אני לא חשה משיכה לבנות כמו שאני לא חשה משיכה לבנים....
לא יודעת איך להגדיר את עצמי....
זה משהו שקרה לאחרונה...
לא רוצה לחשוף פרטים
אז פשוט תענו ליייי
בטראומה.
שווה לבדוק.
אם מאיזו שהיא סיבה זה לא מתאים, אז נראה לי הגיוני לחכות, ולקוות שזה יעבור עם הזמן, בפרט שאת כתבת שזה משהו שקרה לאחרונה.
ואם לא, אז ללכת לטיפול מאוחר יותר.
בכל מקרה, נראה שאין טעם למצוא הסברים אחרים, כשהסיבה למצב ברורה.
צריך יותר מאשר מטפל ומטופל שישבו יחד באותו חדר.
ואם מאיזה שהיא סיבה חסר משהו כדי שזה יקרה, ואין לי דרך לדעת מה חסר ואיך שייך להשלים אותו, אני חושב שעדיף להגיד שהרבה אנשים מתאוששים מטראומות גם בלי טיפול, שזו האמת, ולא להכניס ללחץ.
הלחץ בעצמו יכול להזיק ולהפריע להתאוששות הטבעית.
ואם רואים שיש צורך, בגלל החמרה, או בגלל שהגיע זמן לחיי נישואין, אז לנסות שוב, וכן גם אם רואים שיש יותר סיכוי שהטיפול יצליח.
אני חושב שעדיף להגיד שהרבה אנשים מתאוששים מטראומות גם בלי טיפול, שזו האמת, ולא להכניס ללחץ.
כמוך - חשבתי גם אני - שזו הדרך, אבל זה ממש ממש לא עשה לי וב... רק החמיר את הפלונטר.
זה לא נושא שנעים לי להיזכר בו.
דיי, היה, עבר. ממשיכים.
אבל - ישנם עדיין רשמים, אז אני אשתדל כמה שפחות להיתקל בהם על מנת לאפשר להם לכהות עם הזמן.
כתבתי בתגובה בהמשך, בתור אחת האופציות,
"אולי נתקלת פעם אישית במשהו כזה".
זה דבר הגיוני בהחלט:
נתקלת במשהו "עם גבר", שכנראה קשור להיותו גבר (למשל, לא שדווקא גבר עקף אותך בתור בחנות בלי שתשימי לב ולא אשה..), וממילא בוטות התנהלותו, מצטיירת אצלך כדבר "גברי". ואת לא סובלת את "הגברים הללו"..
זה מובן לגמרי.
יש אפשרות לנסות להתבונן מבפנים, מה הנקודה שמסלידה אותך. האם באמת זה דבר אופייני. האם, למשל אם תתחתני עם אדם בעל מידות טובות ועדין נפש, עדיין זה היה כך.
ויש אפשרות ללכת לטיפול (אבל צריך מישהי טובה בשביל זה. שלא תקלקל). להיעזר כדי לבודד את מה שהיה. לעכל, להתגבר, להדוף מתוכך. לרומם את עצמך - ולבנות קומה חדשה.
נקוה שבעז"ה כשתצאי מזה, ותזכי להקים בית טוב - מי שתתחתני איתו יהיה השלמת התיקון לדבר הלא טוב שחווית.
בלי קשר.
[ובכלל - כל ה"הגדרות" הללו - לא רק לגבי מישהי כמותך, יש בהן שקר גדול. "מכריח" אנשים כביכול "להגדיר"... הבל]
אם את "שונאת גברים" -
אולי נתקלת בהתנהלויות בוטות של גברים שדחו אותך.
אולי נתקלת פעם אישית במשהו כזה.
אולי את חוששת, בין בגל השלב בחיים. בין בגלל דברים ששמעת/קראת.
תנסי לבדוק בתוך עצמך מה הגורם - ולפי זה לראות אם את יכולה לטפל בכך בעצמך או צריכה עזרה.
לא לפחד כלל....
1 מה שאת מתארת הוא שאת שונאת גברים. זה לא קשור למשיכה.
2 השאלה - אם בכלל - היא אם את נמשכת לגברים. זאת פשוט ההגדרה
3 מה זה משנה בכלל? אין שום צורך להגדיר "מה" את. אם החשש שלך הוא שלא תצליחי להמשך לגברים אף פעם ולכן לא תצליחי להתחתן ולהקים משפחה - אוקיי, צריך לבדוק עד כמה זה חשש ריאלי, ואם יש דרך לוודא שהכל בסדר, או לתקן משהו שלא בסדר. חוץ מזה, זה לא משנה בכלל למי ולמה את נמשכת או לא נמשכת. אלא אם מסיבה מוזרה כלשהי את עושה מחקר על עצמך ונורא מעניין אותך לדעת. ואז תשובתי כאמור היא שכנראה לא אבל בטח יש אנשים מקצועיים ממני שיוכלו לתת לך את התשובה שאת לא.
ויש לך כל כך הרבה דברים לבטא את עצמך ולהגדיר את עצמך שלא ברור לי למה זה צריך להיות הזהות שלך - גם אילו זה היה תיאור נכון עובדתית
סביר שעם הזמן תגלי שאין מה לדאוג.
אם את רוצה לבדוק מקצועית, זה יכול להרגיע אותך.
אם הזמן לא יביא איתו פתרון, אז גם כדאי לבדוק מקצועית.
אבל תיזהרי שיהיה ברור לאנשי המקצוע שאת הולכת אליהם שזה היעד שלך - לבדוק האם את מסוגלת להימשך לגברים מספיק כדי להקים משפחה (נכון?) ולא מה הזהות/נטיה שלך. כי אלה שאלות שונות.

אבל אולי דווקא הדיעות הקדומות הן - שזה רע...
אני קצת התבלבלתי...
אם אין משיכה מינית בכלל זה אומר - א מיניות?
וזה עובר מתישהו?
אני לא חושבת שאני א מינית ואם נקלעתי למצב כזה אני מקווה מאד שזה יעבור אבל למה כל מי שנקרה בחיי לדבר איתו\ה על הנושא הזה מגיב בצורה כל כך בהולה...
זה רע הדבר הזה?
למה?
ממש מוזר....
לא התכוונתי להלחיץ אף אחד, סתם אני שואלת, סקרנות גרידא
זה לא משהו שאדם בחר....
אם הוא נולד ככה, הוא ממש לא אמור לסבול בגלל שיש בו מום מולד.
אני לא חושבת על עצמי ככה רק בדקתי. זהו.
רק מבררת....
מה זה ואם זה קשור אלי...
ב. עם כל הכבוד, אל תכניסי לעצמך מחשבות מבולבלות על "א-מיניות" ושאר ירקות. זה חלק מהקלקלה שקרתה כאן בשנים האחרונות, שמ"שיח הלגיטימציה", כבר הכל כביכול "מוגדר", ובכלל, כאילו זה עניינו של האדם, לפי זה מגדירים "אותו". די עם זה. אל תעסקי בכך בכלל.
ולגבי הענין הראשון. אני באמת לא חושב שזה "מבהיל" אפילו במשהו. אם זה היה "ללא סיבה", אז זו היתה סתם שטות..
יש להניח שיש לך חברות, את לא בודדה; וממילא במקומותינו - ולא רק - ב"ה בד"כ רוב החברה של הבנות זה חברות ושל הבנים חברים.
הדבר היחידי המצער בכך, הוא מה שגורם לזה. כלומר, אם עברת משהו, כדברייך, שגרם לכך, אז בזה כדאי לטפל. בכך שמשהו גרם לך להתייחסות כוללנית שמעוותת מן הסתם מציאות שיכולה להיות בצורה כשרה עם אדם טוב. ובכלל, הסתכלות על אנשים רבים, כאילו הם מה שהם לא (לא שאין כאלה שאולי מתאים להם מה שאת חושבת..).
זה חשוב גם, כמובן, כדי שתוכלי להתחתן בצורה טובה. להקים בית טוב בישראל, ובשלב לא מאד מאוחר.
אם כי יש להניח, שאם אכן תעברי את המשוכה הבסיסית, ותוכלי להתחתן כראוי, ממילא המציאות הטובה שתביה בעז"ה, תעזור לך לשלח ממך את השאריות.
ב.תודה על התגובה, לא הכנסתי כאלה מחשבות, אני מנסה לחקור קצת על הצד הזה ואל תדאג, אני לא צופה לעצמי עדין חסר צפי או צפוי בצורה מעוותת...
הכל מעולה, רק ישנה בעיה שניסיתי לחקור עלי, אם זה קשור לכל מיני מושגים או שזה תחושה שחולפת כמו רשמים של טראומות שמתמוססים עם הזמן. עם התיחסות נכונה כמובן.
ונכון - יש רשמים של טראומות שמתמוססות עם הזמן;
יש רשמים כאלה, שאדם צריך לבחון בתוך עצמו איך הוא מעיף אותם ואדרבה, מתחזק על גביהן, מסתכל "מלמעלה" על הפוגע ועל עליבותו;
ולפעמים יש שצריך גם להיעזר בכך.
את נשמעת (נקראת) בחורה נבונה, מודעת לעצמך - תתבונני מה ראוי לעשות. איש לא יכול - בוודאי על סמך מעט ה"נתונים" שכאן - לדעת באופן וודאי מה הכי טוב לעשות מכל האפשרויות הללו.
אתה צודק לגמרי
בעיקרון יש לי עם מי להתייעץ, אצל מי שעשיתי אצלו את הקורס
אבל אני ממש מתביישת...
הוא יבקש את הסיפור - וזה לא הולך לקרות
וגם אם לא, אני מתביישת.
כי לא היה לי את זה מאז ומעולם...
אבל פעם לא היה לי אי משיכה ברמה כל כך קיצונית כמו עכשיו...
אבל אני מקווה שזה יעבוררררררר
איפה כתבתי שאני בת 16?
ותודה על הנחרצות במחמאות
אני מודעת לצורך הזה וניסיתי לטפל בזה בכל מיני דרכים אבל לא טוב לי לפתוח את זה...
אני מעדיפה לתת לזמן להכהות את הכל...
שושיאדיתכן, ניסיתי דברים כמו פסיכולוג
למדתי אנ אל פי ואני יכולה לטפל בעצמי בדבר הזה אבל אני חושבת שדווקא הזמן יוכל לשכך את הרשמים
אוקיי אז תשכח שניה מזה שאני בת 16
למרות התגית שהספקת להדביק עלי בתוור - "בת 16"
אני מסוגלת לחשב נתונים בעצמי, פתחתי את השרשור כדי לחקור מעט על ההגדרה הנ"ל ולראות אם יש לה קשר אלי.
בעניין הטיפולים....
תשאיר לי להסתדר על הביורוקרטיה של זה 
מפריע לך שאני בא עם פתרון לבעייה האפשרית שלך?
אני לא מוחק משהו כי הוא לא מוצא חן בעינייך. תשכחי מזה הכי מהר שאת יכולה
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי