זה מטריד אותי הרבה זמן... היה לי חשק לעשות שלוש רק שאי אפשר וגם לא ברור לי אם זה מקביל לצבא או לא ולמה

זאת תרומה למדינה מהצד החברתי זה כל ההבדל

אני לא באמת יודעת רק שיש לי חברות ששירתו מעל שנתיים

לא יודעת איך זה היום אולי השתנה עם השנים, אבל בנות בד"כ עושות שנתיים שירות אם הן לא לוחמות.

 

👍

עדיף שיתרמו לעם ישראל שיקימו בתים כשרים, אחלה התנדבות שמועילה להמשכיות של עם ישראל וקירוב הגאולה.

יש זמן ועת לכל דבר.

בקושי שרדתי 12 שנים 

נערים הם אידיאליסטים, הם רוצים לפעול

לא לשבת בכתה כמו...

אם היו שואלים אותי בהצעת חוק

ניסו ללמד אותי דברים חסרי תועלת במקום לתת לי תכלס אחריות ובשלב שהרגשתי הכי מוכנה לעשות רק דיכאו את כל הרצון והוא הלך למקום מקלקל במקום זה

אני יודעת שהרבה אנשים עוברים את זה כן בטוב אבל אני חושבת שנערים הם יותר בוגרים ממה שעושים מהם... ומבגרויות חוץ מתעודה בסוף לא יוצא לבנאדם כלום...

הוא כבר שנים עושה מבחנים רק בשביל שבסוף הוא יוכל להבחן על חומר יותר גדול

ולשכוח ביום שאחרי.

אולי מסגרת חברתית כלשהי והדרכה כן צריך, אבל בגדול נראה לי שאפשר כבר לצאת לחיים ולהרגיש שאתה עושה משהו. העולם היה הרבה יותר טוב אם הנערים האלה שעובדים בפיצריות על חשבון הלימודים היו עושים את זה מתוך מקום של אחריות והבאת המקום שלהם... 

זה מה שאני חושבת אבל אולי אני מדברת ממקום אישי מדי אז אשמח לשמוע את דעתך

מערכת החינוך היא מערכת גדולה שאמורה לתת מענה למגוון רחב של תלמידים, 

אני חושבת שהתפקיד שלנו כאזרחים של המערכת, לדעת לאיפה לשייך את עצמנו,

יש מקומות ששמים דגש מאד רחב על הלימודים, ויש מקומות שלא.. 

במערכת החינוך מנסים לדייק כל הזמן את הלמידה שתהיה באמת רלוונטית, ולא באוויר,

אני אישית הרגשתי שכל החומר כמעט שלמדתי היה מאד חשוב.. 

אבל בהחלט יכולה להבין את המקום שלך, כי היה לי חברות שלא הסתדרו עם הלימודים, ובכללי לכולנו לא נעים ללמוד חומר מיותר וזה מתסכל..

לכן, עד שלא יהיה עוד יותר שינוי במערכת החינוך, מה שאנחנו יכולים לעשות זה לבחור להיות במקום שייתן לנו מענה שיהיה לנו טוב. 

במקרה שלך, ברוב האולפנות הדגש הוא לא רק על הלימודים יש המון פעילויות חברתיות, 

המקומות עם הדגש הלימודי די מוכרות לציבור ומלכתחילה הולכות אליהן בנות שהשאיפות שלהן בהתאם.

אם כרגע את נמצאת במקום שהדגש שלו הוא בעיקר בקטע הלימודי, כדאי לדבר על זה עם המחנכת\המדריכה\הצוות, אולי הם לא מספיק מודעים לזה ואת יכולה ממש לפקוח להם את העיניים. ואם לא בא לך לדבר איתם, תתחילי ליזום בעצמך דברים, זה נותן מלא סיפוק. 

מה את אומרת?

זה מה שאני חושבת על בית ספר ומערכת החינוך

(ואגב סיימתי תיכון לפני שנתיים וקצת)

אני ממש ממש מבינה את המקום הזה שמרגיש שהוא נמדד רק ע"פ ציונים, ושתכלס הוא לא עושה שום דבר משמעותי חוץ מלשנן חומר. זה נורא. זה כ"כ כואב. 

אני מרגישה שהמסגרת הקבועה שחייב להגיע אליה, הלימודים שנבחנים עליהם, הם מה שגורמים לנו ללמוד, 

עם כל התסכול שבזה, בואי ניקח רגע את החוקים במדינה, אם זה היה רשות, לא היינו ממהרים ליישם אותם, בואי נלך גבוה יותר, התורה שלנו, היא דבר ראשון חובה. זה לא סתם. אנחנו כבני אדם, מה לעשות.. צריכים גבולות, צריכים מערכת. על גבי זה אנחנו בוחרים-והשאיפה היא שאנחנו נבחר לגמרי לבד! שנבחר להיות טובים! שנבחר לקיים מצוות!

בתחילת החיים, אנחנו בעיקר צריכים מסגרת, בואי נתאר לעצמנו את הילדים לא הולכים לבית הספר, אלא מה שהם רוצים ובוחרים, זו טעות. 

אנחנו צריכים ללמוד, אנחנו רוצים לתת שווין הזדמנויות לכולם שידעו, שיבינו, שיהיה פה אנשים חכמים וטובים במדינה היהודית שלנו. 

אז אחרי י"ב אנחנו ממשיכים הלאה בחיים, אחרי שקיבלנו בסיס חזק. 

אני מסכימה איתך שצריך ללמוד דברים מועילים, ושהמורים יעצימו את הדרך, אין ספק. 

ההרגשה שלי מהאולפנה שלמדתי בה, שהכינו אותנו מאד לחיים, גם כי הגבילו אותנו (היה אסור סמארטפונים ואין יום שאני לא מודה להם על זה) וגם כי דיברו איתנו על מלא נושאים חשובים, ועשו לנו מלא פעילויות חברתיות ככה שלא הרגשתי את זה. 

אבל בהחלט מבינה את המקום שלך, כי אין מושלם

מה היית מציעה לעשות אם היו נותנים לך להחליט על תיק החינוך?

זה המדד של איכות החיים שתהיה לבן אדם כמעט... התעודה שלו

אני לא אהבתי את ההשוואה לתורה כי זה לא אותה מסגרת, התורה עושה את הבנאדם, הבית ספר הוא מסגרת שמנהלת אותך מבחינה טכנית ורק אם יש לך מורים שהם גם ערכיים אז הרווחת בנוסף.

את הדברים שבאמת חשוב ללמוד תאמיני לי שיש מספיק זמן ולא צריך להגיע לגיל 18 בשביל זה... חוץ מהיכולת ללמוד ולהקיא חומר בזמן קצר מה בדיוק מדדו כאן?

הייתי מקצרת את התיכון בשנתיים, 

עושה את כל הכיתות כיתות קטנות (נגיד עד 20 בכתה), מקצרת את יום הלימודים, מוסיפה שיעורי כלכלת בית, התנהלות כלכלית, אין מבחנים ברוב המקצועות אלא עבודות, יהיו שעות של התנדבות וגם פעילויות חברתיות ושעות מחנכת/ מדריכה. אנגלית ומתמטיקודש לדוגמא ילמדו כמו שאר המקצועות אבל יהיו בין השאר כמגמה (לבחירה). ויותר שעות קודש אגב כי בחיים לא למדתי את כל התנ"ך לדוגמא, ודינים והשקפה... אבל זה כבר לא קשור למערכת החינוך זה רק עוד מקצועות שלא צריכים ללמוד אותם באותה צורה.

בקיצור יותר הכנה מעשית ממבחנים לתעודה.

איכות חיים לא נמדדת בכלל רק ע"פ הכסף, יכולים להיות אנשים עשירים שבקושי רואים בית וילדים. איכות חיים זה מה הבנ"א. 

תעודת בגרות זה חשוב מאד, אבל בסופו של דבר כמעט רוב האנשים שרוצים מצליחים להוציא. זה לא איזה משהו גבוה ומנותק. 

המסגרת של בית הספר היא חשובה, גם כשהיא טכנית. המון דברים למדנו שם, ורק במבט לאחור מתחילים להבין.. הרבה ממי שאנחנו זה בזכות זה, ונכון, כמו שאמרנו אין מושלם, וצריך ניעור רציני בדברים מסוימים, אבל בית ספר זה טוב בהחלט לדעתי. 

הדברים שכתבת מעולים, ובע"ה שנזכה לראות שינוי בקרוב, להתפלל ולעשות את ההשתדלות שלנו

שמקצרים את השירות לאומי שלפחות בחיים שלי היו השנתיים הכי יפות

דיברתי על הנק' של התואר ביחס ל-3 שנים שירות,

אבל..

יש דברים חשובים מאד שגם כן לא מסתדרים ביחד עם השירות הארוך כמו,

ביסוס העולם התורני של הבת-מדרשה..

חשיבות הקמת בית בעמ"י.. הרב מלמד מדבר על זה ממש ואני מכירה אישית בנות שהתחתנו ישר אחרי שירות כי מי שרוצה משפחה גדולה צריכה לקחת בחשבון את הגיל.. 

אז לי מרגיש שזה לא מסתדר ככה עם 3 שנים שירות, אז טוב שזה לא ככה לבנות..

בנות עושות שנה כי הן רוצות להתחיל ללמוד\ללכת למדרשה\לטייל

מסכימה שיש גם תופעה של להאריך.. אבל לא רק

לא הבנתי מה ההבדל לדעתך בין בנות לבנים? למה זה לא טוב דווקא לבנות? 

למה שלא נאמר שגם נקצר לבנים את זמן השירות כדי שיקימו בתים וישתלבו בשוק העבודה? 

עוד שנה שנתיים שירות לאומי לא ישנו יותר מידי בעניין הזה. היא עדיין תהיה מספיק צעירה בשביל להוליד.

@חופשיה לנפשי ענתה מהעניין של הילודה, שזה אחת הסיבות החשובות, כי בסופו של דבר העניין זה שיקומו פה בתים בעמ"י.

בנוסף לזה, יש עוד הבדל בין בנים לבנות שלבנים יש מסלולים מקוצרים ושווים (לא בכל מקום ולא בכל מקצוע) כי הם מגיעים מישיבות ועסוקים בעיקר בלימוד תורה, ככה שהכניסה שלהם לשוק העבודה מהירה יותר מבנות (אולי יתחילו להתחשב גם בבנות מדרשה?) בנות גם רוצות להרגיש יציבות כלכלית כלשהי, ולהן זה לוקח יותר זמן. 

איך הכניסה שלהם לשוק העבודה יותר מהירה מבנות? אני לא מכיר כל כך מסלולים כאלה, חוץ מהוראה בחלק מהישיבות, שזה נותן מענה רק לחלק קטן מהבחורים שזה מעניין אותם. הרוב מתחילים ללמוד תואר אחרי הישיבה, שזה מינימום בגיל 23, אם לא יותר מאוחר. 

ממה שאני מכיר, לוקח יותר זמן לבנים להשתלב בשוק העבודה, בטח במקרה שהם למדו בישיבה. אמנם הם יכולים לעבוד גם בעבודות שלא דורשות תואר, אבל להיות עם מקצוע רציני לוקח יותר זמן. 

והרבה פעמים זה גם יגרום להם להקים בית יותר מאוחר. 

אני בחיים לא הייתי הולכת לאוניברסיטה ישר אחרי י"ב. צריכים הפסקה בין שתי המסגרות האלה זה מירוץ משוגע

אתה מדבר על בשלות להקים משפחה אבל אין לך איך לעמוד על הרגליים כלכלית אפילו רק בשביל עצמך...

השירות בשביל הבנות הוא מעבר הדרגתי לחיים והוא בונה אותן מאוד ממה שאני ראיתי... בת לפני שירות ואחרי שירות זה תמיד לא אותו דבר. גם מהצד שבונים קומה וגם מהצד שמשתנים בעקבות החשיפה לעולם (ואלו שני דברים נפרדים- הראשון קשור לכל שירות והשני קשור לאיפה שעושים שירות). בנות עושות דברים משמעותיים בשירות שלהם גם אם זה בבית ספר יסודי (למרות הסטיגמה! *ולא עשיתי יסודי אבל יודעת) וגם עצם זה שהן מועסקות בשכר נמוך זה חוסך למדינה ממה שידוע לי... ועצם היציאה מהארבע אמות שלך הם דבר ממש חשוב במקום להמשיך להתעסק במסגרת הפרטית של החיים שלי. השלב הזה בחיים גם מאפשר להם לבוא עם מירב הכוחות, כי יש להן זמן, ויש להן כמויות של לב וההשקעה של בת שירות במה שהיא עושה זה נכס לה ולמי שהיא נותנת לו. ואפילו אם היא לא באה בגישה כזאת, עצם הגיל הצעיר מביא רוח אחרת למקום.

אני חושבת שהמשמעות היא בדברים הקטנים האלה, לא בעצם התפקיד שהיא עושה.

ואתה יודע מה? גם אני בגיל 16 הרגשתי כבר בשלה והיום כמעט לא.. קשה להאמין לזה שבגיל 16 הייתי יותר בוגרת ממה שאני היום אבל זה קרה. נראה לי שהגיל הזה הוא גיל שאתה כבר עם כלים לממש את מה שלמדת כל החיים, אבל מאז נהרסה לי התמימות וגם ככל שאתה נכנס לחיים אתה מתחיל לקבל מבט יותר מחובר לקרקע ולהתעסק במה שדורשים ממך אז זה נהיה פחות ופחות פשוט

מסקנה: לקצר את התיכון או לשנות את המסגרת שלו. שהכניסה לחיים האמיתיים תהיה מוקדמת יותר, מאוזנת ובנחת ולא תיכון מטומטם ואז בום, תתחיל לרדוף ולבנות תעתיד שלך לפני שיהיה מאוחר כבר.

הכל נשמע נכון, ואולי גם אני הייתי אומר את אותם הדברים.

אני יכול להתווכח, אבל הוויכוח לא יסתיים.

אני חושש להתחיל לדבר ממרום גילי, כי אולי את בכלל גדולה ממני (אמנם ממש לא נראה לי).

ובכל זאת.

הסברות שאת מעלה הן יפות, אבל שמתי לב, בעולם של המבוגרים שנמצאים סביבי (לא שאני מבוגר. אני מדבר על המבוגרים שסביבי), יש המון דיבור על הבזבוז של השנים שאחרי התיכון. המון זלזול בבנות שירות (וחיילים). לא בקטע רע מעריכים את הרצון, הכוחות והיוזמות והכל, אבל בפועל יש לי קרוב משפחה אחד בתפקיד בבית חולים שמשתגע מבנות השרות שמתחלפות לו שם ובטוחות שמועילות. יש לי לא מעט קרובות משפחה שעובדות בבתי ספר (מורות, מנהלת) ומרגישות שאי אפשר לסמוך על בנות שירות. יש לי אישה, אחיות וגיסות שמצטערות על השירות שלהן (בגילאי 30+), לא רק בגלל התוכן שלו, אלא גם בגלל שהם רואות היום כמה היה מקל על שנות הנישואין הראשונות שלהן אם הן היו מתחילות את התואר שנה קודם למשל.

אני גם מכיר פחות מהמשפחה אלא יותר מחברים או מקרובים רחוקים, בנות שלא עשו שירות לאומי כלל אלא התחילו ישר אוניברסיטה או נישואים והן לא מתארות כלל את הקושי של להזרק לחיים פתאום בלי שום הדרגתיות.

שוב, אני לגמרי מסכים עם הסברות.

אני רק אומר, אפשר לדבר הרבה, ואפשר לראות מה המציאות. להאמין למבוגרים שבאים ומספרים לך שמנקודת המבט שלהם חבל על שנתיים שירות ואולי גם על שנה אחת.

וכמובן, גם עם המבוגרים אפשר להתווכח. יכול להיות שהם טועים והם לא יודעים להעריך מה השנים האלו עשו להם.

אני יכול להגיד גם שצעירים צוחקים על החשבון שכל שנתיים מאוחרות יותר של נישואים זה ילד אחד פחות. בפועל, המון מבוגרים אומרים שזה ככה. אני מכיר בתוך המשפחה שלי כמה סיפורים כאלה שזה היה ממש שחור ולבן שזה ילד אחד פחות. ושוב, האם אנחנו מפעל ליצור ילדים? לאו דוקא. אולי אמא שעשתה שירות לאומי שנתיים ומגדלת 5 ילדים (או 15) היא אמא טובה יותר מאמא שיש לה ילד אחד יותר. אין לי באמת תשובה לזה. אני רק אומר את מה שהאנשים שסביבי משדרים (והמון רבנים, מדריכים, יועצים וכלכלנים).

לא צריך כל דבר לסמוך רק על ההגיון של עצמך ולהמציא את הגלגל.

מותר גם להסתמך על מבוגרים, רבנים וחכמים.

אתה בהחלט אומר דברים הגיוניים. בהחלט.

במקרה שלי כנראה הייתי עושה שנת חופש ועבודה או משהו בסגנון, לא הולכת ללמוד או מתחתנת ולכן אני שמחה על זה שלפחות עשיתי משהו שנתן לי סיפוק, אולי זה בשביל אנשים יותר אידיאליסטים או רציניים מה שאתה אומר.

ובקשר לתרומה למדינה- הכנסת לי ספקות למרות שעדיין אני מעריכה שזה תורם במשהו, השאלה מה יותר רצוי.

אבל עבודה ברצינות. משרה מלאה.

לחסוך 2000-3000 בחודש (תלוי אם נמצאים אצל ההורים וכו').

תורם לכלכלה.

מכין אותך לחיים האמיתיים באמת (מלמד אותך מה זה עבודה ולא קייטנה. למשל בצבא עשיתי קייטנה. אני לא מרגיש מוכן לעולם העבודה בכלל... מרגיש שאני מפחד לחפש עבודה).

חוסך כמה עשרות אלפים שבבוא העת יעזרו לך למשל לקנות דירה.

מתרגל לחשיבה של חיסכון והשקעה (כן. לשים את החיסכון הזה בהשקעה ולהתחיל להבין ולהתרגל לעולם הזה בגיל צריך).

חוסך לפנסיה (מי שמבין את אפקט ריבית דריבית מבין כמה משמעתי משכורת של גיל 18 שצוברת לפנסיה, אפילו אם היא רק 3000-5000 בחודש).

אם את גרה מחוץ לבית ההורים בשנה זו אז גם מלמד אותך משהו על להיות עצמאית.

אני לא ממליץ על זה במאה אחוז, אבל בהחלט הרבה יותר טוב בעיני משנת שירות, כי את בטוח תנצלי את השנה זהו יותר טוב.

אני ממליץ על זה בשביל מי שהרגישה שהיא לא בשלה מספיק לחיים ולא מצאה דרך טובה יותר להבשיל.

אבל הכי טוב לקפוץ למים. הם לא כאלה צוננים.

ואולי אני אידיאליסט מידי, אבל כשפתחת את השירשור לא כתבת שאת לא מחפש תשובה אידיאליסטית...

חבל לא למדתי בסמינר 

מה זה שירות לא מועיל

וכמה באמת זה תורם למדינה

וכמה המתנדבים עצמם זקוקים לזמן הזה... זה רק מחזק את זה אצלי שצריך לסיים את התיכון יותר מוקדם 

*ואני חושבת שיש גם הבדל בין שר"ל ששם זה תלוי תקן לבין צה"ל ששם באמת זאת מערכת דפוקה והרבה יותר קשה להוזיז משהו באמת

ובד"כ בנות שירות זה לא במקום תפקידים משמעותיים אלא בנוסף, או שהן עוברות הדרכה מתאימה אז לא יודעת כמה זאת נקודה שמשפיעה על התוצאות לדעתי העומסים וכל זה קשורים להתנהלות בלי קשר לשר"ל

ואני אשמח לשמוע מה דעתך אז זה כל העניין? רק לעשות משהו שמועיל ל"מסלול של החיים"? - צעירים מעל עשרים

אני מתחילה להרגיש שהוליכו אותי שולל

למה לא מפרסמים את זה? לפחות לרבנים של האולפנות

ולא הבנתי לא לא מפסיקים לפמפם על שירות לאומי

מבלי להראות גם את הצד השני... 

סתם איזה אידאל שנכנס עמוק לתודעה של הציבור הדתי לאומי... 

בלי שבאמת הוא כזה מועיל כמו שמנסים לייצג אותו... 

תמיד שנאתי סמינריונים כי ידעתי שהם עפים על עצמם כאילו הולכים להציל את עולם, פשוט נגעלתי מזה כמה דיבורים בשמיים

עכשיו אני מבינה למה היו צריכים את כל התעמולה

פעם הייתי יוצאת על אנשים שלא עשו שירות לאומי ולא "תרמו" למדינה... 

חיממתם אותי

אז ככה- אני ממש בעד ש"ל, ומי שרוצה לעשות שנתיים, מעולה כל הכבוד לה. אני יודעת שמבחינה כלכלית זה עולה למדינה הרבה, אז מה? אני באמת חושבת שזאת שנה\ שנתיים משמעותיות מאוד!!  ובחברה ממנה אני מגיעה כולן עשו, ולכולן זה היו שנים משמעותיות ואף אחת לא מתחרטת. ש"ל זה בנות שמתנדבות, שיוצאות לעצמאות, תורמות.. ויש מקומות של שירות שמשלבים מדרשה שזה בכלל טוב. (וגם יש בנות שהש"ל עוזר להן אח'כ בבחירת מקצוע.. למשל אם התנדבו עם חנ'מ אח'כ הן לומדות את התחום).

ממש לא מסכימה עם הטענה הזאת, שבמקום זה בנות יתחילו לימודים.. יאלה מה הלחץ ללמוד בגיל 18? מה גם שהרוב לא יודעות מה הן רוצות ללמוד.. רק עכשיו סיימו את האולפנא, לא קורה כלום אם בת מתחילה ללמוד בגיל 20-21.. (בואו, גברים מתחילים ללמוד יותר מאוחר מזה בגלל הצבא\ ישיבה)

אם יש בת שלא רוצה לעשות שירות, ורוצה להתחיל ללמוד שתעשה את זה. בעיני זה ממש חבל. 

אני באופן אישי לא אוהבת את הלחץ שיש בציבור הדתי. לא לכולם מתאים\ יש רצון להתחתן מוקדם. הכל טוב. (וגם אם יש רצון בגיל מוקדם זה לא שבהכרח זה יקרה..) אז נכון, אני לא אומרת להקצין את זה כמו בציבור הלא דתי, ששם הדברים נעשים תמיד בגיל מאוחר יותר, אבל גם לא מבינה מה הלחץ. 

ממש צרם לי הזלזול במשמעות של ש"ל. באמת. אני בהחלט חושבת שכל מי שמסביבי שעשתה שירות הייתה משמעותית. בטח בנות שעשו שירות בתפוצות, בנות שהיו במרכזים להעמקת יהדות שהנגישו את הדת, בטח קומונריות , בנות שעובדות עם חנ'מ.. 

(אני לא מתעלמת מבעיות שיכולות להיות בש"ל אבל בעיני זה מיעוט של בנות שקורה להן דברים, וסה"כ אם הולכים למקום טוב עם ליווי לא אמור להיות בעיה). 

דבר זה:

נקודת זכות. - לקראת נישואין וזוגיות

למרות שכתבתי בקיצור נמרץ, אבל העיקרון הנונקונפורמיסטי - אחד.

שעה לקח לי לקרוא את המילה

זאת אומרת ההכשרה שלהן... 

שנת שירות לאומי היא משמעותית. (אין להכחיש את העניין)

אבל- היא תורמת בעיקר לבת קצת יותר מלמדינה. 

לא צריכים לעודד שר"ל באופן גורף בציבור אלא בצורה אינדבידואלית אם זה טוב לבת.

העיתוי של שנת השירות בעייתי, לכן יש מה לדון בשנת שירות שניה אפילו יותר מבראשונה.

זה לא באמת משתלם שכולנו לא נעבוד ונשלם מיסים 3 שנים

כמו ללמוד?

בנים הולכים לצבא כי אם לא, היינו מתים.

שאפשר באמצעותו לחיות חיים יהודיים כשרים.

מי שהולך לישיבה ליותר מדי מזמן (ולא נכנס לנושא - כמה זה יותר מדי) באמת מבזבז את הזמן וצריך לעשות משהו אחר

"ויש אנשים עושים את הבחירות שלהם" - באיזה הקשר?

"ויש אנשים שזקוקים ליותר זמן" - זמן למה?

"טיעון הזמן לא רלוונטי למי שלא יודעת מה היא רוצה" - איזה טיעון?

גם בן יכול לומר שאין לו מושג מה לעשות עם החיים שלו, ולכן הוא סתם יהיה רשום בישיבה, לא באמת ילמד בה ויחכה למשיח שיגיד לו מה יעודו בחיים.

בן/בת כאלו צרכים ללכת ליועץ מקצועי שיאמר באיזה הם יוכלו להצליח ושיתחילו להתעסק בו, או שילמדו משהו שהם אוהבים, למודים תמיד מועילים.

לא מכיר את המסלול של מדרשה בשילוב עם שירות לאומי, אבל אני מניח שהזמן שנמצאים בשירות הולך על חשבון הלימודים במדרשה, אבל זה לא גרע מביני"ש קומונר.

של מצב נפשי/בגרותי/לימודי של כל אחת, אבל ברור לכולם שלא ייתכן להקים מערך שלם של שירות לאומי רק בשביל אלו שלא יודעות מה לעשות עם עצמן

שרוצה להקים בית דתי יציב, שירות לאומי לחלוטין לא. לא הבנתי מה את רוצה להשוות?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת