שכמובן גם לגבר וגם לאישה יכולות להיות שתי התכונות הללו בעוצמות שונות, הן הנתינה והן הקבלה...
ברמה היותר רוחנית-תיאורטית נראה שיש עניין שאכן הגבר הוא המשפיע יותר והאישה היא המקבלת יותר,
בפועל, ובחיי הנישואין בפרט, שני בני הזוג צריכים ללמוד גם את אומנות הנתינה וגם את אומנות הקבלה כי שתיהן חשובות מאוד מאוד ומשפיעות ישירות לטובה על הקשר הזוגי כאשר נהיים יותר ויותר "ספצים" ומשודרגים בשתי האומנויות הללו...
משהו נוסף וידוע בעניין הנתינה, הוא התפתחות האהבה לשני/ה בעקבותיה, וככל שיותר נותנים - כך גם יותר אוהבים.
ובעניין הקבלה - אישה (גם איש, אבל נראה שבמיוחד אישה) שיודעת לקבל, בעצם משפיעה פעמיים טוב בעצם הקבלה שלה:
גם מאפשרת לגבר להיות בתפקיד הנותן, וכידוע אין משהו משמח ומספק יותר מלהעניק למישהו אחר - לכן כאשר אני מקבלת - אני בעצם מעניקה ונותנת בעצמי לנותן את המתנה הכי גדולה שאפשר לתת - יכולת הנתינה, היכולת לדעת ששימחת מישהו אחר.
וגם כאשר אישה מקבלת את בעלה כמו שהוא - על כל המכלול שבו, יש בעצם הקבלה *הזו* שלה אותו עניין גדול מאוד מאוד שמשפיע על הגבר לטובה גורם לו בעצם ההוויה הזו להיות יותר.
יותר בכל דבר
וכמובן שגם יותר משפיע...
האמונה הזו, מבפנים, של האישה באיש שלה, יש לה יסוד עמוק שממש משפיע ישירות טוב וגודל על האיש עצמו ועל פעולותיו, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
ואיש שמוציא את כוחותיו המלאים מן הכוח אל הפועל, כמובן שגורם בכך ברכה להרבה מאוד מעגלים סביבו,
ויכולת הנתינה שלו, ההשפעה שלו משתכללת וגדלה ובכוחו באמת להשפיע טוב אינסופי על אשתו ועל העולם כולו...
ואת עצם האמונה הזו בכוחותיו - יש בכוח האישה ובזכות הקבלה שלה הן בפועל קבלה ממנו, והן קבלה מהותית שלו כפי שהוא - להגדיל עוד ועוד את האדם עצמו ממש.
(זה על קצה המזלג מה שעלה לי,
לצערי לא מגיעה כרגע לפירוט יותר נרחב מפאת קוצר הזמן

)