כיוון שאבא שלי לא עלה, השנה התחלתי ישיבה גבוהה וראש הישיבה שלי אומר לעלות אז החלטתי לבדוק את הנושא והיו לנו כמה חבורות ושיעור על הנושא ובדקתי גם את דעת המתנגדים ומה עונים על זה, ובסופו של דבר החלטתי לעולת. (עליתי לפני יומיים פעם ראשונה ביחד עם הישיבה שלי).

אם אתם רוצים, יש כאן את השיעור של הרב אצלינו בישיבה שהעביר על הנושא של זיהוי מקום המקדש.

[רק אגיד שלגבי ספק כרת- יש כאן פסק פסיקה ועוד סבירות ממש גבוהה ומסורת איפה נמצא המקום, ובספק ספקא גם בדאורייתא מקלים]

השיעור: עליה להר הבית - הקושיות התשובות והמצווה - ישיבת הר ברכה

בהצלחה!

מוזמן לקרוא שם,

מצטט:

ספק במציאות

אחד העקרונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב במאמרו של הרב סילבצקי הוא שכל ספק במציאות אינו נידון כספק מאחר והוא עשוי להתברר בעתיד, ואינו נידון כלל כספק. כשם שברור שאדם יש לפני האדם חתיכה שהוא מסתפק אם היא חלב או שומן והוא יכול לברר זאת, גם אם יצטרף ספק נוסף לקולא, לא נאמר שיש כאן ספק ספקא ומותר לו לאכול את החתיכה, אלא נאמר לו לבדוק האם זה חלב או שומן. וגם אם בפועל לא ניתן לבדוק זאת, עצם העובדה שקיימת אפשרות תיאורתית לבדוק זאת מחשיבה ספק זה כמי שאינו.

אלא שכנגד זאת יש לטעון:

1. יש אומרים שכאשר חסרון הידיעה קשה לבירור – אין זה נחשב ל'ספק חסרון ידיעה' שאינו נחשב לספק. קל וחומר אם לא ניתן לבררו כלל[30].
2. יש אומרים שגם כאשר הספק ניתן לבירור, כאשר ישנו ספק ספיקא – אין חובה לברר הספק ואפשר לסמוך על הס"ס אף באיסור תורה[31].
3. גם למ"ד שספק שאינו ניתן לבירור נידון כספק, זה נאמר כאשר באמת יש חשש אמיתי לאיסור, אך כאשר כדי ליצור את חשש האיסור צריך לגבב מספר חומרות זו על זו, או להסתמך על דעה מחקרית שדחאוה רובם הגדול של החוקרים, בזה לכל הדעות אין אומרים שלא מתחשבים בספק במציאות.
4. מצאנו בכמה תחומים בתורה שספק במציאות כן נידון כספק. למשל, כאשר אחוז הנגיעות של שרצים במאכל מסוים נמוך ממיעוט המצוי, אין חובה לבודקו על אף שניתן לבדוק אם יש כאן תולעים או לא, הרי שדנים זאת כספק ומקילים במיעוט שאינו מצוי. וגם במיעוט המצוי החובה לבדוק היא מדברי חכמים ולא מהתורה, הרי שאנו כן מחשיבים זאת כספק אפילו שזה דבר שניתן להתברר. וכך אנו אומרים גם לעניין טרפות שאינן שכיחות, ועוד. ק"ו כאשר הדבר לא ניתן להתברר. ואם כן מסתבר שגם בנידון דידן, בו הדעת נוטה לשיטה המציבה את המקדש בראש הר המוריה הן מצד ההיגיון, הן מצד המציאות והן מצד המסורת, לא נאמר שהספק המציאותי הדחוק באשר להיתכנות היות המקדש בדרום הר הבית, יהפוך למרכזי כל כך עד שיאסור כניסה להר הבית לחלוטין.

הרב גורן, הרב רבינוביץ', הרב ליאור. עד כמה ניתן להעיז פנים?

ר' נשמה כללית, לא כל מח' מוכרעת ע"פ דעתך בענין. לפי איזה סדר קבעת את הרבנים הנ"ל? 

לא ברור למה אתה קורא "דעתך בענין" כשהבאתי את הרבנים האמורים, אתה רוצה אולי לשלוח להם מכתב נזיפה?

תראה, לגבי הרב רבינוביץ' זה קשה, אבל לרב גורן ולרב ליאור אפשר לתפוס שתי ציפרים במכה אחת - שניהם בהר הזיתים

לגבי הסדר: יאמר נא כבודו. אתה חושב שהרב אריאל הוא בר פלוגתא לרב גורן? שהרב יהודה קרויזר הוא בר פלוגתא לרב ליאור? אולי כדאי להיות קצת ישרים?

מאחר ואין לי דעה בעניין. אבל כן. בנושאים הללו הרב אריאל בהחלט בר-סמכא, ובהחלט בר פלוגתא לרבנים הנ"ל. 

בדיוק כמו, למשל, שר' ישראל לוינגר (אח של) הוא בר-סמכא בנושא טריפות וכו'. כמובן שאיני חולק על גדלותם של הרבנים הנ"ל, אך כידוע לכל מי שעבר את שיעור א', לכל רב יש את תחומי ההתמחות שלו, וגדלותם של הנ"ל הוא רוחב ידיעותיהם העצומות ברוב חלקי התורה. אך ודאי שבנושאים ספציפיים יש מומחים ייעודיים, והדברים מפורסמים ואני לא רואה טעם להתווכח עליהם.

נ.ב. תגובות ענייניות יתקבלו בברכה.   

טוב, אולי בגלל שאתה לא מכיר את המעורבים אזי אין לך מושג על רמתם של הרב גורן והרב ליאור בסוגיות אלו. לצערינו.

מלבד זאת, זה בכלל שטות לומר "בסוגיות אלו". התמחותו בנושאי מקדש לא משפיעה על סמכותו בהכרעה אם לחשוש לריב"ש או לא. זה שבמקרה זו שאלה לגבי הר הבית לא מזיז משהו לכך שהוא מומחה לענייני קרבנות וקטורת ושות'.

את כל המעורבים = מה בדיוק כל רב דימה או חשב בעניין. לצורך העניין, במקרה את עמדת הרב קרויזר בעניין אני דווקא במקרה כן מכיר. לגבי המושג שיש לי על רמתם של הרב גורן וכו' - לא חושב שיש לך מושג ירוק על מה אני יודע או לאו בנושא, ולא מפיך אנו חיים. עברתי לפני כמה שנים על הספר של הרב גורן בנושא, ואעפ"כ אני עומד בדעתי שהרב אריאל הוא בהחלט בר-פלוגתא בנושאים הנ"ל (ונ"ל שהבורות והזלזול כאן הם דווקא לא מנת חלקי).

כמובן, כפי שלצערי לא הובן, אני לא חולק על גדלותו של הרב ליאור, וכפי שהסברתי לעיל. למען האמת, אני דווקא אוחז בדעה שמרנית בנושאים כמו טבילת פנויות, אלא שציינתי כי גם דעת המתירים היא לגיטימית, גם אם אינני אוחז בדעתם כנראה. בניגוד להתנהלותך, אני לא רואה כל מח' בהלכה כמלחמת בני האור בבני החושך. בעיני, לא כל מי שדעתו איננה כדעתי אזי הוא קוצץ בן קוצץ שבא לקצץ בנטיעות. הבנה זו היא כנראה תוצר לוואי של חשיבה ילדותית המתקשה להכיל מורכבויות. לצערי, נראה שהמשך הויכוח יהיה מיותר. 

מה שכתבתי לגבי המושג שיש לך או אין לך - כתבתי במפורש בהתייחס לדבריך שאינך מכיר את המעורבים..

לעצם הטיעון לא התייחסת: איך היכרותו ועיסוקו שלה רב ליאור בשלל הלכות המקדש משפיעה על היותו בר פלוגתא לרב גורן בהלכות טבילת פנויות. סתם בגלל שזה פשוט רלוונטי לעליה להר? לא חכמה "לעמוד על דעתך" בלי לענות על הטענה.

כמובן שההקצנה שלך בתיאור עמדתי היא בכלל לא זלזול, בכלל.. רק מה, שנינו יודעים שזה לא "כל מח' בהלכה", יש מספיק מחלוקות הגיוניות וקבילות (לדוג': אם מותר לעלות להר...) הבעיה מתחילה כשמשוים גדול וקטן ועושים מכל דבר דעה לגיטימית(וכיצד מתיימרים לבנות את ירושלים ע"י הדבר שבעבורו נחרבה, זאת לא אבין)

וב"מחלוקת" הספיציפית הזו, מי שממנו אני יונק את ההתייחסות אליה כקיצוץ בנטיעות וחורבן - הוא הרב דב ליאור, המפורסם כידוע בחשיבתו הילדותית המתקשה להכיל מורכבויות...

לגבי הנק' הראשונה, אתה מתמם, ולשווא.

גבי הטיעון הספציפי של 'טבילת פנויה' - מניח שהתכוונת לרב אריאל. ובכן, זה בהחלט קשור לנידון דידן, מאחר ותורף טיעונו של הרב אריאל מתבסס על הבנתו ביחס להלכות נידה בענייני המקדש כפי שהוא מבאר בארוכה. מוזמן לקרוא. אני לגמרי נגד השוואת קטן גדול, אלא שבנידון דידן נראה שהסרגל שלך הפריז על המידה.

אני שמח שאתה טוען שהתיאור שלי מוקצן, הייתי מאוד עצוב אילו הייתי צודק. אלא שאני מתבסס על מה הודעותיך בכמה תחומים, ולוואי ואתבדה. 

הרב ליאור, כדרכם של גאונים, מזדעזע מהנ"ל וזוהי זכותו. כבר מצינו כגון דה אצל הגרע"י - האם אתה רוצה להשתמש גם במטבעות הלשון שהשתמש בהם הגרע"י? אני מקווה שלא. 

אני לא מתמם, באמת ובתמים זה מה שהבנתי ממך. תרצה תאמין לא תרצה לא תאמין.

ולמה שהבנתו בענייני מקדש תהיה רלוונטית? כי הוא גם מבין שהר הבית היינו הך? - הא גופיה מנלן?

אתה מתבסס על הודעותי - אותן אלו התופסות את עיניך, כמו לטעון שהברסלברס כולם ננחים...

זה לא רק "מזדעזע". הוא מביע את דעתו בצורה ברורה - ומסביר את היחס האמיתי לזה מבחינתו.

כי הדיון הוא אם הוא בר סמכא לחלוק.

ובכן, גם אם הוא בר סמכא לחלוק בענייני מקדש, הוא לא בר סמכא לחלוק בענייני טבילה, שאין להם שום קשר למקדש.

אלא אם כן את אומרת "כמוש הוא למד מקדש, הוא גם למד עירובין ושבת ונידה ובשר בחלב ותערובות", ואז הוצאת את כל הפאנצ' מהטענה של עצמכם וכרתת את הענף שעליו את יושבת

רק בעקבות מה שכתבת לי באישי אני מתאפק מלתת לך על הראש על הטיעון הנואל הזה.

כל אדם שטוען משהו - כנראה עיין קצת בדבר שעליו הוא טוען

אלא שעדיין - יש מי שראוי להיות בר פלוגתא ויש מי שלא

אז מה טענתם? שבנושא המקדש הוא כ"כ מומחה, שבזה ספציפית ראוי להיות בר פלוגתא על גדולי הפסוקים.

אז טענתי שלימדו הלכות המקדש לא הופכות אותו לבר סמכא בשאלת טבילת רווקות.

מה את עונה לי על זה? כמו שלמד את זה למד גם את זה... כלומר: ונהיה גדול הדור לנושא זה.

אמור מעתה לדברייך: כל שאלה שבה יביע הרב ישראל את דעתו - הוא יהיה ראוי לחלוק על כל ענקי הפוסקים..

את לא שמה לב לגיחוך?

לצורה המדהימה שכרתת את הענף שעליו ישבת בעצמך?

-הורדתי בעריכה ביטויים מיותרים-

כבודו ישים לב לשתי התגובות שמעל התגובה שאליה הגבת..

אני כתבתי שאני נמנע מלהטיח בה מה שאני חושב.

והיא כתבה "לך על זה".

עכשיו כבודו יסביר איך התגובה שלו קשורה:_____________

גם אם אתה חושב שזו ציניות.

התגובה ההיא היא התגובה שבעקבותיה (והאישי שאחריה) כתבתי שאני נמנע , ושעל זה היא ענתה כנ"ל.

אולי תמצא לעצמך שטעלע' אחר חוץ מלשמש עורך דין פרו בונו.

אני ממנה אותך לשלוחי להראות את השרשור למי שבאלך.

אולי אני לא מבין ציניות, אבל אתה לא מבין בכלל הבנת הנקרא.

כתבתי שלא התעלמתי - אלא הבנתי זאת ברצינות ולא בציניות גם אם אתה חושב שזו ציניות.

אבל אתה - כנראה גם לקרוא לא יודע. 

זה ש"הפסקת להעריך אותי" לא עושה לי את זה.

אני לא מי שאני כדי ש"יעריכו אותי", אלא כי אני רואה את זה כהדבר הנכון.

לא נח לך? געזונטרהייט.

מוטב אקרא שוטה כל ימי וכו'.

מעניין, אדם שכותב שהוא רוצה לעשות רצון ה' זה שיגעון גדלות?

אני מבין שיש בדבריך הודאת בעל דין שאתה בכלל לא מבקש לעשות רצון ה'?

אז כלך לך מד' אמותי, אתה בכל מקרה לא בר שיח אם ככה.

איך הוא נהיה גדול דור בהיתר טבילת רווקות?

רק בגלל זה שהנפקא מינה של זה הוא להתיר להם לעלות?

הוא לא בר פלוגתא על גדולי הדור. מוסכם.

בענייני המקדש, לדבריכם הוא כן.

איך היתר טבילת רווקות נהיה חלק מנושאי המקדש?

איזה תחום בתורה הוא למד כ"כ הרבה עד שהוא נהיה בר הכי לחלוק על פוסקי הדור?

ולא, זה שהוא החליט שמותר "כדי שתעלינה" לא הופך את זה לחלק מהלכות המקדש.

האם מותר לטבול - לא.

כמו שאם תהיה מחלוקת על כשרותה של מקווה מסויימת לא תגידי ש"אמנם לגבי לטבול בה אשה לבעלה - הרב אריאל לא יכול לחלוק על הפוסקים, אבל לגבי טבילה לצורך עליה - הוא כן."

כי מובן שזה שהטבילה היא "לצורך עליה", לא רלוונטית לכך שמי שמבין בהלכות עליה יפסוק על כשרותה של מקוה.

כך גם כשיש "מחלוקת" על היתר טבילה, זה שאת רוצה לטבול "לצורך עליה" לא מעמיד את הרב אריאל כבר הכי לחלוק בזה על גדולי הפוסקים.

יש ויכוח אם מותר לרווקות לטבול. איך זה קשור להלכות המקדש רק בגלל שזה הטריגר שלהן לטבול?

לאכול חזיר מותר לצורך עליה להר?

לחלל שבת מותר לצורך עליה להר?

אם דבר אסור. אז הוא אסור. ולא ניתן שמי ש"מבין בהלכות מקדש" יתיר אותו "לצורך מקדש".

זה מדהים שאתם מודים בפה מלא (!!!) שמדובר בנעיצת החץ לפני סימון המטרה, ושההכרעה ההלכתית מוכרעת בגלל הצורך שאליו אתם מכוונים.

לעזאזל, רב שמצהיר ככה על פסקיו, אני חושב שהרבנות אמורה לשלול לו את התעודה.

ולמה את לא מגיבה על עצם הענין?

לא ביזיתי אף ת"ח. אין מצוה לסלף את רמתו של רב, ושכל רב שנגיד עליו שהוא לא בדרגת הרב גורן יאמרו שזה "לבזות אותו". אל תעשי צחוק.

ובעיקר, כבוד ת"ח זה בראש ובראשונה לקבל את מרותם.

זה מדהים שאתם מודים בפה מלא (!!!) שמדובר בנעיצת החץ לפני סימון המטרה, ושההכרעה ההלכתית מוכרעת בגלל הצורך שאליו אתם מכוונים.

לעזאזל, רב שמצהיר ככה על פסקיו, אני חושב שהרבנות אמורה לשלול לו את התעודה.

זה כוון לנימוקייך. לא טענתי שאלו דבריו.

שמי שעוסק בהלכות הר הבית, כנראה עוסק גם בהלכות עליה להר הבית. ומי שמתעסק בנל כנראה עוסק גם בהלכות מי יכול לעלות.

אנסה להסביר בצורה יותר ברורה:

כל אדם שמביע עמדה - מביע אותה מתוך לימוד.

אלא שעם זאת - עם ישראל מכיר בהיררכיה, ולפיה לא כל לומד שווה למשנהו, יש גדולי תורה בעלי פרספקטיבה ומשקל רב ונרחב.

יש שטוענים, שמי ש"מומחה" לתחום מסויים - הוא כן בר פלוגתא על אותו נושא.

הדבר הזה עצמו לא פשוט, אבל גם אם נניח שכן.

צריך כעת להוכיח שהמבוקש "מומחה" לנושא המדובר.

זה שהוא למד - זה ברור. הרי הוא לא מדבר בלי ללמוד.

השאלה אם למסקנותיו, מלימודו, יש כובד משקל מתאים.

ובכן - אם לא מדובר בנושא שהוא מומחה בו, בכל רחבי הנושא, וכתפיו בו רחבות דיין,

אזי אין משמעות מספקת לעמדתו בשאלה. הגם שכמובן "למד".

שאם לא כן, גם כשתהיה שאלה על כשרות מקווה שבנות טבלו בו לפני העליה,

והוא יפסוק שהמקווה כשר

וכל הפוסקים יאמרו שהוא פסול

לא תאמרי "טוב, היות וזה בקשר עם העליה, הוא בדק את זה טוב וראוי לחלוק".

מקווה שכעת זה יותר מובהר.

לא אמרתי שכיוון שהוא עוסק בתחומים הוא נעשה בקי במה שקשור אליהם, אלא שכחלק מזה שהוא עוסק בהלכות מקדש הוא עוסק בנישה הזאת של טבילת רווקות.

עוד על נקודה זו בהמשך השרשור:

לגבי החלק הראשון - אולי כי עובדה שהיא לא למעשה כיום? - בית המדרש

הרב ישראל אריאל שליט"א

עוד רב גדול ומפורסם שלא אומר בפומבי בגלל הרבנות.

(וכמובן ששלמה המלך ורבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא ועוד)

א. שמעת בעצמך מהרב שמואל שהוא מתיר עליית רווקות?

ב. גם אם כן - את חושבת שהתגובה שלך "מה המקום לאסור" היא תגובה נורמלית במקרה כזה?

ג. עם כל הכבוד וההערצה. ויש, גם כבוד וגם הערצה. גם לרב שמואל וגם לרב אריאל. שניהם לא בקרסוליים של האוסרים. הרב שמואל הוא בר פלוגתא לרב גורן? הרב אריאל בר פלוגתא לרב רבינוביץ'? איבדנו את ההיררכיה?

שלמה המלך ושות' זה סתם דמגוגיה זולה, כמובן.  אני בטוח שאת מבינה זאת בעצמך.

כן

כן, ההוא שלי כשמישהו טוען (ובצורה מאוד מאוד חד כיוונית, מה ההיתר) שאסור לעשות משהו שידוע שעשו ושנועד לעשותו, השאלה האמיתית היא מתי התחילו לאסור ולא מתי התחילו להתיר.

באופן כללי? אולי לא. בעניין המקדש? יש סיכוי שכן, כן.

נכון, אבל יש מאחוריה טענה אמיתית- החידוש הוא האיסור, לא ההיתר.

אוקיי

זה לא משנה, אם יש כמות משמעותית של פוסקים, בהיסמך על ראשון (ראשון!!) שאוסרים - אי אפשר להגיד "מה המקום לאסור". זה סתם זלזול בדבר שגדול עלייך באיזה מליון מידות.

בענין המקדש? קראת קצת על עיסוקם של הרב גורן והרב ליאור בזה? זו הזיה לחשוב שהרבנים האמורים הם בסדר גודל שלהם. הזיה.

ומלבד זאת, כפי שכבר הגבתי לחמדת66 - זה בכלל שטות לומר "בסוגיות אלו". התמחותו בנושאי מקדש לא משפיעה על סמכותו בהכרעה אם לחשוש לריב"ש או לא. זה שבמקרה זו שאלה לגבי הר הבית לא מזיז משהו לכך שהוא מומחה לענייני קרבנות וקטורת ושות'. 

גם שלושת רבעי מהלכות נידה הן חידוש. אז מעכשיו נבוז להם ונגיד "שלמה המלך"?

יותר עדיף לומר שההיתר לדעתך הוא X...

סליחה על הזלזול, אבל הטריגר שלי היה הזלזול שנשמע ממך כלפי האיסור והאוסרים.

עוסק במה???? בהלכות ריב"ש?

איך זה שהוא עוסק בקרבנות-קטורת-צורת הבית-בגדי כהונה-וכו' וכו' וכו' הופך אותו ליותר מבין בהלכות טבילת פנויות??? סתם כי הרלוונטיות של השאלה היא לגבי הר הבית?

וההתנסחות לאורכה. אמנם בחלק מהדברים (ביינישם וכו', לדוג') טעיתי בהבנתך. ועל כך התנצלותי.

לא הבנתי

לא הבנתי את הטיעון. מה זה "את זה"? את איזה מקצוע בתורה הוא למד כל כך טוב עד שהוא בר פלוגתא לרבנים האמורים? 

אדם שמומחה מאוד לאיסור והיתר - הוא בר סמכא באיסור והיתר

אדם שמומחה מאוד לנידה - הוא בר סמכא בנידה

אדם שמומחה מאוד בעירובין - הוא בר סמכא בעירובין

מה הדבר שהרב אריאל מומחה מאוד בו שהופך אותו לבר סמכא לחלוק על ענקי הדור בעניין ההתייחסות לריב"ש?

אבל כבר התרגלתי שדבריי מוצאים מהקשרם, אז.

לא משנה.

את הנושאים האלו.

תשתדלי לשים לב מה אמרת במדוייק, לא להאשים ב"הוצאה מההקשר"...

כדי להתיר מה שמפורסם בכל ישראל לאסור צריך מקור,

או לפחות הכרעה של פוסקים מהשורה הראשונה.

לא של ת"ח חשוב שלמד את הסוגיה.

מבין שאת חולקת עליהם, וממילא מובן למה אין לך בעיה לעשות דבר שכל גדולי פוסקי דורנו אוסרים.

מבין שאצלך התורה שבע"פ הסתיימה אי שם בתקופת הראשונים.

או שאולי גם תקנות מוקדמות יותר לא מקובלות עלייך אם הנימוקים לא משכנעים אותך.

משום מה התעלמת מהכותרת של השרשור:

הרב שמואל אליהו: "אי אפשר לעלות להר הבית" - הר הבית

ומה שכתוב בתגובה שקישרת אליה זה בדיוק מה שכתבתי:

הרב שמואל לא עולה ולא מתיר לעלות. 

הוא לא לוקח אחריות הלכתית על הנושא הזה.

הוא מעודד עליה של כל מי שרבו מתיר לו.

לא משנה גבר או אישה נשואה או רווקה.

אני חושב שבמציאות כזו דעתו היא אפילו לא "דעת יחיד"... - בית המדרש

הוא לא עולה ולא מתיר לעלות. - בית המדרש

החל מהתגובה הזו ולאורך כל השרשור.

באמת שכבר נמאס מזה...

במחילת כבודך, אבל לכל הפחות עלייך להכיר את הסוגיה לפני שאת עושה מעשים ומכריזה הכרזות...

הסיבה היחידה לטבול היתה בשביל מעשים אסורים. וכן, גם הרב אריאל סובר שצריך לאסור טבילת רווקות שלא לצורך עליה להר אלא ל. ביינישים עמי הארץ מתחכמים היו בכל הדורות.

בהתחשב בזה שאני עולה, אפשר להניח שלמדתי את הסוגיא, גם אם נקודת המוצא והמסקנה שלי שונה קצת. אבל זה בסדר, באופן כללי אני מעדיפה שיניחו שלא למדתי, זה מקל על החיים במגוון דרכים.

הוא לא כותב שטבלו בשביל איסורים, אלא שגזר שלא לטבול כדי שלא יגיעו למעשים אסורים.

ואגב, דווקא פעילי ההר מאריכים תמיד להוכיח שבזמן הראשונים יהודים *כן* עלו להר. סו....

הרב גורן היה בייניש מתחכם? הרב רבינוביץ אולי? אם הם היו ביינישים מתחכמים - מה כבוד תורתך? פוסקת הדור?

אני יודע שאם את עולה אמור להיות סביר שלמדת - ובדיוק בגלל זה כתבתי מה שכתבתי. כי מי שלמדה את הסוגיה ושמעה קצת על הריב"ש, לא אמורה לטעון טענה כ"כ דבילית מהסוג "בבית ראשון"

(אלא אם כן היא למדה את הסוגיה אבל היסטוריה היא לא למדה, ואולי היא חושבת שהריב"ש היה לפני בית ראשון. גם אופציה)

"ביינישים מתחכמים".. שיעשו דבר כזה...

זה נהדר שאת רוצה להעביר מסר שהחידוש שמצריך מקור הוא האיסור, אבל כשהמקור קיים בדמות ראשון ועל פיו ענקי הדור האחרון - זה לא רלוונטי וקל וחומר שזו לא צורה. 

לטענה עצמה: אני מכיר את הב"י ואת הדיוק הנ"ל והדין ודברים סביב זאת. יתירה מכך, זה דיוק נהדר, ואף ליבי מאוד נוטה להסכים עימו. (נוטה, לא באופן ודאי, כי יש מה לענות עליו. אבל לא אכנס גכאן למה שיש לענות - מהטעם דלהלן)

אבל, וכאן האבל הגדול, אני יודע שעלי להכפיף את נטיית הגאון המופלג ליבי שליט"א להכרעת גדולי התורה זצ"ל ולהבדלחט"א שליט"א. ולא לעשות על פי דעתי הדלה בניגוד להוראותם.

מחמת כך, אף לא אתייחס להמשך דברייך, על אף שכמובן כבר הלכו בהן הנמושות ואפשר להתפלפל עד אין קץ. כי זה בדיוק העיקרון שאני עומד עליו - האם נשב ו"נוכיח"  ולפי זה נעשה מה בראש שלנו,  או שאנו מקבלים את ההיררכיה הרבנית וצורתו של עם ישראל, ומתכופפים להכרעת הפוסקים.

(אך מכל מקום אעיר דבר אחד על דרכך - שבהמשך ל"ראיה" מבית ראשון, את ממשיכה ומוכיחה מרש"י והרא"ש... גברתי: גם אם כן היינו מבצעים דיון בסברת עצמינו ומקורותינו, בניגוד להוראת הפוסקים - לכל הפחות היה עלינו לכבד את המעמד ולא להביא ראיות מגוחכות ממין זה. ראיה נגד גזירת הריב"ש יכולה להיות רק על ידי מקורות מאוחרים לריב"ש, לא על ידי קדומים לו. )

נכון שיש ראשונים אחרים - את זו שמכריעה ביניהם?

שוב: הויכוח נסוב כל הזמן על הציר הזה, אהאם את ממנה את עצמך לפוסקת של עצמך - או מתכופפת לפוסקים.

לגבי הרב שלך - אזי: אם אכן אחד מהמתירים הוא רבך המובהק, ואת הולכת כמותו - אכן לא עלייך תלונותי. האם כך הדבר?

כי אם לא, אז זה לא ש"את הולכת אחרי הרב שלך", אלא שהחלטת לעשות משהו, ומצאת לך אילן להיתלות בו. שלא כדין.

אז כן, יש ראשונים אחרים. ואני יכולה לא ללכת עפי השוע ועדיין לא להקרא חוטאת.

נו, אז מה הבעיה?

עכשיו אני מבין את העיקרון, כנראה באמת הויכוח מיותר.

אם את מאלו שחושבים שהם יותר חכמים מהשו"ע, אז בטח שאתם יותר חכמים מהרב ליאור..

יהיה מעניין לשים שלט על העולות להר - שהן משתייכות לאלו שיותר חכמים מהשו"ע. זה יעזור להסביר לעמ"י כמה צריך להתרחק מהתופעה הזו, גם לאלו שקשה להם להבין את החומרה שבלחלוק על פוסקי הדור.

ככה אנשים יפנימו שזה הולך יחד - אלו שחכמים יותר מהרב גורן והרב ליאור, הם אלו שיותר חכמים מהשו"ע.

מה מה הבעיה? את עושה את זה בגלל רבך המובהק או בגלל שלמדת? 

אשכנזים קיבלו עליהם אתה רמ"א נגד השו"ע, אה"נ.

ואני מציע לך שוב לדקדק בדברייך במקום להתלונן שהם מוצאים מהקשרם.

המשפט "לא ללכת לפי השו"ע" כשהוא אחרי משפט "יש ראשונים אחרים" נשמע לגמרי כמו מה שכתבתי ולא כמו "ללכת אחרי הרמ"א".

לא ללכת אחרי השו"ע אלא ללכת אחרי הרמ"א - זה ההלכה לאשכנזים.

לא ללכת אחרי ראשון שהוכרע אצל הפוסקים להלכה - זה נגד ההלכה.

הנקודה היא שעם כל הכבוד למרן פאר הדור הרב ישראל, הוא לא בכיוון של לחלוק על גדולי הפוסקים.

זה הכל.

מציאות של מחלוקת יש - בין מי שראויים לחלוק זה על זה. לא בין כל מי שרוצה להכניס ת'צמו בין ההרים.

כשטוענים לך כבר יומיים שהבעיה היא שהוא לא בר הכי לחלוק, ואת עונה "יש מציאות של מחלוקת בעולם", זה שוב שימוש בדמגוגיה זולה.

לא חרבה ירושלים אלא על שהשוו בה קטן וגדול.

את רוצה להחריב שוב?

בפעם הקרובה שתעלי, תזכרי את זה: את לא מקדמת את בנין המקדש, אלא מחריבה אותו. בכל פסיעה ופסיעה שלך בהר.

אני פשוט כפוף לגדולי הדור. זה הכל.

הם אלו שחלקו עליו, בתוקף ובזעם, וראו את מעשיו כחורבן.

ומפני כבודו אני לא אביא כאן צילום של דברים שכתב עליו מרן הגר"ש גורן ב"הצופה".

כמדומה שלא בחינם הרב ישראל לא מעז להתיר בפומבי וק"ו להוציא מכתב רבנים הפוך.

זה לא בגלל שהוא לא יודע להתבטא או נוהג להצניע את עמדותיו.

גם כך רוב גדולי הפוסקים מתנגדים לחלוטין לעליה להר גם לגברים והמתירים בדעת מיעוט.

המתירים עליית נשים - אפילו נשואות - הם מיעוט שבמיעוט.

המתירים לרווקות - כמאן דליתא כלל דמיא.

לא מתחילים להיות במשקל הלכתי שמאפשר לסמוך על דעתם.

ולגבי הרב שמואל אליהו -

הוא עצמו לא עולה להר ולא מורה לאחרים לעלות.

לכל היותר מעודד את עליית אלו שרבותיהם מתירים להם

(וכן, בכלל זה גם נשים - אפילו רווקות - שרבותיהם מתירים להן...).

בכל מקרה, הוא לא לוקח אחריות הלכתית על הנושא הזה ולא מתיר בעצמו עליה להר.

בלי טענות חדשות

מעולם לא פרסם היתר לעליה בשום צורה שהיא.

לכל היותר מעודד עליית מי שרבותיו מתירים.

מבין שלשאר הדברים שכתבתי אין לך תשובה. מעולה.

אם כך, ממילא אין טעם לדון בעמדת הרב שמואל...

אם כבר הגעת עד לשם... - בית המדרש

היו שם כמה טענות, אבל ממילא את מתעלמת מרוב הטענות שלי כאן...

כתבתי שהתערבת? - בית המדרש

הוכחתי כבר: הרב שמואל אליהו: "אי אפשר לעלות להר הבית" - הר הבית

ואם הוא לא מתיר בפומבי - ואפילו ההפך - הוא לא מוכן לקחת אחריות על הנעשה בהר.

את אומרת עכשיו "בלי קשר", אבל כל הזמן נשמע שזה הקשר.

אם היה לי כאן דיון עם מחלל שבת להבדיל, הייתי טוען שזה אסור, וזה לא סותר את העובדה שבפועל מתנהל דיון.

הייתי אמור להיבהל כאילו ולסגת אחור?

ההלכה אומרת שאסור. נקודה. סוף פסוק. התגובה שלך כמובן לא הוסיפה לי מידע שלא היה לפני כן.

הרב ישראל אומר שמותר? אז הוא טועה. אכן. ומחטיא, בשוגג כמובן.

הרב שמואל לא מביע דעה משל עצמו, כמו ש@אריאל יוסף הביא כאן.

ולספרדי שאוכל קטניות בכלל לא הבנתי מה הקשר.

לא, ניסיתי להבהיר עיקרון שנראה שאתה מתחמק ממנו.

אני לא מתחמק משום עיקרון. מי שמתחמק זו את.

את, שמתעקשת שהיות ו"יש מחלוקת" אז כל אחד ראוי לחלוק.

ואם בא לחצר"מ בישיבה תיכונית לחלוק על רשב"א - את חושבת שהוא יכול לעשות זאת כי "יש מחלוקת".

אני עניתי שוב ושוב ושוב, והסברתי את ההבדל בין מי שראוי להיות בר פלוגתא למי שלא ראוי. מגוחך לומר שאני "מתחמק" מזה.

את זו שחוץ מהסיסמא של מחלוקת לא טורחת להסביר איך רב או שניים מליגה ד' ומטה יכולים לחלוק על גדולי ופוסקי הדור.

זו הבעיה. 

את באמת חושבת שהוא בסדר גודל של הרב עובדיה?!

או של הרב ליאור?!

של מי בדיוק?!

להגיד על אדם את המקום האמיתי שלו זה לא ביזיון ת"ח

אני מאוד אוהב ומעריץ את הר"מ שלי בישיבה - ועם זאת לא אגיד שהוא מליגה א' או ב' או ג' של גדולי הדור. מותר להיות כנים.

ולא אמרתי שצריך לשלול *לו* את התעודה, אמרתי שצריך לשלול לרב שיודה שהוא משנה את ההלכה בגלל המטרות שלו. זה לא דבר שהוא אמר, אלא דבר שאת התיימרת להסביר בשמו. מי שביזה אותו היה בעצם את.

אתה הסקת את זה באורח כלשהו שאני לא מסוגלת להבין. אבל זה מסתמא השלב הבא אחרי לבזות תח ולזלזל בי, לחבר אותם.

וכעת את אומרת שגם את לא חושבת שהוא הם 

אז מה רצית ממני?

ויותר בשינון של מה שקראת או שמעת...

אז כדי להעלות קצת את רמת הדיון,

מצ"ב מאמר המבאר את תקנת הריב"ש,

בהסכמת הרב ליאור שליט"א:

https://a7.org/?file=20180201161148.pdf

במחילה, אחרי שהרב גורן והרב ליאור -

שהם גדולי המתירים לעלות להר, ואף רב לא היה מעז להתיר אם הם לא היו מתירים -

הכריעו שתקנת הריב"ש תקפה לעניין הר הבית, לא מבין מי מעז לחלוק עליהם.

כמו כל הכרעה בשאלה הלכתית מתחדשת, גדולי הפוסקים נדרשו לה ופסקו הלכה.

זו גם תמימות: ברגע ששהותרה טבילת רווקות - ולו לשם עליה להר -

ה"דוסה" ביותר תטבול רק בשביל הר הבית,

הפחות דוסה תטבול *גם* בשביל הר הבית,

והפחות דוסה תטבול *לא* בשביל הר הבית.

ממילא בטלה לחלוטין תקנת הריב"ש,

ולכן אין שום מקום להתיר כיום לרווקותך לטבול.

ובנוגע לטענה שטבילת רווקות ועלייתן להר

מקדמת את דרישת המקדש והגאולה,

הרי שהגמרא ביומא (יט, ב) מוכיחה אחרת.

על המשנה האומרת שבליל יום כיפור "מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה",

מספרת הגמרא:

"אף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין.

אמר אביי ואיתימא ר"נ בר יצחק תרגומא נהרדעא

דא"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא

אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא

ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא".

תרגום:

גם מחוץ לירושלים היו נעורים בליל כיפור כל הלילה זכר למקדש, אלא שהיו חוטאים.

אמר אביי ואולי ר"נ בר יצחק: הכוונה לנהרדעא,

שאמר אליהו הנביא לרב יהודה אחיו של רב סלא החסיד:

'אומרים אתם מדוע לא בא משיח? והרי עכשיו יום כיפור ונבעלו כמה בתולות בנהרדעא'.

נמצאנו למדים, שהטבילה המותרת בנהרדעא (בערב יום כיפור ובטרם הריב"ש)

לצד הרצון לדרוש לציון ולעשות זכר למקדש - הרחיקו את הגאולה.

כי אי אפשר לחלוק בלי שידעו על מה אתה חולק.

כמו כל דיון בין שיטות שונות בהלכה. - בית המדרש

אם קיבלת תשובה - קיבלת תשובה. תפסיקי למחזר טענות.

אם הייתם רוצים לדון רק ביניכם, לא הייתם עושים את זה כאן.

אם אתם דנים כאן, קחו בחשבון שיהיו שיתערבו.

קודם גם טענת שלא הבנתי, אבל גם נשמה כללית שאליו כתבת הבין כמוני.

גם אני הבנתי כמו אריאל... - בית המדרש

אולי הבעיה היא לא אצלי?

בכל מקרה, אני לא זוכר איזו טענה שטענת אלי ולא הגבתי עליה. מוזמנת לשים קישור.

בינתיים יש כאן כמה וכמה טענות שאני כתבתי לך והתעלמת מהן...

הוא בר הכי לחלוק. זה בדיוק ההבדל: לא כל אנפין שווים. - בית המדרש

נכון. - בית המדרש

לגבי החלק הראשון - אולי כי עובדה שהיא לא למעשה כיום? - בית המדרש

כל מי שלמד נושא ביסודיות הוא אחד מגדולי הפוסקים באותו נושא? - בית המדרש

הוא פורך את מה שאמרת וממילא אין למה שאמרת שום תוקף. - בית המדרש

מה הוא יעשה שיש כאלו שכם מזכירים את זה כטענה, ומסלפים?

אין ברירה, דע מה שתשיב.

גם מספר הכוזרי את מקבל לגיטימיות לנצרות והאיסלאם?

בדיוק, אבל בדיוק, כמו המאמר האמור. 

לוידע מה זה "הבנה לגיטימית". לנהוג כך זה נגד ההלכה ולא לגיטימי. 

א. על מורא מקדש אכן יש פירכות לדבריהם. כאן לא פרכת כלום.

ב. להוכיח מזה שהוא הביא את זה שזה לגיטימי - זה בדיוק כמו להביא מהכוזרי ראיה שהנצרות לגיטימית (וכן, כמו להביא ממורא מקדש שהעליה לגיטימית..)

הוא לא "הביא טיעונים אחרים", אלא הפריך. הוא הוכיח שהטיעונים של המתירים הם שטות והבל ורעות רוח, ואין בהם שום משקל ותוכן. 

ככה זה יותר ברור?

מקווה שכל פוסק שמכריע בדעה מסוימת ודוחה אחרת מברר לפני כן אם השתכנעת מטיעוניו.

אני עוד יותר מקווה, שאם לא השתכנעת את לא עושה לפי מה שאת מבינה, אלא לפי ההוראה המקובלת.

השורה התחתונה היא שכל גדולי הפוסקים המתירים עליה להר הכריעו כך.

הם כנראה חשבו שהטענות לאסור משכנעות יותר מה"טענות" להתיר.

אבל ייתכן שפספסתי נקודה או שתיים.

ועדיין הנק' העקרונית שכתבתי רלוונטית.

בהתאם לנושא השיח

זה היה ככה:

א. הביאו את דבריו

ב. טענת שיש שם גם את החלק הראשון - משמע לגיטימי

ג. אמרתי שענה על זה, ואם לא נתייחס לתשובה נגיד שיש לגיטיימות לנצרות בעקבות הכוזרי

ד. ענית "אבל זה לא משכנע"

ההבנה האוטומטית בדברייך - זה שלא השתכנעת ממה שהוא דחה. ולפי זה גם אני הגבתי לך.

אם התכוונת שהנצרות בכוזרי לא משכנעת - אז זה לא קשור בכלל לדיון. כי לא דנו על מה שמכנע, אלא על קבלת לגיטימציה לטענה. 

לזה את קוראת "ללמוד"??

זה לא ש"זה החלק ובהמשך הוא חולק"

אלא שהוא מצטט אותכם, ופורך.

את לא יכולה לומר "הנה הוא ציטט, אני מקבלת את זה ולא את הפירכה"..

מזכיר את זה שאחרי שסמוטריץ אמר "בממשלה בלי החרדים נרוויח כך וכך, אבל לא נעשה זאת בגלל כך וכך" ואז כלי התקשורת החרדים הציגו את זה כאילו הוא מכוון לממשלה בלי חרדים.

גם הם כנראה אמרו "את ההתחלה אני מקבל, את הסוף לא"...

אחרת על מה הוא חולק בדיוק?

ותמיד יש דעה שמתקבלת להלכה ודעה שנדחית.

בדיוק כמו בשאלה הזו.

כל גדולי הפוסקים המתירים עלייה להר נדרשו לשאלה והכריעו חד משמעית.

בעם ישראל ברור בכל דור מי הם גדולי הפוסקים.

לכולם ברור שהשנים שהזכרת לא ביניהם.

אף אחד לא מבקש פונה אליהם כדי לפסוק למעשה בשאלות חמורות בכל חלקי התורה.

לכל היותר, פונים לרב ישראל לשמוע את עמדתו בעניינים בלתי מעשיים לחלוטין שהם הלכתא למשיחא.

אף אחד לא פונה אליו בשאלות בהן פונים, למשל, לאחיו הרב יעקב שליט"א

והוא לא הוציא שום שו"ת בשום נושא הלכתי כמותו. זה בדיוק ההבדל.

וכאמור, גם בשאלות הללו הוא אפילו לא פוסק שום דבר למעשה.

לכל היותר מחווה דעתו בנושאים תאורטיים.

אף אחד לא פונה אליו בפסיקות למעשה בשאלות מתחדשות בשום נושא בעולם.

ב. גדלות של פוסק נקבעת לפי ידיעותיו בכל מרחבי התורה. לא בנושא מסוים.

עצם העבודה שהוא בקיא *רק* בנושא מסוים היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהוא *לא* מגדולי הפוסקים.

ג. אגב בנו - הוא דווקא חולק על אביו בנושא טבילת רווקות...

או שפספסתי משהו? מכירה מישהו שמקיים אותה?

לגבי החלק השני - אין שום חיה כזו. "גדול פוסקים" הוא גדול בכל חלקי שו"ע.

אחרת הוא לא "גדול פוסקים". זו בדיוק ההגדרה.

בנושא הזה הוא לכל היותר "מומחה",

וגם בזה הוא לא פוסק שום דבר למעשה כי הנושא לא מעשי כרגע, כאמור.

מבין שעל החלק השני אין לך תשובה.

כמו כל דעה בבית המדרש שמופרכת ע"י בעל דעה אחרת.

ככה בדיוק מכריעים בשאלות הלכתיות.

אחרת לא היתה שום הכרעה בשום נושא.

אם תקרא את העניין הזה

פסק דין האח והאחות – ויקיפדיה (wikipedia.org)

כתוב שם (התגובות לפסיקה) שבעקבות כך רבנים גדולים לכולי עלמא אמרו שלא אפשר לסמוך על הפסיקות שלו

אני מכיר כמובן את פרשת האח והאחות..

זה שבפשקוויל כתוב שהוא לא רב לא אומר כלום. סלח לי.

גם על הרב קוק כתבו פשקווילים

וגם על החזון איש.

(בכל מקרה, העולים להר הבית ממש לא מתיימרים להזדהות עם הפשקווילים ההם או עמדות כותביהם, אז פליז..)

לא יודע. 

שמע, מה שקובע זה מי שכתב, לא אם זה כתוב על חתיכת נייר או עור של צבי 

רק ציינתי שאם הם אמרו את זה, אז הוא אכן שנוי במחלוקת..

(ורק אומר, זה שחלקו על מישהו אחר והוא יצא זכאי לא מוכיח על כל מי שחולקים עליו)

לדוגמה - על אחד אני יודע בוודאות שהתבטא אחר כך בהיפוך - הגרש"ז אויירבך.

היחידים שכנראה באמת התכוונו לזה, היו הרב שך והסטייפלר. ושניהם לא הכירו לא את הרב גורן ולא את התיק.

ובוודאי שאינם בעלי משמעות יותר מהאדמו"ר מסאטמר ור' אלחנן וסרמן שאמרו על הרב זצ"ל שהוא כופר ועוכר ישראל ורשע מרושע כהמן.

ואיך אתה יודע שהם לא הכירו את המקרה?  

כעסו עליו, בצדק, על צורת ההתנהלות שלו. וראו בזה פריצת גדר שעוללה להביא להתמוטטות עצמאות ההלכה. ולכן ממש "השתוללו" במאבק נגד זה.

הם לא הכירו כי התיק היה חסוי. והרב שך עצמו אמר ש"לפי מה שאמרו לי בזה כל הפסק הוא ליצנות"

זה מעיד עליו ולא על הרב

במקומך לא הייתי נכנס לפינה הזאת.  וגם אני כמובן לא מעוניין להיכנס לדיון כזה

אבל כשראיתי כמה תגובות יש נזכרתי שהתווכחתי על זה מספיק פעמים...

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!