"למצוא חן" במובן החיובי של המילה ולא המתחנף כמובן

שיתקשרו יותר לגברים?

שיתחילו עם גברים?

שיובילו קשרים?

זה בהכרח יוביל לכך שהיא תהיה יותר עם הילדים?

ה'אבא' כפי שאני רואה אותו - מעורב בחינוך הילדים בכל הרמות שהזכרת!

מינונים? בסדר, מוכן לקבל שעקרונית אולי יש עניין שלאישה יותר בגלל המהות של היחס האמהי וכולי

אבל אני חושב שהשיח היום ממש לא מאוזן. גברים לא נוטים להיות מעורבים כמעט ונשים יותר מדי

ולכן אני לא רואה צורך שדווקא הגבר יעבוד במקצוע רווחי יותר ויקריב מזה.

אם מצפים ממני בתור גבר לעבוד בעבודה שמרווחים בה טוב ומצפים מהאישה שתעשה מה שטוב לה ותממש את עצמה בלי מחוייבות כלכלית - זה לא מאוזן.

שהגבר בהכרח צריך להכניס את הכסף הגדול בעידן בו נשים גם יכולות לעשות את זה

מהצד הגברי - זה גורם לרגשות לא טובים.

אני יגיד לך מה כואב לי (והוא לא קשור לבחירת בת זוג, אלא לנורמות חברתיות)

בעבר נשים לא יכלו לפרנס וממילא עול הפרנסה היה על הבעל. זה מובן לגמרי.

כיום המצב ישתנה, נשים רוכשות השכלה לא פחות מגברים (ואולי אפילו יותר חח) ויוצאות לשוק ומרוויחות יפה.

בכל אופן, כאוב לי שיש נשים שעדיין חושבות שאנחנו בעידן הזה שהאחריות הבלעדית לפרנסה היא של הגבר כמו בימים עברו, ולהן 'מותר' ללמוד מדעי הרוח או דברים שפחות מרווחים. לעומת הגבר ש'אסור' לו, בגלל שזה התפקיד שלו.

היה פה שרשור פעם "האם זה לגיטימי לפסול הצעה על מישהו בגלל שהוא לומד/עובד עו"ס?"

עצוב לי שהשאלה הזאת תמיד באה בכיוון חד צדדי, ללא הצדקה בעיני.

בתור אחד שירוויח פחות במשכורת החודשית שלו מאיש הייטק אני מרגיש שכבר בפרסיה הציבורית אני נתפס כ'פחות'. למה? באותה מידה שגבר ירצה מישהי שעובדת ומרוויחה טוב ככה גם אם אישה תרצה מישהו שמרוויח טוב. אני לא רואה עדיפות בזה כיום.

הכאב הנ"ל ממש לא מוריד לי את הבטחון עצמי ביחס להצעות, אולי להיפך.

@לגיטימי? בא לי לתייג אותך

לכולם יש זכות לעשות מה שבא להם (כמעט) ואני לא רואה את עצמי כמי שאחראי לתת לגיטימציה למאן דהו.

הנורמה הזאת כואבת לי. זה פוגע במישהו שאני כואב אותה?

פעם דיברתי עם חברה של אחותי שהיא עו"סית כדי להתעניין במקצוע והיא בין השורות אמרה שיש לה 'זכות' בתור בת ללמוד משהו שפחות מכניס מהנדסה (דיברה על לקחת בחשבון את המשכרות). לי זה כואב

מותר לי לכאוב? אני פוגע במישהו שנורמה חברתית כואבת לי?

חלילה - אני לא מצפה מאנשים להתאים את עצמם ואת הנורמות שלהם אל הכאב שלי. שיעשו מה שהם רוצים ויכול להיות מאוד שיכאב לי.

כהרגלו של הפורום הזה שעוסק בנושא רגיש.

לפעמים הרגישות שיש לאדם אחר סותרת רגישות של אדם שני ואז הם עלולים לריב ולפגוע אחד בשני

ומותר שמידי פעם ההאשמה/ ההכללה תהיה מופנית גם לבנות ולא רק כלפי בנים.
בדק בית פנימי או חשבון נפש זה חשוב לכל אדם. 
וכן, גם אם מדובר בבת שחושבת שהיא מושלמת מעצם היותה בת. כמו בערך רוב הבנות כיום

או בדברים שבחורות מסוימות כתבו כאן

בזמן האחרון יש פה יותר מדי כאלה.
תסלחי לי..
זה גם מה שרואים אצלכן במציאות בדייטים..

אז בסוף ההתנהגות הזאת פוגעת בראש ובראשונה בבנות עצמן

איך זה היה נשמע לך אם גבר היה אומר שבנות צריכות לשרת אותו?

שוביניסטי משהו, לא?
אז זהו. אמרתי צביעות?

באף שרשור ומצד אף בחורה שכתבה פה בפורום.
תסלחי לי

אצל בנות - כל בת היא עולם שלם בפני עצמה, אבל כל הבנים באותה תבנית שהכנסתם אותם לתוכה.
מה אני אגיד.. רואים את ההשפעה של זה בפגישות.

את ההרס העצמי של עולם הדייטים

לא מגלים את מה שמתחת לפני השטח..

בואי נשים את הדברים על השולחן.

מגברים נדרש להכיל את הנשים. לא להיפך.

בהחלט הפכתן את זה למלחמה,
ברגע שהוצאתן את ההדדיות בקשרים מהמשוואה

אתן רק מפנקות את האגו של עצמכן.
כשזה תפקידו הבלעדי של הגבר.
הוא לא יקבל מכם כלום.
במקרה הטוב הוא יקבל מכם שתפסיקו את הקשר בגלל שטות כזאת או אחרת

של הריסת תפקידים מגדריים.
כנ"ל ראשיתך, לב אוהב.

זה מה שמציק להן  כנראה יותר מהכל.
שהבנות יצטרכו להשתנות.
הפחד משינוי זה דבר חזק.

ותמיד זה ישב על אותן נקודות.
התרבות המערבית הרסה את הדייטים.
את העבודה (כן כן, מילה מאוד מפחידה כיום) הזוגית המשותפת.
אין לי יותר מה להגיד.
אבל מי שמעוניין בזה - סבבה. שלא יתלונן על רווקות מאוחרת או על נישואין גרועים

ומגיבות בעיקר על הצורה של הדברים, כי בשלב כלשהו התוכן איבד את עצמו, וזה הפך למשחק האשמות חסר פואנטה שכזה. באמת חבל, מבאס לראות את זה ככה. לא?

אני משתדלת לא להיכנס לכל הדיון הזה עם איזשהו רגש אישי, כי בכל זאת זה אינטרנט, לא מכירה את הכותבים ברמה האישית אז גם אין לי עניין להטיף להם מוסר או משהו.  כותבת דברים שבאים ממני, דברים שאני רואה על עצמי ולא חיצוניים לי. לא אכתוב לאדם כלשהו "תהיה ככה וככה" אם אני לא מאמינה בזה שאני גם צריכה להיות כזאת. וגם אז- מאמינה בבגרות שלו לבחור אם מתאים לו או לא, או לא להתייחס, גם אם זה לא נעים לי לפעמים.

מה כתבתי בפסקה השנייה שגרם לך לראות הכללה?

התכוונתי במה שכתבתי לכך שלא אצפה מאדם שאיתי התנהגות מסוימת מעצם היותו גבר, אלא- כי זה מה שאני רואה שמתאים לי ונכון לי, והגיוני שאבקש למצוא משהו שגבר יכול לתת מעצם היותו שונה ממני, כי אני מבינה את השוני הגדול בין קשר שלי עם חברה לבין קשר שלי עם גבר.

ויש דברים שאני מחפשת וחברות שלי מבינות שמתאים להן מישהו שונה ממה שאני מחפשת. לא לכולן מתאים אותו הדבר. כמו שאני בטוחה שקיים גם אצל הגברים.

בעצם, כתבת את זה מתומצת וכמו שכיוונתי

אז מה - לקראת נישואין וזוגיות

אני שומעת כאן מעט האשמה - לקראת נישואין וזוגיות

ובעצם כל השרשור הזה מצביע על התופעה.
מוזמנת לקרוא את התגובה של @נשמה כללית ולהתמודד עניינית עם הטענות שלו

שחררו. אתן לא נביאות.
לא אינטואיציה נבואית ולא כלום.
בני אדם כמונו.
זה מה שהוא בא לומר.

שמחתי לעזור באמלו"ק

מצד אחד נראה שזה בוער בך

ובאמת אתה מייחל לשינוי

ומצד שני, יש מצב זה יושב על משהו אישי שחווית

כי באמת אני מנסה להסביר את הנקודה שלי ואני רואה שעוד בנות כאן

ועדיין משהו לא נרגע.

יש האשמה כאן מאוד חזקה על הצד הנשי

כאילו אנחנו אחראיות לאיזה עוול נוראי שדורש תיקון במיידי

אז לא, כל אחת כאן היא אינדיווידואלית

כל אחת חווה כאן קשיים מן הסתם בדייטים ולא הכל וורוד

העולם מורכב, החיים מורכבים.

גם אם יש מסר להעביר, הוא בוודאי הרבה יותר מתקבל כשהוא נאמר בנעימות.

מעבר לזה- אם תרצה להוסיף, אפשר ממש בפרטי. לא רוצה להכנס לפסים אישיים חלילה.

יום טוב

אם מישהו נראה לך בכיין אל תצאי איתו

זה מה שאני יכול להגיד לך.

ביקורת זאת מתנה.

לא חבל?

אתם לא תשכנעו אחד את השני

בבקשה תפסיקי

בכללי לא הייתי קוראת לזה בכיינות

זה באמת גורם לזה להשמע ילדי... 

וזאת לא המטרה

זה ממש נתון לפרשנות רחבה מאוד מאוד

אין אפשרות לכתוב עשרות תגובות כשבכל תגובה נשים סוגריים (כמובן שלא מכליל את מי שלא עונה לתופעה המדוברת).

זה פשוט סיוט.

בחורות תמיד ימצאו איפה אתה מכליל אותן כשאתה לא (כן.. אני לא מדבר על יוצאות הדופן.. אאעעהה)

אבל כשאני מרגיש שזה בכלל לא קיים כלפיי,
אני אדבר על התופעה הכללית הזאת.
אנשים מכלילים בצורה מזעזעת,
במיוחד בדייטים ובמיוחד כלפי בנים

בהצלחה

תהיה פעם אחת כנה, אני יודע שזה קשה לך. במחילה ממך

יש משהו שמניע אותך לעשות את זה?

תיארתי תופעה כללית.

פשוט התפיסה הראשונית שלך לגבי היא שאני חשוך ומכליל ושונא נשים ולא יודע מה עוד.

שיהיה לך בהצלחה

פעם שדכנית הציע לי מישהי שרוצה שהבעל יהיה המפרנס העיקרי ואז ניסיתי לברר על זה יותר והבחורה אמרה שהיא רוצה זמן עם הילדים... אני לא רוצה זמן הילדים? לה זה מגיע בצורה בלעדית בלי דיון?

למה שארצה לחיות באותו בית עם אדם כזה? זה טירוף הדעת

וזה אכן אלים מאוד...

יצא לי לצאת עם בנות ממש נחמדות וגם אם כאלה ממש לא נחמדות...

יש אלימות לכאן ולכאן ויש נעימות לכאן או לכאן.

@והוא ישמיענו ביקש שאגיב בשמו :

אני מתנצל מאוד מכל מי שנפגע בשרשור זה ובשרשורים אחרים שנפתחו אתמול .
הצורה והתוכן שלי יצאו משליטה ולא לקחתי עליהם מספיק אחריות.
הייתי בסערת רגשות מטורפת שרק התעצמה עם כל תגובה כמעט שהגיבו.
ושידעו שאני לא כזה במציאות. כל כך ההיפך ( הערת מנהלת: אני מסכימה!!)

שיהיה בהצלחה לכולם ורק טוב. באמת

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.