זה מטריד אותי הרבה זמן... היה לי חשק לעשות שלוש רק שאי אפשר וגם לא ברור לי אם זה מקביל לצבא או לא ולמה

זאת תרומה למדינה מהצד החברתי זה כל ההבדל

אני לא באמת יודעת רק שיש לי חברות ששירתו מעל שנתיים

לא יודעת איך זה היום אולי השתנה עם השנים, אבל בנות בד"כ עושות שנתיים שירות אם הן לא לוחמות.

 

👍

עדיף שיתרמו לעם ישראל שיקימו בתים כשרים, אחלה התנדבות שמועילה להמשכיות של עם ישראל וקירוב הגאולה.

יש זמן ועת לכל דבר.

בקושי שרדתי 12 שנים 

נערים הם אידיאליסטים, הם רוצים לפעול

לא לשבת בכתה כמו...

אם היו שואלים אותי בהצעת חוק

ניסו ללמד אותי דברים חסרי תועלת במקום לתת לי תכלס אחריות ובשלב שהרגשתי הכי מוכנה לעשות רק דיכאו את כל הרצון והוא הלך למקום מקלקל במקום זה

אני יודעת שהרבה אנשים עוברים את זה כן בטוב אבל אני חושבת שנערים הם יותר בוגרים ממה שעושים מהם... ומבגרויות חוץ מתעודה בסוף לא יוצא לבנאדם כלום...

הוא כבר שנים עושה מבחנים רק בשביל שבסוף הוא יוכל להבחן על חומר יותר גדול

ולשכוח ביום שאחרי.

אולי מסגרת חברתית כלשהי והדרכה כן צריך, אבל בגדול נראה לי שאפשר כבר לצאת לחיים ולהרגיש שאתה עושה משהו. העולם היה הרבה יותר טוב אם הנערים האלה שעובדים בפיצריות על חשבון הלימודים היו עושים את זה מתוך מקום של אחריות והבאת המקום שלהם... 

זה מה שאני חושבת אבל אולי אני מדברת ממקום אישי מדי אז אשמח לשמוע את דעתך

מערכת החינוך היא מערכת גדולה שאמורה לתת מענה למגוון רחב של תלמידים, 

אני חושבת שהתפקיד שלנו כאזרחים של המערכת, לדעת לאיפה לשייך את עצמנו,

יש מקומות ששמים דגש מאד רחב על הלימודים, ויש מקומות שלא.. 

במערכת החינוך מנסים לדייק כל הזמן את הלמידה שתהיה באמת רלוונטית, ולא באוויר,

אני אישית הרגשתי שכל החומר כמעט שלמדתי היה מאד חשוב.. 

אבל בהחלט יכולה להבין את המקום שלך, כי היה לי חברות שלא הסתדרו עם הלימודים, ובכללי לכולנו לא נעים ללמוד חומר מיותר וזה מתסכל..

לכן, עד שלא יהיה עוד יותר שינוי במערכת החינוך, מה שאנחנו יכולים לעשות זה לבחור להיות במקום שייתן לנו מענה שיהיה לנו טוב. 

במקרה שלך, ברוב האולפנות הדגש הוא לא רק על הלימודים יש המון פעילויות חברתיות, 

המקומות עם הדגש הלימודי די מוכרות לציבור ומלכתחילה הולכות אליהן בנות שהשאיפות שלהן בהתאם.

אם כרגע את נמצאת במקום שהדגש שלו הוא בעיקר בקטע הלימודי, כדאי לדבר על זה עם המחנכת\המדריכה\הצוות, אולי הם לא מספיק מודעים לזה ואת יכולה ממש לפקוח להם את העיניים. ואם לא בא לך לדבר איתם, תתחילי ליזום בעצמך דברים, זה נותן מלא סיפוק. 

מה את אומרת?

זה מה שאני חושבת על בית ספר ומערכת החינוך

(ואגב סיימתי תיכון לפני שנתיים וקצת)

אני ממש ממש מבינה את המקום הזה שמרגיש שהוא נמדד רק ע"פ ציונים, ושתכלס הוא לא עושה שום דבר משמעותי חוץ מלשנן חומר. זה נורא. זה כ"כ כואב. 

אני מרגישה שהמסגרת הקבועה שחייב להגיע אליה, הלימודים שנבחנים עליהם, הם מה שגורמים לנו ללמוד, 

עם כל התסכול שבזה, בואי ניקח רגע את החוקים במדינה, אם זה היה רשות, לא היינו ממהרים ליישם אותם, בואי נלך גבוה יותר, התורה שלנו, היא דבר ראשון חובה. זה לא סתם. אנחנו כבני אדם, מה לעשות.. צריכים גבולות, צריכים מערכת. על גבי זה אנחנו בוחרים-והשאיפה היא שאנחנו נבחר לגמרי לבד! שנבחר להיות טובים! שנבחר לקיים מצוות!

בתחילת החיים, אנחנו בעיקר צריכים מסגרת, בואי נתאר לעצמנו את הילדים לא הולכים לבית הספר, אלא מה שהם רוצים ובוחרים, זו טעות. 

אנחנו צריכים ללמוד, אנחנו רוצים לתת שווין הזדמנויות לכולם שידעו, שיבינו, שיהיה פה אנשים חכמים וטובים במדינה היהודית שלנו. 

אז אחרי י"ב אנחנו ממשיכים הלאה בחיים, אחרי שקיבלנו בסיס חזק. 

אני מסכימה איתך שצריך ללמוד דברים מועילים, ושהמורים יעצימו את הדרך, אין ספק. 

ההרגשה שלי מהאולפנה שלמדתי בה, שהכינו אותנו מאד לחיים, גם כי הגבילו אותנו (היה אסור סמארטפונים ואין יום שאני לא מודה להם על זה) וגם כי דיברו איתנו על מלא נושאים חשובים, ועשו לנו מלא פעילויות חברתיות ככה שלא הרגשתי את זה. 

אבל בהחלט מבינה את המקום שלך, כי אין מושלם

מה היית מציעה לעשות אם היו נותנים לך להחליט על תיק החינוך?

זה המדד של איכות החיים שתהיה לבן אדם כמעט... התעודה שלו

אני לא אהבתי את ההשוואה לתורה כי זה לא אותה מסגרת, התורה עושה את הבנאדם, הבית ספר הוא מסגרת שמנהלת אותך מבחינה טכנית ורק אם יש לך מורים שהם גם ערכיים אז הרווחת בנוסף.

את הדברים שבאמת חשוב ללמוד תאמיני לי שיש מספיק זמן ולא צריך להגיע לגיל 18 בשביל זה... חוץ מהיכולת ללמוד ולהקיא חומר בזמן קצר מה בדיוק מדדו כאן?

הייתי מקצרת את התיכון בשנתיים, 

עושה את כל הכיתות כיתות קטנות (נגיד עד 20 בכתה), מקצרת את יום הלימודים, מוסיפה שיעורי כלכלת בית, התנהלות כלכלית, אין מבחנים ברוב המקצועות אלא עבודות, יהיו שעות של התנדבות וגם פעילויות חברתיות ושעות מחנכת/ מדריכה. אנגלית ומתמטיקודש לדוגמא ילמדו כמו שאר המקצועות אבל יהיו בין השאר כמגמה (לבחירה). ויותר שעות קודש אגב כי בחיים לא למדתי את כל התנ"ך לדוגמא, ודינים והשקפה... אבל זה כבר לא קשור למערכת החינוך זה רק עוד מקצועות שלא צריכים ללמוד אותם באותה צורה.

בקיצור יותר הכנה מעשית ממבחנים לתעודה.

איכות חיים לא נמדדת בכלל רק ע"פ הכסף, יכולים להיות אנשים עשירים שבקושי רואים בית וילדים. איכות חיים זה מה הבנ"א. 

תעודת בגרות זה חשוב מאד, אבל בסופו של דבר כמעט רוב האנשים שרוצים מצליחים להוציא. זה לא איזה משהו גבוה ומנותק. 

המסגרת של בית הספר היא חשובה, גם כשהיא טכנית. המון דברים למדנו שם, ורק במבט לאחור מתחילים להבין.. הרבה ממי שאנחנו זה בזכות זה, ונכון, כמו שאמרנו אין מושלם, וצריך ניעור רציני בדברים מסוימים, אבל בית ספר זה טוב בהחלט לדעתי. 

הדברים שכתבת מעולים, ובע"ה שנזכה לראות שינוי בקרוב, להתפלל ולעשות את ההשתדלות שלנו

שמקצרים את השירות לאומי שלפחות בחיים שלי היו השנתיים הכי יפות

דיברתי על הנק' של התואר ביחס ל-3 שנים שירות,

אבל..

יש דברים חשובים מאד שגם כן לא מסתדרים ביחד עם השירות הארוך כמו,

ביסוס העולם התורני של הבת-מדרשה..

חשיבות הקמת בית בעמ"י.. הרב מלמד מדבר על זה ממש ואני מכירה אישית בנות שהתחתנו ישר אחרי שירות כי מי שרוצה משפחה גדולה צריכה לקחת בחשבון את הגיל.. 

אז לי מרגיש שזה לא מסתדר ככה עם 3 שנים שירות, אז טוב שזה לא ככה לבנות..

בנות עושות שנה כי הן רוצות להתחיל ללמוד\ללכת למדרשה\לטייל

מסכימה שיש גם תופעה של להאריך.. אבל לא רק

לא הבנתי מה ההבדל לדעתך בין בנות לבנים? למה זה לא טוב דווקא לבנות? 

למה שלא נאמר שגם נקצר לבנים את זמן השירות כדי שיקימו בתים וישתלבו בשוק העבודה? 

עוד שנה שנתיים שירות לאומי לא ישנו יותר מידי בעניין הזה. היא עדיין תהיה מספיק צעירה בשביל להוליד.

@חופשיה לנפשי ענתה מהעניין של הילודה, שזה אחת הסיבות החשובות, כי בסופו של דבר העניין זה שיקומו פה בתים בעמ"י.

בנוסף לזה, יש עוד הבדל בין בנים לבנות שלבנים יש מסלולים מקוצרים ושווים (לא בכל מקום ולא בכל מקצוע) כי הם מגיעים מישיבות ועסוקים בעיקר בלימוד תורה, ככה שהכניסה שלהם לשוק העבודה מהירה יותר מבנות (אולי יתחילו להתחשב גם בבנות מדרשה?) בנות גם רוצות להרגיש יציבות כלכלית כלשהי, ולהן זה לוקח יותר זמן. 

איך הכניסה שלהם לשוק העבודה יותר מהירה מבנות? אני לא מכיר כל כך מסלולים כאלה, חוץ מהוראה בחלק מהישיבות, שזה נותן מענה רק לחלק קטן מהבחורים שזה מעניין אותם. הרוב מתחילים ללמוד תואר אחרי הישיבה, שזה מינימום בגיל 23, אם לא יותר מאוחר. 

ממה שאני מכיר, לוקח יותר זמן לבנים להשתלב בשוק העבודה, בטח במקרה שהם למדו בישיבה. אמנם הם יכולים לעבוד גם בעבודות שלא דורשות תואר, אבל להיות עם מקצוע רציני לוקח יותר זמן. 

והרבה פעמים זה גם יגרום להם להקים בית יותר מאוחר. 

אני בחיים לא הייתי הולכת לאוניברסיטה ישר אחרי י"ב. צריכים הפסקה בין שתי המסגרות האלה זה מירוץ משוגע

אתה מדבר על בשלות להקים משפחה אבל אין לך איך לעמוד על הרגליים כלכלית אפילו רק בשביל עצמך...

השירות בשביל הבנות הוא מעבר הדרגתי לחיים והוא בונה אותן מאוד ממה שאני ראיתי... בת לפני שירות ואחרי שירות זה תמיד לא אותו דבר. גם מהצד שבונים קומה וגם מהצד שמשתנים בעקבות החשיפה לעולם (ואלו שני דברים נפרדים- הראשון קשור לכל שירות והשני קשור לאיפה שעושים שירות). בנות עושות דברים משמעותיים בשירות שלהם גם אם זה בבית ספר יסודי (למרות הסטיגמה! *ולא עשיתי יסודי אבל יודעת) וגם עצם זה שהן מועסקות בשכר נמוך זה חוסך למדינה ממה שידוע לי... ועצם היציאה מהארבע אמות שלך הם דבר ממש חשוב במקום להמשיך להתעסק במסגרת הפרטית של החיים שלי. השלב הזה בחיים גם מאפשר להם לבוא עם מירב הכוחות, כי יש להן זמן, ויש להן כמויות של לב וההשקעה של בת שירות במה שהיא עושה זה נכס לה ולמי שהיא נותנת לו. ואפילו אם היא לא באה בגישה כזאת, עצם הגיל הצעיר מביא רוח אחרת למקום.

אני חושבת שהמשמעות היא בדברים הקטנים האלה, לא בעצם התפקיד שהיא עושה.

ואתה יודע מה? גם אני בגיל 16 הרגשתי כבר בשלה והיום כמעט לא.. קשה להאמין לזה שבגיל 16 הייתי יותר בוגרת ממה שאני היום אבל זה קרה. נראה לי שהגיל הזה הוא גיל שאתה כבר עם כלים לממש את מה שלמדת כל החיים, אבל מאז נהרסה לי התמימות וגם ככל שאתה נכנס לחיים אתה מתחיל לקבל מבט יותר מחובר לקרקע ולהתעסק במה שדורשים ממך אז זה נהיה פחות ופחות פשוט

מסקנה: לקצר את התיכון או לשנות את המסגרת שלו. שהכניסה לחיים האמיתיים תהיה מוקדמת יותר, מאוזנת ובנחת ולא תיכון מטומטם ואז בום, תתחיל לרדוף ולבנות תעתיד שלך לפני שיהיה מאוחר כבר.

הכל נשמע נכון, ואולי גם אני הייתי אומר את אותם הדברים.

אני יכול להתווכח, אבל הוויכוח לא יסתיים.

אני חושש להתחיל לדבר ממרום גילי, כי אולי את בכלל גדולה ממני (אמנם ממש לא נראה לי).

ובכל זאת.

הסברות שאת מעלה הן יפות, אבל שמתי לב, בעולם של המבוגרים שנמצאים סביבי (לא שאני מבוגר. אני מדבר על המבוגרים שסביבי), יש המון דיבור על הבזבוז של השנים שאחרי התיכון. המון זלזול בבנות שירות (וחיילים). לא בקטע רע מעריכים את הרצון, הכוחות והיוזמות והכל, אבל בפועל יש לי קרוב משפחה אחד בתפקיד בבית חולים שמשתגע מבנות השרות שמתחלפות לו שם ובטוחות שמועילות. יש לי לא מעט קרובות משפחה שעובדות בבתי ספר (מורות, מנהלת) ומרגישות שאי אפשר לסמוך על בנות שירות. יש לי אישה, אחיות וגיסות שמצטערות על השירות שלהן (בגילאי 30+), לא רק בגלל התוכן שלו, אלא גם בגלל שהם רואות היום כמה היה מקל על שנות הנישואין הראשונות שלהן אם הן היו מתחילות את התואר שנה קודם למשל.

אני גם מכיר פחות מהמשפחה אלא יותר מחברים או מקרובים רחוקים, בנות שלא עשו שירות לאומי כלל אלא התחילו ישר אוניברסיטה או נישואים והן לא מתארות כלל את הקושי של להזרק לחיים פתאום בלי שום הדרגתיות.

שוב, אני לגמרי מסכים עם הסברות.

אני רק אומר, אפשר לדבר הרבה, ואפשר לראות מה המציאות. להאמין למבוגרים שבאים ומספרים לך שמנקודת המבט שלהם חבל על שנתיים שירות ואולי גם על שנה אחת.

וכמובן, גם עם המבוגרים אפשר להתווכח. יכול להיות שהם טועים והם לא יודעים להעריך מה השנים האלו עשו להם.

אני יכול להגיד גם שצעירים צוחקים על החשבון שכל שנתיים מאוחרות יותר של נישואים זה ילד אחד פחות. בפועל, המון מבוגרים אומרים שזה ככה. אני מכיר בתוך המשפחה שלי כמה סיפורים כאלה שזה היה ממש שחור ולבן שזה ילד אחד פחות. ושוב, האם אנחנו מפעל ליצור ילדים? לאו דוקא. אולי אמא שעשתה שירות לאומי שנתיים ומגדלת 5 ילדים (או 15) היא אמא טובה יותר מאמא שיש לה ילד אחד יותר. אין לי באמת תשובה לזה. אני רק אומר את מה שהאנשים שסביבי משדרים (והמון רבנים, מדריכים, יועצים וכלכלנים).

לא צריך כל דבר לסמוך רק על ההגיון של עצמך ולהמציא את הגלגל.

מותר גם להסתמך על מבוגרים, רבנים וחכמים.

אתה בהחלט אומר דברים הגיוניים. בהחלט.

במקרה שלי כנראה הייתי עושה שנת חופש ועבודה או משהו בסגנון, לא הולכת ללמוד או מתחתנת ולכן אני שמחה על זה שלפחות עשיתי משהו שנתן לי סיפוק, אולי זה בשביל אנשים יותר אידיאליסטים או רציניים מה שאתה אומר.

ובקשר לתרומה למדינה- הכנסת לי ספקות למרות שעדיין אני מעריכה שזה תורם במשהו, השאלה מה יותר רצוי.

אבל עבודה ברצינות. משרה מלאה.

לחסוך 2000-3000 בחודש (תלוי אם נמצאים אצל ההורים וכו').

תורם לכלכלה.

מכין אותך לחיים האמיתיים באמת (מלמד אותך מה זה עבודה ולא קייטנה. למשל בצבא עשיתי קייטנה. אני לא מרגיש מוכן לעולם העבודה בכלל... מרגיש שאני מפחד לחפש עבודה).

חוסך כמה עשרות אלפים שבבוא העת יעזרו לך למשל לקנות דירה.

מתרגל לחשיבה של חיסכון והשקעה (כן. לשים את החיסכון הזה בהשקעה ולהתחיל להבין ולהתרגל לעולם הזה בגיל צריך).

חוסך לפנסיה (מי שמבין את אפקט ריבית דריבית מבין כמה משמעתי משכורת של גיל 18 שצוברת לפנסיה, אפילו אם היא רק 3000-5000 בחודש).

אם את גרה מחוץ לבית ההורים בשנה זו אז גם מלמד אותך משהו על להיות עצמאית.

אני לא ממליץ על זה במאה אחוז, אבל בהחלט הרבה יותר טוב בעיני משנת שירות, כי את בטוח תנצלי את השנה זהו יותר טוב.

אני ממליץ על זה בשביל מי שהרגישה שהיא לא בשלה מספיק לחיים ולא מצאה דרך טובה יותר להבשיל.

אבל הכי טוב לקפוץ למים. הם לא כאלה צוננים.

ואולי אני אידיאליסט מידי, אבל כשפתחת את השירשור לא כתבת שאת לא מחפש תשובה אידיאליסטית...

חבל לא למדתי בסמינר 

מה זה שירות לא מועיל

וכמה באמת זה תורם למדינה

וכמה המתנדבים עצמם זקוקים לזמן הזה... זה רק מחזק את זה אצלי שצריך לסיים את התיכון יותר מוקדם 

*ואני חושבת שיש גם הבדל בין שר"ל ששם זה תלוי תקן לבין צה"ל ששם באמת זאת מערכת דפוקה והרבה יותר קשה להוזיז משהו באמת

ובד"כ בנות שירות זה לא במקום תפקידים משמעותיים אלא בנוסף, או שהן עוברות הדרכה מתאימה אז לא יודעת כמה זאת נקודה שמשפיעה על התוצאות לדעתי העומסים וכל זה קשורים להתנהלות בלי קשר לשר"ל

ואני אשמח לשמוע מה דעתך אז זה כל העניין? רק לעשות משהו שמועיל ל"מסלול של החיים"? - צעירים מעל עשרים

אני מתחילה להרגיש שהוליכו אותי שולל

למה לא מפרסמים את זה? לפחות לרבנים של האולפנות

ולא הבנתי לא לא מפסיקים לפמפם על שירות לאומי

מבלי להראות גם את הצד השני... 

סתם איזה אידאל שנכנס עמוק לתודעה של הציבור הדתי לאומי... 

בלי שבאמת הוא כזה מועיל כמו שמנסים לייצג אותו... 

תמיד שנאתי סמינריונים כי ידעתי שהם עפים על עצמם כאילו הולכים להציל את עולם, פשוט נגעלתי מזה כמה דיבורים בשמיים

עכשיו אני מבינה למה היו צריכים את כל התעמולה

פעם הייתי יוצאת על אנשים שלא עשו שירות לאומי ולא "תרמו" למדינה... 

חיממתם אותי

אז ככה- אני ממש בעד ש"ל, ומי שרוצה לעשות שנתיים, מעולה כל הכבוד לה. אני יודעת שמבחינה כלכלית זה עולה למדינה הרבה, אז מה? אני באמת חושבת שזאת שנה\ שנתיים משמעותיות מאוד!!  ובחברה ממנה אני מגיעה כולן עשו, ולכולן זה היו שנים משמעותיות ואף אחת לא מתחרטת. ש"ל זה בנות שמתנדבות, שיוצאות לעצמאות, תורמות.. ויש מקומות של שירות שמשלבים מדרשה שזה בכלל טוב. (וגם יש בנות שהש"ל עוזר להן אח'כ בבחירת מקצוע.. למשל אם התנדבו עם חנ'מ אח'כ הן לומדות את התחום).

ממש לא מסכימה עם הטענה הזאת, שבמקום זה בנות יתחילו לימודים.. יאלה מה הלחץ ללמוד בגיל 18? מה גם שהרוב לא יודעות מה הן רוצות ללמוד.. רק עכשיו סיימו את האולפנא, לא קורה כלום אם בת מתחילה ללמוד בגיל 20-21.. (בואו, גברים מתחילים ללמוד יותר מאוחר מזה בגלל הצבא\ ישיבה)

אם יש בת שלא רוצה לעשות שירות, ורוצה להתחיל ללמוד שתעשה את זה. בעיני זה ממש חבל. 

אני באופן אישי לא אוהבת את הלחץ שיש בציבור הדתי. לא לכולם מתאים\ יש רצון להתחתן מוקדם. הכל טוב. (וגם אם יש רצון בגיל מוקדם זה לא שבהכרח זה יקרה..) אז נכון, אני לא אומרת להקצין את זה כמו בציבור הלא דתי, ששם הדברים נעשים תמיד בגיל מאוחר יותר, אבל גם לא מבינה מה הלחץ. 

ממש צרם לי הזלזול במשמעות של ש"ל. באמת. אני בהחלט חושבת שכל מי שמסביבי שעשתה שירות הייתה משמעותית. בטח בנות שעשו שירות בתפוצות, בנות שהיו במרכזים להעמקת יהדות שהנגישו את הדת, בטח קומונריות , בנות שעובדות עם חנ'מ.. 

(אני לא מתעלמת מבעיות שיכולות להיות בש"ל אבל בעיני זה מיעוט של בנות שקורה להן דברים, וסה"כ אם הולכים למקום טוב עם ליווי לא אמור להיות בעיה). 

דבר זה:

נקודת זכות. - לקראת נישואין וזוגיות

למרות שכתבתי בקיצור נמרץ, אבל העיקרון הנונקונפורמיסטי - אחד.

שעה לקח לי לקרוא את המילה

זאת אומרת ההכשרה שלהן... 

שנת שירות לאומי היא משמעותית. (אין להכחיש את העניין)

אבל- היא תורמת בעיקר לבת קצת יותר מלמדינה. 

לא צריכים לעודד שר"ל באופן גורף בציבור אלא בצורה אינדבידואלית אם זה טוב לבת.

העיתוי של שנת השירות בעייתי, לכן יש מה לדון בשנת שירות שניה אפילו יותר מבראשונה.

זה לא באמת משתלם שכולנו לא נעבוד ונשלם מיסים 3 שנים

כמו ללמוד?

בנים הולכים לצבא כי אם לא, היינו מתים.

שאפשר באמצעותו לחיות חיים יהודיים כשרים.

מי שהולך לישיבה ליותר מדי מזמן (ולא נכנס לנושא - כמה זה יותר מדי) באמת מבזבז את הזמן וצריך לעשות משהו אחר

"ויש אנשים עושים את הבחירות שלהם" - באיזה הקשר?

"ויש אנשים שזקוקים ליותר זמן" - זמן למה?

"טיעון הזמן לא רלוונטי למי שלא יודעת מה היא רוצה" - איזה טיעון?

גם בן יכול לומר שאין לו מושג מה לעשות עם החיים שלו, ולכן הוא סתם יהיה רשום בישיבה, לא באמת ילמד בה ויחכה למשיח שיגיד לו מה יעודו בחיים.

בן/בת כאלו צרכים ללכת ליועץ מקצועי שיאמר באיזה הם יוכלו להצליח ושיתחילו להתעסק בו, או שילמדו משהו שהם אוהבים, למודים תמיד מועילים.

לא מכיר את המסלול של מדרשה בשילוב עם שירות לאומי, אבל אני מניח שהזמן שנמצאים בשירות הולך על חשבון הלימודים במדרשה, אבל זה לא גרע מביני"ש קומונר.

של מצב נפשי/בגרותי/לימודי של כל אחת, אבל ברור לכולם שלא ייתכן להקים מערך שלם של שירות לאומי רק בשביל אלו שלא יודעות מה לעשות עם עצמן

שרוצה להקים בית דתי יציב, שירות לאומי לחלוטין לא. לא הבנתי מה את רוצה להשוות?

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡