בס"ד
ליקוטי הלכות הלכות גילוח הלכה ד':
אֲבָל עִקַּר אוֹר הַפָּנִים אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הַפָּנִים שֶׁהוּא הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ יְדִיעַת אֲמִתַּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי אִם הָיָה מִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל אֲמִתָּתוֹ בְּאִתְגַּלְיָא הָיָה הָעוֹלָם מִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת, כִּי אֲפִילּוּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹרוֹ, מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אוֹר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, עַל-כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו שֶׁחָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, צִמְצֵם וְהִסְתִּיר אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה מה, טו): "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר". וְדַיְקָא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים יְכוֹלִין לֵידַע מֵאֲמִתָּתוֹ, כִּי צִמְצֵם אֶת הָאֱמֶת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה הֵאִיר בְּהָאָדָם מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּנִשְׁמַת הָאָדָם רְשִׁימָה מֵאֲמִתַּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ. וְהָאֱמוּנָה הִיא עִקַּר הַיְדִיעָה, בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ב, כב) "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא עִקַּר הַיְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֲפִילּוּ בְּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ. וְאֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלִי אֱמוּנָה מַה שֶּׁאֶחָד מֻכְרָח לְהַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמֶּקַּח מֵאֵיזֶה סְחוֹרָה בְּמֶרְחַקִּים, כְּגוֹן הַמֶּקַּח מֵחִטִּים בְּאָדֶעס אוֹ בִּסְטַאנְבּוּל אוֹ בְּמֶרְחַקִּים יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמֶּקַּח, כִּי אֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה הֶחָכָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲכָמִים וְיַחֲקֹר בַּחֲקִירָתוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְחָכְמוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁרָאוּי עַתָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּקַּח בְּיֹקֶר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת שֶׁעַל-פִּי סְבָרוֹת הַחָכְמוֹת אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה חִטִּים בְּיֹקֶר וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בְּזוֹל גָּדוֹל וְכֵן בְּכָל הַסְּחוֹרוֹת וְהָעֲסָקִים הַיְדִיעָה שֶׁעַל-פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע יְדִיעָה בְּרוּרָה מֵהַמֶּקַּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחֹר לוֹ אִישׁ נֶּאֱמָן שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מֵאֵיזֶה מִקַּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה בְּאֵין סָפֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וְשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה הַמֶּקַּח כָּךְ, אַדְּרַבָּא, הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמֶּקַּח הוּא כָּךְ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת.
נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה הִיא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי אָדָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי אֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה הָאָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ וְלֹא יִרְצֶה לִתֵּן מִיָּדוֹ שׁוּם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי קִבּוּץ כַּמָּה אֲנָשִׁים וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּאֲמִין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וּבְלֹא זֶה לֹא יֻגְמַר שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן, כַּיָּדוּעַ וּמְבֹרָר בַּחוּשׁ. רַק שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת שֶׁיִּתֵּן לְאֵיזֶה אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, וּבִפְרָט הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן הַגְּדוֹלִים לְמֶרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלָה הָאֱמוּנָה וְהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צב.): 'הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה', כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחֱשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל:
ג הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג, ד): "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עוֹמֶדֶת עַל הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מַכּוֹת כד.): 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת' – "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב, ד). כִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, וְאָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָנוּ בַּהַצְלָחָה הַנִּצְחִית וְהוֹדִיעַ לָנוּ מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לִסְחֹר בּוֹ סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים וּמַרְוִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ', [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן נה, עַיֵּן שָׁם], אֲבָל אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָשׁוּב לְשָׁם, עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בַּמִּדְבָּר יב, ז) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם: לְבִישַׁת צִיצִית וְהַנָּחַת תְּפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין עַתָּה לְבַלּוֹת יָמִים חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲקֹר חַס וְשָׁלוֹם אִם יַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וּפֶתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע לַחֲקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה וְרוֹצֶה לֵידַע דַּוְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה, הֲיֵשׁ פֶּתִי מִזֶּה, שֶׁכּוֹתְבִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְעַצֵּל וְרוֹצֶה לַחֲקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, רֵיק וְנֵעוֹר מִכָּל טוּב, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הַמְּבִיאִים לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכָל הַצַּדִּיקִים, הַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכוּ', כּוֹתְבִין לָנוּ לְהִזָּהֵר לְקַיֵּם תּוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי נַצְלִיחַ עַל-יְדֵי-זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק כָּל יָמֵינוּ נַעֲסֹק לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִנִּים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁוּוּ בָּהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" וְכוּ' (מִשְׁלֵי לא, י), כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת 'אֵשֶׁת חַיִל', כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, כַּמּוּבָא בְּסִימָן ז, עַיֵּן שָׁם. וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא אֵשֶׁת חַיִל בְּכָל הַשִּׁיר הַזֶּה בִּלְשׁוֹן רֶוַח וְהַצְלָחָה בַּסְּחוֹרָה שֶׁהִיא מַצְלַחַת וּמַרְוַחַת הַרְבֵּה בִּסְחוֹרָתָהּ, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַשִּׁיר הַנִּפְלָא הַזֶּה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַצְלָחַת הָאָדָם בַּסְּחוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית הִיא עַל-יְדֵי הָאֵשֶׁת חַיִל, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת 'אֵשֶׁת חַיִל' כַּנַּ"ל. וְכַמּוּבָא בְּכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', בְּחִינַת אֵשֶׁת חַיִל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (שָׁם יד) "הָיְתָה כָּאֳנִיֹּת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ". שֶׁעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים וּלְהָבִיא לַחְמוֹ וְחִיּוּתוֹ לָנֶצַח מִמֶּרְחַקִּים גְּדוֹלִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר לְשָׁם, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד וְכַנַּ"ל: rabenubook.com
).
: וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה? והא כתיב "כי יי אלהיך אש אוכלה הוא"! (דברים ד, כד) אלא הדבק לתלמידי חכמים ולתלמידיהם כאלו נדבק בו ברוך הוא. ומזה למדו רבותינו זכרונם לברכה לומר שכל הנושא בת תלמיד חכם והמשיא בתו לתלמיד חכם ומהנהו מנכסיו, כאלו נדבק בשכינה. ועוד דרשו בספרי (עקב, פיסקא מט): "ולדבקה בו", למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם מתוך 
יש לך זיכרון צילומי לניקים …