ובנות, מה דעתכן?
שאלה לבניםצהרים
ובנות, מה דעתכן?
עונה
בת שמיא
לפני כמה זמן היה מישהו שהגיב וממש אהבתי.. מצטערת שלא זוכרת מי
(הלוואי שתזכירו לי ונביא גאולהה כאמור: "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם"
)
אם אתה מעוניין להמשיך- עדיף לשאול אותה מה היא חושבת כדי שהיא תרגיש בנוח גם להגיד אם מבחינתה לא שייך
ואם אתה לא מעוניין אז עדיף שאתה תגיד ראשון כדי שלא יצא מצב שהיא תגיד שהיה טוב ואח"כ אתה אומר שמבחינתך לא מתאים להמשיך
תודהצהרים
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרובת שמיא
מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"
תודה! העיקר שנתקדם עם הגאולה 
חח יפהצהרים
וואי נכון.. מענייןבת שמיא
מה שהבאתי בשם א"ר אלעזר א"ר חנינא... זה מהאתר של פורטל הדף היומי- מגילה טו ע"א
אני כאןחדשכאן
אשריך! תודה!!בת שמיא
לצערי אני לא מצליחה לערוך את ההודעה הקודמת בשביל להוסיף..![]()
אאמממadvfb
נראה לי אפשר לקשקש קצת גם בלי השאלה הזאת. בדרך כלל מי שרוצה להפסיק זה תפקיד שלו לומר את זה. זה יותר זורם לפעמים
זה מה שאתה עושה?צהרים
כןadvfb
הרבה פעמים אני סה"כ 'יודע' אם רוצה לחתוך או להמשיך אז אני זורם בטונציה שנראת לי.
אם אני רואה שצריכה עזרה בלהגיד לא אז אני עוזר לה ;)
מתחיל את השיחה לאט טיפה ובצורה בסיסית רואה איך מגיבה... אם היא זורמת אז ממשיך בשיחה.
לפעמים אני לא קולע וזה גם לא נורא
אני חושבת..בת שמיא
שאפשר להיות בגישה שאם היא תרצה להפסיק- היא תגיד, אבל למה להכניס אותה למצב כזה של חוסר נעימות (וכן, תגידו שאין מה להרגיש לא נעים אבל זה בן אדם שחשוב לי מה שהוא מרגיש במידה כזאת או אחרת אז אני מעדיפה שישאל מאשר שיגיד שהוא רוצה להמשיך ואז ברור לי שקצת ביאסתי אותו, וזה באסה לדעת שאתה מבאס מישהו
)
בכל מקרה היא תבאס ובכל מקרה יהיה לא נעיםadvfb
אז שתגיד על ההתחלה.
ברור שכדי שהיא תוכל להגיד צריך לתת לה לדבר אבל זה נראה לי יפה שמי שמחליט שלא הוא יגיד את זה.
אולי זה לא הכי חכם.. אבל בכל אופן זה בכלל לא קריטי
גם אני לא אוהב את זה שבנות שרוצות להפסיק מתחילות לקשקש...
אם זה אחרי שתיים שלוש פגישות תגידו יפה את המה נשמע וכולי ותקחו אחריות.
בדיוק על העניין שהיא תגיד על ההתחלה..בת שמיא
לכן יכול להיות נחמד שהוא ישאל איך היה לה אם מבחינתו אפשר להמשיך..
ובוודאי שמי שמחליט הוא זה שיגיד, פשוט לדעתי אחרי פגישה ראשונה/ שניה שיש עוד ספק אם הצד השני רוצה להמשיך- עדיף בשיטה הנ"ל
ולגמרי מסכימה עם לקחת אחריות ולא לקשקש..
תודהadvfb
נראה לי פחות כדאי ככהנופת צוף
יש אנשים שצריכים קצת יותר וודאות וזה משאיר את הקשר באוויר מידי כשלא מדברים ברור אם מעוניינים להמשיך או לא.
זה לא נראה לי יכול להיות כזה ברור מאליו אחרי דייט-שתיים. וזה לא סותר את הלהתקשקש.
(גם אם רוצים להמשיך נראה לי חשוב לדבר על איך היה ואם מעוניינים להמשיך, זה נותן ביטחון)
לא בקטע שזה ברור מאליוadvfb
אלא פשוט אם זרמנו ודיברנו אז כנראה שמעוניינים להמשיך עד כמה למה ואיך...? תמיד מגיעים לדבר על זה בשלב מסויים
'אם זרמנו ודיברנו'והוא ישמיענו
אני חושב במיוחד מהצד של הבחורה
צריך להיות עם טאצ'advfb
לא ישר לדחוף שאלות או להתחיל להעביר נושאים..
לדבר קצת פה ושם בהססנות טיפה ואם ממשיכים אז לזרום.
אם ממשיכים הכוונה את הקשר?והוא ישמיענו
לדבר וממילא מסתבר שיש רצון להמשיך את הקשרadvfb
כי אם לא אז עוצרים לדבר...
אבל אני לא חושב שזה חובה.
הגיוני מאוד גם לדבר על איך היה. תלוי בשדר..
אני חושב שזה לא עובד ככה.והוא ישמיענו
אולי אני טועה,
אבל אני חושב שהממילא יכול לקרות גם מתוך נימוס, או מתוך הימשכות רגשית/ טבעית אחרי השיחה, או מתוך כך שלא מוצאים את המילים הנכונות או את העיתוי הנכון לומר שלא רוצים להמשיך. ואולי יש סיבות נוספות
מסכים איתך שזה פחות מלחיץ ככה,
אבל עדיף שיהיה מלחיץ לדעתי ושאני לא אגרום לה עוגמת נפש (גם אם ממשיכים.. 'עינוי הדין' הוא לא נחמד)
לפעמים זה באמת ככהadvfb
לא סותר את דבריך.
זה תלוי בדינמיקה שבשיחה.
שתלויה בשני השותפים אליה.
🤷♂️והוא ישמיענו
לא להתקדם מהר מדי כי יכול להיות שאני אגרום לבחורה להיכנס לתוך הדינמיקה בלי שהיא תהיה שלימה איתה לגמרי
לא הכל מבינים בחיים, לא נוראadvfb
סתם חחח מותר לא להסכים.
אנחנו שני אנשים שונים ומן הסתם הדינמיקה שלנו יכולה להיות שונה עם אנשים
לא נראה לי שאני עד כדי כך חייזר
חס ושלום.. אתה לגמרי בסדרוהוא ישמיענו
ממש לא תמיד ככהצהרים
אז היא התנהגה לא בסדר, זה חוסר רגישותadvfb
אני חושב שהרבה פעמים ההבנה שלנו מה משמעות השיחהוהוא ישמיענו
צריך להתחשב בזה
בגלל הפער הזה אני חושב שלנווט את השיחה הזאת זו יותר אחריות של הבחור בכללי מאשר של הבחורה
סברה מעניינת.advfb
איך נראה לך שהן תופסות את זה?
אני יכול לשער ממה שקצת קראתי וחוויתי,והוא ישמיענו
נתתי כמה כיוונים אפשריים כאן באחת ההודעות למה שהן ימשיכו לשוחח למרות שלא בהכרח רוצות להמשיך
אני פחות מעדיף לנתח ככה את המציאותadvfb
על פי משאל עם "מה בנות חושבות" וכולי...
יש סברה אנושית פשוטה ויש רגש שסה"כ משותף לגברים ונשים ואפשר לעמוד עליו שלא יפה למרוח בנאדם ב10 דקות שיחה אם אתה רוצה להפסיק.
אני חושב שהרבה מקרים החילוקים בין בנים ולבנות יוצאים מפרופורציות. וגם פה אני לא רואה יותר מדי סיבה לחלק.
הסתייגות - כמובן שבניואנסים יהיו הבדלים. אבל בסברה הישרה - נראה לי שלא.
פשוט בעיני צריך להכיר קצתוהוא ישמיענו
ולהתחשב בזה כמה שאפשר (כנ''ל אני סובר שנכון גם הפוך).
הספר 'גברים ממאדים, נשים מנוגה' למשל עובד הרבה על ההסתכלויות השונות.
הן לא מחייבות, אבל ככלל זה נכון ולכן בהתחלה לפני שאני מכיר יותר את הבחורה בצורה ספציפית - אני אתחשב בזה (ההעדפות שלה גוברות על 'חוכמת ההמונים' כמובן) ובידע נוסף שיוצא לי לפגוש בו (בקריאה/ התנסות)
ולפני שמכירים את העולם הנשיadvfb
תסכים איתי שצריך להכיר את העולם האנושי.
לגבי הנידון דידן ספציפית לא נראה לי שיש הבדל משמעותי מדי (מבחינת תוכן השיחה).
ההיכרות עם העולם האנושיוהוא ישמיענו
אבל פגישות זו קומה נוספת (אפילו כמה וכמה קומות) מעל גבי זה..
אתה אומר המון משפטים כללים נכוניםadvfb
אבל אמרתי לך - בנידון דידן כרגע עד שלא תסביר לי באופן ספציפי (וכנראה תבחר שלא לעשות את זה וסבבה) אין לי דרך להבין את ההשלכות של זה לשיחה..
אתה חושב שאני לא מסכים איתך בכל הדברים הנ"ל??????
אני מסכים
אני פשוט לא רואה את זה פה.
הגבתי לך לגבי הביקורת על 'משאל עם'והוא ישמיענו
כי יש בסיס אנושי.
כל אלה הם דברים כלליים, לא ספציפיים..
לגבי מיקוד ספציפי-
אמרתי, יש פשוט הרבה סיבות למה היא תזרום איתך כשהיא לא רוצה להמשיך (ואפילו פירטתי כמה, כאן-
אני חושב שהרבה פעמים ההבנה שלנו מה משמעות השיחה - לקראת נישואין וזוגיות
)
רק ציינתי שכדי להבין את זה לעומק, צריך לשאול את הבחורות עצמן. על זה אני לא יכול לענות לך תשובה מדויקת ומלאה.
אבל חשוב לדעת מה הצד שלהן כדי לדעת האם שיחה כזאת לפני שברור להן אם ממשיכים תעשה להן טוב
הביקורת שלי על 'משאל עם'advfb
היא לא עקרונית אלא פרקטית.
לכן כל האמירות העקרוניות המופשטות פה - לא נראה לי שהם חלק מהדיון.
אני לא חושב שאפשר לסמוך סקר בפורום הזה מבחינת אמינות בהרבה נושאים.
אני מבין גם שלבנות הרבה פחות נעים לסרב וזה הגיוני
אתה לא חושב שחוכמת ההמוניםוהוא ישמיענו
מה בעיניך כן יכול לשקף?
כי יש כלים נוספים (למשל מחקריים) שאתה יכול לפנות אליהם כדי להכיר את הצד הנשי של השיחה
אני חושב שלא הייתי מבסס תיאוריותadvfb
על פי תגובות בפורום פה.
ברור שיש מה ללמוד מהפורום.
אבל יש גבול.
גם מחקרים רציניים שאיתם מבססים תיאוריות עושים בצורה מחושבת על פי פילוח אוכלוסייה וכולי.. וגם אז הם לא מדוייקים.
שכל בריא יכול לשקף.
הכירות אישית עם נשים.
דיבור על הנושא בצורה ורבלית ולא דרך כתיבה.
אענה לגבי הסוף -והוא ישמיענו
אני חושב ששכל בריא ככל שיהיה זה דבר סובייקטיבי שלא מדויק בדומה לחוכמת ההמונים, רק בלי היתרון הכמותי.
היכרות אישית עם נשים -
השאלה איזו צורה של היכרות. יש הרבה רמות של היכרות, ובכל אופן השיחה היא חלק בלתי נפרד מהמהות הנשית ולדעתי בה צריך להתמקד.
למשל אנחנו בתור גברים משתמשים בשיחה כדי להגיע לתכל'ס, וככה אנחנו גם קוראים את שיחת הפלא' בין הפגישות (ואז אם היא ממשיכה.. כנראה שהיא מחוברת לתכל'ס..).
אני חושב שבנות יותר מחוברות לצד החווייתי של השיחה, ולכן השיחה פחות פרקטית ולא בהכרח מחוברת לתכל'ס.יותר מחוברת לחיים ולחוויה.. כלומר לא בטוח בכלל שהיא רוצה להמשיך..
דיבור על הנושא בצורה ורבלית -
אני בהחלט חושב שזה יכול להשלים את הכתיבה,
וביחד זה נותן מבט יותר רחב.
בהצלחה בכל אופן
אגיד לך מה עומד מאחורי זהadvfb
אני הרבה מאוד מאוד פעמים לא מסכים וסולד עם כל האמירות שנאמרות פה בפורום על ההבדלים בין נשים לגברים, תפקידים וכולי..
עצם השיח שנראה לי תופס פה הוא לא נכון בעיני.
קודם כל לפני שמדברים על הבדלים - הרוב משותף.
וזה צריך להיות הרקע על דיבור על הבדלים...
שמעתי פה המון דיבור על הנושא והרבה פעמים אני לא מסכים עם הגישה בכלל ולא רק עם התוןכ
זה אכן הרקעוהוא ישמיענו
בדיוק בגלל שזה הרקע אני עוסק בהבדלים!.
כי למשל נגזרת אחת של הרקע זה שגם לבחורים וגם לבחורות יש רגשות,
ובני אדם באשר הם בני אדם עלולים להיפגע כתוצאה מההתנהלות שלי.
ולכן בדיוק אני מנסה להתחשב בהבדלים..
להכיר איפה עלולה להיות פגיעה שלא תהיה כנראה בשיח עם חברים (כלומר כשאין הבדלים)..
גם אני לא מאוד שבע רצון מהדיבור על ההבדלים.
רק שאצלי הסלידה היא לא מהכלל, כי ברמה הכללית והעקרונית אני מאוד מסכים עם הגישה של התפקידים וההבדלים.
הסלידה היא רק מההשלכה של זה כלפי יוצאי הדופן, שמנסים להחיל את זה גם עליהם, למרות שיש בזה משהו מלאכותי ומנוגד (קצת או הרבה) לאופי שלהם.
ברור שהבסיס המשותף הוא שאנחנו בני אדם.
אבל אנחנו לא סתם רוצים להתחתן..
בלי ההבדלים לא היתה סיבה
(זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם)
אני גם תופס את ההבדלים בצורה מהותניתadvfb
וזה ברור שזה ככה.
וכל מה שאתה כותב עקרונית (וממשיך לכתוב) - אני מסכים.
אני מסכים עם ההבדלים והתפקידים אבבבבבבבבללללללללללללללללל
(ופה ה'אבל' הגדול)
-
אני לא מסכים עם כל ההשלכות המיידיות שעושים עליהם.
גם לנשים וגם לגברים.
פחות מתחבר לשיח כמו של הרב קלנר אני חושב שגם אם הוא עצמו נכון הוא נתפס בציבור בצורה לא נכונה. בצורה שיכולה להיות שיטחית לעיתים.
רק אם יגידו משפט עם הרבה הסתייגויות אפשר לעמוד בצורה קונקרטית ורלוונטית על ההבדלים במקרה ספציפי.
מסכים עם הראיה של התכל'ס מול החוויהadvfb
תודה על זה
אני אתייחס,והוא ישמיענו
ראיתי פה לגבי לקשקש לפני -
אני פחות בעד..
אני כן בעד להתעניין קודם, בקטנה,
ובמידה ששנינו רוצים להמשיך - אפשר (לדעתי מאוד מומלץ) לשוחח. לא הייתי קורא לזה קשקוש בכל אופן
.לפני שאנחנו יודעים שממשיכים - במקרה הטוב ה'שיחה' המקדימה תהיה שיחה לא מיטבית, כי כל צד לחוץ ולא בטוח מה מטרת השיחה, והלחץ מפריע לריכוז ולהיות בתוך השיח.
ובמקרה הפחות טוב - השיחה תעשה לא טוב לצד השני.
אני משתדל לא לזרום יותר מדי עם השיחה לפני, ומצד שני כן להתייחס. אני אדבר רק מהצד הטכני, וגם לא ארחיב בזה יותר מדי.
אח''כ אם ממשיכים - אני אדבר בהרחבה,
לפעמים אני גם מסביר את השינוי מראש, למה מראש הייתי מאוד טכני ויחסית תמציתי
נכוו מאוד. זה מעולה ככהלשמוח :)
לאן נגיע עם הדקדוקי עניות האלו?לב אוהב
אפשר לזרום, ואפשר להיות טיפה רגיש ולתכנן את השיחה הזאתצהרים
גם זרימה יכולה להיות לא פחות רגישה. רגישות אינטאוטיביתadvfb
נכון.צהרים
אני מסכים איתה שהכיוון הטבעי שפחות חושביםadvfb
על כל מילה יותר כיף
אבל מי שנוח וטוב לו ככה מעולה
לא הבנתי.צהרים
לזרום זאת לא תשובה. אתה בתכלס בוחר אפשרות כלשהי לשיחה הזאת, אז למה לא לבחור משהו יותר טוב? אני כן מבין את התשובה שלך כאן:
אאמממ - לקראת נישואין וזוגיות
בחרת בסוג מסוים של שיחה, סבבה. אבל להגיד שכל הדיון הוא 'דקדוקי עניות' זה לשמוט את הדיון מבסיסו.
המשפט הראשון לא מסכיםadvfb
אני יכול להתעלם מזה חחח
סתם, ברור שאני בעד להיות ברגישות גם בפרטים הקטניםלב אוהב
פשוט לפעמים אני רואה דגש על שאלות כאלו בפורום שהעיקר חסר מהספר כזה...
ומה לפעמים העיקר? פשוט לזרום ולהיות בטבעיות.
^^^^^^^^ מסכים לגמריadvfb
עצם החשיבה על זה יכולה להרוס את היחס הטבעי וגם סתם להלחיץ
נגיע לרגישות ולעדינות גדולה כלפי הזולת. בע''הוהוא ישמיענו
יפה....לב אוהב
זה דווקא חשוב באמתהפי
השאלה יפה, מסכימה... רגישות זה יפה תמידלב אוהב
לכן העניין של זרימה לא קשור פההפי
אבל כאן ספציפית הוא באמת נגע בנקודה חשובה
נכון.. זרימה זה אומר שלפעמים עם הזמן מבינים מה נכון יותרלב אוהב
לעשות. ואיך להיות יותר ברגישות.
ולפעמים גם ככה טוב וגם ככה..
כן נכוןהפי
בתור בתלשמוח :)
אם אני ארצה לא להמשיך אני אדאג לעשות את זה לפני
מצטרפת..^מחפשת דרך..
דוגמא טובה גם לבנים וגם לבנותadvfb
תשלחו הודעה מתי הכי מוקדם שיהיה לה נוח אחרי דייט ראשון.
אה דקדוקי עניותצהרים
אם תצליח להסביר מה ההבדל...צהרים
לא אמרתי לאסור לחשובadvfb
אבל מאוד הזדהתי עם הרצון להסתמך על אינטואיביות וסברה ישרה בלבד
זה בסדר. וכתבתי לך את זה.צהרים
אז תערוך את התגובה "^^^^^^^^ מסכים לגמרי"צהרים
לא ספרתי במדויק את ה-^ שכתבת, אז תסלח לי על זהצהרים
למה? כיף לי לייצר שרשורי מפלצת חחחadvfb
בדיוק^^^אנמונימיאחרונה
וכשאני רוצה לחתוך אני לא מחכה לשיחה ממנו, אני יוזמת אותה
הייתי מעדיפהמעלות
מסוג השאלות שאין לי תשובה עליהחופשיה לנפשי
...אור וחיים
לרוב אני אומר ראשון.
אם אני רוצה להמשיך אז אני ישר אומר.
אך עוד לא יצא לי לומר ראשון שאני לא רוצה להמשיך. כי בדרך כלל שאני לא רוצה, גם הצד השני לא רוצה, ולרוב הן אומרות לי בהודעה עוד לפני שאני מתקשר.
במקרים שאני לא רציתי להמשיך, והצד השני כן רצה, זה כבר היה בקשר יותר ארוך, וזה היה בפגישה.
חד משמעיתהפי
אם הוא שואל אותי איך היה לי זה ממש מרגיש לי שהוא לא בטוח .
עדיף שיגיד קודם שהיה לו כיף ואם אני ארצה לדבר שוב .
עוד פעםטבע, אמת
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה 
מאוד יפה וחכם.נחלת
מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
ברור שלאטבע, אמת
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
ספרי לי על זההפי
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
...אילת השחראחרונה
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
לדעתי כן,חתול זמני
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
כן ולאברוקולי
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני אדייקאביעד מילואאחרונה
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
"אפקט הדומינו"רק נשמה
מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?
ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי
גם לחיוב וגם לשלילה
רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.
מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית
ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)
ולזכור עבודת המידות.
ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה
לא רק בחתונות
בכל נושא
המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
מושלם!!!!!!הפי
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
תודהארץ השוקולד
ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
תודה, אשאלארץ השוקולד
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
האולם קטן, 400 - 350 איש.
תודה רבהארץ השוקולד
מעריך את הבדיקה.
נבדוק אם רלוונטי
הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה
תודהארץ השוקולדאחרונה
מה באמת יש אופציההפי
שלא יהיה אופציה בפנים?
למה לא?ארץ השוקולד
לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר
כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד
ונבחר באותו יום או יום לפני
אחי התחתן בנסיה.ענבל
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...
תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
מכיוון, יקרה, שמדי פעם יש עקיצהנחלת
על המגזר "שלי". כלומר, בלשון הגן, לא אני המתחילה...
ההשוואה בין חסידים לליטאים וכו' לא מתאימה כאן. אצל כולם, ההשקפה בעניין ברורה. חד משמעית.
הצעה כמו של ד"ר ריין (?), מעולם לא היתה עולה אצל אף אחד. ממש הזדעזעתי. ומה אם
אחר כך לא יסכים לשמור טהרת משפחה?!
חושבת שנושא כזה לא צריך לעלות לדיון. יש בזה משום חוסר צניעות ואיך שהוא, לגיטימציה לעבירה
חמורה!
כמו שלעלות לדיון את שמירת השבת (עם כל הפלפולים והמובאות וכו'..) לא שייך.
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי
תודה רבה!!(:אני:)))))

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410
בחוץ/ בפנים בירושלים?
לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט
וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויק
כמה מקומות שעולים ליארץ השוקולד
הטיילת בארמון הנציב
גן הורדים
הליפתא
עין חנדק
עין לבן
גן סאקר
מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:
בית הקפה בגן הבוטני
בית קפה בסנטר 1
המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)
מניח שמוסולין גם לא יקר
פלאפל דורון
פלאפל בן יעקב
(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)
קצפת? במרכז המסחרי רמות אשכול או בשכונת דניהנחלתאחרונה
ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.
בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.
יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.
לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.