אם אנחנו רוצים להשליך את עצמנו על הקב"ה
באמת ממקום של אמונה וביטחון שהוא יסדר את העניינים על הצד הטוב ביותר
זה לא יכול לקרות
אם יש כאב שחוסם ולא מרפה.
צריך קודם כל להכיר את הכאב, להכיל אותו, לדבר אותו, לבכות אותו אם צריך. לבטא אותו פשוט
ולאפשר לו להשתחרר
ואז באמת אפשר לסמוך על ה', אפשר אז באמת להרגיש כמה שה' מנהל ומסדר לנו את העניינים
ואפשר אז להיות ברגיעה אמיתית.
תודה לה'
שהיה שבוע טוב לכולם 
בהקשר לשרשור הקודם- רק אציין.
אני חושבת שבחורים עושים כל כך הרבה כדי למצוא חן.
ובאמת יש עליהם הרבה ציפיה שגם יבואו לקראת הבחורה, ויובילו, וישלמו,
וימצאו איפה יהיה דייט, ואם אפשר אז שגם יעזרו לבחורה להגיע לדייט חח
ולהביא אוכל, או אולי לשקול לא להביא כי אולי זה ירתיע מעט
ועל מה לדבר, ואיך לדבר,
והאם לשלוח הודעה ישר אחרי, או שאולי כדאי קצת אחרי, או שבעצם לתת לבחורה להוביל קצת
ואיך לשדר מצד אחד ביטחון כדי שהבחורה תרגיש שרוצים אותה
ומצד שני להיות פתוח וכנה עם הרגשות
הרבה דילמות, הרבה אחראיות,
מבינה אתכם, אתם נפלאים וכל הכבוד לכם.
ושתדעו- שכשאתם מביעים רגישות ורוך ועדינות והתחשבות ואמפתיה והזדהות
אז עוד יותר אין כמוכם בעולם וזה כל כך מוערך וכל כך מרגש ונעים.
וכל מחווה, לא משנה אם מצופה מכם או לא- היא לא ברורה מאליו!
בקיצור, תודה, ומה היינו עושים בלעדיכם.
תמשיכו ככה,
רק פליז תעשו כל מה שאתם יכולים כדי להיות מחוברים לעצמכם ולרגשות שלכם.
@advfb מספיק טוב?


