"בררנות" - תוציא מהלקסיקון. תבחר מה שחשוב לך וע"פ זה תחליט בבטחון.

יש שתי אפשרויות להסתכל על הבחורה שמולך -

א. אוסף של פרטים - תכונות שאיפות הסיטוריה אישית ונתונים פיזים

ב. היחס הנוכחי שלך לגביה

ממליץ לך לבחור באופציה השנייה.

היא מעוררת בך עניין?

היא יכולה לעורר בך עניין?

לחלופין - היא משעממת אותך?

מה אתה נוטה להתחבר לחברים שלך (בנים)?

אם אתה תמשיך לבדוק את הקשר הזה - זה יכול להיות גם טוב בשבילה?

מכיר משהו שגם היה רגיל שבתחילת קשר טוב יש משהו מלהיב ויצא לו להפגש קצת עם בחורה טובה ולא היה את הרגש הזה והוא המשיך כמה פגישות וזה היה אחד הקשרים הכי מרגשים ומשמעותיים עבורו.

בדר"כ אני מאוד מתחבר ונהנה מתגובותיך אבל דווקא הפעם הייתי אומר בדיוק הפוך.

במקום להתמקד באופציה השניה ולהסתבך ברגשות, ובהאם היא מענינת אותי, והאם הכימיה בינינו טובה או לא, ואולי אפשר יותר. עדיף שיתמקד בחלק הראשון - ברשימת התכונות והמעלות שיש בה, ויברר לעצמו מהם החלקים הטובים שבה שהוא מעריך ואילו עקרונות שחשובים לו ישנם בה. וכשישים לב לחלקים הטובים שבה הוא יעריך אותה יותר וממילא הכימיה והזרימה תבוא.  

מוטיב שחזר על עצמו בשאלה היה החסרון בהערכה והערצה וחוסר בהתפעלות מתכונותיה, מה שהביא לחוסר ברגש. אז במקום להתמקד ולבדוק בתחושות וברגשות, שיחשוב ויברר לעצמו את החלקים הטובים שבה ואת מעלותיה - ואז או שזה ישפיע גם על הרגש וההתלהבות או שיבין שאכן היא לא בשבילו.

"ממילא הכימיה והזרימה תבוא"? 

כימיה וזרימה לא מגיעות כתוצאה מהערכה ותכונות ומעלות שאהבת אצל הבן אדם

שאתה מתחבר לחבר בכיתה זה לא כי עברת על כל הכיתה ובחרת לך את האנשים עם התכונות הכי טובות

אלא פשוט משהו שם עבד לכם בזרימה ובכימיה ובחברות ועל הדרך כמובן אתה מגלה גם את שאר האישיות שלו

אז אני לא אומרת שזה צריך להיות בדיוק ככה בדייטים.

אבל צריך גם הבנה למה זה כימיה וזרימה והאם אפשר ליצור אותה.

מניסיון שלי: אי אפשר ליצור אותה. היא קיימת או לא קיימת

אפשר להעצים אותה, לשכלל אותה, להעמיק אותה, להרחיב אותה, להצמיח אותה.

אפשר שתהיה זרימה טובה אבל לא יתפתחו רגשות מיוחדים, וזה כבר משהו שאפשר לראות בפגישה שניה או שלישית... 

אבל החיבור הראשוני והזרימתי קיים מההתחלה והוא לא ממש משתנה (מי שחושב שכן הוא כנראה לא מספיק מודע לעצמו.) 

@טללי אורות בהצלחה! 

נכון, זה לא שממילא הכימיה תבוא, אלא שאז אפשרי יהיה לכימיה לבוא.

א"א לאהוב ולחבב אדם שלא מעריכים אתו. (זאת תחושתי בכל מקרה. את חולקת על כך?).

ומה שבולט בדברי השואל הוא החסרון שלו בהתלהבות מתכונותיה ואופיה, ושהוא לא מעריך יותר מידי את תכונותיה, ולכן הוא מרגיש שאין כימיה כל כך.

ולכן במקום לנסות להשקיע ביצירת האוירה המהנה והכיפית (כמו שכמה כתבו פה בתגובות), עדיף לדעתי לבדוק את החוסם - ושיחשוב עם עצמו האם יש בה תכונות שהוא מהעריך ושחשובות לו, ואחרי זה אפשרי יהיה לכימיה לבור ולזרימה לגבור.

שזה גם לא עובד ככה

כימיה פועלת מעצם הנוכחות שלכם ביחד.

פשוט עצם הנוכחות שלכם מפעילה חיבור שעובד או לא עובד, וכל אחד בחיבור שלו מפעיל ניואנסים אחרים

יש כאלה שהחיבור בינהם יוצר הרבה הומור והתלהבות

ויש כאלה שיחות עומק

ויש כאלה חברות נפלאה

ויש כאלה שילוב של קלילות עם עמקות

ועוד ועוד. אין ספור אפשריות. כי יש אין סוף אפשרויות לחיבורים בין אנשים.

טובי תרגיש שחיים משעמם אותה עד מוות וריקי תחשוב שחיים זה האדם הכי מרתק עלי אדמות.

למה? כי משהו בחיבור של חיים וריקי עובד בצורה שיש עניין בינהם.

זה הכל.

לא מתוך התבוננות ולא כלום.

אחרי שיש חיבור,

אפשר להתלהב על האישיות שנמצאת לידך ולהעריך אותה יותר

ומתוך כך לאהוב יותר, ולפתח זוגיות עמוקה יותר 

וסתם כמה נקודות:

* אני יכולה להעריך בן אדם. כל כך להעריך אותו עד לרמה שהייתי רוצה שהוא יהיה אבא לילדים שלי. אבל משהו שם לא עובד בזרימה. אז אפשר להעריך עד מחר, לא יקרה כלום פשוט.

*אדם שלא שייך אליך, אין לך עניין בו. הוא לא נוגע לך למסע שאתה צריך לעבור.   

יכול להיות שאני באמת אומר שטויות. אני גם לפעמים אוהב את התגובות שלי ולפעמים לא ;)

אני חושב שאי אפשר להתחבר לבנאדם בתור אוסף של נתונים.

הכירות עם בנאדם דווקא מתבטא הכי טוב בניואנסים שלו. במקומות אותם אי אפשר להגדיר.

שכל הגדרה רק תצמצם.

לבנות 'תדמית' של מי שנמצאת מולי איננה יעילה לענ"ד

הראיה - חברים. אני לא מתחבר לחברים בגלל תדמית כזאת או אחרת.

אלא בעקבות חוויות משותפות מטרות משותפות היסטוריה אישית - יש לי קשר לחברי.

ככה גם פה. חיבור בין אנשים איננו דבר שיכלי ולכן איננו יכול לקרות דרך אפיון תכונות אצל הצד השני

גם אם אני ממש מעריך חסד ואני יבין שהאדם מולי בעל חסד - אני יגיד אולי - "וואו, אדם מדהים!"

אני לא יוכל להגיד עדיין - "וואו, אני מחובר אליו".

כדי שאוכל להגיד שאני מחובר אליו צריך לבחון את יחסי אליו ומשם להמשיך.

אתה שואל האם היה כיף יותר להפגש עם מישהו ולהרגיש התלהבות גדולה ? כן זה כיף יותר.

אתה רוצה לדעת האם אפשר להתחתן ולהתאהב במישהי שבפגישות הראשונות אין התלהבות בכלל ?
כן. יש מלא מקרים ( מלאאאאאאאאאאאאא),
שבהם 2 אנשים נפגשים ולא רק ש ״סתם בסדר״, אלא הם בכלל לא רוצים להפגש שוב.
אבל כל אחד עושה חושבים עם עצמו לפני השינה, מתייעץ , שוקל..ומחליט לתת לזה צ׳אנס...
ואז מפגישה לפגישה משהו מתחבר...ובוםםםםםםם מתחיל ניצוץ.

הרי מה גורם להתלהבות שאתה מחפש ?
משהו משותף *שעושים ביחד*.
מדברים, צוחקים, מבלים, מטיילים, מפנקים ( בלי מגע, בכל זאת אנחנו בפורום לדתיים), מתווכחים, רבים קצת, הולכים לאירועים (בהנחה שזה מותר לפני חתונה, אין לי מושג). כל הדברים האלה בונים משהו ומשם זה טס קדימה אוטומטית.

אם ניקח את זה לכיוון אחר -לגמרי-
למה החברויות הכי חזקות הם בין לוחמים קרביים? כי יש להם חוויות חזקות מאוד, הצלחות, משברים,
והדבר הזה בונה אותם ויוצר משהו חזק מאוד.

אז בגדול יש לך 2 אפשרויות :
אם אתה יכול לפגוש כל שבוע בחורה אחרת שהיא בסדר ואולי אחת מהן תהיה עם התלהבות,
אז לך על זה. (סיכוי קלוש לרוב בני האדם )

אבל אם תחתוך את הקשר הזה ותבזבז שנה שלמה כדי להגיע לאותה נקודה, אז למה לבזבז שנה שלמה ?

את התשובה לשאלה הזו רק אתה יודע.

בהצלחה.

עד עכשיו כמה פעמים נפגשתם? (לא צריך לענות)

מה עשיתם בפגישות האלה? האם רק דיברתם או שיחקתם/ עשיתם משהו יוצא דופן?

באיזה מצבים ראית אותה? תמיד כשהיא רגועה או שראית אותה לפעמים קצת אחרת?

הייתם ביחד מול עוד אנשים? איך היא הייתה שם? היה משהו אחר/ מיוחד שראית בה?

כל השאלות האלה מכוונות לזה שלפני שאתה מקבל החלטה תבדוק האם באמת הכרת אותה/ ניסית להכיר אותה ממספיק צדדים כדי להבין שהיא לא מעוררת בך שום דבר...

בגדול, אני חושבת שבאופן טבעי צריך שתהיה התלהבות בקשר וגעגוע.. יש פעמים שזה מגיע לבד ויש פעמים שצריך ליצור את זה.

אם גם אחרי שתנסה ליצור את זה לא תרגיש שום התלהבות וכו' (דרך כל השאלות שכתבתי למעלה+ מפגשים מקוריים ומעניינים) - אז כנראה שזה לא זה...

נשמע שהכיוון טוב.

מציעה לנסות ליזום דברים שקצת יעוררו את הרגש- טיול נחמד, בילוי מיוחד, באולינג, לימוד בספר... כל אחד מה שמתאים לו.

גם כדאי לדעתי לשתף את הצד השני במחשבות... ולראות מה היא חושבת.

בהצלחה!

מעלה אופציה של 2 מצבים אפשריים שאתה עומד בהם:

א. בהחלטה הפנימית , הבטנית שלך, משהו לא שלם לך. אתה לא באמת רוצה שהקשר איתה יתקדם. כי משהו חסר לך . וקשה לך לחשוב שתתקדם עם מישהי ש....

תקשיב קצת לאינטואיציה. מה מבהיל / מלחיץ /מערבב אותך פה? 

אולי תעלה על נק' משמעות לך.

ואז תוכל לבחון אם זו נק' ששווה בגללה להפסיד את הבחורה הזו. 

דמיין מאזניים. כל הטוב שלה בצד אחד. מה שחוסם אותך בצד שני. מה המשקל של כל חלק?

אתה יכול להכיל אתמה שמפריע, כדי לקבל את כל השאר?

אתה עדיין חושב שזו סתם התפנקות? או שאולי, באמת יש משהו שאתה לא מסוגל לחיות איתו, גם אם הוא שולי ושטחי.

ב.המצב הזה יכול להיות תוצאה של א' ויכול לא להיות קשור, שניכם נשארים (לא בכוונה כנראה) ברמת קשר חיצונית קצת. אתה לא עברת שלב בקשר, לשלב שנקרא בלעדיות. בלעדיות זה כששניכם על זה ורוצים להגיע להעמקה. במקום הזה, הרגש והכימיה בדר"כ נתקעים.

הדרך להעמיק אותם, היא לנקוט פעולות מקדמות קשר. להיפתח, לשתף בעומק, לשאול שאלות יותר פנימיות, לעשות יחד דברים שמשחררים אתכם ונותנים מקום להיפתח.

ולהסכים להעמיק את הקשר, בלי לדעת אם הוא יצליח. בלי להיות סגור. כי רק ככה משהו יזוז פנימה.

כי רק מי שמוכן לסיכון, מגיע לסיכוי.

ולגבי מה לעשות,

לא לעמוד עם סטופר ולשאול את עצמך כל רגע, איך לא הגיעה הכימיה? איך אין לי רגש? 

זה לא עובד.. הרגש לא מגיע כשרודפים אחריו.

להסכים להיות ברגע.

ובבית אחרי הפגישה, לחשוב - אני רוצה עוד פגישה?

מה אני יכול לעשות כדי שהפגישה תהיה טובה ומעניינת?

בס"ד

עזרתם מאוד!

אומנם עדיין קשה לי להחליט אבל עכשיו ברוך ה' הדברים קצת יותר ברורים.

אסכם ברשותכם מה שאמרתם:

ככלל לא תמיד מרגישים איזשהי התלהבות בתחילת קשר , היא יכולה לבוא בהמשך ומומלץ לעשות דייטים לא שגרתיים כדי לעורר אותה , אך אם היא עדיין לא מגיעה זה כבר בד"כ סימן לא טוב וצריך לסיים את הקשר , אך צריך לתת לזה קצת זמן ולא לחתוך ישר , בשביל שיהיה מספיק זמן באמת לברר שזה המצב כי זה יכול להגיע.

באופן כללי גם השכל וגם הרגש צריכים להיות שותפים בהחלטה.

יכול להיות גם שמשהו "בהחלטה הפנימית" שלי לא שלם ולכן אני לא נפתח.

ובאופן כללי , להגיע לזה ברוגע ובשלווה ובביטחון בה' (תפילות כמובן) ולא לעמוד עם סטופר  "נו הרגש הגיע כבר?" אלא להסכים להיות ברגע ולשמוח בו ובבית אחרי לחשוב ברוגע האם אני רוצה עוד פגישה ואיך אפשר לעשות שהפגישה תהיה יותר טובה ומעניינת.

שה' יחזיר לכולכם בטוב!

בעז"ה שנזכה (כולנו כל הרווקים והרווקות שבינינו) לזיווגים הגונים משורש נשמתו בזמן הקרוב ובמהרה!

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳