לא מצאתי שם נקודה קשורה. נסה להביא ציטוט לעניין.

זו תשובה טובה. על טענה זו ניתן לומר שמסקנת הגמרא דקרייתא זו הלילא, וא"כ אמרינן הלל. ולמה? כמדומני שהגרע"י כותב שהעניין שלא העזו הגויים להרוג בישראל ולא נפגע יהודי אחד – נס יש בדבר.

 באמת מה שהביא הגרע"י מן הירושלמי שהיציאה היא רק תחילת גאולתם ואמרו שירה רק בסוף – א"כ למה אנו אומרים הלל ביום הראשון, שאז הייתה רק תחילת גאולתם, ולא אמרינן הלל שלם בשביעי של פסח שהוא סוף גאולתם? [יכול לתרץ שכיוון שהשתא ידיענן שנגמרה גאולתם יכולים אנו לשיר ביום הראשון, ובשביעי לחוש לאומרים שלא לברך מחמת הטענה על המלאכים (ומ"מ אמרינן שירת הים עצמה, שיש בה הלל והיא גופא שירה)]. ובסתם עולה כאן שאלה על הקושיא מצד הטענה על המלאכים, שהלא ישראל כן אמרו שירה, ולא עוד אלא שמשה עצמו פתח בה!

מ"מ זו ההגדרה ההלכתית של המהרי"ץ חיות, אין עליו חולק [לפחות ממה שאני ראיתי] (ועוד הוכיח שם כנ"ל).

לעניין הגאולה - מי מרבני הדור (על גווניהם, או רבני ישראל לדורותיהם בכללם) שאתה מכיר אומר שאנחנו עתה בגאולה ממש ולא רק בהתחלתה?

לפי המהר"ל והראי"ה קוק (סוף אורות ישראל ותחיתו) גאולת מצרים לא נשלמה עד (סוף) הגאולה האחרונה..

אבל הגמ' אומרת שצרה שניצלו ממנה. אם ילד בן 4 בא להרביץ לך, אתה עושה פו והוא התפזר, זה נקרא שניצלת לא בדרך של נס גלוי?

א. זו מחלוקת אחרונים. אנחנו מחמירים ביסוד הגדול של ההודאה ואחרים מקלים בספק ברכות. המחלוקת היא האם מברכים על כל נס של הצלה או רק על נס שרוב בו מתים או יוצא מגדר הטבע.

ב. פורים יוכיח, בדומה לפסיקת הרמב"ם שסיבת חוסר ההלל היא משום שאנו קוראים מגילה, כך גם אצלנו. שעל אף שאין הגאולה שלימה לחלוטין כימי מרדכי ואסתר, ועל אף שלכאורה הנס הינו אנושי כאז עד כדי אי הזכרת שמו יתברך, עדיין הלל נאמר (ע"י המגילה או של ממש).

והעיקר, איננו מברכים הלל על ניצחון במלחמה לבד. אנו מברכים על הצלה מעל גדר הטבע והצלה ממקרים של רוב מתים ל"ע במחנות, מכמעט מחיקה טוטלית של עמ"י למדינה של ממש בארצנו הכוללת תקומה מופלאה מעל הטבע של קיבוץ גלויות ניסי עם צירוף של ניסים עצומים ורבים על פני תקופה שכזו עד שאנו כמעט ומורגלים אליהם. חזרה ארצה וקיבוץ כשלעצמם הם מעל גדר הטבע, הרי רוב או אולי כל אומות שיצאו לגלות והתערבבו לא מתקיימות יותר ובטח שלא שבות לארצם.

וצריך להאריך.

מה הם המקורות?

המחלוקת המקורית להבנתי היא על כלל ישראל או לא. אך כתבתי את זו שלענינינו.

זו לא מחלוקת ישירה כך שאין פה סדר מסוים, אבל אביא מקור מכל צד :

א. פסחים קיז א -

"וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".

ב. רבינו יונה ברכות ח א -

"שבשעה שהיה לכל ישראל צרה, והיה הקב"ה עושה עמהם נס, היו עושים יום טוב והיו אומרים הלל". והמקור עליו שאלת יוכיח, "אלא הטעם משום שנס זה אינו יוצא מגדר הטבע, שאין אומרים הלל על נסים נסתרים אשר הקדוש ברוך הוא עושה עמנו בכל עת", בעוד שמקורות אחרים דווקא סוברים שזו דייקא ההוכחה לכך שכן, מכיוון שיום ראשון של חנוכה על המלחמה.

זה רק אחד מן עשרות התירוצים על שאלת למה חוגגים ח' ימים.

מלבד כל זאת, במחילה מכת"ר, לא זכיתי להבין דבריו, אשמח אם יפרש יותר. באמת, הדבר חשוב לי, אני רוצה להגיע לבירור אמיתי ותכליתי של הסוגיה.. ברובד ההלכה נטו.

זו חלק מן המחלוקת. לא באתי להוכיח מי הנכון אלא להביאה כמו שהיא.

ברובד ההלכתי, הפסקה השניה בתגובה הראשונה היא העיקרית.

אכן איננו מברכים אך על הניצחון. אנו מברכים על הצלת עמ"י מהנאצים ימ"ש, על קיבוץ ניסי ותקומה יוצאת מגדר הטבע וכל שאר ניסים ונפלאות להם זכינו. תשאל על איזה תנאי הלכתי אנו מברכים? אומר על הצלה ניסית או על המלחמה. אך זהו דבר פשוט.

כיצד אמר פעם ר' משה פיינשטיין כששאלוהו על דבר שאינני זוכר? מותר, ועכשיו אלך לבדוק מדוע. כלל לא כדרך, אך כאשר פשוט שזו נס מהגדולים שבעולם, החיפוש הינו הפוך. אם נמצא אחרת כמובן שלא נברך, לא זה המצב.

אשמח לכמובן לדיוק בסיפור..

בניגוד ללדעת רוב הציבור, ההלל לא נאמר על הקמת המדינה, עד כמה שזה אירוע משמח, הוא לא סיבה וחלק מתקנת הנביאים לומר הלל על התשועה. ההלל נתקן על נצחון מלחמת העצמאות בניסי ניסים גלויים ממש.

מוזמנים לעיין במאמרו של מתקן התקנה לומר הלל ביום העצמאות, מרן הרב גורן זצ"ל, "יום העצמאות לאור ההלכה" (תורת המועדים עמ' 610)

על ששת הימים יש לנו שמחה עצומה וביום כיפור גם הייתה הרבה סייעתא דשמייא, אבל היה לנו צבא, אסטרטגיה, זה היה לגמרי בדרך הטבע. יד ה' וסייעתא דשמיא והכל, ברור, אבל זה לא נס. זה שלא שבדרך הטבע היינו אמורים להיות מושמדים ובסכנת מוות וכליון ברורה ומוחשית ואיכשהו יצאנו מזה. במלחמת השחרור כן היה מצב כזה. על כך יש לומר הלל. על ששת הימים גם יש כמובן לשמוח ולהודות לקב"ה, אבל הדרך הספציפית של אמירת הלל בברכה - לא נתקנה למקרים כאלו, מה לעשות.

יש דין מפורש שאפילו אם יש מניין יהודים בארץ הם חשובים ככלל ישראל, על אחת כמה וכמה שהיו שישים ריבוא בארץ בזמן המלחמה (וזה אם נעזוב את ההשלכות העקיפות גם על חיי היהודים בחו"ל שהיו קשים הרבה יותר לולי הניצחון הזה, אבל נעזוב את זה כפי שאמרתי). וודאי שאמירת ההלל היא אחרי שהמלחמה נגמרה, אבל היא לדורות, כמו חנוכה, והלל על ניצחון ניסי במלחמה אפשר קלבוע או ביום תחילתה (ה' באייר) או ביום סיומה (איפשהו סביב חתימת הסכמי שביתת הנשק), הרב גורן קבע את זה על יום תחילתה. לגבי הר"ן - הנס פה הוא ממש ממש לא רק מעטים מול רבים, שהרי זה היה גם בשאר המלחמות. שים לב שאת הנקודה הזו בכלל לא תיארתי קודם בתיאור ההבדל בין תש"ח לתשכ"ז ותשל"ד, אלא רמת כשירות הכוחות, אם יש כוחות בכלל שמוגדרים כצבא, מאומנים, עם אסטרטגיה וטקטיקה וכו'. הכמות המספרית של החיילים היא אספקט ממש קטן.

ובכלל - טוב יעשה כבודו לו יעיין במאמרו של הרב גורן זצוק"ל, שם ימצא תשובות לכל תהיותיו, גם כאלו שלא העלה בדעתו (גילוי נאות: אני הקטן עוד לא למדתי את כל המאמר). במחילה אם יצאתי מעט תקיף מדי, לא לכך נתכוונתי! את והב בסופה.

שבת שלום מכובדי!

חידוש יפה אך כל דבריו עד כאן צריכים מקור מן הראשונים מפורש או באחרונים, שכן מקורותיו של הגרע"י מפורשים.

@מישהו כל שהוא, @חסדי הים - אשמח אם תגיבו על תגובותי לכם.

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר

כשהרב אריה לוין קטף עלה מהעץ, בטענה שהוא הורג את החיוניות האלוקית בבריאה, האם זה אומר שהרב קוק טען שמי שכורת עץ משמיד תודעה של צמח?

לא.

כנ"ל לא מחייב ש"נטילת חיים של בהמה" הכוונה השמדת תודעתה (לא מאחר שאין לה תודעה כמו צמח, אלא מאחר שכנראה תודעתה מתקיימת אחרי מותה)

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.

אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.

אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.

זה יפחית רק בעשר אחוז את צריכת הבשר.

אבל אם כל הצמחונים יתאגדו ויידרשו מהחברות בשר בר קיימא וייקנו זאת גם במחיר יקר יותר, לחברות יהיה אינטרס ליצר זאת. ואז עוד הרבה קרניבורים יצטרפו לדרישה הזאת לפי האופנה שתגדל.

כיום תופעת הצמחונות רק משמרת את תעשיית הבשר באותם דפוסים ישנים. כי הצמחונים במילא לא צרכנים שלה.

לגבי כמות האנושות - הפתרון הוא כמובן בבשר מהונדס. אבל זה לא קשור למצב בימינו אלא רק כשהפתרון יצא לפועל. עם או בלי הצמחונים

אין דבר כזה בנמצא בשר לצריכה חופשית שהוא בר קיימא, אתה מדבר על הר זהב דמיוני ומעוות מציאות בהפצת שקרים הזויים.
האמת היא שאו שהאנושות תהיה צמחונית, או שיהיה משק חי מעשה אדם, וכל השאלה היא מה האינטרס הקיומי מבחינת תוצרים וזיהום ועתיד אנושי נעים ולא דיסטופי. האם משק חי מעשה אדם הוא זיהום קטסטרופי או תוצר הניתן לניהול בר קיימא. הבהרתי שלמיטב הבנתי לא, מטעמי הכלכלה החופשית ואף מרקנטיליזם אלמנטרי. אפילו אילו היה בנמצא פי 100 "בשר בר קיימא" לצריכה חופשית ממה שיש עכשיו, זה לא היה מדגדג את דרישת הבשר האנושית.
משאיר לקורא לשפוט.

הגאולה לא צריכה להיות רגרסיה של צורת החיים האנושית, וגם לא צריכה להיות פגיעה בעולם.

היא פשוט "וכבשוה": שימוש בשכל האנושי כדי להשתמש באופן הטוב ביותר בעולם.

בשר מהונדס נשמע כמו פיתרון נאה. אמנם הוא עוד בחיתוליו, אבל נשמע מבטיח. וגם אם לא לנו ברמה ההלכתית (אין לדעת מה ההלכה תוכל לומר בנדון), הרי שלמעט עם ישראל כל היתר יוכלו לעבור לבשר מתורבת.

שאולי אפילו תפרוץ את המגבלה בשימוש ב4 הנוקלאוטודים המוכרים בדנ"א ותוכל ליצור רצפים כימיים אחרים בדנ"א יחד עם שינוי מהותי באורגניזמים ואולי אף גילוי חלקיקי יסודחדשים בפיסיקה שתוכל ליצור כמיה חדשה,

אולי אפילו נוכל לייצר עצים (או אורגניזם פותוסינטזי אוטוטרופי אחר) שמצמיחים עליהם בשר. לא מספיק מבין בזה, אבל זה כנראה יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית מייצור בשר על ידי ריבוי תאים. מאחר שלא צריך לתחזק עלות של אספקת סוכרים נוטריינטים ואחזקה שוטפת של התהליך שמצריך ריבוי תאים מתועש.

ואולי "עתידה ארץ ישראל שתמציח לחמניות וכלי מילת" יהיה כפשוטו בעזרת המדע

50 שנה תהיה צמחונית. הגיוני יותר שיצליחו לייצר בשר מהונדס בכמויות אדירות עוד לפני שהאנושות תהיה צמחונית.

מה שדיברתי זה מה לעשות בדורינו כדי לתקן כמה שיותר את תעשיית הבשר.

מה שצריך לעשות זה התאגדות של הצמחונים שיידרשו "בשר חופש" כמו ביצי חופש. לא עוד תוספת צמחונים, שבמילא תגרום לרוב האנשים להשאר קרניבורים.

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

שמוסכם שיש דברים בהכשר בית יוסף שאסור לאכול...??

זו נקודת הנחה לא נכונה. זה בד"צ אחרי הכל.

תדייק בניסוח אולי.

אינני מכיר את הסגנונות של הרבנים שכתבת, אבל אני ממליץ בחום על שיעורי הרב פרנקו.

זכיתי ללמוד מהם את הנ"ך כשלש פעמים, ואני ממשיך שוב ושוב (בקצב של שני פרקים ליום, כך שכל שנה מסיימים את כל הנ"ך).

אני שומע את השיעורים הקצרים - 7-10 דקות לפרק - ומאוד נהנה.

יש לו גם שיעורים ארוכים - כשעה לפרק - אבל לא על כל התנ"ך.

חפשו בגוגל "הרב מוטי פרנקו", או באתר של ישיבת הגולן.

יש גם בספוטיפיי וכדו'.

או אם תרצו - תיקיית דרייב עם כל הסדרה:

התנ"ך היומי - הרב מוטי פרנקו, ישיבת הגולן – Google Drive

(יש רק חיסרון אחד בתיקיה הזאת - שהקבצים הם MP4 במקום MP3. אם מישהו ירים את הכפפה להמיר את הכל ולהעלות לדרייב - תבוא עליו ברכה)

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...