חיסון אחרי לידה ומניקה... מניחה שהנושא לעוס אבל אשמח לדעתכןחדשה 94

הי, אני חדשה כאן נעים להכיר...

אני יודעת שהנושא חפור אבל אני בדילמה וממש אשמח לשמוע דעות בעניין!

 

ילדתי לפני כמעט חודשיים נסיכה מתוקה ב"ה.

לא רציתי בשום אופן להתחסן בהריון מכל מני אי ודאויות, למרות כל הלחץ מסביב (אני דווקא הייתי פחות לחוצה... שמרתי מאד על ריחוק ומסכה וגם בעלי ואני עבדנו בתקופה הזו מהבית כך שנשמרנו מאד)

עכשיו אחרי הלידה כשיותר התחזקתי חשבתי להתחסן, בעיקר כדי להיות מחוסנת לפני ההריון הבא כשיהיה בעז"ה..

 

הנקודה היא שעכשיו התחלואה כמעט אפסית ב"ה ונראה שהמגיפה מאחורינו... יש טעם להתחסן או שזו השתדלות מיותרת?

ומה שבעיקר מטריד אותי זה שהקטנה על הנקה בלבד.

יש בעיה להתחסן ולהמשיך להניק בסמוך לחיסון? מה הדעות בעניין? 

כי להפסיק את ההנקה רק בשביל להתחסן ממש לא בא בחשבון...

 

אשמח לשמוע מעצותיכן החכמות

או אם מישהי הייתה בהתלבטות דומה...

 

תודה!!

 

 

אני התחסנתי בהנקהאין לי הסבר
זה לא הפריע בכלל ליונקת.
תחשבי שאם את מתחסנת, יש סיכוי שנוגדנים לקורונה(לא החיסון עצמו, אלא נוגדנים שהגוף שלך מייצר) יעברו לתינוקת.

למרות שכביכול הקורונה מאחורינו, היא עדיין קיימת בעולם. אני חושבת שכדאי להתחסן בשביל לעשות את ההשתדלות שלנו.
תודה! ויש בעיה אם הקטנה צריכהחדשה 94

לקבל אוטוטו חיסון בטיפת חלב? עדיף לחכות כדי לא להעמיס על הגוף שלה בחיסונים, או שהחיסון עצמו לא עובר אליה בהנקה? (רק הנוגדנים).

שאלתי בטיפת חלב והיא לא ידעה להגיד לי....

אני יודעת שיש דעות חלוקות בנושא ולכן שואלת

רק הנוגדנים לדעתי.ואילו פינו
וכדאי להתחסן. כל עוד יש קורונה בעולם היא יכולה לחזור לפה...
לא ידוע לי שיש בעיהאין לי הסבר
החיסונים שהיא מקבלת יכולים להעמיס על הגוף כי היא צריכה להתחיל לייצר לעצמה נוגדנים.
כאן את נותנת לה נוגדנים על מגש של כסף בלי שום מאמץ מצד הגוף שלה.
(יש לציין שאני *לא* בטוחה האם עוברים נוגדנים. שווה לבדוק בכ''ז)
חיסונים לא מעמיסים על הגוף מבחינת ייצור נוגדניםבאורות
הגוף יכול ומייצר נוגדנים להמון אנטיגנים שונים בכל יום.
כמובןאין לי הסבר
הכוונה שלי זה שזה יכול להחליש מספר חיסונים בילד, כי זה לוקח אנרגיה. לא יודעת בדיוק איך לנסח אתזה
בגדול זה לא נכוןבאורות
אין בעיה לתת כמה חיסונים ביחד (למשל החיסון המחומש, מכיל 5 רכיבים שונים).
בסוף תופעות הלוואי יכולות להיות קשות מחיסון בודד או מחיסון נגד 10 וירוסים שונים.
לא מדברת על תופעות לוואיאין לי הסבר
בשביל שהגוף ייצר נוגדנים נדרשת אנרגיה, אני מניחה שאם יתנו בבת אחת עשרה חיסונים, תהיה חולשה גדולה יותר מאשר אם יתנו חמישה חיסונים.
כמובן שזו רק השערה שלי, מעולם לא בדקתי את זה באופן מדעי
זה שנותנים יחד לא אומר שזה אידיאלימיקי מאוס
זה משיקולים אחרים..
כשזה באותה זריקה חוסכים חומרים משמרים של החיסון (כי זה זריקה אחת ולא 5) שזה חומרים שלא טובים לגוף, אז יש בזה יתרון
אבל שה שנותנים באותו יום כמה חיסונים-זה משיקולי נוחות

אני למשל משתדלת לפצל כמה שיותר.
איך שלא תסתכלי על זה- ברור שיותר קל למערכת החיסון להתמודד איתם אחד אחד

למרות שאת צודקת שבפועל היא מתמודדת גם כשהם באים יחד
זה לא נכון מדעית, האמירה של שתיכן, מתנצלת...באורות
לא אמרתי שזה נכוןאין לי הסבר
כתבתי שכך *שיערתי*.
והשערה כידוע לא תמיד נכונה
תודה לך על התיקון!
אין שום הוכחה, ובדקו את זה במחקרים,באורות
שפיצול חיסונים מפחית תופעות לוואי או גורם לייצור נוגדנים יעיל יותר. חיסונים שניתנו ביחד, נחקרו ככאלה שניתן לתת ביחד ושיתנו חיסוניות יעילה עם תופעות לוואי שלא יסכנו את הילד.
יכולה לתת לי קישורבת 30
למחקר שבדק בטיחות של מתן כל חיסוני גיל שנה ביחד?
לא, אין לי כח לחפש כרגעבאורות
סורי...
ברור שהחיסון לא עובר אליה. לגבי נוגדנים הדעות חלוקותשש וארגמן
אם הן עוברים או לא.

לא אמורה להיות בעיה.

ממליצה להתחסן בכל זאת.
אוקיחדשה 94


אוקי.. תודה לכן על העצות חדשה 94


היי יקרהאמא ל2 אוצרות
לדעתי כדאי להיזהר בנושא, לבדוק שאת מתאוששת היטב ורק אז לעשות כי מכירה מישהי שהחליש, אותה ברמות והיא לא מצליחה לקום מהלידה כבר כמה חודשים
ויש הוכחה שזה מהחיסון?אין לי הסבר
סיפור זה לא נחשב ל"הוכחה" כלשהיציפיה.
וגם אם כן, הפורום פה מלא בסיפורים על נשים שהתחסנו והכל בסדר.
אולי שתבדוק ברזל?שמעונה
במצב התחלואה כיום, לא הייתי מתחסנת.hosh
בראשית אציין שאני התחסנתי לקורונה כשנפתחה האפשרות לצעירים, לאור נתוני התחלואה והסיכון.

לרוב, קורונה היא מחלה ממש לא מסוכנת לצעירים בריאים. הבעיה היא שככל שיש יותר חולים בקרב האוכלוסיה, גדל הסיכוי להידבק, ובהתאם לכך לחלות באופן מסוכן וקשה.

כיום, כשהתחלואה נמוכה, עם שיקולי עלות מול תועלת, לא הייתי הולכת להתחסן.

אם ח"ו תהיה התפרצות משמעותית מחדש, תשקלי בהתאם את נושא החיסון.
לצעירים לאשירוש16
אבל היא מתכננת הריונות נוספים. ובהריון מדובר בנגיף מסוכן ביותר
עונה לך.להבת-כוח
מי שהתחסן והכל בסדר איתו ישכנע אותך שהכל מצויין.
מי שיתחסן וקרה לו משהו ישר מתקיפים אותו ואומרים לו שכולם סביבו התחסנו והם בסדר ואיך הוא יודע שזה קשור לחיסון.
אז מה שנשאר לך לעשות זה לשאול את עצמך האם את מאמינה לאנשים הפשוטים נטולי אינטרסים שמספרים שהם התחסנו ונפגעו.
יש ועדה עצמאית שאוספת עדויות ומאמתת אותם. הקישור כאן https://www.the-people-committee.com/
אני לא אדם פשוט וחסר אינטרסים?אין לי הסבר
האינטרס היחיד שלי זה שהפותחת תהיה מוגנת!
הועדה הזו מבקשת מאנשים לשלוח להם את תופעות הלוואי אבל מבררת האם יש קשר ביולוגי בין התופעה לחיסון?

לי אישית אחרי החיסון היו כאבי בטן
אבל הרבה פעמים יש לי כאבי בטן! עוד לפני החיסון!!

לא מבינה על איזה מקור הם מתבססים שם...
את יודעת ותוכלי לפרט?
עונה לך.להבת-כוח
כל מי שלא נפגע הכל טוב איתו. מי שנפגע נדפק כי הרופאים שוללים קשר וכולם אומרים לו שהוא ממציא ושגם ככה היה מת משבץ או מפתח תגובה אנפלקטית או השד יודע מה.
את עונה על בסיס הידע שלך. אני עונה על בסיס מה שאני נחשפתי אליו שלא יופיע בתקשורת אבל בהחלט קיים. אם נכנסת לדוח תגלי שיש שם 2800 מקרים בטבלה וזה רק מי שפנה באפן עצמאי לועדה הזו. מי לא פנה? מי שהרופאים אמרו שאין קשר או לא ידע שהועדה קיימת.
מה אמור להיות? מוצר נסיוני אמור להיות רישום מדוקדק ופתוח לקהל הרחב של כל מה שקורה אחר כך.
בארצות הברית דווחו 4000 מקרי מוות הקשורים לחיסונים השנה במערכת vears . מידי שנה הבעשרים שנה האחרונות היו בערך 300 דיווחים בשנה.
בבירטניה מידי שבוע מפרסמים טבלה ענקית עם כל התופעות לוואי.
כאן בתקשורת המדיניות היא הרגעה. אז היו 250 מקרי דלקת בקרום הלב לא נורא.
אינטרסים זה לא את. את השתכנעת שמכרו לך מוצר קדוש ואם תפתחי את עצמך לאפשרות שיש נפגעים זה אומר שסיכנת את עצמך. זה נקרא דיסוננס קוגנטיבי. ולכן אנשים מכחישים ולא מאמינים.
אינטרסים זה חברה שמרוויחה הון עתק מהמוצר הזה שאם נפגעת ממנו את לא תוכלי לקבל פיצויים.
ברחבי העולם מסתובבים כל כך הרבה עדויות ודיווחים של פגיעות גם במסמכים הכי רשמיים כמו vears או בבריטניה.
כל אחד הישר בעיניו יעשה.
אם כך אז באופן כללי יש בעיה עם חיסונים באשר הםאין לי הסבר
חיסון הקורונה לא שומה משאר החיסונים...
את זוכרת מה היה בעולם לפני שאדוארד ג'נר המציא עת החיסון? תוחלת החיים לא הייתה מעל 40. העולם השתנה בזכות החיסונים.

את טוענת שלא צריך להתחסן בכלל?

בנוסף, אני באמת תוהה לעצמי, איזה אינטרס יש לאנשים כמו רופאים, שתפקידם להציל חיים, לגרום לפגיעה באלפי בני אדם? זה לא נשמע לך מופרך?

אותם 2,800 יש להם הוכחה לכך שיש קשר בין החיסון לבין התופעה?
אני שואלת כי אחרי החיסון נהיו לי ולבת שלי כאבי בטן, ורציתי לדעת אם זה קשור לחיסון.
סתם נו, יש אלף ומלא תופעות לוואי לכל דבר, ויש גם דברים שהם יד המקרה.

מדינת ישראל לא הייתה חוזרת לשגרה אלמלא החיסונים...
גם מי שלא מתחסן בעצמו, ניצל ממחלות בזכות זה שהחברה מחוסנת ולא מעבירה את המחלה...
לא מסכימה שיש בהכרח בעיה בכל החיסוניםדיקלה91
הבעיה בחיסון הזה מכולם זה שהוא חדש ולא עברו אפילו כמה חודשי נסיונות איתו. אני הייתי נמנעת נטו מהעובדה הפשוטה הזו, חיסון רגיל לוקח לפחות 10 שנים לאשר.
לא בדיוק אבל בערךאין לי הסבר
העיקרון הוא אותו עיקרון שיש בחיסונים אחרים.
יש כמה סוגי חיסונים, חלק מכניסים לגוף נגיף מוחלש, חלק נגיף מומת, חלק חלקים מן הנגיף.

בחיסון הקורונה מוחדרים לגוף חלקי רנ''א שמייצרים את השכבה החלבונית של הנגיף, שזו בעצם רק מעטפת חיצונית, בלי דנ''א, ולכן הסיכוי לתופעות לוואי יורד משמעותית.
העיקרון של החיסון מוכר לא מעט שנים, וגם נמצא בשימוש.
הסיבה היחידה שלקח הרבה זמן לייצר את החיסון , זה הבידוד של הרנ''א עצמו.

באמת מעניין לברר אם כל התופעות לוואי שיש בטבלה שם קשורים בצורה *מדעית* לחיסון
חיסון הזה מאוד שונהלהבת-כוח
יש פה טכנולוגיה חדשה שנקראת mrna וכמה שיגידו לך שניסו את זה בעבר זה לא מדוייק ולא מספיק. הניסוי הגדול הוא עלינו.
צפיתי בהרצאה של אפידמיולוגית שנכנסה למסמכים שחברת biontech שיחד עם פייזר עשו את החיסון והם העבירו הרצאות ומצגות על המוצר למשקיעים. ושם באותיות הקטנות מופיע כל ההתוויות נגד ותופעות אפשריות שהתקשורת במדינת ישראל שכחה לספר לאנשים.
בכל דבר יש סיכוןאין לי הסבר
גם באוכל שאת אוכלת
אין משהו שתשתמשי בו שלא יהיה סיכון.
גם בטלפון ובמחשב שאת עכשיו משתמשת יש סיכון.
אני אצפה בהרצאה כשיהיה לי זמן..
את אומרת המון טענותלהבת-כוח
שפשוט לא קשורות לגופו של עניין.
את רוצה להכניס לגוף מוצר. האם הוא בטוח? זה הדבר היחיד שחשוב. במיוחד כשהסיכון של אנשים מתחת לגיל ארבעים הוא אפסי.
לגבי הדיווחים אני ראיתי מלא סיפורים של אנשים. חלקם נאמר להם על ידי רופא שאולי יש קשר ואצל הרבה הם פשוט לא יודעים. מאיפה ידעו? זה מוצר חדש לחלוטין עם טכנולוגיה חדשה.
כשאדם בריא שקם בבוקר והלך להתחסן מת בפתאומיות זה דרשני. כשאדם בריא חולה בדלקת שריר הלב זה אומר דרשני.
באמת תיכנסי להרצאה שהעלתי של אלה נווה.
את שומעת מה שאומרים בחדשות ונרגעת. אני לא. זה הגוף שלי ואני לא מוכנה לסכן אותו בפגיעות בלתי הפיכות.
האמת שאני לא שומעת חדשות...אין לי הסבר
אני ביררתי על החיסון דרך מקורות, וניסיתי מתוך הידע הביולוגי שיש לי להבין איך הוא עובד.
ממה שאני יודעת אין בחיסון גורמי סיכון *ידועים*, אם היו לא היו מאשרים חיסון כזה!!!!!!!
אף אחד לא רוצה ברעתנו
את מפספסת פה משהו לדעתי.באורות
ושוכחת לשאול שאלה נוספת.
נקח לדוגמה את המקרה של דלקת בקרום שריר הלב. מהססטיסטיקה שנאספה עד כה (את טוענת שזה לא נאסף, זה שקר), נמצא שהחיסון אכן מעלה את הסיכוי לדלקת בקרום שריר הלב באחוזים נמוכים (1 למאה אלף אם אני לא טועה).
מה שאת מפספסת לטעמי, זה מה הסיכוי שאותה תופעה תקרה *בעקבות תחלואה בוירוס עצמו*. את אומרת שהסיכון לתחלואה קשה אצל צעירים נמוכה מאוד. האם הסתכלת בסטטיסטיקות בנוגע לתופעות הלוואי האחרות של התחלואה בקורונה? למשל, פוסט קוביד על שלל תסמיניו, דלקות שונות בגוף וכל שאר התחלואה המשנית שמגיעה עם הוירוס?
כי אם תסתכלי בסטטיסטיקות האלו, את תביני שזה שאדם התחסן והתרחשה אצלו תופעת לוואי חריפה, ממש לא אומר שהוא היה מוגן מזה במידה ולא היה מתחסן.
השאלה היא כמה ניצלו מהקורונה בזכות החיסון, לא רק כמה נפגעו מבארץ אהבתי
המדינה שלנו במקום כל כך הרבה יותר טוב מאיפה שהיינו, ובמקום כל כך הרבה יותר טוב מכל העולם שעוד לא התחסנו כמונו.
זוכרת שהיו פה עשרות נפטרים ביום בגלל הקורונה?
וזה בוודאות בזכות החיסון. אין מה להתווכח על זה.
אז גם אם יש בו סיכונים מסויימים, בסופו של דבר הוא הציל אותנו.
ואני לא נכנסת לשאלה האם נכון להתחסן עכשיו, במצב התחלואה הנוכחי. רק מפריע לי לקרוא דברים נגד החיסון, בלי להתייחס לתמונה הכוללת.
אז תצפי בהרצאה נדבר אחר כך.להבת-כוח
כל הזמן מודל הגיון בריא הביאו חלופה להביא לסיום המגפה ואף אחד לא הקשיב להם.
אמרו שיש בעיה ובמשך שנה פמפמו שיש פיתרון אחד ויחיד וזה לחסן את כולם. בבריטניה לא מחסנים מתחת לגיל 30. פה רוצים לחסן ילדים.
אם החיסון עובד אז לחסן אנשים בסיכון צריך להספיק. סיכון של עלות מול תועלת צריך להיעשות על כל אדם בפרטי.
הפגיעות מהחיסון לא מגיעים לחדשות. אתם לא יודעים כמה אנשים החיים שלהם נהרסו. אבל המערכת דיווחים הזאת כן אספה כבר 2800 מקרים. והיד עוד נטויה.
ב2023 יהיה סוף המחקר. הממצאים מפחידים ממש. אבל מי שלא מחפש לקרוא לא ימצא. ומי שהתחסן לרוב גם לא רוצה לדעת. שוב, זה נקרא דיסוננס קוגנטיבי.
עובדה שגם צעירים מתו מקורונהאין לי הסבר
תחשבי, אם אנשים לא היו מתחסנים הקורונה הייתה עדיין משתוללת.
*את* מוגנת מהחיסון רק בגלל שכמעט כל האנשים במדינה התחסנו, ולכן הנגיף לא פעיל כאן והוא ''נכחד''.
את לא תידבקי מהחיסון, בשכות החברה המחוסנת שאת חיה בה ...
זה נכוןבת 30
אבל מי שבחר לא להתחסן בחר גם באפשרות לחלות.
וזה נכון לכל חיסון. צהבת, חצבת וכו'
אז אמנם נכון שיש חזרה לשגרה הרבה בזכות החיסון אבל מי שלא התחסן כנראה היה מוכן לקחת בחשבון הארכה של ימי הקורונה על הגבלותיהם.
שוב, מכיוון שבסוף זו החלטה פרטית, אז אין כ''כ מה לבוא בטענות כלפי מי שלא התחסן.
אולי מבחינת השכל הפשוט אין מה לבוא בטענות כלפי מי שלא התחסןפשיטא
כי באמת זו בחירה ממש אישית של כל אחד.

אבל כשיש קבוצה גדולה של אנשים סביבי שלא מתחסנים, וזה גורם לכך שהיישוב שלי יהיה אדום הרבה אחרי שמקומות אחרים חזרו לשגרה מלאה, כי אין בלימה של התחלואה,
ואין מסגרות חינוך, ואנשים מפסידים ימי עבודה, וילדים מסתובבים בחוסר מעש או נשארים לבד בבית כי ההורים חייבים ללכת לעבוד, ויש מחיר נפשי כבד מאוד וסמוי לחלק גדול מהאוכלוסיה,
אז די הגיוני שהתסכול יוצא על אלו שלא התחסנו, לא משנה מה מניע אותם ולא משנה אם הם עושים את זה מתוך הפצת שקרים וקונספירציות או סתם מתוך פחד מהחיסון החדש...

מבחינתי הם פוגעים בי, גם אם הם לא מתכוונים לזה..
עכשיו יש עוד ישוב אדום???בת 30
או שאת מדברת על מה שהיה?
אני ממש מבינה אותך. צודקת...
רק שנראה לי שתמיד יש דברים כאלה, שבחירות של אנשים משפיעות גם על הסביבה. הקורונה זה מאוד בולט ומשמעותי.
לא, היה אדוםפשיטא
הרבה הרבה אחרי שרוב האוכלוסיה חזרה לשגרה..
והקורונה זה כל כך בולט וכל כך משמעותי שהייתי מצפה שגם הפן החברתי והסביבתי ייכנס למכלול השיקולים...
זה לא פשוטבת 30
אם אדם חושש מאוד ממשהו מסוים, זה בכלל לא פשוט לעשות אותו למען אחרים
נכון, ולכן התסכול הגדולפשיטא
אני לא נכנסת לשיקולים של אנשים ויכולה ממש להבין את מי שמפחד להתחסן
אבל ברגע ששילמתי מחיר כלכלי ונפשי כבד, בגלל המצב, קשה לי ממש לדון לכף זכות... מה לעשות.
לא באתי בטענות כלפי אף אחדאין לי הסבר
פשוט עצם זה שיש הרבה מחוסנים מגן יותר על כל מי שלא התחסן.
וזה כולל גם אנשים שלא יכולים להתחסן מבחינה בריאותית...

אני מאמינה שכל אחד יעשה את השיקולים שלו, בין אם אני מסכימה איתו ובין אם לא
אם יהיה לי זמן אולי אצפה בהרצאהבארץ אהבתי
למרות שזה כבר התחסנתי בכל מקרה, אז אין לזה יותר מידי השלכות מעשיות בשבילי כרגע.

אבל אני כן רוצה להתייחס למה שכתבת על לחסן רק אנשים בסיכון.
לקורונה יש סיבוכים ממש לא רק לאנשים בסיכון.
בעבודה שלי היתה הדבקה רצינית של קורונה, אז אני מכירה הרבה מחלימים. ב"ה כולם החלימו, היו כמה שהתאשפזו אבל הרוב עברו את הקורונה בבית. כמעט כל מי ששאלתי איך היא אחרי הקורונה, תמיד אמרה שעוד סובלת מכל מיני תופעות - חוש ריח שלא חזר באופן תקין גם חודשים אחרי, פגיעה בזיכרון (ברמה של לעשות קניות ולגלות בקופה שהיא לקחת את אותו מוצרים 7 פעמים כי לא זכרה שכבר לקחה), שיבושים במחזור, סחרחורות, כאבי ראש, עייפות.
יכול להיות שיש כאלו שעברו את הקורונה בלי שום תופעות אחרי. אבל גם לצעירים יש סיכונים.

אז כשאת מדברת איתי על סיכונים בחיסון, גם אם הכל נכון ובאמת הכל נגרם מהחיסון, הסיכונים של הקורונה מפחידים אותי יותר. בלי לדבר על זה שגם לצעירים יש סיכון של מוות מקורונה. לא באחוזים גבוהים, אבל הוא קיים.

בקיצור, הדיון כרגע מבחינתי הוא בכל מקרה לא מעשי.
אבל כשאת כותבת על כל הפגיעות שאנשים חווים בעקבות החיסון, רק תשווי את זה מול כל הפגיעות שאנשים חווים בעקבות הקורונה. (ויש עוד הרבה פגיעות מסביב לקורונה - פגיעות כלכליות, נפשיות, לימודים וכו', בגלל הסגרים שהיו בגלל הקורונה והחיסון פתר גם את הנושא הזה).

מן הסתם אני לא אשכנע אותך, אז לא נראה לי שיש טעם להמשיך את הדיון מעבר לזה. אבל רק רציתי להציג את הצד הזה מול הצד של הפגיעה מהחיסונים.
גם מי שלא התחסן, ועדיין לא רוצה להתחסן, יכול להודות לקב"ה ולהודות לכל מי שהיה מוכן להסתכן בסיכונים של החיסון וכן להתחסן, ובזה להביא את מדינת ישראל למקום שכבר לא חלמנו שנוכל לחזור אליו - שאפשר שוב להתכנס כמה שרוצים, להסתובב בלי מסכות, ופשוט לחיות חיים נורמליים בלי סכנת הידבקות.
מדויק. במיוחד הפסקה האחרונה.~מרמלדה


כל מילהאין לי הסבר
ומסכימה עם הסוף...
ניסחת את המחשבות שלי בצורה המדוייקת ביותר. תודה!!
כתבת מעולה ומדוייק!פשיטא
מאיםה הידע המוטעה?שירוש16
גיסי גר באנגליה וחוסן...
והוא בן 29.

צריך להשוות את התחלואה וכמות המקרים הללו בין קבוצת המתחסנים לבין באוכלוסיה הכללית.
מחקר עובד לפי סטטיסטיקות, לא כמות/מספר בודד של אנשים.

אם ניקח באופן רנדומלי 100 אנשים לקבוצת מחקר. מתוכם 3 ימותו בתקופת המחקר - אי אפשר לקבוע שמדובר בתופעת לוואי של המחקר כל עוד האחוז (3) מקרי מוות בקבוצת המחקר דומה או שווה לאחוזי מקרי מוות באוכלוסיה הכללית.

אגם בריא לחלוטין בדרך כלל לא מתעורר יום אחד עם דלקת קרום הלב. בדרך כלל מדובר בתסמינים הנמשכים כשבוע-10 ימים כולל חום. בדרך כלל מתרחש אצל אנשים מושתלי קוצב, דפיברילטור וכו.
ובדרך כלל גם לא מתים מזה. אלא מקבלים אנטיביוטיקה ממושכת בבית חולים וחוזרים הבייתה.
טיפלתי בהרבה אנשים עם אנדוקרדיטיס ולכולם היו מחלות רקע עשירות.

שנית, את לא באמת יכולה לדעת מהם המחלות רקע של אותם אנשים שנפגעו מהחיסון. החדשות לא מהוות מדד אמין לכך.

אחןן חביב, תגובה אנאפילקטית יכולה להתרחש במתן כל תרופה באשר היא, גם אקמול. זה לא מדד לבטיחות תרופה, אחרת, כל תרופה תחשב למסוכנת כי היא עלולה לגרום להתפתחות אנאפילקסיס אצל מישהו..

ההרצאה שהבאת לא מובנת לי. אין שם מקור מוסמך שנותן את ההרצאה.
המשפטבת 30
מי שלא מחפש לקרוא לא ימצא.
זה ככה בכל תחום.
מי שבזמן הפרעות האחרונות סמך על התקשורת בלבד כמוסרת מידע אמיתי ומאוזן, אז לא...מידע אמיתי היה יותר ברשתות החברתיות או בערוצי החדשות השוליים.
כנ''ל כמעט בכל תחום..התקשורת מייצגת איזשהו קו שיש בו אינטרס (תכנית ההתנתקות למשל...ה' ישמור מה היה אז בתקשורת).
מי שרוצה לשמוע דברים קצת אחרים צריך לעבוד קצת ולחפש.
לחלוטין.להבת-כוח
המלחמה האחרונה ממש המחישה כמה התקשורת בוחרת לשים פוקוס כדי לשנות שיח. מה שקרה בלוד היה פרעות אבל זה לא הועבר ככה בחדשות.
הסיפורים והעדויות של הנפגעים מכל רחבי העולם לא מגיעים לחדשות.
מידי פעם בתור מחווה לאשליה של שקיפות מפרסמים על מקרה מוות או פגיעה בשריר הלב או עלו אלפי עדויות של דימומים של נשים.
מישהו עצר רגע לבדוק מה המשמעות ל הדימום? אולי אחוז מהנשים שדיממו יחוו המשך פגיעה?
כל המחקרים נעשים בדיעבד אחרי שרוב האוכלוסיה הבוגרת התחסנה. ושוב המחקרים נעשים בצורה רשלנית. ללא חובת דיווח וללא רישום מדוקדק של מה שקורה. רןפאים שוללים קשרים.
יצא מחקר מצוין. מחקר מדעי שאומר שהכל בסדר והחיסון לא מסוכן.
בפועל כמו בכל חיסון אחר יהיו נפגעים. נראה שהחיסון הזה חצה רף של כמות הפגיעות.
דווחו 4000 מקרי מוות בארצות הברית במערכת שלהם כאשר כל שנה יש רק כ300 דיווחים.
וסתם שאלהלהבת-כוח
כמה אנשים בריאים זה בסדר להקריב בשביל האוכלוסיה כולה? אלף? אלפיים? עשרת אלפים?
ואם כל מקרה שקורה הרופא אומר שזה לא קשור ולא מדווח הלאה. אז איך נדע כמה הוקרבו?
ואם היית יודעת שאת על בטוח תיפגעי היית עושה בכל זאת?
אז כמה אנשים צריכים למות מקורונה?אין לי הסבר
מאה? מאתיים? אלפיים? מיליון?
יותר אנשים מתו מהקורונה מאשר טנשים ש*אולי* מתו מהחיסון.

אלו עובדות...
החיסון מגן על האדם שהתחסןלהבת-כוח
זה לא חיסון חברתי והם אמרו את זה בריש גלי.
הם לקחו לנו את השגרה והחיים ואז התנו את ההחזרה בכך שיתחסנו. אני אישית עשיתי כמיטב השתדלותי כדי שאנשים סביבי לא ישתתפו בניסוי הזה.
בנוסף מה זה למות מקורונה. אשאל כמה שאלות. א. ידעת שאין שום טיפול בקהילה כמו צילום בדיקות דם או ייעוץ רופא למבודדים. אז הברירת מחדל היחידה זה להגיע לבית חולים. שם יכניסו אותך למחלקה סגורה עם טיפול לא מספיק מיטבי ותהיי בבידוד במשך שבועות לעתים. כשברקע אומרים לך שקורונה זה מחלה איומה ומתים ממנה וצריך להרדים ולהנשים אותך ישר.
ב. שמעת את המושג מתים עם קורונה. את יודעת שהונשמו בערך 3000 אנשים במהלך השנה האחרונה. למה נתנו לעוד 3500 למות בלי להנשים אותם קודם? זה הרי מחלה ויראלית עם הידרדרות שניתן לקטוע. לא התקף לב. קצת מרמז לנו שאולי אדם הגיע עם התקף לב יצא חיובי ונרשם כמת קורונה. וגם פה יש ראשי בתי חולים שדיברו על זה כמו הראש של שערי צדק.
ג. התמותה בקרב אנשים בני 40 ומטה היתה בערך 100 כשמתוכם אנחנו לא יודעים כמה מתו עם קורונה ללא תסמינים.
ד. הרדמה והנשמה הליך שחמישים אחוז שעוברים אותו מתים. היית נכנסת לניתוח עם סיכון כזה? דוד ביטן התעקש ושרד. חברה שלי בהריון התעקשה שיש לה ילדים קטנים בבית והיא לא רוצה ותתנו לי כמה ימים. ושרדה.
ויש עוד הרבה מה להגיד.ישצורך לשאול שאלות ולא להסתפק במה שהחדשות מספרים לך. לקרוא את הסיפורים שאפילו מגיעים לחדשות ואנשים מספרים על הרדמות סתם או רשלנות.
באופן אישי במשפחה שלנו אח של סבא של בעלי יצא חיובי ללא תסמינים בבית אבות. העבירו 22 אנשים למחלקה סגורה בהרצוג ללא מבקרים. אוכל הגישו להם בבופה (זקנים ללא תאבון וצריכים שיגישו ויתעקשו שיאכלו). הוא מת מרעב וצמא והזנחה חד עם 9 אנשים מהבית אבות. ללא תסמיני קורונה.
כל מה שכתבת נכוןאין לי הסבר
אבל לא קשור לחיסון!
אמרו *מראש* כשהיו 100 חולים, שאם האזרחים לא ישמרו על ההנחיות לא תהיה אפשרות להנשים את כולם בדלל מחסור במכונות הנשמה.
מה שסיפרת על הבית אבות זו רשלנות!! אבל של עובדי הדיור המוגן.

אני דיברתי עם אחות שעבדה במחלקת קורונה והיא סיפרה לי איזה מזעזע שם. אנשים נאבקים על הנשימות האחרןנות שלהם ופשוט אין מכונה לחבר אותם!!!!!

בקשר למה שכתבת בהתחלה, החיסון אמנם מגן על האדם המתחסן, אבל גם על החברה.
אדם שהתחסן, ונדבק בנגיף, הגוף שלו מתחיל להילחם בנגיף. לפני שהוא ניצח את הנגיף, הוא יכול להדביק אנשים נוספים, אבל שיעור ההדבקה יורד מכיוון שהנגיף מת אצלו והוא לא ידביק במשך שלושה ימים עד שיגלה שהוא חולה, אלא במשך כמה שעות עד שהנגיף ימות.
אז כן, הסיכוי שלך, בתור לא מחוסנת, להידבק - ירד משמעותית בזכות אלו שהתחסנו!
אז למה מכרו מכונות הנשמה למדינות שכנות?להבת-כוח
את יודעת שלבתי חולים יש פרוטוקול לטפל במצב חירום ב8000 פצועים בו זמנית?
אז לוקחים סטודנטים לסיעוד וכח עזר שיהיה ליד החולים וידבר איתם ויעודד אותם. אז יתנו למשפחות להכניס מלווה אחד שיהיה קבוע ויתמוך באדם. כשסבתא שלי היתה מאושפזת לפני כמה שנים לא עזבו אותה לשניה. כל הנכדים התגייסו. היא היתה בדיכאון והיתה בטוחה שהיא עומדת למות. אנשים שכל חייהם חיו בכבוד ובסביבת משפחה מתו במחלקה סגורה. היו מחדלים מטורפים.
את אומרת שזה חיסון סביבתי אבל זה השערה שאין לה שום הוכחה ושגם אמרו לך שהחיסון לא מונע העברה של המחלה. מכיוון שמראש ידענו שיהיו 4 מליון אנשים לפחות שלא יתחסנו כל המאמץ הזה להשמיד את המגפה מוטעה מיסודו.
היה צריך ללמוד לחיות לצידה ושוב מזמינה אותך לקרוא על מודל הגיון בריא.
אגב לא יודעת אם את יודעת את זה אבל גיסי אח והיו לו תסמיני קורונה ואמרו לו שלא בודקים אנשים שהתחסנו בשלושה חודשים האחרונים. ראיתי גם פרוטוקול מבית חולים פוריה. לא בודקים יותר אנשים שסתם מגיעים לבית חולים רק אם הם עם תסמיני נשימה מובהקים. הווי אומר לא יהיו יותר מתים עם קורונה אלא חולה הלב יחזור למות מהתקף לב וחולה כליות יאושפז במחלקת כליות.
זה באמת נורא נחמד לטפוח לעצמנו כל הכתף. אני חושבת שרוב האוכלוסיה לא מסוגלת לראות כמה מסוכן החיסון זה וכמה הוא לא היה הפיתרון היחיד.
לא התווכחתי שהיו מחדליםאין לי הסבר
אבל זה לא קשור לחיסון, שזה הנושא שלשמו התכנסנו...

בכ''מ זה קצת מעצבן אותי ה''אמרו לך'' הזה, אני עושה את הבירורים שלי וזה נשמע שאת קצת מזלזלת באינטיליגנציה שלי.

בכ''מ, אני מיציתי את הדיון😅
הפותחת שמעה דעות לשני הכיוונים, ועכשיו בעז''ה תעשה את ההחלטה הכי נכונה בעבורה

בואי נסיים בטוב🤗
האמת שגם אני מיציתי.להבת-כוח
האמרו לך הזה הוא מתסכול גמור ממקבלי ההחלטות שיצרו מציאות בלתי נסבלת ולחץ אדיר על אנשים שלא בהכרח רצו להתחסן. ולא מזלזול בך.
את יודעת שאת אותם דברים בדיוק אפשר להגיד על המגיפה...פשיטא
מתו יותר מ2800 אנשים,
כמה אנשים זה בסדר להקריב במגיפה עולמית?

אם יש אינטרס לסיים את המגיפה, כנראה שזה מוצדק, כנראה שהמגיפה בכל זאת פגעה בצורה משמעותית בעולם, וגם גרמה לאנשים בריאים וצעירים למות. (חלקם גם מהמשפחה שלי...)

וכדי שחיסון יחסל מגיפה צריך חיסון עדר, לא מספיק לחסן רק את קבוצות הסיכון
מי אמר לךשירוש16
שרופאים לא מדווחים על אירועים חריגים לאחר מתן החיסון?
להפך, במקרים מסוימים יש אפילו חובה חוקית לדווח למשרד הבריאות.

אני מאמינה שאנשים שחווים תופעות לוואי קלות או תדירות שמתרחשות אצלם בלי קשר לחיסון לאוו דווקא יקשרו בין התופעה לחיסון ויחשבו לדווח.
אז את מניחהלהבת-כוח
בפייסבוק כל יום צץ לי בפיד. אמא שלי עברה שבץ יום אחרי חיסון במחלקה היו עוד 2 עם סיפור דומה. הרופאים אומרים שאין קשר. האם לעוד מישהו קרה?
או יש לי טיניטוס דפיקות לב כאבי שרירים וחולשה עצומה לא מתפקדת מאז החיסון. בבדיקות נוירולוגיות ועשיתי אקו לב וכולי והכל חוזר תקין אבל הגוף מתפרק. האם לעוד מישהו קרה?
התשובה שגם יש פוסט קורונה היא לא תשובה. אנשים בריאים התחסנו ונפגעו. 2800 זה מספר הדיווחים שהגיעו לדווח באופן עצמאי. זה לא הדיווחים שהגיעו למשרד הבריאות.
מדהים גם שהחמלה כלפי חולי קורונה ברמה של הקרבה עצמית היא נכונה וחכמה בעינייך. אבל להבין שאנשים נפגעו ממש. אלפים ועוד אין לנו השפעות ארוכות טווח שרק לראות סטטיסטיקות של מחלות אוטואמוניות וסרטן לאורך זמן יתן לנו תמונה כי הסיפור הפרטי של אישה יקרה מחלימה מסרטן שהתחסנה ויומיים אחר כך התחיל לה גירוד ואז שבוע וחצי אחר כך הלכה לרופא ואבחן סרטן העור ושכנעו תתחסן למנה השניה ולאחר מכן התפשט גם לגב ועוד בחזה. את תגידי שאין קשר בדיוק כמו שהרופאים אמרו לה. ולכן זה לא יירשם ולא ידווח כי אין קשר.
אוקישירוש16
אין לך שום דרך לקשר בין התופעות הקשות הללו (במיוחד סרטן עור שמתפתח לאורך שנים..) לבין החיסון עצמו.

את משערת שיש קשר. משערת.
אין לך הוכחות לכך. במיוחד כשתופעות הללו יכולות להתרחש לכל אחד בכל מצב.
אם את רוצה להוכיח קשר את צריכה לבצע מחקר - לא לשוטט בפסייבוק. זה לא מקור אמין.
אחרי שתעשי מחקר - נדבר...
רק לגבי הסיפור האחרון-עלמא22
אבא שלי היה חולה סרטן. קיבל טיפולים והחלים. זמן קצר אח"כ חזר באופן מאוד אגרסיבי. זמן קצר אח"כ נפטר.

מה שאני מנסה להגיד, זה שיכול להיות שיש קשר לחיסון, לא אומרת שלא, אבל באותה מידה זה גם יכל לקרות אם היא לא הייתה מתחסנת. סרטן זאת מחלה שבהחלט יכולה לחזור ולהתפשט בגוף.
אדם שמקבלשירוש16אחרונה
טיפול לסרטן לא נחשב למחלים עד שנתיים נקיות לאחר הטיפול האחרון.
אם המחלה חזרה אחרי זמן קצר זה אומר שהטיפול לא עבד...

סרטן זו אחת הדוגמאות הטובות לכך שהחיסון אינו קשור להתדרדרות המחלה.
או שאת מאמינה לאנשים הפשוטים שהתחסנושמעונה
והכל בסדר...
כמו שזה נראה היוםבת 30
זה כמעט מאחורינו.
אם את לא בסיכון או לא מתכננת לטוס, בשביל מה להתחסן?
בשביל חיסון חברתיאין לי הסבר
מי שלא מתחסן, לא יידבק בגלל שהסביסה שלו מחוסנת . הוא בעצם חי על חשבון החברה המחוסנת שלו...
עונהבת 30
א. זה לא כמו חיסוני שגרה, שעל חלקם אפשר לומר את זה.
ב. מה זה ''על חשבון'', מי שבחר להתחסן לא יפסיד כלום בגלל מי שלא מחוסן.
צודקתאין לי הסבר
הרי זה נהנה וזה לא חסר.
טעות.
התכוונתי ל''בזכות''.

ואם החברה לא הייתה מתחסנת, ככל הנראה היינו עדיין בסגר
נכוןבת 30
למרות שגם במדינות מסוימות עם אחוזי התחסנות הרבה יותר נמוכים כבר מתחילים לחזור לשגרה.
בסוף, ההחלטה להתחסן או לא נשארת החלטה אישית.
לחזור לשיגרה לא אומר שיש פחות חולים/נפטריםשירוש16
או שישנה מגמת שיפור.

ארה"ב בשיא הקורונה לא הנהיגה סגר על כל המדינות ולא חייבה לחבוש מסכה אלא אישרה לכל איזור באופן עצמאי להחליט איזה חוקים להכיל על הטריטוריה שלו.


בהחלט יש מקומות שכןבת 30
רק על החשש שאולי יהיה גל הדבקות נוסףחדשה 94

ועדיף לי להיות מחוסנת לפני ההריון הבא.

אבל השאלה היא באמת מה הסיכון לחלות עכשיו עם כמות החולים, למול הסיכון הכללי של החיסון (כל מה שהעלו כאן...)

זו ההתלבטות בגדול.... איזה סיכון גובר :/

אם יהיה עוד גל תמיד אפשר להתחסן.בת 30
הסיכון עכשיו הוא כמעט אפסי
אתמול שמעתי את פרופסור/ דוקטור נאש, שדיבר על חיסונים לבנייעל מהדרום
לק"י

הנוער.
והשדרנית שאלה על הדלקת בשריר הלב, והוא אמר שזו אכן תופעת לוואי אצלם. ולשאלתה הוא ענה- שזה שיקול הגיוני לא להתחסן בגלל זה, כי התחלואה עכשיו ירדה.

אז זה גם מגובה אצל אנשים נוספים- שכרגע החיסון פחות הכרחי, לפחות בקרב חלק מהאוכלוסיה. יכול להיות שעל אנשים מבוגרים או בסיכון הוא היה אומר אחרת.

הנושא הזה די נמאס עלי, אבל רציתי להגיד את זה בכל זאת.
גם המלצת משרד הבריאות היא כזאתבת 30
ממליצים לחסן מתבגרים באוכלוסיית סיכון.
ומי שלא, ורוצה- יכול
אני שמחה לשמוע. זה כבר מעודד....יעל מהדרום
אני התחסנתי שהוע אחרי לידה.שמעונה
החיסון השני היה קצת קשוח, כאב ביד וכאב ראש אבל זהו ,גמרנו עם זה. לא ראיתי שינוי בהנקה (רק לי כאב קצת להניק בגלל היד)
לדעתי עדיף שכןים...

וחבל שלא התחסנת בהריון שהנוגדנים היו עוברים לתינוק

יכול להיות שגם בהנקה עובר אבל לא ראיתי תוצאות של מחקרים כאלה

 

 

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקוריתאחרונה

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושיאחרונה

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!