כוונתי הייתה יותר להאם ניתן בוודאות לדעת שהוא קיים.

האם הוא קיים זו לא השאלה

כנראה שהזכרתי את זה בגלל שזה אמור לחזק את הטענה שלי

אשמח אם תקרא לא בצורה שטחית ותביע את דעתך

אענה בצורה פשוטה-

לדעתי ניתן במוחנו הקטן להבין שיש אלוקים.

תשאל אנשים סביבך,

או אפילו את עצמך.

האם חווית פעם השגחה פרטית?

לפקוח את העיניים ולהסתכל.

זה לא 'צירוף מקרים'

זה מישהו מכוון מלמעלה

זה יותר מדי פרטים מסונכרנים מכדי להיות אנושי

האם האדם כן שם לב או לא?

אני חושבת

שזה כבר בחירה שלך אם לשים לב או לא

אבל קיים- כן.

אני מניח שדיי סיבכתי אתכם עם הניסוח שלי..

השאלה שלי לא הייתה האם הוא קיים או לא, אלא האם יש דרך לדעת בוודאות אבסולוטית שהוא קיים.

האמונה שלי מאוד גדולה, אני פשוט לא חושב שיש דרך לדעת ב 100% שהוא קיים

אבל לדעת ב99.9999% -כן.

אני אתן דוגמא שתסביר הכי טוב את ההרגשה שלי בעניין:

אם תראה מערכת צירים, עם הרבה נקודות עליה בצפיפות גבוהה, ואתה רואה שיש פונקציה אחת, שמחברת בין כל הנקודות האלה לקו אחד שלם, מה תחשוב שיש כאן? אוסף נקודות אקראיות, או קו אחד, שאתה רואה חלק מהנקודות שלו? האם יכול להיות להיות שאלו אוסף נקודות אקראיות? יכול להיות. אבל עדיין אתה תהיה בטוח שזה נועד לשרטט את הקו של הפונקציה. ופה נכנסת האמונה. אפשר להתעקש שזהו אוסף אקראי של נקודות, ואין הוכחה שלא, אבל בכל זאת אהיה משוכנע שזה קו. וכל נקודה נוספת כזאת שאני אמצא, תעמיק את ההשתכנעות שלי שמדובר בקו.

והנמשל נראה לי מובן...

ההבנה שאנחנו אנשים קטנים ושאנחנו לא מצליחים לתפוס מה זה בכלל היקום, וככל שעולים וחוקרים יותר מבינים כמה לא יודעים וכמה הכל גדול עלינו.

מה שאני אומרת זה שאם נסכים להיות ענווים ולהסתכל על העולם במבט של אנשים קטנים כי זה מה שאנחנו, אז בהכרח נדע שיש אלוהים. אין אופציה אחרת.

(זה גם כל העניין של אמונה)

שאין ולא יכולה להיות הוכחה, וממילא וודאות.

ועם זאת אני חושב שפספסת את הנקודה. ואסביר:

המטרה באמונה היא להגיע למסקנה הנכונה, ולחזק אותה.

אין הכוונה שרמת הוודאות תהיה גבוהה יותר, אלא שתהיה עמוקה ומבוססת יותר.

לצורך הדוגמה ניקח שאלה רפואית שמתחבטים בה שני רופאים:

רופא אחד רואה את החולה, מעריך בסבירות של 70% שהמחלה היא X וב30% שY ומטפל לפי רוב הסיכויים.

הרופא השני לעומת זאת עושה בדיקות דם, MRI, בדיקת רקמות וחוקר מכל כיוון - ומגיע למסקנה זהה.

בפועל שניהם הגיעו לאותה מסקנה, ואולי אפילו הראשון יהיה נחרץ ובטוח בעצמו יותר סובייקטיבית (זה עניין פסיכולוגי אחרי הכל).

אבל למעשה יהיו לו הרבה יותר 'קצוות פתוחים' והמסקנה שלו היא יותר השערתית, לעומת השני שכיסה את כל הצדדים וידע בדיוק מה החסרונות במסקנה ובחר בה למרות זאת.

כלומר: השאלה היא לא כמה אתה משוכנע שהמסקנה שלך צודקת, אלא כמה אתה משוכנע שזו המסקנה שלך בצדק.

למה אני לא רץ עכשיו הביתה ובודק אם לא פרצו אליו? למה אני לא אוכל עכשיו 2 גזרים וחצי? אולי אם לא אעשה את זה אמצא שכל כספי אבד...

בעיקרון אנחנו בונים משוואה, במודע או לא, שתשכלל את הסיכוי ואת ההשלכות, ותביא לנו את המעשה הנכון.

אבל באמת צריך לדעת לפי מה אנחנו קובעים. אם יש רק 60% אני עדיין אעשה את זה? איך אני יכול לקבוע בוודאות מהי כמות האחוזים המדויקת?

אני חושש שכבני אדם אנחנו נאלץ בסופו של דבר שלא להסתמך על רק על השכל. יהיו דברים אחרים שיקבעו מה יותר סביר, בין אם קוראים לזה רגש, רצון פנימי, או כל שם אחר, זה לא השכל(, וזה לאו דווקא דבר רע).  

זה פרדוקס לדעתי, השכל לא ודאי, אפילו הוא סובייקטיבי, יחסי, אפשר אפילו לומר ש 1+1=2  זה פשוט ה"הגיון" שהמוח "מתוכנת" לפיו אבל זה לא באמת 100% "נכון"

אבל זה לא משנה, זה אנחנו, החיים שלנו, זה (חלק מ) מה שיש לנו.

למעשה יש כמה צורות של "השגה" (קשה להסביר את זה כי המערכת שבאמצעותה אני מסביר לך עכשיו, שאני כותב לך ב"שפה" שלה, ובאמצעותה אתה מקבל ומנתח את דברי-היא השכל (הכח השכלי, לא האיבר "מוח"), זה השפה היחידה שאני יכול להעביר לך משהו דרכה, אבל אני אנסה בכל זאת להסביר..) למשל החוש, הרגש והמחשבות-כולם אולי עוברים באיבר שנקרא "מח" אבל זה צורות שונות של "השגה" של דברים, הם לא משהו "ודאי שכלית" אבל זה החיים שלנו, זה ה"אמונה", אפשר לומר שאמונה זה הכלל, זה ההשגה שלנו, וחוש-רגש-שכל זה הפרטים של האמונה, למשל אתה "יודע" שאתה חי באמצעות שלושת הדברים האלה, שלושת השפות האלה.. אף פעם לא "וידאת" ב-100% שההורים שלך הם אכן ההורים שלך-אולי כולם עובדים עליך? אולי אתה במופע של טרומן? אתה זוכר שאמא שלך הולידה אותך? אבל אתה בכל זאת תגיד שאתה מאמין ב-100% שהם ההורים שלך אפילו שאם תחשוב על זה בשכל זה רק 99.9%..  ככה גם אמונה בבורא-יש עניין להבין דברים בשכל, זה הכלי העיקרי של האדם ואפשר וצריך לפתח אותו עד אינסוף, אבל תדע שזה לא הכל, זה רק חלק מהנפש שלך, מהחיים.

יש לי מין ודאות פנימית ("אמונה" אם אתה רוצה) שמישהו מחייה אותי כל רגע, שיש לי מטרה, ושמי שמחייה אותי נתן לי דרך להגיע אליה, אין לי "הוכחה ברורה" אבל ממתי אני מחפש להוכיח כל דבר שאני חי על פיו? אני מאמין בכח המשיכה, לא בטוח שכלית במאה אחוז שגם בפעם הבאה שאזרוק משהו לאויר הוא יפול-אבל אני מצפה לזה ב-100%..

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה