היי חברים, ערב טוב.
אני ערה בשעה זו כי יש משהו שמעסיק את מחשבתי שוב ושוב- אני מדברת על כ10 שנים שאני תרה אחריו.
מגיל 18 ( עוד מעט 29 קולולולולו 
) , התחלתי ממש להעמיק חקר במהות האלוקית הפנימית של נשמתי.
אותם דברים , שחלקם היו על אוטומט, פתאום נעשו לאט יותר - ובהתבוננות. התחילו לעלות לMIND.
למעשה, אנחנו לא בוראים דברים חדשים - את זה עושה רק ה' - לעצם העניין - בדיוק כמו שרק ה' יכול לנפוח נשמה באדם. ורק הוא. וגם נאמר בתנ"ך "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה-הוא ייעשה , ואין כל חדש תחת השמש"
אז מה כן? אנחנו מוצאים, אנחנו יוצרים- מהקיים.
למה אני מציינת את זה?
ובכן, הרי כל המידות טובות והפכם - נמצאים באדם. והוא הוא , בעל היכולת הבלעדית לבחור איזה מהם הוא רוצה להפעיל. וכל זאת, היות ואנו בעלי בחירה חופשית.
למשל - כשאדם שומע שיעור תורה, זה מעורר אצלו משהו פנימי - שיכול להוביל לכדי מעשים טובים.
ועכשיו... בואו נתמקד בשאלה שכתבתי בכותרת השירשור:
יש לי שאיפות עצומות מהחיים. וזה נטו - כי אני באמת מבינה שאדם - זה הדבר הכי גאוני בעולם. הטפיחה על 'השכם' היא לבורא עולם כמובן...
וכבר נאמר :"השלמות היא מידה אלוקית, השאיפה לשלמות היא סגולת האדם". - לדעתי אמר זאת הרב קוק...
כלומר, יש בתוכינו המון חוכמות, רגשות, רצונות, מחשבות - פוטנציאל עצום של עשייה שיכולה להיות הכי אדירה שיש - וכן. יש את הפוטנציאל הזה בכל אדם.
"הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" - הפסוק הזה בישעיה אומר לנו- שאנו צריכים להביט ולישא עיננו לאבותינו הקדמונים. אנחנו צאצאיהם של אברהם יצחק ויעקב אבותינו!! ושל שרה , רבקה , רחל ולאה - אימותינו הקדושות והטהורות!!!!
אתם מעכלים את זה ?!
יש לכם מושג איזה יצורים תרומיים אנחנו? תסתכלו על הפסגה שלהם - איזה רמה רוחנית, איזה צידקות, אילו חסדים , אלו תפילות, איזו יראת שמיים!!!! האין פועם ליבכם?!
לאחר שהבנתם את ההסתכלות שלי , אני אכנס לשאלתי-
יש לי חלומות אדירים, ברור לי שבעזרת השם אגשים אותם אחד אחד. השאלה היא רק מתי? ואיך?
וכמובן כשכובשים פסגה- צצה לה עוד פסגה ואפילו הר חדש לכבוש.
עם כל ההתלהבות צריך לזכור מה שנאמר במסכת אבות "לא עליך המלאה לגמור"= אין סיכוי לחיות בעולם הזה, ולהספיק אפילו מאית מיכולותינו או רצונותינו. אבל מה המשך המשפט? "... ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה"!!!! - נכון המלאכה היא כה רבה, אבל אל ייאוש!
זה נורמאלי- אנחנו צריכים לשמור את הרגל על הגז, אבל לא חייבים לסיים את המירוץ - כי המירוץ -להבדיל ממירוצים ברובד הפיזי שהם בעלי סוף- המירוץ הרוחני הוא אין סופי.
אני נזכרת כעת במשל אחד שנתן אחד מחכמי היהדות - אספר זאת במילותיי- היה אדם (חכם וצדיק) שלפני שנפטר אמר לתלמידיו- שהוא למד ככ הרבה תורה, עד כדי כך שאפילו אם כל השמיים היו קלף והים דיו - לא היה מספיק מקום כדי לכתוב את כל אשר למד כל חייו. ויחד עם זאת, הוא ממשיך, הוא אומר שכל מה שלמד בחייו אינו אלא כמו ציפור שלוקחת שלוק מהים.
מבינים...??
אני צריכה עיצה מעשית כלומר ממש איך לבצע את הדברים 'למעיישה'
ובוודאי תשאלו - מה יעדיי - הם רבים וטובים ברוך השם, אך למען האנונימיות אציין בגדול:
אני רוצה לדעת איך אני מגשימה כל חלום - ריאלי- שיש בליבי, ולהיות מסוגלת להתחיל ולסיים אותו בצורה הכי טובה.
שוב, מדובר באיזשהו רצון שהוא למעשה כמו שבלונה לשאר החלומות...
אני מאמינה שאני רק צריכה למצוא את "שיטת הקסם" או "השבלונה" - כמו שכתבתי למעלה, ולשם ליצוק כל חלום
יוו יש לי שם מגניב לזה - "המפעל של נוגה להגשמת חלומות"..
אני אסביר משה חשוב. אומנם העולם הרוחני והפיזי הם שונים. א ב ל , ישנם מס עקרונות זהים.
בטבע יש עניין של חוקיות- כלומר יש איזושהיא מערכת "חוקית" של כללים - למשל השמש זורחת כל יום בשעה 5:00 בערך...(כמובן למעט מקרים שקרו בתקופת התנ"ך נגד הטבע-"שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון " . וכו..)
עכשיו, בהתחבר למה שאמרתי לעיל,-שאנחנו יוצרים על ידי הקיים - בני האדם לקחו את הקונספט הזה והפכו אותו לחוק משלהם.
למשל - מפעל!!! -הוא פועל גם הוא בחוקיות וו
לענייננו, מה שרציתי לומ ר בפיסקה זו , הוא שאני באמת מאמינה, שכל אדם ואדם צריך למצוא את השבלונה שלו ...וכך יגשים כל חלום.
טוב נו.. לפחות את רובם. ;)
נוגה שלכם 
