לפי הבנתי (תוכלו לראות בהמשך בפירוט) רבי נתן מדבר על מי שחוקר האם היהדות נכונה, ואלו דבריו:
"כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וּפֶתִי וּמְשֻׁגָּע"
קרדיט ל@רוצהלהיותבשמחה שהביא את זה לפורום. אני רק העתקתי.
הדגשתי את המשפט המדובר.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֲפִילּוּ בְּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ. וְאֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלִי אֱמוּנָה מַה שֶּׁאֶחָד מֻכְרָח לְהַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמֶּקַּח מֵאֵיזֶה סְחוֹרָה בְּמֶרְחַקִּים, כְּגוֹן הַמֶּקַּח מֵחִטִּים בְּאָדֶעס אוֹ בִּסְטַאנְבּוּל אוֹ בְּמֶרְחַקִּים יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמֶּקַּח, כִּי אֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה הֶחָכָם הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲכָמִים וְיַחֲקֹר בַּחֲקִירָתוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְחָכְמוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁרָאוּי עַתָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּקַּח בְּיֹקֶר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת שֶׁעַל-פִּי סְבָרוֹת הַחָכְמוֹת אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה חִטִּים בְּיֹקֶר וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בְּזוֹל גָּדוֹל וְכֵן בְּכָל הַסְּחוֹרוֹת וְהָעֲסָקִים הַיְדִיעָה שֶׁעַל-פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע יְדִיעָה בְּרוּרָה מֵהַמֶּקַּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחֹר לוֹ אִישׁ נֶּאֱמָן שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מֵאֵיזֶה מִקַּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה בְּאֵין סָפֵק אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וְשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה הַמֶּקַּח כָּךְ, אַדְּרַבָּא, הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמֶּקַּח הוּא כָּךְ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת.
כִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, וְאָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָנוּ בַּהַצְלָחָה הַנִּצְחִית וְהוֹדִיעַ לָנוּ מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לִסְחֹר בּוֹ סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים וּמַרְוִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ', [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן נה, עַיֵּן שָׁם], אֲבָל אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָשׁוּב לְשָׁם, עַל-כֵּן חָמַל עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בַּמִּדְבָּר יב, ז) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם: לְבִישַׁת צִיצִית וְהַנָּחַת תְּפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין עַתָּה לְבַלּוֹת יָמִים חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲקֹר חַס וְשָׁלוֹם אִם יַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וּפֶתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע לַחֲקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה וְרוֹצֶה לֵידַע דַּוְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה, הֲיֵשׁ פֶּתִי מִזֶּה, שֶׁכּוֹתְבִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְעַצֵּל וְרוֹצֶה לַחֲקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, רֵיק וְנֵעוֹר מִכָּל טוּב, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הַמְּבִיאִים לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכָל הַצַּדִּיקִים, הַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכוּ', כּוֹתְבִין לָנוּ לְהִזָּהֵר לְקַיֵּם תּוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי נַצְלִיחַ עַל-יְדֵי-זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחֲקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק כָּל יָמֵינוּ נַעֲסֹק לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִנִּים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁוּוּ בָּהֶם.
