די איך משליטים את השכל!
אני בלחץ מהתופעות לוואי

ה' אלוקינו
בדיוק להיפך: אין חיסון עם השפעות לטווח הארוך, כך שהסיכוי שיהיו תופעות לוואי בטווח הארוך דווקא לחיסון הזה - שהטכנולוגיה שבה הוא משתמש מפחיתה עוד יותר כל סיכון שהוא לטווח הארוך - הוא אפסי. (המולקולה של החיסון מאוד לא יציבה ומתפוגגת מאוד מהר - בגלל זה יש לשמור על החיסון בהקפאה. כל מה שנשאר, הוא הזיכרון החיסוני).
מצד שני, יש מחלות ויראליות שיש להן השפעות לטווח הארוך כמו למשל חצבת שיכולה לגרום ל-spss שהורגת אחרי כמה שנים או חזרת בילדים שיכולה לגרום לעקרות בבגרותם.
אנחנו ממש לא יודעים מהן ההשפעות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה - וישנם כמה סימנים מדאיגים - וזה מלבד ההשפעות שאנחנו כבר כן מכירים ושהן מאוד לא נעימות, בלשון המעטה.
בלחלות בקורונה, מעבר ל"נודע" יש בהחלט חשש מה"לא נודע".
אחרי הכל, השימוש בחיסון החל בסה"כ ארבעה חודשים אחרי פרוץ המגיפה - לא הבדל כזה גדול אם מסתכלים על הטווח הארוך.
אז זו לא בחירה בין החשש מה"נודע" לעומת ה"לא נודע".
יש הרבה יותר "לא נודע" בנוגע למחלה עצמה מאשר בנוגע לחיסון.
מה שאני כותב, מגיע ממקום מושכל. שלך, מניחושים חסרי כל ביסוס ומשאלות לב.
אני לא מתכוון לחסן אנשים בכפיה - כן להגביל מלהיכנס למוסדות ציבוריים, אבל לא לכפות בכח - אבל כשאנשים מפיצים שקרים ודיסאינפורמציה, זכותי המלאה לחשוף זאת.
זה מאוד מאוד קשה לאנשים ללמוד תחום מסוים כמו אימונולוגיה ולחקור אותו בצורה שיטתית - הרבה יותר קל למצוץ איזו תיאוריה מטופשת מהאצבע ולספר אותה כאילו מדובר באיזו תגלית כמו שאנשים מסוגו של אשרוב עושים.
"חיידקים לא גורמים למחלות", "אין קשר בין השמנה לקלוריות", "אתה יכול לחיות על מיץ גזר במשך חודשיים"...
זה קטע של אנשי מדע.
אנשי מדע לא אוהבים שרלטנים.
שרלטן כמו אשרוב שמוציא לעז על כל עולם המדע על כל אנשים המחקר שבו - אנשים שעוסקים בזה כל חייהם - ומשקר ומסלף כדי לצבור כח ומעמד בקרב אנשים בורים וחסרי השכלה בסיסית - הוא זה שנוהג בחוסר כבוד כלפיי כל העולם.
אתה הנוכל המנוול הזה, אין מה לכבד.
הוא ראוי רק לבוז והוקעה.

עם מתנגדי חיסונים אין מה לדון. זו כת.
מה שאני כותב לא נועד לך - אלא לאנשים אחרים שעלולים בטעות לחשוב שיש לך מושג על מה את מדברת.
אני מקווה שכתבתי מספיק כדי להבהיר את זה.
(וכן, זה נורא כיף
).
זה לא משאיר הרבה מקום לספק.
"את צריכה להחליט מה שנכון לך" ואז לקשקש על הבחירה בין "הנודע" לבין ה"לא נודע" - כאילו שאנחנו יודעים הכל על הוירוס ופחות על החיסון.
"אל תקשיבי לאף דעה נחרצת לכאן או לכאן", "עדיין שום דבר לא ידוע"
כל הקשקשת הקלאסית של מתנגדי החיסונים. זה כאילו כולכם קראתם את אותו ספר הדרכה... אין לי שום ספק שאת אחת מהם.
חשבתי שלכינוי שלך יש משמעות כלשהי...סוסה אדומהאי אפשר לסמוך על מתנגדי חיסונים בשום דבר... טוב, אבל אם אשרוב חיסן את הילדים של עצמו למרות שהוא מטיף נגד חיסונים, אז זה כבר ממש בקטנה...

זה בהחלט כיף לנסות להבין מה גורם לאנשים לקשקש שטויות על נושאים בהם אין להם טיפת מושג רק כדי לנסות לעשות רושם על אחרים מסיבות שונות.
אפשר להמשיך... מעניין מהן הנסיבות שהביאו אותך לכת מתנגדי החיסונים - בורות ועצלות או שמא רצון להרשים אנשים חסרי השכלה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך?... מהניסיון שלי, זה בד"כ שילוב של השניים.
אלא אם כן הוא לא יוצא מפתח הבית, וזה לא רלוונטי כמובן לרוב האוכלוסיה.
ולאף אדם מן היישוב אין יכולת באמת לדעת, ובדיוק כמו שכשאדם נכנס לחדר ניתוח הוא לא יודע מה הולך להיות שם, ולכן גם לא צריך לשקול שום דבר כי הוא סומך על הרופא- כך זה גם בחיסון, מי שלא למד את התחום לא יעזור לו גם אם יחשוב על הנושא ויבדוק אותו שנה שלמה
[בהודעה הראשונה, אותה קראתי]
מי אמר ש"זה בסדר" שהיא תחכה עם ההחלטה שלה?
רק כעת נפטר מישהו שחיכה קצת יותר מידי עם ההחלטה שלו. יומיים לפני פטירתו, הסכים שיצלמו אותו במיטת חוליו, אמר שהוא מקוה שכאשר יצא מביה"ח, יעשה מסיבת עיתונאים לצעוק לאנשים שיבינו איזו מחלה זו - ושיתחסנו. הוא כבר לא זכה לזה.
ומה זה, "אל תקשיבי לאף דעה נחרצת לכאן או לכאן"... מאיפה את לוקחת את "הדעה הנחרצת" הזו, שמותר "להשוות" בין הכיוונים, ולא להקשיב "לאף דעה נחרצת".
איזו אווילות זו (במחילה - אבל אין ברירה. בנידון זה, את מסכנת נפשות ואסור לשחק עם זה), לכתוב, "כל מי שבטוח במשהו בסוגיה הזאת, בהכרח שהוא טועה מהסיבה הפשוטה שעדיין שום דבר לא ידוע.
אנשי מקצוע טענו הרבה דברים לאורך הדורות, והם כל הזמן משנים את דעתם".
מה זה "שום דבר לא ידוע"... ידוע הרבה מאד. ידוע שהקורונה, ביחוד במוטציה החדשה, מדבקת המון ובמהירות, ושכעת פוגעת גם בצעירים. ידוע שלמעלה מחמשת אלפים אנשים מתו ממנה במדינה, כולל כאלה שיכלו לחיות עוד שנים ארוכות בבריאות. ידוע שאנשים שחלו קשה, גם אם יצאו בחיים, עברו סבל נורא. ידוע שבתי החולים הגיעו לעומס בלתי נסבל, אם לא הצעדים החריפים שמיתנו את זה. ידוע שרופא רציני ושקול שמטפל בעצמו בחולי קורונה, העיד שמתוך מי שמגיעים עם שפעת חמורה לטיפול נמרץ, ארבעה מתוך חמישה יוצאים בריאים תוך כמה ימים. כאן ההיפך, ארבעה מתים ואחד יוצא בחיים.
ולעומת זה, ידוע שהחיסון נוסה על עשרות אלפי אנשים לפני שיצא לשוק. ידוע מה ההיגיון המדעי שעומד מאחוריו. ידוע שחיסונים בעולם הצילו מליוני-מליוני אנשים (אני עוד זוכר נערים ונערות עם "ברזלים" על רגליהם המשותקות מנגיף הפוליו, עד שחיסנו את האוכלוסיה). ידוע שקופ"ח כללית, על סמך הנתונים שכבר בידיה, אמרה שאצל שש מאות אלף מחוסנים בשני חיסונים, אחוז התחלואה הוא פחות ב94% מאשר אצל שש מאות אלף שלא התחסנו עדיין. ידוע שמדענים בכל העולם, במימוני עתק בגלל הדחיפות, שוקדים על המחקר ועל החיסונים.
מה זה "שום דבר לא ידוע"?... כמה המון ידע צריך להיות לאדם כדי לומר משפט כזה. וכשאין לו הידע הזה, וכותב כך ברבים - עלול למצוא עצמו נאשם בבי"ד של מעלה על גרם-רציחה.
וכמה שטחיות יש בטיעון ש"אנשי מקצוע טענו הרבה דברים לאורך הדורות וכל הזמן משנים את דעתם"... מלבד שזו הכללה שאינה נכונה לגבי כל דבר, מעין משהו "דמגוגי" כזה - ומלבד התקדמות גדולה של דרכי המחקר והבירור - הרי שזה נגד ההלכה, מלבד נגד ההיגיון האנושי הפשוט. לפי ההלכה, הולכים לפי עיקר דעות הרופאים באותו זמן. וכך גם הסברא האנושית הפשוטה. אחרת אדם לא יעשה כלום.. כל הזמן יחשוש שמא "אנשי המקצוע" ישנו פעם את דעתם. לא ינהג לפי כללי הזהירות, שמא אנשי המקצוע ישנו את דעתם.. לא יאכל לפי תזונה בריאה, שמא אנשי המקצוע ישנו את דעתם. לא יעשה הנשמה מלאכותית, שמא אנשי המקצוע ישנו דעתם (ואגב, באמת שינו בתחום הזה דעות איך הכי טוב ונכון.. ובכל זאת ניצלו כמה וכמה חיי אדם). יש לו ילד עם מחלה קשה - לא יטפל, שמא פעם אנשי המקצוע ישנו את דעתם...
אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. מי שיפעל, לפי "ההיגיון" הזה, שלא לפי "אנשי המקצוע" המומחים, שבדקו היטב, שניסו וכו' - יגיע בכללי לתוצאות גרועות בהרבה. מלבד מה שזו יוהרה גדולה מאד (וגם, בעצם, סוג של "בטלנות"..), שאדם יאמר, הרי אולי אנשי המקצוע ישנו דעתם, אז אני אעשה הכל לפי מה שנראה לי. אני סומך על עצמי יותר מכולם - כמובן בלי ללמוד כלום, כי ממילא אולי מי שמלמד ישנה את דעתו..
לגבי נזקי הקורונה - מה שיודעים (לא "היא" באופן פרטי, אלא מי שבודק ברצינות מידע מדויק), הוא שיש הדבקה המונית וכו', כמו שציינתי לעיל - ומה שיודעים מבחינת המוסר האנושי והיהודי, שכל נפש זה עולם מלא, בוודאי נפש מישראל. ומה שיודעים עוד, זה שגם מי שיכול לעבור את זה בקלות - עלול להדביק אחרים. ועוד יודעים, שאם המונים נדבקים, בתיה"ח מתמלאים, טיפולים אחרים נדחים הצידה, ויש נזק אדיר לבריאות ולכלכלה.
ויש, לדברי המומחים, עוד הרבה "לא נודע", במובן השלילי לגבי הקורונה. יש סימנים לנזקים לטווח ארוך, גם אצל חלק מאלה שחשבו שלא קרה משהו מיוחד. עדיין לא ברורות ההשלכות.
לעומת זאת, ההפחדה הזו ב"לא נודע" של החיסון, היא דבר שאין לו על מה להתבסס. נודע לגמרי רמת הבטיחות שלו ("ההשלכות עליה"), רמת התועלת שלו באחוזים, הצורך להציל כעת חיי אדם. נודע שאין כמעט תופעות לוואי משמעותיות. אין ידיעה, מתוך הכרת פעולת גוף האדם, על סיבה ממשית לחשש עתידית.
כשיודעים איך הטכנולוגיה של משהו עובדת (ועל סמך זה פיתחו את החיסונים הללו), ועבר תהליכים נדרשים המוניים של ניסוי בשלושה שלבים כנדרש - אז האמירה ש"לא יודעים לטווח ארוך" - שכמובן אין לה משהו ממשי להסתמך עליו, אלא כמו כל דבר שאדם אינו יכול לדעת אם פתאום יהיה משהו לא צפוי מאיזשהו דבר.. - היא אמירה של הפחדה-עצמית ריקה. וכשהיא נאמרת לאחרים, כמו כזו שדווקא מחפשת להתגבר על הפחד (שגם הוא בא מכל מיני פייק-ניוז שקראה מן הסתם), אז זה לא לעזור להם, אלא להזיק להם.
ומי שיבנה את חייו מחששות כאלה מ"לא נודע" (כלומר, כל דבר בחיים... שהרי אף אחד לא יודע על כלום בוודאות "מה יהיה".. אולי זה שהוא יעבור דירה, יגרום דווקא לתאונה בדרך מהמקום ההוא - ואולי זה שהוא לא יעבור יגרום דווקא מהמקום העכשווי... זה בערך באותו מישור: משהו שאין כל סיבה ממשית לחשוש ממנו, אבל מי-יודע-מה-יהיה...), יכול לשבת בביתו ולרעוד כל חייו... ה' יצילינו מחשיבה כזו. לא סתם רואים כמעט את כל גדולי הרבנים מדברים חד משמעית בנושא. הם נאבקים גם על החיים - וגם נגד צורת הסתכלות כזו..
וסוכנויות החלל... הם משלמים לפיסיקאים כדי לספר לכולם שהעולם עגול למרות שהוא שטוח...
אתה יודע, הרי אין באמת לווינים בחלל - כי אין בכלל חלל - זה שטיח מסתובב...
וזה חוץ מהנאצים שמשלמים לגיאולוגים על המחקרים שלהם במראים שכדור הארץ לא חלול - כדי שיהיה להיטלר מקום להסתתר בחלל שבתוך כדור הארץ.
אה, ומגדלי הבטטות שמשלמים לביל גייטס כדי שיזריק לכולם צ'יפס ואז ייגמרו על תפוחי האדמה בעולם ואנשים יהיו חייבים לצרוך יותר בטטות....
אנשים אמיצים. אין לי מילים.
פשוט לעמוד ולהריע...
"לא תרצח".
באמת מצטער שאני לא עדין מספיק כלפיי השרלטן הרצחני הזה...
כדי להגן על שרלטן מתועב שהורג אנשים?
כלומר, לא היה אכפת לו להיות אחראי למוות של אנשים אחרים עד שזה לא נוגע אליו אישית.
קצת כמו אשרוב שאומר להורים לא לחסן את הילדים שלהם - אבל הילדים שלו מחוסנים.
חלאות.
"המרכז הרפואי שערי צדק מסר לערוץ 7, "שיעור המתחסנים מקרב הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי 'שערי צדק' עומד על בין 75-80 אחוז. עובדים רבים נוספים התחסנו גם בקופות בחולים ואנו עובדים על סנכרון הנתונים כדי לקבל תמונת מצב מלאה של מספר המחוסנים. כמו כן יבוצעו מבצעי חיסון נוספים לעובדים שטרם התחסנו".
מבית החולים איכילוב נמסר: אצלנו 90 אחוז מהצוות הרפואי התחסן.
מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה, "אנו שמחים לבשר כי בבתי החולים של הדסה הוצג שיעור המתחסנים הגבוה ביותר, העומד על 95% רופאים,92 צוותי הסיעוד ו-90% עובדי מנהל ומשק. בסך הכל שיעור המתחסנים בקרב צוותי בית החולים עומד על 92.3%"."
שום תופעה ושום נעליים.
הרופאים מתחסנים.
לא יוצאים שום "מחקרים רציניים שמראים שהחיסון הוא עם תופעות לוואי על פיריון ועוד דברים" - עוד שקר ועוד פייק ניוז שככל הנראה עלה ויעלה בעוד חיי אדם.
מי יודע? אולי כשזה יגיע למישהו קרוב אליך, גם אתה תבין כמו שהקונספירטור שרצח את גיסתו ואת העובר שלה מבין עכשיו.
כזה שרק היום הרג אישה ואת העובר שלה.
אבל אם כן, אז הם בהחלט מפיצים פייק ניוז.
כל מה שהוא שקר, הוא פייק ניוז.
יש לך את ה"מחקרים" הללו?
לא.
יודע למה?
כי הם לא קיימים.
לספר על מחקרים שלא קיימים זה פייק ניוז.
לא מסובך.
על זה *באמת* יש מחקרים.
הנה אחד:
Male Fertility and the COVID-19 Pandemic: Systematic Review of the Literature - PubMed
תוכל לשים קישור למחקר שטוען שהחיסון פוגע בפוריות הגבר?
אין מחקרים כאלה, יש פייק ניוז ואנשים בעילום שם שמקשקשים ועל הדרך הורגים חפים מפשע.
זה הכל.
מתחסן בעצמך ומפחיד אחרים מהחיסון.
כמו אשרוב...
אינני נכנס לגבי "צוותים רפואיים" וגם לא ראיתי את הכתבה הספציפית המדוברת, קראתי גם דברים כאלה.
חרדות והפחדות יכולים להיות אצל כל מיני בני אדם.
אני מדבר על מה שרואים לצערנו בעינינו כעת.
ולדעתי, כל כתיבה שבסופו של דבר גורמת לאנשים לחשוש מהחיסונים כיום - אחרי שיקלול כל המידע - צריך להימנע ממנה. זו אחריות כבדה מאד. לדעתי ממש בגדר איסור.
עוד פייק ניוז ועוד שקרים - הכל כדי להרוג אנשים.
מעניין כמה דם כבר יש על הטופרים שלך.
העיקר שאתה - כמו אשרוב - התחסנת, אז מה אכפת לך?
אתה פשוט מפיץ פייק ניוז שהורג אנשים.
אתה פשוט אדם רע.
אין כאן שמץ משוואה.
בהרבה נושאים, אכן זו הגישה הנכונה, כל אחד עם מחשבותיו ודעותיו - ואולי האמת כאן ואולי כאן, אבל כאן לא. לפחות לא במובן הציבורי, דהיינו הנסיון, ישיר או עקיף, להשפיע ברשות הרבים לכיוון מסוים.
הדברים גלויים, אין ל"אחרים" כל סיבות ממשיות שעומדות במשקל רציני כלשהו מול מה שכנגד. פייק-ניוז והפחדות שווא, אינן סיבות.
ומעבר לכך שגם האמירה, שכל אחד יבחר מה ש"מרגיע אותו"... כלל אינה שייכת בתחום כזה - גם אם היא טובה בהזדמנויות של ענינים נפשיים - שכן כאן מדובר על דברים שעלולים להגיע חלילה לסכנת חיים, ולאף אחד לא יעזור אם הוא יחלה קשה או ימות חלילה "רגוע".. (אם כי אכן בכללי הרגיעה והשמחה חשובות - וגם מחזקות בכללי את המערכת החיסונית של הגוף) -
הרי שכאן שום דבר אינו פרטי בלבד, "לא מסכן אחרים". כי כל מי שאינו מחוסן, מסכן גם אחרים (מלבד מה שגם את עצמו מצד האמת אסור לו לסכן, וכאנשים מישראל חובה עלינו לנסות שלא יזיק גם לעצמו, בהסברה ועידוד, בדיוק כמו שביקשה בעצם פותחת השרשור כאן). ואפילו אם הוא לא יחלה קשה, הרי שהוא יכול להדביק אחרים ללא שהרגיש כל סימפטום - ובמקרה הגרוע להרוג אותם חלילה.
בעיני ראיתי תמונה מעזרת הנשים בחתונת מישהי ממשפחתו של משי-זהב, ואימו הלא-צעירה עומדת שם סמוך לכלה, פנים מאירות וטובות. בתחתית התמונה כיתובית, "כולנו נדבקנו מקורונה, היא נפטרה (בערך במילים הללו), ה' עד מתי"... אמרתי לעצמי - למה ה'? אתם עד מתי?.... היא נדבקה שם, מכאלה שכנראה לא קרה להם משהו רציני, הדביקה את בעלה. היא נפטרה, הוא נפטר קצת אחריה. ר"ל. ה' ירחם.
אז זה "ענין פרטי"? בוודאי שלא.
לגבי מי שמחוסן שלכאורה אינו אמור להיות מאוים.. ראשית, מי דיבר על זה? וכי אנחנו דואגים לעצמנו בלבד? יש כאן דבר שלפי מיטב היכולת לעמוד על דברים, ולפי התוצאות עד כה, הוא מציל חיים - מול תעשיית פייק-ניוז מטורפת בעולם. בוודאי שמדין ערבות, אנחנו צריכים להשתדל שלא ימותו עוד אנשים. כמה נפשות יקרות, כולל הורים לילדים צעירים, כבר מתו מזה. אולי "כדאי" לראות ב"בחדרי חרדים", כל הזמן ידיעות על אבל על דמויות יקרות שמתו ל"ע מקורונה.
זה לא משהו שכביכול יש כאן ידיעות שוות, ואל לצד אחד לתפוס "פטרונות" על הזולת. יש כאן תעשיית שקר עולמית, של פחדי שווא, שהורגת אנשים. ואנשים טובים ותמימים נתפסים בזה, בעיקר מחוסר בחינה מדוקדקת או כלים לכך. אז בוודאי שחובה עלינו לנסות לעודד להתחסן ולא להסתכן.
בנוסף, אכן זה מאיים על כל האוכלוסיה, גם המחוסנת. קודם כל, מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת עד מתי יחזיק החיסון. איזה מוטציות תהיינה עוד (בשפעת יש חיסונים כל פעם למוטציות שונות). אם מייצרים מצב של אוכלוסיה מחוסנת, אז אין כאן נגיף. קל הרבה יותר לעצור באיבה התפרצות חדשה.
אך מעבר לכך - בבתיה"ח נדחים טיפולים אחרים מחמת העומס הקשה. וכשאין סגר ויש גל נוסף חלילה, יש שם עומס בלתי נסבל. יוצא שמחוסנים שאינם מסתכנים מהנגיף - מסתכנים אם הם צריכים טיפול אחר שנדחה מחמת העומס של אלה שהטילו עצמם על הציבור באי-התחסנותם, ולא יוותרו כמובן על אישפוזם בחשש סכנת חיים...
והשאלה אינה אם "את" עומדת להווכח על כך או לא. הענין כאן אינו "את", אלא הכתיבה שלך לאחרים, שעלולה חלילה לסכן אותם. אם זו היתה התכתבות אישית איתך - אז מסבירים פעם אחת למי שמעונין לשמוע - רואים שאינו מעונין וזה לא יעזור, בעיה שלו.. (לא רק שלו, אבל מה אפשר לעשות).
לגבי "האמירה הפשוטה" שכל אחד רשאי לעשות בגופו כרצונו - ראשית יש לדייק. מצד התורה, אין אדם רשאי לחבול בעצמו. אלא שנכון שלכל אחד יש בחירה אם לעבור עבירות או לא. בוודאי כשהוא באמת חושש מאיזושהי סיבה שמא דבר יזיק לו. אם הסיבה היא תעמולת שקר, חובה, כנ"ל, על סביבתו לסייע לו במידע אמיתי, כדי להציל עוד יהודים יקרים.
וכאן, כנ"ל, זה לא רק "גופו".
זה שלא מתנהלים ע"י לחץ - זה נכון לא רק לבריאות, אלא לכל תחום. אף אחד לא דיבר כאן על לחץ. פותחת השרשור ביקשה חיזוק לעשות מה שמבינה כנכון. אז ה"לחץ", או יותר נכון ההלחצה, באה דווקא ע"י כתיבה שכביכול מסבירה שיש כאן "משוואה שווה" בערך בנתונים ובסיכונים לגבי כל צד. זה גם לא אמת - וגם מסכן חיים חלילה.
איש לא בא להלחיץ, אלא להעמיד נתונים ולהסביר. אין שום ענין להכניס כאן חרדות מלחצים באופן כללי..
אבל בוודאי שאם מישהו "יילחץ", כי הוא יבין שהוא עלול להיהרג או להרוג. זה דבר חיובי. אדם עם שכל, אינו עוסק בהרגעה עצמית מלאכותית, כשמדובר בסכנה, וגם לא ב"אג'נדות" כאלה, אלא פשוט פועל כמיטב יכולתו כדי למנוע את הסכנה. שכל ישר - ומסילת ישרים מפורש..
האמירה "דעות נחרצות" וכו' - היא שוב העברה מתחום של ויכוחים סתם בין בני אדם, לעניינים מדעיים. נכון שאמירה "נחרצת" שאין לה ביסוס (שזה דווקא דבר שנעשה במה שכתבת, כאילו הכלל הוא ש"לא יודעים כלום" ו"אין בעיה לדחות"), אינה אמורה להשפיע על אדם עם שיקול דעת, כי אינה מוכיחה אמת.
אבל כאן לא דובר על תרגילים פסיכולוגיים של אמירת דברים בסגנון "נחרץ", אלא על עובדות. טיעונים חד משמעיים. מגובים. אמת שאכן באה בעצמה מתוך הוכחות.
ומי שמרוב רצון "להרגיע את עצמו" ששום דבר לא מכריע לשום כיוון.. ירמה את עצמו שגם זה סתם "אמירה נחרצת", מוכיח בזה עצמו שאינו עוסק ב"אמת".
במיוחד עכשיו לאור ההקלות ופתיחת המשק, המחוסנים מוגנים ושמורים מפני מחלה ואלו שמהססים, ובודקים בנחת את האפשרויות עלולים לחלות, חלק מהם באופן קשה, וחלק עד כדי מוות. כואב הלב על אנשים שלא מתחסנים רק כי הם עדיין מתלבטים ועתידם ידוע...
אישית התחסנתי ברגע הראשון שיכולתי, אנשים הכי חכמים עוד אמרו אז לחכות ולראות ולהמתין (זה היה ממש בשבוע הראשון) ואני לא הבנתי מה יעזור לי לחכות? האם יש לי כלים להבין מה זה החיסון ומה ההשפעה שלו? מי שמחכה יכול לדעת משהו? סמכתי במאה אחוז על הגורמים המקצועיים בתחום, ומבחינתי אם החיסון הזה אושר על ידם אין לי שום שאלות לגביו.
הבעיה היא יותר בחשדנות הלא-מתוקה לכיוון ההפוך...
ה' אלוקינוקיבלתי שני חיסונים - אפס תופעות לוואי.
אם לא חושבים על זה, גם לא מרגישים. ואם כן, זניח.
א. מתו יותר מאשר בכל שנה.
ב. גם הסטטיסטיקה הקיימת, היא אחרי כל הזהירויות. כולל מסיכות, כולל סגרים. הדברים הללו הביאו לאפס בתמותה משפעת. אלו עובדות שאף מומחה לא מנסה להסתיר. אם היתה שפעת "כמו כל שנה", וכפי שחששו, ה' ירחם מה שהיה הולך כאן. מקורונה לא מתים "כל שנה", וכעת הרבה מאד, שכל אחד עולם מלא.
ג. ה"ניסוי" של פייזר אינו במקום הניסויים הרגילים שעשו לאישור תרופות.
רה"מ יהודי פיקח - עשה שני דברים כדי להקדים את כל העולם, מלבד שהפעיל לחץ בהרבה שיחות עם מנכ"ל פייזר.
הדבר הראשון, נתן להם הרבה כסף. מעבר למחיר הרשמי.
הדבר השני, אמר להם, נעדכן אתכם על התוצאות. יהיה לכם דגם של מדינה שלמה... זה כמובן לא בתור "ניסוי בבני אדם", כמו שאלה שאינם מגלים שמץ אחריות רצינית לחיי אדם מנסים להלביש על זה. זה פידבק של מהלך על מדינה שלמה. מה שתמיד עושים אחרי כל דבר חדש - כי אחרי הכל המדע משתדל לנהוג בצורה אחראית ולאסוף תוצאות - והיו עושים בין כך ובין כך לגבי כל מקום. הוא הציע משהו שנראה קומפקטי ומהיר, כדי לקנות אותם. והצליח. לא הסתיר לרגע.
ד. דיווחים ישירים מבתיה"ח על העומס שאינו שגרתי כלל ומתפרס על זמן רב רצוף. נכן שכל שנה בחורף, בתיה"ח עמוסים מחולי שפעת ל"ע. ההבדל - מעבר לעונתיות - כפי שציין רופא שעובד במקום כזה, שכאשר יש שפעת, תוך כמה ימים עוברים רוב החולים קשה למחלקה רגילה. כאן זה נמשך הרבה זמן. בשפעת רגילה, כך כתב, ארבע מתוך חמישה שנכנסו לטיפול נמרץ, יצאו משם תוך זמן קצר בחיים. כאן, ההיפך, מי שהגיע למצב כזה ל"ע, ארבעה מתוך חמישה לא שורדים. שפעת רגילה, אנשים לא מגיעים במצב סביר לבי"ח ותוך שעות נמצאים בסכנת חיים ולעיתים לא נמצאים כבר. שפעת רגילה, גם יש חיסונים. כאן עד כה לא היו חיסונים.
ואכן, גם ברחובות בני ברק, גם בדיווחים של החברא-קדישא, מה שקורה הוא גרוע מאד. לא יאומן מאין נולד הזלזל הזה בחיי אדם.
"הקורונה היא תירוץ".... וזה לא נאמר בתור סברא, אלא בתור "קביעה". פשוט לא יאומן. אין לי ספק שיש "יסוד פסיכולוגי" מאחורי צורות הגישה הללו. מה שגורם לאנשים "להאמין" להבלי הבלים ולפרסם אותם כמציאות ברורה. ויש כאלה שנתפסים לכך, מחרדות, מתמימות, מגישה אנרכיסטית, מאנטי-מימסדיות מובנית, מחשיבה מקורית שבמקרה כזה הופכת לרועץ, ועוד.
ה. אם סתם כותב ב"רשת", שרואים מהיכן הוא לוקח את ה"חומרים" שלו, יכול להביע דעה שמסכנת חיי אדם בכזו נחרצות, למה "רבנים" לא?.. שהם "יפסקו בעניינים הלכתיים" - ואתה, שמן הסתם אין לך אפס קצהו של האחריות שהם לוקחי על עצמם, וגם לא הכשרה מקצועית, "תפסוק" בענייני חיי אדם?
ובאמת, באופן יסודי זו לא שאלה לרבנים. ורובם המכריע גם לא "יפסקו" לעצם המידע הרפואי. אלא שהם, בגלל האחריות הגדולה שיש עליהם, מבררים היטב עם מומחים, או עם כאלה - דוגמת הרב פירר - שיש להם גישה למנעד רחב של רופאים, ושיקול דעת, וידיעה איך לסנן חומרי מקצוע, וישוב הדעת; והרבנים שואלים שאלות, חוקרים - ואז מגיע הצד שהוא בהחלט שלהם.
אם הם משוכנעים שיש כאן פיקוח נפש, וכמו כן ההפרעה העצומה ללימוד התורה לפרנסה - אז הרבנים עוסקים בצד ההלכתי והעיוני שבו הם הכי מומחים - ואומרים שבנתונים הללו חובה הלכתית להתחסן. בדיוק התפקיד שלהם.
בניגוד לכל מיני הפרחות-שווא, בכל סטטיסטיקות רשמיות שראיתי.
בוודאי שאפשר לדעת "מה היה קורה אם"... הרי רואים בכל פעם שפותחים את הסגרים את העליה במספר החולים.
וגם רואים מידי שנה כמה חולים בשפעת, שהשנה זה לא היה. אחד ועוד אחד - מספר חולי הקורונה עם מספר חולי השפעת, וללא אמצעי הזהירות - כל בר דעת יכול להבין מה היה קורה. אדם אחראי לא מחכה ש"יקרה". וכמובן - אם מישהו מ"קלי הקביעות" הללו היה צריך לא להיות יכול לאשפז בן משפחה בגלל עומס - כבר היה מדבר אחרת, לגבי עצמו.... אחרים לא פחות חשובים.
מתוך בתיה"ח - לא "שמועות וקונספרציות" - נמסר לפני הסגר האחרון שהגיעו לעומס חמור מאד, לא מה שקורה בשפעת.
משרד הבריאות אינו "נוגע בדבר", אלא מכיוון אחד בלבד - שהוא אחראי על שלום הציבור. אנשים נאמנים, מסורים, מקצועיים.
ובניגוד לדבריך - גבי ברבש כבר מזמן אינו מנכ"ל משרד הבריאות.
ואינני מצפה שזה דווקא "יעשה לך" - כי אלה שמסתמכים על קונספירציות, זה הופך להיות תופעה שלא משנה מה תאמר, יאמרו חזרה. גורמים בפעל למותם של אנשים, על סמך כמעט אפס מידע רפואי.
דברים שאמר הרב בעדני כעת על הגישה הזאת, ציטוט נאה (וכמו שכבר אמרתי, רבנים אינם קובעים ברפואה, אבל הם שומעים קודם בעלי מקצוע, ויודעים את מקומם. בניגוד למה שאתה כתבת, שניסית לומר שהם "יעסקו בהלכה", בעוד אתה, שאינךך רב ואינך רופא, מרשה לעצמך לומר בנחרצות דברים בשאלות של פיקוח נפש):
"אין בזה ממש, והדברים פשוטים. כעת הסכנה היא מוחשית וידועה, מצד שני יש חולמי חלומות שמצאו חשש רחוק, אולי בעוד כמה עשרות שנים זה יזיק. לא דוחים נפש בגלל סברא כזו. הרשות ניתנה לרופאים לרפא, הם מכירים ויודעים, ויש להם נאמנות.
"גם אם יש חשש רחוק כזה, זה רק חשש בעלמא. אדם שהולך ומתחסן כדי שלא יזיק ולא יגרום לאחרים לחלות או חלילה וחס גרוע מזה, הרי הוא מקיים מצווה לעילא. והאמת היא שזה פלא גדול שצריך לעורר ולדבר על דברים פשוטים כאלה, ואם לא על זה ציוותה אותנו תורה לשמור מאוד על נפשותינו, אז היכן כן צוותה אותנו?
אלא מאי, יש חולמי חלומות, אם אומרים להם דברי טעם - יגידו לך שבידיהם יש מסמכים סודיים שהצליחו להשיג, יגידו לך שכל הרופאים נוגעים בדבר, ובסתר הרופאים לא באמת ממליצים להתחסן. כל הדברים הללו הן עורבא פרח, סיפורים מוזרים שאדם מן היישוב לא אמור להתייחס אליהם בכלל, וזה תמוה שאנחנו צריכים להתייחס לבדיות הללו".
בשריר שבו קיבלתי את הזריקה - אבל בזה זה הסתכם.
יש כאלה שלא מרגישים גם את השני, אבל פשוט שתדעי שזה יכול לכאוב. (כמובן שזה לא שיקול שלא להתחסן).
[כמובן, מי שחושב שכולם משקרים בכוונה, וביל גייטס וכו'.. שום דבר לא יעזור. אבל למי שסתם מעיין בשכל ישר, או קצת חושש כמוך - יכול להועיל]
משרד הבריאות מפרסם הערב (מוצ"ש) את דיווח מועילוּת החיסון נגד נגיף הקורונה בישראל ע"י האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, כפי שהן עולות מהנתונים שנאספו בישראל עד לתאריך ה-13.2.21.
מועילות החיסון מודדת את הסיכון לחלות במחלה לאנשים שחוסנו בשתי מנות חיסון לעומת אנשים שלא חוסנו כלל. על פי הנתונים העדכניים ביותר- החיסון נמצא עם מועילות גבוהה מאוד נגד תחלואה, תחלואה קשה אשפוזים ותמותה.
מתוצאות הבדיקות נמצא כי כעבור 14 יום מקבלת מנת החיסון השנייה, ישנם 95.8% במניעת סך מקרי התחלואה, 98.0% במניעת מחלה עם חום ו/ או תסמינים נשימתיים ו-98.9% במניעת אשפוזים עקב קורונה.
בנוסף ישנם 99.2% במניעת תחלואה קשה עקב קורונה ו-98.9% במניעת תמותה עקב קורונה.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים
)
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך 
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן
).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד 
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,
זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.