עכשיו.
אם זה נכון זו בושה גדולה והפסד עצום.
בהמנעות המשותפת ולא שום פורשי כח"ל
בערוץ 7 כתוב שזה יהיה עם המשותפת בערוצים אחרים לא מצויין עם מי.
המעניין הוא שבניגוד לקונספירציות על שיתוף פעולה אפשרי של בנט ולפיד יש לנו אחד קיים וגלוי בין רע"מ לביבי
העריכו ריאלית ובהתבסס על המהלכים האחרונים של ביבי איך הוא יפעל (צא מהסרט, אף אחד מכח"ל בחיים לא יתמוך בביבי)
סקר מהבוקר: ליכוד 29, ימינה 14, ש"ס 8, יהדות התורה 7. ס"ה 58. אם ימינה תחבור לשמאל יהיו לשמאל 76 עם המשותפת ומרץ, ובלי המשותפת ומרץ יהיו 60. זה אומר ששוב תהיה ממשלת רוטציה, או בחירות מועד ה'.
סקרים נוספים יהיו בימים הקרובים, ולאורם תתגבש האסטרטגיה של הליכוד. אני מעריך שהקמפיין יופנה לשתיית מנדטים מימינה אלא אם יתגייס מבוגר אחראי שיביא את הצדדים לתיאום עמדות. קל זה לא יהיה לאור השנאה המתודלקת לליכוד בכלל ולנתניהו בפרט. שומעים את השנאה ברחוב ובבתי הכנסת.
בנט צבר מוניטין בכושר הסחיטה שלו, והרויח ביושר את הסלידה ממנו.
מוכן להביא מקור? או לפחות שמות של הפורשים המיועדים?
אנחנו מחוייבים לממלכתיות, אבל לא לאכזריותיות
ראה מאמר מחזק מהקה"י:
השבוע ביום ראשון [ה' בטבת] חל יום הרצח ה20 של בני הזוג הרב בנימין כהנא ורעייתו טליה השם יקום דמם מהרה, שנרצחו מאש הרובים שהעניקה ממשלת ישראל למרצחים. בחייו התמסר הרב בנימין ל"רעיון היהודי" – מושג שהטביע אביו הרב מאיר כהנא הי"ד, ולרצון להשמיע את קולה של התורה בחיים הציבוריים, כדי להגשים את אותו רעיון יהודי – שלשמו קיים בכלל העם היהודי.
בקובץ המאמרים הקטן 'טל בנימין' שהוציאו מיד אחרי הרצח נאספו כמה מאמרים שכתב הרב בנימין בחייו. המאמרים (הלא רבים) המופיעים בספר מציגים בהירות מחשבתית לצד כישרון כתיבה מיוחד, וכמעט כל אחד מהם יש בו רלוונטיות וחידוש גם בימינו, הם מציגים יכולת חשיבה וניתוח 'נגד הזרם' ועקביות של אחיזה ב'רעיון היהודי הצרוף' תוך כדי ניסיון לזכך אותו עוד ועוד, כדי להגיע לאמת לאמיתה.
מתוך המאמרים האלו רציתי לכתוב סקירה קטנה על מאמר קצר שנכתב בשנת תשנ"ח כמכתב לערוץ 7 של אותם ימים (אז ערוץ 7 היה תחנת רדיו בלתי חוקית שנרדפה ע"י הממסד), המאמר מעניין כי הוא נוגע בתופעה הקיימת גם כיום במעגלים קרובים ביותר, וגם כי קיימת בו מעין ראיית הנולד ארוכת טווח, שיכולה לתת הסבר לשורשים של המהפך שעבר על ערוץ 7 (כתמונת מראה של הציבור שמאחוריו) שהפך לתומך מובהק של אלו שרדפו אותו בעבר, ומגן המחלקה היהודית בשב"כ.
את המאמר כתב הרב בנימין בעקבות הקמפיין של "ערוץ שבע" סביב סערת אבישי רביב, שהתגלה כסוכן שב"כ שפעל כ"שמפניה", לפי העולה מהמאמר בערוץ 7, כמו גם דוברי ימין נוספים, ראה בפרשת אבישי רביב הזדמנות להיפטר מההאשמה של ה"הסתה" שמטרתה היתה להאשים את הימין ברצח רבין. הרב בנימין שלא חיבב בכלל את הפעילות של אבישי רביב והדומים לו, לא אהב גם את הקמפיין בערוץ 7 שהאשים את השב"כ בכל ההסתה, ועל הדרך קיבל את טענת השמאל שכל המסרים התקיפים נגד אוסלו הרי הם בגדר "הסתה".
"האם אינכם מבינים שבניסיון לזרוק את הכול על אבישי רביב, אתם תוקעים לעצמכם סכין בגב? האינכם מבינים שכאשר השמאל מדבר על "ההסתה הנוראה" הוא מתכוון קודם כל לדברים שנאמרו בערוץ 7? האינכם מבינים שאם האמת היתה מדריכה אתכם, עליכם היה לעמוד מאחורי הדברים שהשמעתם אז ולטעון שאלו הדברים היו נכונים להיאמר, ואין זו "הסתה" אלא חובתכם הציבורית מצד "לא תעמוד על דם רעך"?
בחרתי את המאמר כי לדעתי תופעה זו שהרב בנימין מניח עליה את האצבע, קיימת גם היום, הרצון להיפטר מתדמית שלילית (שלעיתים במקום מסוים באמת אינה נכונה, או אותם אנשים סוחבים אותה בגלל שכנים גיאוגרפים או אידאולוגיים שקצת היו רוצים להתנער מהם), גורמת לבחור בדמגוגיה זולה, כזו היוצרת מפולת אידיאולוגית, הגוררת עוד ועוד התנצלות, המצריכה עוד תיקון תדמית, עד שהלכה למעשה הקו האידאולוגי משתנה, ודברים שבהם אותם אנשים האמינו עד לא מזמן בכל ליבם ופעלו כך בעצמם, הופכים למגונים או פסולים עד כדי שהם מסוגלים לקדש עליהם מלחמה בעצמם. כתוצאה מההיגררות אחרי השיח התקשורתי והפוליטי, היגררות עד כדי בליעה בתוכו.
חשוב להדגיש שההיגררות הזו שאולי בתחילתה אינה אלא מהשפה ולחוץ, הופכת מהר מאד להיות שווה בפה ובלב, שכן, בית גידולו של האדם ומרחב השיח שבו הוא פועל, גם מצייר עבורו תמונת עולם חדשה, לכן אין פלא שמה שבעבר היה להם פשוט וברור, טבעי והגיוני היום מצטייר להם כקיצוני והזוי, משיחי ומטורף. ומה שהיה בהתחלה מחלוקת טקטית הופך להיות הבדל אידיאולוגי כאשר נבלעים בשיח התקשורתי והרצון להשליך את עול שיתוף הפעולה על הצד השני.
הנכונות לבחור בשקר רק כדי לגלגל את ה'אשמה' על הצד השני, במקום להיות נכון לעמוד על שלנו, ולהצליח להבדיל בין 'הרעיון היהודי' למה שאינו בדיוק כזה. יוצרת את אותו מפולת אידיאולוגית, של קבלת הנרטיב של ה"שקר" עד כדי כך שכדי שלא להיות מואשמים ב"הסתה" הם הופכים להיות שותפים להסתה נגד אחיהם.
הרב בנימין מדגיש שהרעיון מכוון גם למעגלים הפנימיים "אודה שגם כלפי כמה וכמה אנשים שאמורים להיות חברים שלי יש לי טענה דומה ואף חריפה יותר, אני נדהם לשמוע מכמה מהם בתקשורת שלכל ניקובי הצמיגים לערבים ולכל ה"בלאגן" באיזור חברון לכל זה יש "אשם" יחיד – אבישי רביב השעיר לעזאזאל. אמנם קל להטיל עליו את האשמה באוירה הקיימת את כל "הפשעים" האלו. אבל רבונו של עולם, מה האינטרס בזה? הרי ברור למעלה מכל ספק שאלו שמטילים את האשמה על אבישי רביב חושבים שהדברים היו נכונים כאשר נעשו, אז מה פתאום אבישי רביב "הדיח" לכל זה" כותב הרב בנימין באותו מאמר.
מהמאמר הזה אני רוצה לקחת את אותו עיקרון של ההיפוך המחשבתי, והשחיקה האידאולוגית שנוצרת כתוצאה מאותה תופעה של הרצון "לגלגל" את האשמה, עיקרון שנכון לכל אחד בנוגע לסוגיות שהוא מאמין בהם, וניתן לזהות כאמור עד כמה הדברים רלוונטיים גם היום במעגלים הקרובים אלינו.
את המאמר הזה התחלתי לכתוב אתמול לפני שנודע דבר הרצח המתועב של אהוביה סנדק הי"ד על ידי שוטרי מחוז ש"י, העסוקים ברדיפת 'נערי גבעות' בגיבוי של סלתה ושמנה של הציונות הדתית, אבל הדברים מתקשרים באופן ישיר לרצח הנורא, שלא ישכח ולא יסלח, עד שיתחלף השלטון הזר והמכוער, של אותם מנהיגים שאינם יודעים להנהיג את עצמם, ורוצים להנהיג את עם ישראל, וידיהם שהיו מגואלות עד עתה בדם יהודים שנרצחו ע"י האויב, נצבעו כעת גם בדם שנשפך בידיהם באופן ישיר.
האחריות על הרצח הנורא, אינה תלויה רק על צווארם של אותם רוצחים, קלי דעת מארגון הפשע הגדול במדינה, אלא על אותם אנשים שאפשרו את ההסתה ההולכת ומתגברת נגד נוער הגבעות: מהריסות למעצרים, וממעצרים לעינויים, ומעינויים לרצח של נער גיבור וצדיק שנפל לפני בני עוולה שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, שאין להם שום ערך ותכלית בחייהם מלבד לקבל את המשכורת החודשית על הפשעים שיבצעו.
וכך בדיוק כפי שמתאר הרב בנימין במאמר - אותם אנשים שפחדו לדבר על האויב הערבי פן יואשמו בהסתה, אפשרו ונתנו במה מתמשכת להסתה שהובילה לרצח של אהוביה סנדק הי"ד.
אותם רבנים שחששו לחתום על קריאות לעצור את הפגיעה בנוער הגבעות, או להתנגד להתנכלויות המשטרה, פן חס וחלילה יואשמו בתמיכה בנוער הגבעות ויואשמו בתמיכה בהסתה - שתקו מול מחול השדים והקריאות בתקשורת לרצוח ולהתעלל בנערי גבעות, וכך התירו את דמם של אהוביה הי"ד וחבריו.
לא מספיק רק חשבון הנפש וההכאה על חטא, כפי שעשו אחי יוסף "אבל אשמים אנחנו" אלא יש צורך להתחקות אחרי התהליך שהוביל ואפשר את יצירת אותו אקלים שבו הותר דמם של נערי הגבעות. אקלים שנכנע לשקר, ומתקשה להגיד את האמת, וממילא אינו מסוגל לתמוך בנוער הגיבור והאהוב שנלחם על אדמת ארץ ישראל ולא מתפשר על כבוד ישראל. בנוער שאינו מעוות את מושגי היסוד של היהדות בנוגע לכבודם של ישראל ולמהי מדינה יהודית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם