שהמגזר החרדי הרבה פעמים יותר מנגיש את התורה יחסית לחילונים ויש יותר פעילויות לקירוב רחוקים שם אז אולי עצם החשיפה עושה את זה וגורמת להתקרב לשם.
דבר נוסף, יש משהו בחרדי שהוא יותר ברור, מבחינת גבולות ההלכה של מה אסור ומה מותר ולפעמים חילוניים (בעיקר מי שבא מחילוני קיצוני יותר) רוצה את האמת ומבקש לעשות הכל כמו שצריך עד הסוף אז הוא הולך למקום הזה כדי לתקן ולעשות את הדברים "כמו שצריך".
גם רוב גדולי ישראל הם חרדים או בהשקפה הזאת אז אולי זה גם תורם לעניין.
החרדי נתפס יותר מקום של תורה והלכה בלי פשרות אז.. גם זה כנראה.

האמת שיש לכאן ולכאן, בסוף אדם מוצא את המקום שלו גם הרבה בעלי תשובה שהתחילו בחרדי עברו עם הזמן להשקפה הדת"ל (כחלק מהבירור) ויש כאלה שההפך- התחילו מהדת"ל והתחרדו. יש לכאן ולכאן. אבל אלו נראות לי סיבות אפשריות לענ"ד.

אבל שים לב שישנה מגמתיות ברורה לכך הבעלי תשובה נמשכים למגזר החרדי כמו עש שנמשך למקור אור.

למה זה? אתם כבר עניתם נכון פשרנות וכו

אבל אני בא לדבר תכלס 

באיזה אופן אתם מסוגלים להכיל ולקבל את תנועת החזרה בתשובה הזאת?

 כי נדמה שעד עכשיו הציונות הדתית דיי פסיבית בנושא..

אתם לא מנגישים את האידיאולוגיה שלכם אליהם כמו שהחרדים עושים -וחבל.

הוא אומר שאנחנו לא מנגישים מספיק.

והוא צודק. בגדול.

לעניות דעתי 

כמו שחלק כתבו נכון שתכלס בעל תשובה עושה שינוי אז הרבה יותר קל לעשות שינוי של נרטיב 180 כביכול.

עוד נקודה כואבת שהדתיות לאומית מאוד התמעטה.

כלומר הרבה אנשים מתימרים להיות דת"ל אבל תכלס הם לא ואולי אפילו לא בשאיפה להשתפר(דת"ל= השקפה שהיא דתית (קרובה לחרדית) אבל עם זאת ציונית (אמונה בתחלתא דגאולה)) והרבה רואים את הציבור הדת"ל ובעיקר את החלקים הפחות דתיים שבו אבל תכלס זה לא דת"ל

ועוד משהו קשה מאוד להבין את המורכבות של הפלונטר שתכלס מה זה דת"ל הגדרים הם מאוד מאוד דקים.. ואת המורכבות של אתחלתא דגאולה ואת הפרדוקס של יש פה מדינה אבל תכלס לכאורה היא לא הכי מקדמת את הגאולה ואכמ"ל..

הציבור החרדי נוטה מאוד לעשות "הסברה" ליהדות ולנסות לקרב טכנית יהודים כדי שישמרו מצוות בעוד שבציבור הדתי לאומי פחות נוטים לגרום לאחרים לשמור מצוות אלא יותר מתמקדים בעניינים לאומיים ופוליטיים.

נשמע שאתה מכיר בעלי תשובה כאלה הרבה יותר מרוב הגולשים כאן, כך שעדיף שתשאל אותם ואת עצמך.

[ותשתף אותנו אח"כ בתשובה שלהם..].

אבל אם בכל זאת אנסה לנחש שהרבה פעמים, אדם מתחיל לחפש כיוון אחר בחיים, רק אם המקום שהוא נמצא לא טוב בעיניו, ואם המקום שהוא נמצא טוב בעיניו, הוא לא מחפש משהו יותר טוב.

מי שחוזר בתשובה על רקע כזה, עשוי לרצות להתרחק יותר מהחברה החילונית, [ובוודאי חברתית החברה החרדית רחוקה יותר מהחילונים] ולא למצוא עניין בלשמר מה שטוב ונכון בערכים ובאורח החיים שלה.

כתבת שהוא מתחבר ל'תפיסה' החרדית, ותיארת את ההתרשמות שלו לרעה בפגישה עם בנות דת"ל.

האם בהתחברות לתפיסה, התכוונת שגם אידיאולוגית הוא מזדהה יותר עם התפיסה החרדית?

לגבי ההתרשמות הזו-

ככל הנראה, אם מה שהוא רואה ככללים תורניים בסיסיים, הם באמת כאלה, מסתבר שהוא היה צריך למקד יותר את המשדכים להציע לו בנות מתאימות מבחינה תורנית.

רואים את זה חזק בנזקים שנגרמים לילדים שלהם לפעמים בגלל הקיצוניות הזו.

הם לא אנשים רעים, הפוך, אבל הם טוטאליים והאיזון שצריך בשביל העולם הזה לא תמיד קיים אצלם.

יש לא מעט חוזרים בתשובה בעולם הסרוג, אבל הם לא "חוזרים בתשובה". חלק מהם אפילו לא הולכים עם כיפה ביום יום אלא רק בשבת. התנועה לפעמים יותר גמישה ממה שרואים על אדם שעבר ללבוש שחור.

בעולם החרדי אנשים שהם "חפיפניקים" או מקפידים פחות לא מצטיירים כחורגים מהקו הראשי שלהם. הילדים שלהם ילמדו באותם מוסדות וכלפי חוץ הם לא נראים אחרים.

יש כאלה.

מילא שמי שמחפש גישה חרדית, מגיע לציבור החרדי.

אבל השאלה הגדולה היא לגבי מי שבעצם נראה שהוא מתחבר יותר לגישה חרד"לית, ובכל זאת מגיע אל הציבור החרדי.

ובפרט, לאור זה שההשתלבות בקהילה החרדית כרוכה בקשיים ייחודיים. 

[ואולי יש כאן גם נקודה שמצריכה חשבון נפש].

כי קל הרבה יותר למדוד חיצוניות מאשר פנימיות, רוח, חיים ואידיאלים.

אני לא חושב שאנחנו מתחרים מי טוב יותר, אלא מי מקיים ומדייק את רצון ה' טוב יותר. לכאורה, לברר מהו רצון ה' בעולם זו הדרך לענ"ד לבחור באופציה הנכונה.

באמת.

יש כמה סיבות. ככל שיהיו פחות סיבות, יהיו יותר חוזרים בתשובה למגזר הדת"ל.

אני מניח שאת חלקן כבר אמרו פה.

1. אין כל כך הרבה מחזירים בתשובה דת"לים לעומת השאר.

2. חלק מאוד חשוב בקהילות הברסלב, זה להביא אליהם עוד אנשים, לקרב.

3. שיטת ברסלב מאוד מושכת, בעיקר בגלל שמה שהם משדרים (לא יודע אם זה בכוונה או לא) זו שמחה.

4. בגלל שהדת"ל זה באמת הרבה פעמים נוקט את דרך האמצע, זה יכול, ואכן זה קורה, להיתפס כפשרנות, במובן של ויתור.

5. זה קצת נוגע ל4. בגלל המורכבות המאוד גבוהה של הדת"ל, אם מישהו צריך לבחור, הוא יבחר במה שהוא מבין.

שיש גוונים במגזר הדתי לאומי 

יש את הדתי תורני ויש הפחות מקפיד אולי זה היה קצת משכנע.

(אולי העיקרית זה הרצון לשינוי דרסטי, המעבר לקיצוניות השניה שמאוד מאפיינת את עולם התשובה)

אבל חייבת להאיר שמכירה באופן אישי *המון!!!* בעלי תשובה שסולדים (לטוב ולמוטב🙈) מאוד מהמגזר החרדי ומוצאים את האמת דווקא בציבור הדתי/חרד"לי (כותבת חרדלי לא כדי לרדת לרזולוציה של תתי מגזרים אלא כי אני מאמינה שבציבור החרדלי יש יותר נאמנות להלכה ושמרנות, שזה בעצם מה שמחפשים בעלי התשובה ומבקשי ה' בכלל. לא מכלילה. והרתיעה של 'להיכוות' מפשרנות בהלכה לא קיימת)

בקיצור. אתה לא היחיד במגמה הזאת

הצדיקים הטהורים - אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק

אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה

אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה

וכל המניות המתווספות אצלם בחשאי- פועלות את פעולתם לטובה- במידה שכל ההתפעלויות המעשיות לא יוכלו להגיע

העיקר להוסיף בחכמה

השטחיות? אין לתמוה למה היא מצויה בהמון, שמטבעו - שיטחי.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים