בס"ד
ההישג של טראמפ גדול מהישג של ביידן. לכאורה משפט משונה וחסר היגיון לאור תוצאות הבחירות שלפיהן ביידן נבחר לתפקיד הנשיאות, אלא שבבגרות במתמטיקה לימדו אותנו שבציון הסופי מקבלים נקודות גם על הדרך, גם אם מקבלים תוצאה לא נכונה.
כמו במערכת הבחירות הקודמת, וכמו שקורה גם כאן בישראל ובמקומות נוספים בעולם, אנחנו רואים פער גדול בין הסקרים לבין התוצאה בקלפי. למעשה, בבחירות הקודמות בארה"ב בזמן שהילרי קלינטון כבר התקשרה לטראמפ לברך אותו על הניצחון, בCNN עדיין עוד ניסו להוכיח מדוע הילרי היא זאת שזכתה בבחירות ולא טראמפ. אגב, מדובר טעות שהיא מצטערת עליה והזהירה את ביידן לא ליפול בה גם.
גם במערכת הבחירות הזאת אנחנו רואים שהסקרים טעו לחלוטין. נכון, ביידן אומנם זכה כפי שהם טענו, אבל בפער אפסי לעומת עשרת האחוזים והגל הכחול שישטוף את ארה"ב כפי שהם חזו שיהיו מראש. הפעם, טענו הסוקרים, שהם הפיקו את הלקחים והבינו היכן הם טעו. הם אפילו טרחו לציין בכל סקר מדוע זה לא כפי שהם טענו אז בבחירות 2016, ובכל זאת הם טעו.
ישאל השואל, ובצדק, אז מה זה משנה אם הם טעו בכמות? העיקר שביידן זכה כי שהם חזו. אלא שלסקרים, כידוע, יש חלק מאוד גדול בעיצוב התודעה של המצביע שעלול להשפיע בפועל על תוצאות הבחירות. במיוחד בסוג של מערכת בחירות כמו אלו שקיימות בארה"ב שהכל עובד על פי מדינות ואלקטורים ולא המועמד עם מספר הקולות הגדול ביותר הוא זה שנבחר לתפקיד היוקרתי.
בואו ניקח לדוגמה תושב במדינת פלורידה שרוצה להצביע לטראמפ. הוא מסתכל על הסקרים שמתפרסמים אצלו במדינה ורואה שסיכוייו של טראמפ לזכות אצלם כלל לא קיימת, למעט סקר אחד, והפער בסקרים עומד על ממוצע של 3%. אם הוא יבין שבכל מקרה אין לו יכולת להשפיע, למה שהוא יצא לבחור? למה לו לעמוד מחוץ לקלפי או להשקיע את הזמן בדואר, בשביל תוצאה שלכאורה ידועה מראש?
אלא שטראמפ, שראה בעצמו את הסקרים, לא ויתר על פלורידה, כמו שהוא לא ויתר על אוהיו ועל עוד מדינות שלכאורה לא היה לו בהן שום סיכוי ובכל זאת הוא ניצח שם. בשבועות שלפני הבחירות עבר טראמפ בין מדינה למדינה, אפילו כמה מדינות בכל יום, וערך עצרות בחירות ענקיות בזו אחר זו במטרה לעודד את תומכיו לצאת ולהצביע למרות שהסיכוי נראה על פניו קלוש. והוא הצליח.
טענה זאת נכונה גם במדינות בהן טראמפ הפסיד. בוויסקונסין לדוגמה, מדינה שהתנדנדה לאורך כל ספירת הקולות, ההפרש בין ביידן לטראמפ היה 0.7% בלבד לטובתו של ביידן לעומת 9.8% כפי שחזו הסקרים. במישיגן, מדינת מפתח נוספת, ממוצע הסקרים עמד על 9% הפרש ואילו בפועל ביידן זכה ב0.7% הפרש יותר מטראמפ.
יתרה מכך, מכון המחקר אדיסון האמריקאי שכבר החל לנתח את תוצאות הבחירות במדינות שבהן סיימו לספור את הקולות שם לב לעלייה באחוזי ההצבעה של קבוצות שונות שלכאורה רחוקות מהשקפת עולמו של הנשיא היוצא. אם בבחירות הקומות, לדוגמה, זכה טראמפ רק ל-13% מהקולות של הגברים השחורים אזי כעת התמיכה בו עלתה ב4%, וכך היה גם אצל הנשים השחורות. דוגמאות נוספות מהסוג הזה ניתן לראות על פי המחקר, שכאמור ראשוני לחלוטין, גם בקרב קהילות נוספות.
זאת אומרת שעבודת השכנוע שטראמפ היה צריך לעשות על מנת להוציא את מצביעיו לקלפי היו הרבה יותר קשים מאשר מה שמטה ביידן היה צריך לעשות. זה היה מאבק של איש אחד מול סקרים טועים (או יש מי שיגיד מטעים) ותקשורת שמהדהדת אותם ואת ההפסד כולו. אפילו "רשת הבית" FOX NEWS שינו בתקופה האחרונה את עורם באופן ייחסי והם כבר לא היו אותה רשת טלוויזיה אוהדת כפי שהיו עד כה. ובכל זאת טראמפ הצליח להגיע להישג מטורף שבו ההפרש בין ביידן לבינו הוא הפרש מזערי.
אז נכון, במבחן הקלפי טראמפ נכשל בכישלון כואב, כאב שכואב גם לנו, אבל את ההישג הגדול שהוא הביא כנגד כל המלעגים והפועלים נגדו, את זה לא יהיה ניתן לקחת ממנו.
ועוד כמה הערות לסיום:
- לאחר מועד א' של הבחירות כאן בישראל, דובר בהחרבה שחוסר ההצלחה להגיע להסכמה היא תופעה עולמית. זה היה באנגליה עם הברקזיט ובבחירות במקומות נוספים ברחבי העולם שלא הגיעו להכרעה ברורה. ברוכה הבאה אמריקה הגדולה למועדון זה.
- אפשר להגיד על טראמפ המון דברים על התנהגותו ועל תרבותו וכולם יהיו נכונים. עצם העובדה שלאור זה המעומד הכי טוב שהצליחו הדמוקרטים להביא מולו זה את ג'ון ביידן ואף לנצח על אחוזים בודדים, זה אות קלון עבורם למרות הניצחון הגדולץ.
- על פי הערכות כאן בישראל ביידן לא צפוי להתעסק יותר מידי בסכסוך הפנימי כאן בין ישראל לערבים, אבל הדאגה היא שהוא ינסה לחתור להסכם מחודש עם אירן. אבל בנושא הזה טראמפ השאיר מתנה חמה לביידן. ההסכם עם האמירויות ועם סודן גורם לכך שישראל 2020 היא לא המדינה היחידה במזרח התיכון שנאבקת באירן וחוששת מהגרעין שלה. להתעסק עם מדינת ישראל זה דבר אחד, ביחד עם דובאי ואבו דאבי זה כבר קשה עוד יותר.
- החרדים בארה"ב, כולל חסידות סאטמר, הצביע בהמוניהם לטראמפ גם במדינות שהם ידעו שהם ידעו בבירור שהם לא יכולים להכריע את הכף. הסיבה שלהם הייתה שטראמפ עוזר ליהודים ולארץ ישראל והם חייבים להוכיר לו תודה על כך. לעומתם, הרפורמים הצביעו לביידן, כי הם מאמינים בין היתר שהוא יכפה על ישראל את פתרון שתי המדינות.
לאחרונה, הציעה ח"כ תהילה פרידמן הצעת חוק שלפיה ישראל תהיה חייבת להתייעץ עם יהודי התפוצות לפני שהיא מעבירה חוקים שקשורים בנושאי דת ומדינה ויכולים להשפיע גם עליהם. תרשו לי להניח שח"כ פרידמן לא מתכוונת ליהודי התפוצות שמוכירים טובה למי שעוזר למדינת ישראל, אלא למי שרוצים לכפות עליהם דברים שכעת, אם החוק יעבור, יכפו עליהם דברים נוספים.
