה. אני באופן אישי חושב שהשגחה פרטית זה ממש לא כפי שזה נתפס היום בקרב רבנים) ונתן לנו הדרכה בדמות ספר כל שהוא כדי להקל עלינו להפוך את העולם לעולם טוב יותר מבחירה.

למה הוא ברא עולם? בדומה לשאלה שלך בכותרת, אף אחד לא יודע.

כי רבים מגדולי ישראל לאורך הדורות כן התיימרו לתת תשובות לשאלות שאתה מציג,

הרמח"ל ובעל התניא, לדוגמה, היו שרלטנים?

בא נאמר שנורא קשה לי להשתכנע שדברים שכתבו הראשונים והאחרונים הם לא אמת, בגלל שאתה טוען שהם רק חשבו שהם יודעים אבל לא באמת יודעים, זה לא באמת כוחות, ת'יודע...

במשקפיים של מאמין, אתה לא מקבל את אמיתות התורה שבעל פה?

אתה מאמין רק בתורה שבכתב? התושב"ע בעיניך נתונה לשיקול דעתך, לקבל מה שמסתבר ולדחות מה שלא מסתבר?

לא ממש הצלחתי להבין מה ההבדל בין אינדבדואל ללא אינדבדואל, ומה זה "מכפיף את עצמי אבל מבקר"

אני באמת לא מצליח להבין מה אתה אומר. מי שמבקר וחושב שלגיטימי לא לקבל את חלקה - משמע אינו מכפיף את עצמו, ומשמע אינו מאמין באמיתות תשוב"ע, לא?

האמונה בתושב"ע (האמונה הרבנית - אורתודוכסית, להוציא זרמים אחרים) היא שהתושב"ע היא אמת. לא?

האם אתה אומר - אני יכול לטעון שמשנה מסויימת טעתה בדבריה, אמנם אכפיף את עצמי בכל זאת לטעות הזו, אבל אני טוען שהיא לא נכונה?

ר"י ור"ג היו ברי פלוגתא,

אבל אתה ואני לא ברי פלוגתא של מה שכבר נקבע כחלק מתורה שבעל פה.

דיברתי על משניות... על דברם שבקאנון של התושב"ע.

וכמובן שגם עם דבריך על רבנים איני מסכים כלל (וזה בעדינות...), אבל לא אסטה כעת מהעניין.

אני שואל על קבלת תושב"ע, מה הקשר רבנים?

(ומדבר אחד אני מוכרח לא להתעלם למרות שאיני רוצה לסטות מן הדיון - המשפט "בטח לא עם איך שהם מתנהגים היום" הוא הבל ורעות רוח, ועבירה מדאורייתא (לא מהתושב"ע...) ואני מוחה עליו)

אם אתה חושב שזה העמדה של ההלכה רבנית -אורתודוכסית. ועל זה לא ענית.

(כלומר: חלק מעיקרי האמונה זה להאמין בתושב"ע, נכון?

מי שכופר בה - נחשב אפיקורס, נכון?

עכשיו - אתה חושב שהדרישה הנ"ל מתקיימת על ידך בזה שאתה עושה מה שכתוב בה למרות שאינך מאמין בה)

מה זה עדיף. נראה לי ההגדרה שלך לא ממש מסונכרנת עם האמת... עדיף מדבר על מציאות שיש לי כמה אופציות ואז אחת מהם "עדיפה". אז כן, כבר הסברתי שגם טענה חסרת ביסוס עדיפה על טענה אחרת שלא מסתדרת עם המציאות, ק"ו שגם היא חסרת ביסוס...

לפי שיטתך כשמשה הוציא את המקושש להורג אלוקים היה צריך להגיד לו: "הא! נפסלת! לא אמרתי המלך אמר..."

זה היה מתוך פרספקטיבה של אדם (אני כן?) שמאמין (עדיין מאמין בכל אופן) ביהדות. זאת הפריסמה שלי כפי שאני רואה את זה.

השאלה של מה זה טוב או רע באופן אוניברסלי זה דיון אחר.

הדיון שלנו הוא מתוך נקודת מבט אמונית.

השאלה של מה זה טוב או רע אוניברסלי פחות קשור לדעתי לדיון האמוני.

אפשר לדון בזה מנקודת מבט אוניברסלית בשרשור נפרד כמובן.

יובל נח הררי הוא שחצן נורא ואיום.

הוא אמנם כותב יפה, אבל הגאוה והבטחון העצמי העודף שלו דולפים מכל פינה.

וזה למשל דוג' יפה לאדם שאע"פ שהוא בירר ולמד, אם מסתכלים טוב, רואים שזה הגיוני מאד שהטיות קוגנטיביות למיניהן הפילו אותו בפח. וכן, ברמה לא מבוטלת- הוא אשם בזה.

ומנסיוני הקט, אע"פ שאני לא מעוניין להכליל, ונוטה שלא להשיב בנחרצות על השאלה הפותחת של השרשור, עדין ראיתי רבים שהשאלות הכפרניות שלהם הלכו יד ביד עם גאוה, ספקנות לא רציונלית, ציניות, וליצנות (ולא רק בתחומי האמונה).

ולגבי השאלה הפותחת עצמה- אני חושב שלגבי עולם הזה- הגיוני שהוא יקבל לפי תיקון המידות שלו ולפי תיקון המעשים שלו בענייני עולם הזה. ובעולם הבא- איזה תביעה בדיוק יש לו? לפרס הוא מן הסתם לא מצפה. אם יהיה לו עונש מיוחד? אם באמת הוא עשה כל שביכלתו כדי להגיע לאמת- אז אני מאמין שלא. בבחינת 'לא חיים ולא נידונין'.

אבל ברוך ה' לא אני זה ששופט שם, ככה שאם אני טועה אז זה לא כל כך נורא.

מפילוסופים דתיים וחילונים כאחד.

אך אין ספק שהוא כותב יפה. וגם אני קראתי לא מעט מדברים שהוא כתב. אבל לא כל מה שיפה הוא גם אמיתי

היא בעיקרון אחד הפגמים המרכזיים אצלו. אם כי זה גם היתרון הגדול שלו.

מצד אחד- הוא יודע להקיף בצורה יפה ולהעביר את הדברים לקורא בצורה בהירה. כמו שכתבתי- הוא סופר טוב.

מצד שני- הוא לא באמת נכנס לנושאים בצורה מסודרת. הוא כותב גם הרבה שטויות בלי ביקורת. הוא לא פילוסוף ולא לוגיקן, והוא לא יודע להעמיק בדברים ולבקר את המידע והרעיונות שלו. אז יש לו כתיבה בהירה וקולחת, שזה כשרון יפה.

אבל זה לא הופך אותו לאדם ש"באמת חקר ולמד". זה הופך אותו לאדם שעבר על הדברים מבחוץ והכשרון שלו לסכם את החויות שלו, גורם לו לחשוב שהוא, החכם הגדול, כבר יודע איך להציג את הדברים באור הנכון ומהזוית הנכונה, לנתח את הפסיכולוגיה של הדתיים והמאמינים ושל התפתחות הדתות בראשית האנושות, והוא ילמד מוסר וחכמה לבאי עולם. 

וזה גם האוירה בכל הספרים שלו. הוא יחשוף את הפיקציות שסביבנו, הוא יגלה לנו את האור. הוא יסביר הכל, וכמובן, הכל בשפה כל כך קולחת ובלי הסתייגויות, בביטחון עצמי מופרז. שיעשה טובה...

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש