אבל הלו! אני בטוחה שאף אחת כאן לא הצליחה להיכנס להריון בלי האיש שלה.
טוב, לא רוצה להכליל. רובנו.
אז למה זה שלי יותר משזה שלו? זה ממש מעצבן אותי לקרוא את זה כל פעם מחדש.
אם ההורים של צד אחד יודע זה ממש לא הוגן ולא יפה לבקש שהצד השני לא יידע. במיוחד אם הצד השני כן רוצה לספר.
כן. ההריון קורה בגוף שלי.
אבל הוא של שנינו.
שנינו מתפללים להצלחתו.
שנינו דואגים שהוא ימשיך תקין.
שנינו שמחים ומתרגשים בו.
וכל אחד רוצה לספר להורים שלו ולשמח אותו.
זהו.



