"בררנות" - תוציא מהלקסיקון. תבחר מה שחשוב לך וע"פ זה תחליט בבטחון.

יש שתי אפשרויות להסתכל על הבחורה שמולך -

א. אוסף של פרטים - תכונות שאיפות הסיטוריה אישית ונתונים פיזים

ב. היחס הנוכחי שלך לגביה

ממליץ לך לבחור באופציה השנייה.

היא מעוררת בך עניין?

היא יכולה לעורר בך עניין?

לחלופין - היא משעממת אותך?

מה אתה נוטה להתחבר לחברים שלך (בנים)?

אם אתה תמשיך לבדוק את הקשר הזה - זה יכול להיות גם טוב בשבילה?

מכיר משהו שגם היה רגיל שבתחילת קשר טוב יש משהו מלהיב ויצא לו להפגש קצת עם בחורה טובה ולא היה את הרגש הזה והוא המשיך כמה פגישות וזה היה אחד הקשרים הכי מרגשים ומשמעותיים עבורו.

בדר"כ אני מאוד מתחבר ונהנה מתגובותיך אבל דווקא הפעם הייתי אומר בדיוק הפוך.

במקום להתמקד באופציה השניה ולהסתבך ברגשות, ובהאם היא מענינת אותי, והאם הכימיה בינינו טובה או לא, ואולי אפשר יותר. עדיף שיתמקד בחלק הראשון - ברשימת התכונות והמעלות שיש בה, ויברר לעצמו מהם החלקים הטובים שבה שהוא מעריך ואילו עקרונות שחשובים לו ישנם בה. וכשישים לב לחלקים הטובים שבה הוא יעריך אותה יותר וממילא הכימיה והזרימה תבוא.  

מוטיב שחזר על עצמו בשאלה היה החסרון בהערכה והערצה וחוסר בהתפעלות מתכונותיה, מה שהביא לחוסר ברגש. אז במקום להתמקד ולבדוק בתחושות וברגשות, שיחשוב ויברר לעצמו את החלקים הטובים שבה ואת מעלותיה - ואז או שזה ישפיע גם על הרגש וההתלהבות או שיבין שאכן היא לא בשבילו.

"ממילא הכימיה והזרימה תבוא"? 

כימיה וזרימה לא מגיעות כתוצאה מהערכה ותכונות ומעלות שאהבת אצל הבן אדם

שאתה מתחבר לחבר בכיתה זה לא כי עברת על כל הכיתה ובחרת לך את האנשים עם התכונות הכי טובות

אלא פשוט משהו שם עבד לכם בזרימה ובכימיה ובחברות ועל הדרך כמובן אתה מגלה גם את שאר האישיות שלו

אז אני לא אומרת שזה צריך להיות בדיוק ככה בדייטים.

אבל צריך גם הבנה למה זה כימיה וזרימה והאם אפשר ליצור אותה.

מניסיון שלי: אי אפשר ליצור אותה. היא קיימת או לא קיימת

אפשר להעצים אותה, לשכלל אותה, להעמיק אותה, להרחיב אותה, להצמיח אותה.

אפשר שתהיה זרימה טובה אבל לא יתפתחו רגשות מיוחדים, וזה כבר משהו שאפשר לראות בפגישה שניה או שלישית... 

אבל החיבור הראשוני והזרימתי קיים מההתחלה והוא לא ממש משתנה (מי שחושב שכן הוא כנראה לא מספיק מודע לעצמו.) 

@טללי אורות בהצלחה! 

נכון, זה לא שממילא הכימיה תבוא, אלא שאז אפשרי יהיה לכימיה לבוא.

א"א לאהוב ולחבב אדם שלא מעריכים אתו. (זאת תחושתי בכל מקרה. את חולקת על כך?).

ומה שבולט בדברי השואל הוא החסרון שלו בהתלהבות מתכונותיה ואופיה, ושהוא לא מעריך יותר מידי את תכונותיה, ולכן הוא מרגיש שאין כימיה כל כך.

ולכן במקום לנסות להשקיע ביצירת האוירה המהנה והכיפית (כמו שכמה כתבו פה בתגובות), עדיף לדעתי לבדוק את החוסם - ושיחשוב עם עצמו האם יש בה תכונות שהוא מהעריך ושחשובות לו, ואחרי זה אפשרי יהיה לכימיה לבור ולזרימה לגבור.

שזה גם לא עובד ככה

כימיה פועלת מעצם הנוכחות שלכם ביחד.

פשוט עצם הנוכחות שלכם מפעילה חיבור שעובד או לא עובד, וכל אחד בחיבור שלו מפעיל ניואנסים אחרים

יש כאלה שהחיבור בינהם יוצר הרבה הומור והתלהבות

ויש כאלה שיחות עומק

ויש כאלה חברות נפלאה

ויש כאלה שילוב של קלילות עם עמקות

ועוד ועוד. אין ספור אפשריות. כי יש אין סוף אפשרויות לחיבורים בין אנשים.

טובי תרגיש שחיים משעמם אותה עד מוות וריקי תחשוב שחיים זה האדם הכי מרתק עלי אדמות.

למה? כי משהו בחיבור של חיים וריקי עובד בצורה שיש עניין בינהם.

זה הכל.

לא מתוך התבוננות ולא כלום.

אחרי שיש חיבור,

אפשר להתלהב על האישיות שנמצאת לידך ולהעריך אותה יותר

ומתוך כך לאהוב יותר, ולפתח זוגיות עמוקה יותר 

וסתם כמה נקודות:

* אני יכולה להעריך בן אדם. כל כך להעריך אותו עד לרמה שהייתי רוצה שהוא יהיה אבא לילדים שלי. אבל משהו שם לא עובד בזרימה. אז אפשר להעריך עד מחר, לא יקרה כלום פשוט.

*אדם שלא שייך אליך, אין לך עניין בו. הוא לא נוגע לך למסע שאתה צריך לעבור.   

יכול להיות שאני באמת אומר שטויות. אני גם לפעמים אוהב את התגובות שלי ולפעמים לא ;)

אני חושב שאי אפשר להתחבר לבנאדם בתור אוסף של נתונים.

הכירות עם בנאדם דווקא מתבטא הכי טוב בניואנסים שלו. במקומות אותם אי אפשר להגדיר.

שכל הגדרה רק תצמצם.

לבנות 'תדמית' של מי שנמצאת מולי איננה יעילה לענ"ד

הראיה - חברים. אני לא מתחבר לחברים בגלל תדמית כזאת או אחרת.

אלא בעקבות חוויות משותפות מטרות משותפות היסטוריה אישית - יש לי קשר לחברי.

ככה גם פה. חיבור בין אנשים איננו דבר שיכלי ולכן איננו יכול לקרות דרך אפיון תכונות אצל הצד השני

גם אם אני ממש מעריך חסד ואני יבין שהאדם מולי בעל חסד - אני יגיד אולי - "וואו, אדם מדהים!"

אני לא יוכל להגיד עדיין - "וואו, אני מחובר אליו".

כדי שאוכל להגיד שאני מחובר אליו צריך לבחון את יחסי אליו ומשם להמשיך.

אתה שואל האם היה כיף יותר להפגש עם מישהו ולהרגיש התלהבות גדולה ? כן זה כיף יותר.

אתה רוצה לדעת האם אפשר להתחתן ולהתאהב במישהי שבפגישות הראשונות אין התלהבות בכלל ?
כן. יש מלא מקרים ( מלאאאאאאאאאאאאא),
שבהם 2 אנשים נפגשים ולא רק ש ״סתם בסדר״, אלא הם בכלל לא רוצים להפגש שוב.
אבל כל אחד עושה חושבים עם עצמו לפני השינה, מתייעץ , שוקל..ומחליט לתת לזה צ׳אנס...
ואז מפגישה לפגישה משהו מתחבר...ובוםםםםםםם מתחיל ניצוץ.

הרי מה גורם להתלהבות שאתה מחפש ?
משהו משותף *שעושים ביחד*.
מדברים, צוחקים, מבלים, מטיילים, מפנקים ( בלי מגע, בכל זאת אנחנו בפורום לדתיים), מתווכחים, רבים קצת, הולכים לאירועים (בהנחה שזה מותר לפני חתונה, אין לי מושג). כל הדברים האלה בונים משהו ומשם זה טס קדימה אוטומטית.

אם ניקח את זה לכיוון אחר -לגמרי-
למה החברויות הכי חזקות הם בין לוחמים קרביים? כי יש להם חוויות חזקות מאוד, הצלחות, משברים,
והדבר הזה בונה אותם ויוצר משהו חזק מאוד.

אז בגדול יש לך 2 אפשרויות :
אם אתה יכול לפגוש כל שבוע בחורה אחרת שהיא בסדר ואולי אחת מהן תהיה עם התלהבות,
אז לך על זה. (סיכוי קלוש לרוב בני האדם )

אבל אם תחתוך את הקשר הזה ותבזבז שנה שלמה כדי להגיע לאותה נקודה, אז למה לבזבז שנה שלמה ?

את התשובה לשאלה הזו רק אתה יודע.

בהצלחה.

עד עכשיו כמה פעמים נפגשתם? (לא צריך לענות)

מה עשיתם בפגישות האלה? האם רק דיברתם או שיחקתם/ עשיתם משהו יוצא דופן?

באיזה מצבים ראית אותה? תמיד כשהיא רגועה או שראית אותה לפעמים קצת אחרת?

הייתם ביחד מול עוד אנשים? איך היא הייתה שם? היה משהו אחר/ מיוחד שראית בה?

כל השאלות האלה מכוונות לזה שלפני שאתה מקבל החלטה תבדוק האם באמת הכרת אותה/ ניסית להכיר אותה ממספיק צדדים כדי להבין שהיא לא מעוררת בך שום דבר...

בגדול, אני חושבת שבאופן טבעי צריך שתהיה התלהבות בקשר וגעגוע.. יש פעמים שזה מגיע לבד ויש פעמים שצריך ליצור את זה.

אם גם אחרי שתנסה ליצור את זה לא תרגיש שום התלהבות וכו' (דרך כל השאלות שכתבתי למעלה+ מפגשים מקוריים ומעניינים) - אז כנראה שזה לא זה...

נשמע שהכיוון טוב.

מציעה לנסות ליזום דברים שקצת יעוררו את הרגש- טיול נחמד, בילוי מיוחד, באולינג, לימוד בספר... כל אחד מה שמתאים לו.

גם כדאי לדעתי לשתף את הצד השני במחשבות... ולראות מה היא חושבת.

בהצלחה!

מעלה אופציה של 2 מצבים אפשריים שאתה עומד בהם:

א. בהחלטה הפנימית , הבטנית שלך, משהו לא שלם לך. אתה לא באמת רוצה שהקשר איתה יתקדם. כי משהו חסר לך . וקשה לך לחשוב שתתקדם עם מישהי ש....

תקשיב קצת לאינטואיציה. מה מבהיל / מלחיץ /מערבב אותך פה? 

אולי תעלה על נק' משמעות לך.

ואז תוכל לבחון אם זו נק' ששווה בגללה להפסיד את הבחורה הזו. 

דמיין מאזניים. כל הטוב שלה בצד אחד. מה שחוסם אותך בצד שני. מה המשקל של כל חלק?

אתה יכול להכיל אתמה שמפריע, כדי לקבל את כל השאר?

אתה עדיין חושב שזו סתם התפנקות? או שאולי, באמת יש משהו שאתה לא מסוגל לחיות איתו, גם אם הוא שולי ושטחי.

ב.המצב הזה יכול להיות תוצאה של א' ויכול לא להיות קשור, שניכם נשארים (לא בכוונה כנראה) ברמת קשר חיצונית קצת. אתה לא עברת שלב בקשר, לשלב שנקרא בלעדיות. בלעדיות זה כששניכם על זה ורוצים להגיע להעמקה. במקום הזה, הרגש והכימיה בדר"כ נתקעים.

הדרך להעמיק אותם, היא לנקוט פעולות מקדמות קשר. להיפתח, לשתף בעומק, לשאול שאלות יותר פנימיות, לעשות יחד דברים שמשחררים אתכם ונותנים מקום להיפתח.

ולהסכים להעמיק את הקשר, בלי לדעת אם הוא יצליח. בלי להיות סגור. כי רק ככה משהו יזוז פנימה.

כי רק מי שמוכן לסיכון, מגיע לסיכוי.

ולגבי מה לעשות,

לא לעמוד עם סטופר ולשאול את עצמך כל רגע, איך לא הגיעה הכימיה? איך אין לי רגש? 

זה לא עובד.. הרגש לא מגיע כשרודפים אחריו.

להסכים להיות ברגע.

ובבית אחרי הפגישה, לחשוב - אני רוצה עוד פגישה?

מה אני יכול לעשות כדי שהפגישה תהיה טובה ומעניינת?

בס"ד

עזרתם מאוד!

אומנם עדיין קשה לי להחליט אבל עכשיו ברוך ה' הדברים קצת יותר ברורים.

אסכם ברשותכם מה שאמרתם:

ככלל לא תמיד מרגישים איזשהי התלהבות בתחילת קשר , היא יכולה לבוא בהמשך ומומלץ לעשות דייטים לא שגרתיים כדי לעורר אותה , אך אם היא עדיין לא מגיעה זה כבר בד"כ סימן לא טוב וצריך לסיים את הקשר , אך צריך לתת לזה קצת זמן ולא לחתוך ישר , בשביל שיהיה מספיק זמן באמת לברר שזה המצב כי זה יכול להגיע.

באופן כללי גם השכל וגם הרגש צריכים להיות שותפים בהחלטה.

יכול להיות גם שמשהו "בהחלטה הפנימית" שלי לא שלם ולכן אני לא נפתח.

ובאופן כללי , להגיע לזה ברוגע ובשלווה ובביטחון בה' (תפילות כמובן) ולא לעמוד עם סטופר  "נו הרגש הגיע כבר?" אלא להסכים להיות ברגע ולשמוח בו ובבית אחרי לחשוב ברוגע האם אני רוצה עוד פגישה ואיך אפשר לעשות שהפגישה תהיה יותר טובה ומעניינת.

שה' יחזיר לכולכם בטוב!

בעז"ה שנזכה (כולנו כל הרווקים והרווקות שבינינו) לזיווגים הגונים משורש נשמתו בזמן הקרוב ובמהרה!

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.