יורם אטינגר מפרסם היום מאמר הקובע באופן ברור כי היהודים הם רוב ברור
בין נהר הירדן לים התיכון. כול האמירות הפוליטיות מתבדות. נתון זה אינו
כולל את ערביי עזה שמשם טוהר הישוב היהודי ע"י המדינה אבל נזכור שאיש
אינו יכול לדעת בדיוק כמה תושבים ערבים נותרו בעזה שהרי בינואר לפני
שנה וחצי דיווח האום על נהירה של מאות אלפים למצרים ומאז לא ברור מה
היקף האזורים הנטושים ברצועה - כפי ששליחי האום ואחרים מסקרים אותה.
המאמר של אטינגר: כוונות קלינטון חיוביות. אבל הוא טועה, מטעה ונוקט בשיטה פסולה, כדי לשכנע את "ניצים ו"יונים" תמימי דעים שדיון ציבורי על עתיד יו"ש פגום כאשר הוא מגייס בניגוד לדברי קלינטון, הדמוגרפיה היהודית השתנתה באופן חיובי מאז 1993. בדיקה להלן העובדות: 1. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית, מספר הלידות היהודיות השנתיות גדל 2. בשמונה החודשים הראשונים של 2009 נמשכה המגמה: 77,797 לידות יהודיות, שהן 3. הירידה בפריון הערבי ב"קו הירוק" מבטאת שיפור חד ברמת החיים, הנובע מהשתלבות 4. המגזר החילוני – ובמיוחד עולי ברה"מ - אחראי מכל למגמת הגידול היהודית. 5. סקר "הבנק העולמי" על מערכת החינוך ביו"ש ובעזה, מספטמבר 2006, מתעד "ניפוח" 6. לאחר הזינוק בן כעשרים שנים בגידול האוכלוסין – בגלל הנגישות לתשתיות 7. מאזן-הגירה-שלילי מאיץ את הצניחה בשיעור גידול האוכלוסין הערבי ביו"ש. 8. שיעור הפריון הערבי ביו"ש הגיע לארבע לידות לאישה ובמגמת ירידה. לפי חטיבת 9. תיעוד הלידות, הפטירות וההגירה קובע שמספר ערביי יו"ש בדצמבר 2008 היה 1.55 הרצל (1900) ובן גוריון (1947) לא שיעבדו את חזונם ומדיניותם לנבואות זעם
ב-15 לנובמבר, 2009 טען הנשיא קלינטון: "שני דברים לא השתנו מאז 1993: דמוגרפיה
וגיאוגרפיה... הם עושים יותר ילדים ממה שאתם יכולים לעשות או
לייבא."
העם בישראל לתמוך במדיניות העלולה/עשויה לחרוץ את גורל המדינה היהודית לשבט או
לחסד.
נתונים מופרכים להפחדת העם בישראל, כדי שיאמץ מדיניות מסוימת. "ניצים" ו"יונים"
ערים לסכנה הטמונה בפטליזם-הדמוגראפי, המכרסם באמונה בצדקת הדרך ובכושר העמידה
וההישרדות, מצמצם את האופציות העומדות לרשות ישראל ומביא להחלטות חפוזות
בנושאים הרי-גורל. החלטות הנשענות על נתונים מוטעים מובילות למדיניות מוטעית.
על הדיון הציבורי להתנתק מנתונים משוללי-יסוד ולהתבסס על עובדות מתועדות.
של נתוני לידות, פטירות והגירה של משרדי הבריאות, החינוך וועדת הבחירות
הפלסטינים, משטרת הגבולות של ישראל, לשכות הסטטיסטיקה הישראלית והפלסטינית
ו"הבנק העולמי" מתעדת רוב היהודי מוצק וארוך-טווח בין נהר הירדן לבין הים
התיכון. ב-2009, הרוב היהודי – 67% מערבית לירדן ללא עזה - נהנה מרוח גבית
דמוגרפית חסרת-תקדים, העשויה להגדילו.
ב-45% (מ-80,400 ב-1995 ל-117,000 ב-2008), למרות הקיצוץ בקצבאות הילדים –
תופעה חריגה בעולם. באותה התקופה התייצב מספר הלידות השנתיות הערביות ב"קו
הירוק" על 39,000.
למעלה מ-75% מסך הלידות ב"קו הירוק", בהשוואה ל-69% ב-1995.
מוצלחת בתשתיות החינוך, הרפואה והבריאות, התעסוקה, המסחר, הפוליטיקה, התקשורת,
הספורט התרבות והאומנות. פער הפריון הערבי-יהודי הצטמק משש לידות לאישה ב-1969
ל-0.7 לידה (2.8:3.5) ב-2008.
העולים הגיעו עם "פריון רוסי" של לידה לאישה ועברו לפריון 2-3 לידות לאישה. גם
"הצפוניים" זנחו את שיעורי הפריון האירופאי ואינם מתרגשים עוד מ-3-4 ילדים
לאישה.
של 32% במספר הלידות הערביות. הבנק קובע שהנסיגה הדמוגרפית הערבית נובעת מירידה
בפריון ומגידול בהגירה מיו"ש ומעזה.
הבריאות בישראל מאז 1967 – הגיעה הצניחה בשיעור גידול האוכלוסין של ערביי יו"ש
כתוצאה ממגמת עיור, מהרחבת תשתית החינוך במיוחד אצל נשים ומתכנון משפחה (הדרכה
נגד הריון גיל הנעורים וחלוקת אמצעי מניעה).
מ-1950 ועד 2009 היו רק שש שנות מאזן-הגירה-חיובי ביו"ש. מאזן-ההגירה-השלילי
המריא בעידוד המלך חוסיין עד 1967, נבלם מ-1967 עקב שדרוג תשתיות התעסוקה,
הבריאות והחינוך, זינק עם פריצת האינתיפאדה השנייה ועבר להילוך גבוה יותר
ב-2006 בעקבות עליית החמאס.
האוכלוסין של האו"מ, מגמת הירידה החדה מאפיינת את כל המדינות המוסלמיות חוץ
מאפגניסטן ותימן. לדוגמא, ירדן ("אחות תאומה" של יו"ש) – 3, איראן – 1.7, מצרים
– 2.5, סוריה – 3.5 ואלג'יריה – 1.8 לידות לאישה.
מיליון ולא 2.5 מיליון, כפי שטוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הפלסטינית.
כלומר, נתוני הלמ"ס הפלסטינית כוללים "ניפוח" מלאכותי של 66%.
דמוגרפיות - של שמעון דובנוב ופרופסור רוברטו בקי - למרות שהאוכלוסייה היהודית
מערבית לירדן היוותה מיעוט של 8% ו-33% בהתאמה. ב-2009 על מנהיגי ישראל להימנע
משעבוד עתיד המדינה היהודית לפטליזם הדמוגראפי מבית מדרשו של ביל קלינטון.
