אתמול (ג'), עסק שיעורו היומי של הגרי"ש אלישיב בנושא איסור הכניסה לבתי מינות ועבודה זרה. במסגרת הסוגיה התלמודית הנלמדת בעיון, הרחיב הגרי"ש לבאר על ההשלכות הנובעות מהאיסור, וציטט את דברי הגמרא, האומרת שבכדי להשיב למחרפי דבר ה' מנה אחת אפיים ולהתנצח עם האפיקורסים - מותר, במצבים מסוימים, להיכנס לבתי משפט המתנהלים כערכאות של גויים.
אחד ממשתתפי השיעור הקבועים, ביקש להקיש זאת לסוגיית הייצוג החרדי בכנסת - דבר שמעולם לא נתפס כלכתחילה בראייתם של מנהיגי היהדות החרדית.
• השואל: "האם ניתן להשליך מכך כלימוד לדורות? הרי גם חברי הכנסת החרדיים נכנסים לכנסת, שהוא בית מינות. הם באים להתנצח עימם, ולהוכיח אותם על כך שהם פועלים נגד התורה".
• הגרי"ש: "מדברים פה על בתי משפט"...
• השואל: "גם בכנסת ישנם מינים ההולכים ופועלים נגד התורה. הח"כים נכנסים לשם למרות זאת, בכדי להתנצח איתם ולהילחם בחוקים שלהם.
• הגרי"ש: "הם הועילו משהו בנושא"?
• השואל: הם מנסים להועיל.
• הגרי"ש (בתנועת ביטול): "אז שיישבו בבית. שינסו להועיל שם".
הפסיקה ההלכתית הזו, שנשמעה מפורשות מפיו של עמוד ההלכה שבדור אגב שיעור מעמיק בנושא, ממוטטת לכאורה את התשתית ההלכתית שעליה מבוסס ההיתר החרדי עתיק היומין לכהן כחברי כנסת, בכדי להציל את מה שניתן.
כעת, ממרחק של חמישים שנה, קובע הגרי"ש אלישיב כי ההישגים הללו אינם מצדיקים את הבעיה ההלכתית החמורה הכרוכה בכניסה לבית מינות שכזה.
האמירה הדרמטית, עשתה לה כנפיים בתוך זמן קצר וגררה הדים נרחבים וקריאות הפתעה רבים. חברי כנסת התקשרו בכדי לאמת את הדברים, ואף ביקשו למנוע את פרסומם.
האם זוהי אכן דעתו הנחרצת של הגרי"ש אלישיב שאותה הוא מתכוון להשמיע בפני חברי הכנסת של 'דגל התורה'? או שמא מדובר באמירה עקרונית שנאמרה בעיצומו של שיעור תורני סוער, מבלי להתכוון למשמעות המעשית והמיידית העולה מהדברים?
התשובה לכך נמצאת בחדר הלימוד עמוס ספרי הקודש ברחוב חנן בירושלים. בפעם הבאה שיעלו חברי הכנסת החרדיים אל הבית שממנו יוצאת תורה, הם מן הסתם ישמעו הבהרות ברורות בעניין ויקבלו התייחסות פרטנית לפסיקה מרחיקת הלכת.
בין כך ובין כך, נראה כי המשפט "שיישבו בבית ויועילו שם", הוא בלתי ניתן להתעלמות. הגרי"ש הגדיר מחדש את הנושא שעוד ימשיך להסעיר את המנהיגות החרדית בתקופה הקרובה והרחוקה.
אחד ממשתתפי השיעור הקבועים, ביקש להקיש זאת לסוגיית הייצוג החרדי בכנסת - דבר שמעולם לא נתפס כלכתחילה בראייתם של מנהיגי היהדות החרדית.
• השואל: "האם ניתן להשליך מכך כלימוד לדורות? הרי גם חברי הכנסת החרדיים נכנסים לכנסת, שהוא בית מינות. הם באים להתנצח עימם, ולהוכיח אותם על כך שהם פועלים נגד התורה".
• הגרי"ש: "מדברים פה על בתי משפט"...
• השואל: "גם בכנסת ישנם מינים ההולכים ופועלים נגד התורה. הח"כים נכנסים לשם למרות זאת, בכדי להתנצח איתם ולהילחם בחוקים שלהם.
• הגרי"ש: "הם הועילו משהו בנושא"?
• השואל: הם מנסים להועיל.
• הגרי"ש (בתנועת ביטול): "אז שיישבו בבית. שינסו להועיל שם".
הפסיקה ההלכתית הזו, שנשמעה מפורשות מפיו של עמוד ההלכה שבדור אגב שיעור מעמיק בנושא, ממוטטת לכאורה את התשתית ההלכתית שעליה מבוסס ההיתר החרדי עתיק היומין לכהן כחברי כנסת, בכדי להציל את מה שניתן.
כעת, ממרחק של חמישים שנה, קובע הגרי"ש אלישיב כי ההישגים הללו אינם מצדיקים את הבעיה ההלכתית החמורה הכרוכה בכניסה לבית מינות שכזה.
האמירה הדרמטית, עשתה לה כנפיים בתוך זמן קצר וגררה הדים נרחבים וקריאות הפתעה רבים. חברי כנסת התקשרו בכדי לאמת את הדברים, ואף ביקשו למנוע את פרסומם.
האם זוהי אכן דעתו הנחרצת של הגרי"ש אלישיב שאותה הוא מתכוון להשמיע בפני חברי הכנסת של 'דגל התורה'? או שמא מדובר באמירה עקרונית שנאמרה בעיצומו של שיעור תורני סוער, מבלי להתכוון למשמעות המעשית והמיידית העולה מהדברים?
התשובה לכך נמצאת בחדר הלימוד עמוס ספרי הקודש ברחוב חנן בירושלים. בפעם הבאה שיעלו חברי הכנסת החרדיים אל הבית שממנו יוצאת תורה, הם מן הסתם ישמעו הבהרות ברורות בעניין ויקבלו התייחסות פרטנית לפסיקה מרחיקת הלכת.
בין כך ובין כך, נראה כי המשפט "שיישבו בבית ויועילו שם", הוא בלתי ניתן להתעלמות. הגרי"ש הגדיר מחדש את הנושא שעוד ימשיך להסעיר את המנהיגות החרדית בתקופה הקרובה והרחוקה.
