כשאנחנו נתקעים לבד בחו"ל ללא ידיד לצרה, אז הם חב"ד,
כשצריך ייעוץ רפואי דחוף אז קוראים לו הרב פירר,
כשצריך קביים או כסא גלגלים אז הם יד שרה,
כשצריך לגרד חלקי גופות מפיגוע או להבדיל תאונה מחרידה אז קוראים להם זק"א.
אבל כשאוטובוס נשרף בבני ברק, אז... או אז הם החרדים! כל החרדים!!!
באותה השעה, הוא כבר לא הרב פירר, הם לא חב"דניקים מאושרים, והם לא המתנדבים החייכנים של ידידים, ולא האנשים שהקימו את המפעל האדיר של יד שרה, ואלו לא אותם אנשים שמתנדבים בזק"א בלי שמישהו מאיתנו יכיר ויידע ועוסקים במלאכה הזו שכולנו נסכים עליה שרק לא נדע.
באותה השעה הם כולם הופכים לנחיל שחור ומאיים של מליון חרדים,
באותה השעה הם פתאום עלוקות וטפילים,
באותה השעה הם עול על הכלכלה הישראלית והם כולם חיים על חשבוננו, כאילו אין אחוז נכבד של חרדים המתפרנס יפה מאוד מיגיע כפיו.
כאילו אין פה מגזר עשיר שמן שבע ופריווילגי המתקיים מפנסיות תקציביות במליארדי שקלים לשנה,
כאילו אין פה תקציבי עתק שמוזרמים לתיאטראות וגופים "אמנותיים" שונים המנהלים מליונים מכספי הציבור באופן שערורייתי ומפלה לטובת אנשי שלומם ללא כל פיקוח.
פתאום כשאוטובוס נשרף, פתאום כל מפעל ההתנדבות העצום הזה המונה למעלה ממליון בני אדם המחולקים לזרמים וחצרות ושומרים לנו על הגחלת והקשר לשורשים שלנו ולסיבה בגללה כולנו בכלל חיים כאן, פתאום כל זה מוכלל למילה אחת... "חרדים".
תתביישו!
הוספה ממני: כמובן, שימו פרופורציות מתאימות.
תודה



