למרות שזה כבר התחסנתי בכל מקרה, אז אין לזה יותר מידי השלכות מעשיות בשבילי כרגע.
אבל אני כן רוצה להתייחס למה שכתבת על לחסן רק אנשים בסיכון.
לקורונה יש סיבוכים ממש לא רק לאנשים בסיכון.
בעבודה שלי היתה הדבקה רצינית של קורונה, אז אני מכירה הרבה מחלימים. ב"ה כולם החלימו, היו כמה שהתאשפזו אבל הרוב עברו את הקורונה בבית. כמעט כל מי ששאלתי איך היא אחרי הקורונה, תמיד אמרה שעוד סובלת מכל מיני תופעות - חוש ריח שלא חזר באופן תקין גם חודשים אחרי, פגיעה בזיכרון (ברמה של לעשות קניות ולגלות בקופה שהיא לקחת את אותו מוצרים 7 פעמים כי לא זכרה שכבר לקחה), שיבושים במחזור, סחרחורות, כאבי ראש, עייפות.
יכול להיות שיש כאלו שעברו את הקורונה בלי שום תופעות אחרי. אבל גם לצעירים יש סיכונים.
אז כשאת מדברת איתי על סיכונים בחיסון, גם אם הכל נכון ובאמת הכל נגרם מהחיסון, הסיכונים של הקורונה מפחידים אותי יותר. בלי לדבר על זה שגם לצעירים יש סיכון של מוות מקורונה. לא באחוזים גבוהים, אבל הוא קיים.
בקיצור, הדיון כרגע מבחינתי הוא בכל מקרה לא מעשי.
אבל כשאת כותבת על כל הפגיעות שאנשים חווים בעקבות החיסון, רק תשווי את זה מול כל הפגיעות שאנשים חווים בעקבות הקורונה. (ויש עוד הרבה פגיעות מסביב לקורונה - פגיעות כלכליות, נפשיות, לימודים וכו', בגלל הסגרים שהיו בגלל הקורונה והחיסון פתר גם את הנושא הזה).
מן הסתם אני לא אשכנע אותך, אז לא נראה לי שיש טעם להמשיך את הדיון מעבר לזה. אבל רק רציתי להציג את הצד הזה מול הצד של הפגיעה מהחיסונים.
גם מי שלא התחסן, ועדיין לא רוצה להתחסן, יכול להודות לקב"ה ולהודות לכל מי שהיה מוכן להסתכן בסיכונים של החיסון וכן להתחסן, ובזה להביא את מדינת ישראל למקום שכבר לא חלמנו שנוכל לחזור אליו - שאפשר שוב להתכנס כמה שרוצים, להסתובב בלי מסכות, ופשוט לחיות חיים נורמליים בלי סכנת הידבקות.