זה מטריד אותי הרבה זמן... היה לי חשק לעשות שלוש רק שאי אפשר וגם לא ברור לי אם זה מקביל לצבא או לא ולמה

זאת תרומה למדינה מהצד החברתי זה כל ההבדל

אני לא באמת יודעת רק שיש לי חברות ששירתו מעל שנתיים

לא יודעת איך זה היום אולי השתנה עם השנים, אבל בנות בד"כ עושות שנתיים שירות אם הן לא לוחמות.

 

👍

עדיף שיתרמו לעם ישראל שיקימו בתים כשרים, אחלה התנדבות שמועילה להמשכיות של עם ישראל וקירוב הגאולה.

יש זמן ועת לכל דבר.

בקושי שרדתי 12 שנים 

נערים הם אידיאליסטים, הם רוצים לפעול

לא לשבת בכתה כמו...

אם היו שואלים אותי בהצעת חוק

ניסו ללמד אותי דברים חסרי תועלת במקום לתת לי תכלס אחריות ובשלב שהרגשתי הכי מוכנה לעשות רק דיכאו את כל הרצון והוא הלך למקום מקלקל במקום זה

אני יודעת שהרבה אנשים עוברים את זה כן בטוב אבל אני חושבת שנערים הם יותר בוגרים ממה שעושים מהם... ומבגרויות חוץ מתעודה בסוף לא יוצא לבנאדם כלום...

הוא כבר שנים עושה מבחנים רק בשביל שבסוף הוא יוכל להבחן על חומר יותר גדול

ולשכוח ביום שאחרי.

אולי מסגרת חברתית כלשהי והדרכה כן צריך, אבל בגדול נראה לי שאפשר כבר לצאת לחיים ולהרגיש שאתה עושה משהו. העולם היה הרבה יותר טוב אם הנערים האלה שעובדים בפיצריות על חשבון הלימודים היו עושים את זה מתוך מקום של אחריות והבאת המקום שלהם... 

זה מה שאני חושבת אבל אולי אני מדברת ממקום אישי מדי אז אשמח לשמוע את דעתך

מערכת החינוך היא מערכת גדולה שאמורה לתת מענה למגוון רחב של תלמידים, 

אני חושבת שהתפקיד שלנו כאזרחים של המערכת, לדעת לאיפה לשייך את עצמנו,

יש מקומות ששמים דגש מאד רחב על הלימודים, ויש מקומות שלא.. 

במערכת החינוך מנסים לדייק כל הזמן את הלמידה שתהיה באמת רלוונטית, ולא באוויר,

אני אישית הרגשתי שכל החומר כמעט שלמדתי היה מאד חשוב.. 

אבל בהחלט יכולה להבין את המקום שלך, כי היה לי חברות שלא הסתדרו עם הלימודים, ובכללי לכולנו לא נעים ללמוד חומר מיותר וזה מתסכל..

לכן, עד שלא יהיה עוד יותר שינוי במערכת החינוך, מה שאנחנו יכולים לעשות זה לבחור להיות במקום שייתן לנו מענה שיהיה לנו טוב. 

במקרה שלך, ברוב האולפנות הדגש הוא לא רק על הלימודים יש המון פעילויות חברתיות, 

המקומות עם הדגש הלימודי די מוכרות לציבור ומלכתחילה הולכות אליהן בנות שהשאיפות שלהן בהתאם.

אם כרגע את נמצאת במקום שהדגש שלו הוא בעיקר בקטע הלימודי, כדאי לדבר על זה עם המחנכת\המדריכה\הצוות, אולי הם לא מספיק מודעים לזה ואת יכולה ממש לפקוח להם את העיניים. ואם לא בא לך לדבר איתם, תתחילי ליזום בעצמך דברים, זה נותן מלא סיפוק. 

מה את אומרת?

זה מה שאני חושבת על בית ספר ומערכת החינוך

(ואגב סיימתי תיכון לפני שנתיים וקצת)

אני ממש ממש מבינה את המקום הזה שמרגיש שהוא נמדד רק ע"פ ציונים, ושתכלס הוא לא עושה שום דבר משמעותי חוץ מלשנן חומר. זה נורא. זה כ"כ כואב. 

אני מרגישה שהמסגרת הקבועה שחייב להגיע אליה, הלימודים שנבחנים עליהם, הם מה שגורמים לנו ללמוד, 

עם כל התסכול שבזה, בואי ניקח רגע את החוקים במדינה, אם זה היה רשות, לא היינו ממהרים ליישם אותם, בואי נלך גבוה יותר, התורה שלנו, היא דבר ראשון חובה. זה לא סתם. אנחנו כבני אדם, מה לעשות.. צריכים גבולות, צריכים מערכת. על גבי זה אנחנו בוחרים-והשאיפה היא שאנחנו נבחר לגמרי לבד! שנבחר להיות טובים! שנבחר לקיים מצוות!

בתחילת החיים, אנחנו בעיקר צריכים מסגרת, בואי נתאר לעצמנו את הילדים לא הולכים לבית הספר, אלא מה שהם רוצים ובוחרים, זו טעות. 

אנחנו צריכים ללמוד, אנחנו רוצים לתת שווין הזדמנויות לכולם שידעו, שיבינו, שיהיה פה אנשים חכמים וטובים במדינה היהודית שלנו. 

אז אחרי י"ב אנחנו ממשיכים הלאה בחיים, אחרי שקיבלנו בסיס חזק. 

אני מסכימה איתך שצריך ללמוד דברים מועילים, ושהמורים יעצימו את הדרך, אין ספק. 

ההרגשה שלי מהאולפנה שלמדתי בה, שהכינו אותנו מאד לחיים, גם כי הגבילו אותנו (היה אסור סמארטפונים ואין יום שאני לא מודה להם על זה) וגם כי דיברו איתנו על מלא נושאים חשובים, ועשו לנו מלא פעילויות חברתיות ככה שלא הרגשתי את זה. 

אבל בהחלט מבינה את המקום שלך, כי אין מושלם

מה היית מציעה לעשות אם היו נותנים לך להחליט על תיק החינוך?

זה המדד של איכות החיים שתהיה לבן אדם כמעט... התעודה שלו

אני לא אהבתי את ההשוואה לתורה כי זה לא אותה מסגרת, התורה עושה את הבנאדם, הבית ספר הוא מסגרת שמנהלת אותך מבחינה טכנית ורק אם יש לך מורים שהם גם ערכיים אז הרווחת בנוסף.

את הדברים שבאמת חשוב ללמוד תאמיני לי שיש מספיק זמן ולא צריך להגיע לגיל 18 בשביל זה... חוץ מהיכולת ללמוד ולהקיא חומר בזמן קצר מה בדיוק מדדו כאן?

הייתי מקצרת את התיכון בשנתיים, 

עושה את כל הכיתות כיתות קטנות (נגיד עד 20 בכתה), מקצרת את יום הלימודים, מוסיפה שיעורי כלכלת בית, התנהלות כלכלית, אין מבחנים ברוב המקצועות אלא עבודות, יהיו שעות של התנדבות וגם פעילויות חברתיות ושעות מחנכת/ מדריכה. אנגלית ומתמטיקודש לדוגמא ילמדו כמו שאר המקצועות אבל יהיו בין השאר כמגמה (לבחירה). ויותר שעות קודש אגב כי בחיים לא למדתי את כל התנ"ך לדוגמא, ודינים והשקפה... אבל זה כבר לא קשור למערכת החינוך זה רק עוד מקצועות שלא צריכים ללמוד אותם באותה צורה.

בקיצור יותר הכנה מעשית ממבחנים לתעודה.

איכות חיים לא נמדדת בכלל רק ע"פ הכסף, יכולים להיות אנשים עשירים שבקושי רואים בית וילדים. איכות חיים זה מה הבנ"א. 

תעודת בגרות זה חשוב מאד, אבל בסופו של דבר כמעט רוב האנשים שרוצים מצליחים להוציא. זה לא איזה משהו גבוה ומנותק. 

המסגרת של בית הספר היא חשובה, גם כשהיא טכנית. המון דברים למדנו שם, ורק במבט לאחור מתחילים להבין.. הרבה ממי שאנחנו זה בזכות זה, ונכון, כמו שאמרנו אין מושלם, וצריך ניעור רציני בדברים מסוימים, אבל בית ספר זה טוב בהחלט לדעתי. 

הדברים שכתבת מעולים, ובע"ה שנזכה לראות שינוי בקרוב, להתפלל ולעשות את ההשתדלות שלנו

שמקצרים את השירות לאומי שלפחות בחיים שלי היו השנתיים הכי יפות

דיברתי על הנק' של התואר ביחס ל-3 שנים שירות,

אבל..

יש דברים חשובים מאד שגם כן לא מסתדרים ביחד עם השירות הארוך כמו,

ביסוס העולם התורני של הבת-מדרשה..

חשיבות הקמת בית בעמ"י.. הרב מלמד מדבר על זה ממש ואני מכירה אישית בנות שהתחתנו ישר אחרי שירות כי מי שרוצה משפחה גדולה צריכה לקחת בחשבון את הגיל.. 

אז לי מרגיש שזה לא מסתדר ככה עם 3 שנים שירות, אז טוב שזה לא ככה לבנות..

בנות עושות שנה כי הן רוצות להתחיל ללמוד\ללכת למדרשה\לטייל

מסכימה שיש גם תופעה של להאריך.. אבל לא רק

לא הבנתי מה ההבדל לדעתך בין בנות לבנים? למה זה לא טוב דווקא לבנות? 

למה שלא נאמר שגם נקצר לבנים את זמן השירות כדי שיקימו בתים וישתלבו בשוק העבודה? 

עוד שנה שנתיים שירות לאומי לא ישנו יותר מידי בעניין הזה. היא עדיין תהיה מספיק צעירה בשביל להוליד.

@חופשיה לנפשי ענתה מהעניין של הילודה, שזה אחת הסיבות החשובות, כי בסופו של דבר העניין זה שיקומו פה בתים בעמ"י.

בנוסף לזה, יש עוד הבדל בין בנים לבנות שלבנים יש מסלולים מקוצרים ושווים (לא בכל מקום ולא בכל מקצוע) כי הם מגיעים מישיבות ועסוקים בעיקר בלימוד תורה, ככה שהכניסה שלהם לשוק העבודה מהירה יותר מבנות (אולי יתחילו להתחשב גם בבנות מדרשה?) בנות גם רוצות להרגיש יציבות כלכלית כלשהי, ולהן זה לוקח יותר זמן. 

איך הכניסה שלהם לשוק העבודה יותר מהירה מבנות? אני לא מכיר כל כך מסלולים כאלה, חוץ מהוראה בחלק מהישיבות, שזה נותן מענה רק לחלק קטן מהבחורים שזה מעניין אותם. הרוב מתחילים ללמוד תואר אחרי הישיבה, שזה מינימום בגיל 23, אם לא יותר מאוחר. 

ממה שאני מכיר, לוקח יותר זמן לבנים להשתלב בשוק העבודה, בטח במקרה שהם למדו בישיבה. אמנם הם יכולים לעבוד גם בעבודות שלא דורשות תואר, אבל להיות עם מקצוע רציני לוקח יותר זמן. 

והרבה פעמים זה גם יגרום להם להקים בית יותר מאוחר. 

אני בחיים לא הייתי הולכת לאוניברסיטה ישר אחרי י"ב. צריכים הפסקה בין שתי המסגרות האלה זה מירוץ משוגע

אתה מדבר על בשלות להקים משפחה אבל אין לך איך לעמוד על הרגליים כלכלית אפילו רק בשביל עצמך...

השירות בשביל הבנות הוא מעבר הדרגתי לחיים והוא בונה אותן מאוד ממה שאני ראיתי... בת לפני שירות ואחרי שירות זה תמיד לא אותו דבר. גם מהצד שבונים קומה וגם מהצד שמשתנים בעקבות החשיפה לעולם (ואלו שני דברים נפרדים- הראשון קשור לכל שירות והשני קשור לאיפה שעושים שירות). בנות עושות דברים משמעותיים בשירות שלהם גם אם זה בבית ספר יסודי (למרות הסטיגמה! *ולא עשיתי יסודי אבל יודעת) וגם עצם זה שהן מועסקות בשכר נמוך זה חוסך למדינה ממה שידוע לי... ועצם היציאה מהארבע אמות שלך הם דבר ממש חשוב במקום להמשיך להתעסק במסגרת הפרטית של החיים שלי. השלב הזה בחיים גם מאפשר להם לבוא עם מירב הכוחות, כי יש להן זמן, ויש להן כמויות של לב וההשקעה של בת שירות במה שהיא עושה זה נכס לה ולמי שהיא נותנת לו. ואפילו אם היא לא באה בגישה כזאת, עצם הגיל הצעיר מביא רוח אחרת למקום.

אני חושבת שהמשמעות היא בדברים הקטנים האלה, לא בעצם התפקיד שהיא עושה.

ואתה יודע מה? גם אני בגיל 16 הרגשתי כבר בשלה והיום כמעט לא.. קשה להאמין לזה שבגיל 16 הייתי יותר בוגרת ממה שאני היום אבל זה קרה. נראה לי שהגיל הזה הוא גיל שאתה כבר עם כלים לממש את מה שלמדת כל החיים, אבל מאז נהרסה לי התמימות וגם ככל שאתה נכנס לחיים אתה מתחיל לקבל מבט יותר מחובר לקרקע ולהתעסק במה שדורשים ממך אז זה נהיה פחות ופחות פשוט

מסקנה: לקצר את התיכון או לשנות את המסגרת שלו. שהכניסה לחיים האמיתיים תהיה מוקדמת יותר, מאוזנת ובנחת ולא תיכון מטומטם ואז בום, תתחיל לרדוף ולבנות תעתיד שלך לפני שיהיה מאוחר כבר.

הכל נשמע נכון, ואולי גם אני הייתי אומר את אותם הדברים.

אני יכול להתווכח, אבל הוויכוח לא יסתיים.

אני חושש להתחיל לדבר ממרום גילי, כי אולי את בכלל גדולה ממני (אמנם ממש לא נראה לי).

ובכל זאת.

הסברות שאת מעלה הן יפות, אבל שמתי לב, בעולם של המבוגרים שנמצאים סביבי (לא שאני מבוגר. אני מדבר על המבוגרים שסביבי), יש המון דיבור על הבזבוז של השנים שאחרי התיכון. המון זלזול בבנות שירות (וחיילים). לא בקטע רע מעריכים את הרצון, הכוחות והיוזמות והכל, אבל בפועל יש לי קרוב משפחה אחד בתפקיד בבית חולים שמשתגע מבנות השרות שמתחלפות לו שם ובטוחות שמועילות. יש לי לא מעט קרובות משפחה שעובדות בבתי ספר (מורות, מנהלת) ומרגישות שאי אפשר לסמוך על בנות שירות. יש לי אישה, אחיות וגיסות שמצטערות על השירות שלהן (בגילאי 30+), לא רק בגלל התוכן שלו, אלא גם בגלל שהם רואות היום כמה היה מקל על שנות הנישואין הראשונות שלהן אם הן היו מתחילות את התואר שנה קודם למשל.

אני גם מכיר פחות מהמשפחה אלא יותר מחברים או מקרובים רחוקים, בנות שלא עשו שירות לאומי כלל אלא התחילו ישר אוניברסיטה או נישואים והן לא מתארות כלל את הקושי של להזרק לחיים פתאום בלי שום הדרגתיות.

שוב, אני לגמרי מסכים עם הסברות.

אני רק אומר, אפשר לדבר הרבה, ואפשר לראות מה המציאות. להאמין למבוגרים שבאים ומספרים לך שמנקודת המבט שלהם חבל על שנתיים שירות ואולי גם על שנה אחת.

וכמובן, גם עם המבוגרים אפשר להתווכח. יכול להיות שהם טועים והם לא יודעים להעריך מה השנים האלו עשו להם.

אני יכול להגיד גם שצעירים צוחקים על החשבון שכל שנתיים מאוחרות יותר של נישואים זה ילד אחד פחות. בפועל, המון מבוגרים אומרים שזה ככה. אני מכיר בתוך המשפחה שלי כמה סיפורים כאלה שזה היה ממש שחור ולבן שזה ילד אחד פחות. ושוב, האם אנחנו מפעל ליצור ילדים? לאו דוקא. אולי אמא שעשתה שירות לאומי שנתיים ומגדלת 5 ילדים (או 15) היא אמא טובה יותר מאמא שיש לה ילד אחד יותר. אין לי באמת תשובה לזה. אני רק אומר את מה שהאנשים שסביבי משדרים (והמון רבנים, מדריכים, יועצים וכלכלנים).

לא צריך כל דבר לסמוך רק על ההגיון של עצמך ולהמציא את הגלגל.

מותר גם להסתמך על מבוגרים, רבנים וחכמים.

אתה בהחלט אומר דברים הגיוניים. בהחלט.

במקרה שלי כנראה הייתי עושה שנת חופש ועבודה או משהו בסגנון, לא הולכת ללמוד או מתחתנת ולכן אני שמחה על זה שלפחות עשיתי משהו שנתן לי סיפוק, אולי זה בשביל אנשים יותר אידיאליסטים או רציניים מה שאתה אומר.

ובקשר לתרומה למדינה- הכנסת לי ספקות למרות שעדיין אני מעריכה שזה תורם במשהו, השאלה מה יותר רצוי.

אבל עבודה ברצינות. משרה מלאה.

לחסוך 2000-3000 בחודש (תלוי אם נמצאים אצל ההורים וכו').

תורם לכלכלה.

מכין אותך לחיים האמיתיים באמת (מלמד אותך מה זה עבודה ולא קייטנה. למשל בצבא עשיתי קייטנה. אני לא מרגיש מוכן לעולם העבודה בכלל... מרגיש שאני מפחד לחפש עבודה).

חוסך כמה עשרות אלפים שבבוא העת יעזרו לך למשל לקנות דירה.

מתרגל לחשיבה של חיסכון והשקעה (כן. לשים את החיסכון הזה בהשקעה ולהתחיל להבין ולהתרגל לעולם הזה בגיל צריך).

חוסך לפנסיה (מי שמבין את אפקט ריבית דריבית מבין כמה משמעתי משכורת של גיל 18 שצוברת לפנסיה, אפילו אם היא רק 3000-5000 בחודש).

אם את גרה מחוץ לבית ההורים בשנה זו אז גם מלמד אותך משהו על להיות עצמאית.

אני לא ממליץ על זה במאה אחוז, אבל בהחלט הרבה יותר טוב בעיני משנת שירות, כי את בטוח תנצלי את השנה זהו יותר טוב.

אני ממליץ על זה בשביל מי שהרגישה שהיא לא בשלה מספיק לחיים ולא מצאה דרך טובה יותר להבשיל.

אבל הכי טוב לקפוץ למים. הם לא כאלה צוננים.

ואולי אני אידיאליסט מידי, אבל כשפתחת את השירשור לא כתבת שאת לא מחפש תשובה אידיאליסטית...

חבל לא למדתי בסמינר 

מה זה שירות לא מועיל

וכמה באמת זה תורם למדינה

וכמה המתנדבים עצמם זקוקים לזמן הזה... זה רק מחזק את זה אצלי שצריך לסיים את התיכון יותר מוקדם 

*ואני חושבת שיש גם הבדל בין שר"ל ששם זה תלוי תקן לבין צה"ל ששם באמת זאת מערכת דפוקה והרבה יותר קשה להוזיז משהו באמת

ובד"כ בנות שירות זה לא במקום תפקידים משמעותיים אלא בנוסף, או שהן עוברות הדרכה מתאימה אז לא יודעת כמה זאת נקודה שמשפיעה על התוצאות לדעתי העומסים וכל זה קשורים להתנהלות בלי קשר לשר"ל

ואני אשמח לשמוע מה דעתך אז זה כל העניין? רק לעשות משהו שמועיל ל"מסלול של החיים"? - צעירים מעל עשרים

אני מתחילה להרגיש שהוליכו אותי שולל

למה לא מפרסמים את זה? לפחות לרבנים של האולפנות

ולא הבנתי לא לא מפסיקים לפמפם על שירות לאומי

מבלי להראות גם את הצד השני... 

סתם איזה אידאל שנכנס עמוק לתודעה של הציבור הדתי לאומי... 

בלי שבאמת הוא כזה מועיל כמו שמנסים לייצג אותו... 

תמיד שנאתי סמינריונים כי ידעתי שהם עפים על עצמם כאילו הולכים להציל את עולם, פשוט נגעלתי מזה כמה דיבורים בשמיים

עכשיו אני מבינה למה היו צריכים את כל התעמולה

פעם הייתי יוצאת על אנשים שלא עשו שירות לאומי ולא "תרמו" למדינה... 

חיממתם אותי

אז ככה- אני ממש בעד ש"ל, ומי שרוצה לעשות שנתיים, מעולה כל הכבוד לה. אני יודעת שמבחינה כלכלית זה עולה למדינה הרבה, אז מה? אני באמת חושבת שזאת שנה\ שנתיים משמעותיות מאוד!!  ובחברה ממנה אני מגיעה כולן עשו, ולכולן זה היו שנים משמעותיות ואף אחת לא מתחרטת. ש"ל זה בנות שמתנדבות, שיוצאות לעצמאות, תורמות.. ויש מקומות של שירות שמשלבים מדרשה שזה בכלל טוב. (וגם יש בנות שהש"ל עוזר להן אח'כ בבחירת מקצוע.. למשל אם התנדבו עם חנ'מ אח'כ הן לומדות את התחום).

ממש לא מסכימה עם הטענה הזאת, שבמקום זה בנות יתחילו לימודים.. יאלה מה הלחץ ללמוד בגיל 18? מה גם שהרוב לא יודעות מה הן רוצות ללמוד.. רק עכשיו סיימו את האולפנא, לא קורה כלום אם בת מתחילה ללמוד בגיל 20-21.. (בואו, גברים מתחילים ללמוד יותר מאוחר מזה בגלל הצבא\ ישיבה)

אם יש בת שלא רוצה לעשות שירות, ורוצה להתחיל ללמוד שתעשה את זה. בעיני זה ממש חבל. 

אני באופן אישי לא אוהבת את הלחץ שיש בציבור הדתי. לא לכולם מתאים\ יש רצון להתחתן מוקדם. הכל טוב. (וגם אם יש רצון בגיל מוקדם זה לא שבהכרח זה יקרה..) אז נכון, אני לא אומרת להקצין את זה כמו בציבור הלא דתי, ששם הדברים נעשים תמיד בגיל מאוחר יותר, אבל גם לא מבינה מה הלחץ. 

ממש צרם לי הזלזול במשמעות של ש"ל. באמת. אני בהחלט חושבת שכל מי שמסביבי שעשתה שירות הייתה משמעותית. בטח בנות שעשו שירות בתפוצות, בנות שהיו במרכזים להעמקת יהדות שהנגישו את הדת, בטח קומונריות , בנות שעובדות עם חנ'מ.. 

(אני לא מתעלמת מבעיות שיכולות להיות בש"ל אבל בעיני זה מיעוט של בנות שקורה להן דברים, וסה"כ אם הולכים למקום טוב עם ליווי לא אמור להיות בעיה). 

דבר זה:

נקודת זכות. - לקראת נישואין וזוגיות

למרות שכתבתי בקיצור נמרץ, אבל העיקרון הנונקונפורמיסטי - אחד.

שעה לקח לי לקרוא את המילה

זאת אומרת ההכשרה שלהן... 

שנת שירות לאומי היא משמעותית. (אין להכחיש את העניין)

אבל- היא תורמת בעיקר לבת קצת יותר מלמדינה. 

לא צריכים לעודד שר"ל באופן גורף בציבור אלא בצורה אינדבידואלית אם זה טוב לבת.

העיתוי של שנת השירות בעייתי, לכן יש מה לדון בשנת שירות שניה אפילו יותר מבראשונה.

זה לא באמת משתלם שכולנו לא נעבוד ונשלם מיסים 3 שנים

כמו ללמוד?

בנים הולכים לצבא כי אם לא, היינו מתים.

שאפשר באמצעותו לחיות חיים יהודיים כשרים.

מי שהולך לישיבה ליותר מדי מזמן (ולא נכנס לנושא - כמה זה יותר מדי) באמת מבזבז את הזמן וצריך לעשות משהו אחר

"ויש אנשים עושים את הבחירות שלהם" - באיזה הקשר?

"ויש אנשים שזקוקים ליותר זמן" - זמן למה?

"טיעון הזמן לא רלוונטי למי שלא יודעת מה היא רוצה" - איזה טיעון?

גם בן יכול לומר שאין לו מושג מה לעשות עם החיים שלו, ולכן הוא סתם יהיה רשום בישיבה, לא באמת ילמד בה ויחכה למשיח שיגיד לו מה יעודו בחיים.

בן/בת כאלו צרכים ללכת ליועץ מקצועי שיאמר באיזה הם יוכלו להצליח ושיתחילו להתעסק בו, או שילמדו משהו שהם אוהבים, למודים תמיד מועילים.

לא מכיר את המסלול של מדרשה בשילוב עם שירות לאומי, אבל אני מניח שהזמן שנמצאים בשירות הולך על חשבון הלימודים במדרשה, אבל זה לא גרע מביני"ש קומונר.

של מצב נפשי/בגרותי/לימודי של כל אחת, אבל ברור לכולם שלא ייתכן להקים מערך שלם של שירות לאומי רק בשביל אלו שלא יודעות מה לעשות עם עצמן

שרוצה להקים בית דתי יציב, שירות לאומי לחלוטין לא. לא הבנתי מה את רוצה להשוות?

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.