את אומרת שהיא נערה בוגרת יחסית. כמה אופציות:
1) אם את במקום של לגרום לה לשתף איש צוות בוגר ולהציע לה עזרה בעניין, הכי טוב שזה מגיע ממנה.
2) אם היא לא מעוניינת לשתף, את יכולה להגיד לה בפשטות שאת ממש שמחה שהיא שיתפה אותך ונתנה בך אמון, ומה ששמעת עכשיו לא יכול להשאר רק אצלך בתור בת שירות ולכן את מחוייבת להעביר הלאה לאיש צוות מבוגר. בגלל שאת רואה אותה כאדם בוגר, את לא הולכת מאחורי גבה, אלא אומרת לה את זה ומאפשרת לה לבחור לאיזה איש צוות את תעבירי את זה הלאה. תגידי לה שאת ממש מקווה שזה לא יפגע לה באמון, ושהיא תמשיך לשתף אותך וישאר לכן קשר טוב. ואת עושה את זה כי את אוהבת אותה והיא חשובה לך. ככה גם התנהלת מולה בשקיפות, וגם השארת לה את הבחירה למי זה יעבור הלאה.
3) אם אין שום סיכוי ש1 או 2 יעבדו, תלכי לאיש צוות ששתיכן מעריכות, תשתפי אותו ותבקשי ממנו לפעול בצורה חכמה, ולהשתדל שהיא לא תדע שאת העברת את המידע.
כמובן שלחזק אותה, לאהוב אותה, לחבק, לתמוך, להיות שם בשבילה ולראות ולהראות לה את הטוב!
יקרה, את עומדת בסיטואציה לא פשוטה. מצד אחד, נדרש ממך להעביר את הדברים הלאה, מצד שני - את לא רוצה "לשרוף" את הקשר שלכן ולפגוע באמון של החניכה. תזכרי שזה דיני נפשות! זה לא משחק! אם את באמת אוהבת אותה ומדריכה טובה - את חייבת להעביר את זה הלאה! תתפללי לה' שהחניכה תקבל את זה בטוב, שאיש הצוות ינהג בחכמה ושהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אבל גם אם חלילה לא, תזכרי שאת עשית את הדבר הנכון.
אני באמת יודעת כמה זה קשה. הייתה לי חניכה שעברה התקפי חרדה מזעזעים ונכנסה למעיין פוסט טראומה בגלל שימוש בסמים וכל מיני מצבי קיצון בבית. אותה חניכה נפגעה מאוד שהעברתי את זה הלאה, והתרחקה ממני בגלל זה. להגיד לך שזה לא קשה? זה קשה מאוד מאוד. אבל לראות אותה בסוף שנה, בקשר מאוד טוב עם המטפלת שלה, מאוזנת, ישנה טוב בלילות, מצליחה לתפקד - זה עלה על כל הקושי והפגיעה ממנה.
אם חלילה את נפגעת ממנה (הלוואי שילך על מי מנוחות ולא יגיע למצב הזה), תשתדלי לעשות הפרדה בין "נועה" לבין "המדריכה", היא פוגעת במה שאת משדרת, במה שאת מייצגת, אבל לא בך כאדם. את בן אדם מדהים, עובדה שהיא נתנה בך אמון מלכתחילה. אולי אין לה מבט מספיק בוגר כרגע כדי להבין שזה לטובתה.
בהצלחה רבה יקרה. מוזמנת לפרטי להרחבה, חיזוק או התייעצות 🧡