וכעת נשאלת השאלה איזו סיבה יש לנו להאמין להם דווקא?שחר אורן


כלומר? אתה טוען שאין מכתב כזה?אריאל יוסף


אני לא טוען ככה, אני רק אומר שניתן לטעון.שחר אורן


בקיצור, אין לך תגובה עניינית.אריאל יוסף


נכון, כי אני לא רואה פה שאלה.שחר אורן

לא אני פרסמתי בשם הרב שמואל לעלות להר.

 

אני רק אומר שכצופה מהצד (אני אמנם עולה להר אבל לא משתתף בתחרות 'מי יחבר רשימת רבנים יותר ארוכה') אין סיבה שאני אעדיף את גירסת מורא מקדש לדעתו של הרב שמואל על פני גרסת ארגוני המקדש.

למה, הם הציגו מכתב? איזו סיבה יש לך להאמין להם דווקא?אריאל יוסף


לא אמרתי שאני מאמין דווקא להם.שחר אורן

אגב, גם את המכתב שהוצג בכתבה לא ראיתי.

אז הנה המכתב>>>אריאל יוסף
מה תגיב עכשיו?
אז הנה לך מכתב>>>אריאל יוסף
אוקיי, תודה.שחר אורן


מה יש לך להגיב עכשיו? למי אתה מאמין? למורא מקדש או למטא"ר?אריאל יוסף


למכתב.שחר אורן


כלומר למורא מקדש. תודה. מציע שבפעם הבאה לא תמהר לזלזל.אריאל יוסף


אני לא חושב שזלזלתי במישהו.שחר אורן


"ניתן לטעון" שאין מכתב כזה או "איזו סיבה יש להאמין להם"....אריאל יוסף


אני לא חושב שיש כאן זלזול.שחר אורן

כתבתי שלאור מה שהובא בכתבה (לפני שהבאת את המכתב שעל שום מה לא נמצא בה) אין לי סיבה להעדיף את גירסת מורא מקדש על פני גירסת ארגוני המקדש, אני לא רואה כאן זלזול.

המכתב נמצא בכתבה.אריאל יוסף

ומטא"ר כבר הוכיחו חוסר אמינות כמה וכמה פעמים.

מורא מקדש לא נפלו בדבר כזה למיטב זכרוני.

איפה?שחר אורן

אני לא מכיר את הפעמים הללו (זה לא בהכרח אומר משהו, כאמור, התחרות הזו לא מעסיקה אותי לרוב).

עכשיו יש אותו, לפני זה לא היה.שחר אורן


יכול להיות. אתה העדפת לפקפק ולחשוד בכשרים.אריאל יוסף

לא האמנת עד שהראו לך מכתב חתום.

כאילו שמטא"ר הראו אי פעם דבר כזה.

בקישורים ששלחתי לך תוכל לראות

שגם כשהם מראים מכתבים לעיתים מדובר בשקר.

 

והנה עוד שקר שנחשף:

"מי יעלה בהר ה

הנה אחד טרי, משבת האחרונה, ראיון עם ארנון סגל ב'שביעי'>>>אריאל יוסף
העמוד השלם בקישור (התמונה מהשורות האחרונות של העמוד).
 
הרב זלמן תומך בעליה?
אולי הוא התכוון לרב אליעזר מלמד..המקום הקדוש


אולי, אבל לא סביר.אריאל יוסף

הרבנים האחרים שהזכיר בשכבת גיל גבוהה יותר וסדר גודל משמעותי יותר משל הרב אליעזר.

אריאל אל תשווה רבניםימח שם עראפת


קודם תפסיק לבזות ת"ח ולהשוות ביניהם לבינך. אח"כ תטיף מוסר.אריאל יוסף


הו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ימח שם עראפת

אומר הירושלמי: רק אם יורה לך על שמאל שהוא שמאל ועל ימין שהוא ימין עליך לשמוע לו.

במידה ואתה יודע כי הוא טועה, יש לך הלכה פסוקה שמכל צורה שהסתכלת דברי הרב אינם נכונים, ויש תלמידי חכמים שמסכימים איתך, אזיי עליך לא לשמוע לדבריו ולקיים את ההלכה.

 

עכשיו אני מטיף לך מוסר שייגעץ. "וקשוט עצמך תחילה" היה מועיל לך יותר מאשר לכתוב לי את דבריך.

עם הארץ. כמי הלכה במחלוקת בבלי-ירושלמי?אריאל יוסף


עם הארץ בעצמך. הסתכל שניתימח שם עראפת


זה בעיה אחרתגוזמבה


זו *ה*בעיה.אריאל יוסף

בין פעילי ההר יש יותר מדי גורמים שעבורם המטרה מקדשת את האמצעים.

בכל אופן, לא נראה לי שזה מקום לדון, יותר ראוי שתפנה למישוגוזמבה

ממטא''ר

פניתי. תודה.אריאל יוסף


לא הבנתי...גוזמבה

זה נראה אתה עושה פה אי צדק...

אתה מוציא את האנשים פה כתומכי ומפיצי שקר, יש לך בעיה עם מטא''ר דבר עם שמשון אלבוים/אסף פריד, תמחה מולם

איזה אי צדק עשיתי כאן?אריאל יוסף


נראה שאתה מאשים את המתוייגיםגוזמבה


תייגתי את אלו שבעבר התווכחו כאן על עמדת הרב שמואל אליהו.אריאל יוסף

שים לב לשרשור: התיוגים משורשרים להודעה הראשונה.

לא לדיון על אמינות פרסומי מטא"ר שהתחיל אח"כ.

עכשיו להכחיש זה מענייןונסי
תשובה עניינית משהו?אריאל יוסף


בשמחה:ימח שם עראפת

אתה מדבר שטויות.

לא דיברתי אליך.אריאל יוסף


אני דיברתי אליךימח שם עראפת


לא זכור לי שכתבתי שהרב אליהו מתיר עליה, מה שזכור שכתבתי הואאוא"ר

שהרב אליהו תומך עליה (כלומר מגיע ומחזק את ידיהם של העולים בכניסה להר וכו') ואף נראה שדעתו היא שמבחינה הלכתית להתיר לולא כמה מניעים מסויימים שקיימים (כמו התנגדות לדעת אביו). את הדברים שמעתי וראיתי בעצמי.

 

כלומר, הרב אכן אינו קורא לעלות להר הבית וגם אומר שלא הגיע הזמן לכך (לא מהצד ההלכתי). מצד שני, הרב מגיע לחזק את ידי העולים ואף פוסק בעניינים שקשורים ועוזרים לעלייה (בעבר שאלתי אותו האם טבילה במקום מסויים היא כשרה מדאו' לעניין עליה להר הבית, והרב ענה לי שכן ולא ענה 'אסור לעלות להר').

 

בעבר הייתי בשיעור של הרב שבו אמר כי לא הגיע הזמן לעלות להר הבית כי צריך קודם לרומם את העם וכו', לאחר השיעור הלכתי לשאול אותו על זה והרב צמצם מאוד את האמירה הזו ואמר לי ששני הדברים נצרכים וחשובים אלא שלרומם את העם יותר נצרך מאשר העליה להר וזו הייתה כוונתו בשיעור.

 

במידה ואני טועה בזכרוני, אז אני מודה כאן שטעיתי וחוזר בי מדבריי.

"פוסק בעניינים שקשורים ועוזרים לעלייה"אריאל יוסף

אם הוא לא מתיר עלייה - מי בעל האחריות על הפסקים הללו?

ולחשוב שעוד טענו שהוא תומך בעליית נשים... רווקות....הָיוֹ הָיָה
התנגדתוך לעליית נשים מטופשת וחסרת ביסוס.ימח שם עראפת


קח עוד התנגדות "מטופשת" כזו.אריאל יוסף
כה עצוב שרבנים כה גדולים אינם מודעים להלכה פשוטה.ימח שם עראפת


כה עצוב שנער בן 15 חושב שהוא יודע יותר טוב מגדולי הרבנים.אריאל יוסף


כה עצוב שנער בן 15 אכן יודע יותר מגדולי הרבנים.ימח שם עראפת


עדיף להיות חצוף צודק ממנומס טועה.ימח שם עראפת


עדיף לכבד ת"ח מאשר לבנות מקדש.אריאל יוסף

"א"ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת"ח" (שבת קיט ע"ב).

אמר ה' לשכנו תדרשו ובאתם שמה.ימח שם עראפת


והחריב את ירושלים בגלל שביזו בה ת"ח.אריאל יוסף


בגלל שהקריבו עולות וזבחים ללא כוונה.ימח שם עראפת

ללא רצון לעבוד את ה' באמת, רק לתקוע כבש על מזבח.

בערך כמוך.

 

זה לא מה שכתוב בגמרא.אריאל יוסף


הו, זה מה שכתוב נחש איפה, בתנ"ך!ימח שם עראפת


כאמור- יש לי עסק עם קראי. הבנתי. תודה.אריאל יוסף


עיין שם ישעיהימח שם עראפת

לא, כי לי יש עסק עם ילדון בן 33!

קח. תלמד קצת גמרא. חז"ל למדו את הדברים הללו מפסוקים.אריאל יוסף
ידעו תנ"ך לא פחות טוב ממך.
 
קח תלמד ישעיהימח שם עראפת

שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה.  יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.  יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.  יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.

בקיצור, תפסיק אתה והקרבנות שלך.אריאל יוסף

זה בערך מה שכתוב שם.

עיין שם, ועיין הפעם בכל העמוד ולא בקטע ששלחת לי.ימח שם עראפת


מה יש לך לחדש?אריאל יוסף


יפה מאד. קרבנותיכם אינם רצויים כי אינם באים מן הלב.ימח שם עראפת


ואני מבין שאתה קראי.אריאל יוסף


תלמד קצת מה חז"ל דורשים על הפסוק הזה.אריאל יוסף

ההלכה שנלמדת ממנו היא שכשאדם מגיע למקדש עליו להביא קורבן.

חצוף! שחצן! גאוותן! תתבייש! אני לא מבין איך אתה מעז בכללאוא"ר

לדבר ככה?! מי אתה בכלל?! ילד צוציק שחושב שהוא יודע משהו מהחיים שלו כי הוא למד לקרוא אל"ף בי"ת ומצליח לחבר את זה למשפט.

 

"ומקדשי תיראו אמר ה'" "לא מן המקדש אתה מתיירא אלא ממי שציוה על יראתו" "את ה' אלוקיך תירא" "את לרבות תלמידי חכמים" תלמיד חכם הושווה למקדש שהגמ' דורשת "כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו" ואומרת שתלמיד חכם נקרא מזבח.

 

ממש עליך אפשר לומר שהתכוונו בקינות במה שאמרנו "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא". עולה להר, אל מקדש ה', אך מבזה את מנהיגי הדור וחכמיו.

כל כך שיכנעתתתתתימח שם עראפת
איש שאוהב קיש, וקוראים לו זלמיש, וגר מתחת לכביש, ודופק את הראש בפטיש, ובנעל דורך על עכביש
שמע נא קיש איש, עד כה חוץ משטויות שאמרת לא הבנתי כלוםימח שם עראפתאחרונה
לגבי ילד צוציק אני בהחלט יכול להסכים איתך, אלמלא תקלה אחת: המילה "צוציק" אינה קיימת בלקסיקון העברי.
ואני חושב שאני יודע איך קוראים לי, זה כבר אומר שאני יודע "משהו" מהחיים שלי, נכון?
ואני חושב שאני באמת יודע לחבר משפטים לא רק מאלף בית, (אגב, הראשי תיבות מיותרים) אלא גם מספר המסורת(למי שלא יודע- ספר ללמידת אלף בית לילדים)
ואם עד כה כתבתי לך כל המשפטים הללו, כנראה שאתה צודק, אני אכן יודע לחברם למשפטים.

לגבי ומקדשי תיראו שהזכרת, עליך להבין מה המשמעות. אין המשמעות חלילה להתרחק מהקב"ה כפי שידידינו מישיבת הקוטג' הר המור, אלא להתקרב לה' בחיל וברעדה, לעמוד לפניו ברננה בביתו, ולירא מפניו. אני בטוח שכולנו יודעים מה היא יראה בין אם זו יראה מהערס שבטעות דרכתי לו על הרגל, שלא ליראה הזו אני מתכוון, ובין היראה כשרואים שיטפון צונאמי, שיותר ליראה הזו אני מתכוון.
יראה מגודלו של ה', עצם הידיעה שבכוח פיו כל העולם יחרב. ליראה הזו אני מתכוון.
אבל יחד עם היראה מגיעה גם האהבה לה'.
כמו שאנשים מפחדים מהים הגדול ומלא הסכנות, אך הם עדיין אוהבים את הים ונהנים מגליו, כך אנו נהנים מזיו השכינה, כמו גלי הים.
ה' עצמו הוא מפחיד, אולם זיו השכינה, היא מלטפת, רכה.
זה כמו לשים בנאדם מול פרוז'קטור אינפרא סגול. הוא יתעוור.
אבל אם נותנים לו איזה פנסון מסכן, הוא יהנה ממנו. הוא ירגיש את האור הגדול בוקע מהאור הקטן.
ועל כן, כאשר ה' ציווה עלינו לבנות לו בית, המאושרים עלי אדמות הננו.
יש לנו אפשרות 'לשדרג' את הפנסון שלנו לפנס גדול יותר.
למנוע חלק מאיתנו בהשתתפות, זו טיפשות לשמה.
אם ה' היה אומר רק לבנים להיות שותפים בבניה, אז בסדר.
אבל כאשר יש הלכה מפורשת ברמב"ם בהלכות בית הבחירה שכל עם ישראל צריך לתרום מכספו ומכוחו לבניית הבית הגדול והקדוש, כולל גברים נשים ילדים וטף,
הרי שאף אסור למנוע מהן להשתתף במצווה.
על כן כאשר יש אדם, תלמיד חכם גדול ככל שיהיה, המנסה למנוע מהן להיות שותפות, לכולי עלמא אסור לשמוע לו.
וחוץ מזה, ישנם תלמידי חכמים רבים וטובים שאין להם שום מושג, במחילה מכבודם, מה ההלכה כיום לגבי הר הבית.
ולגבי תלמיד חכם נקא מזבח, גם שולחן שאוכלים עליו נקרא מזבח.
ואכן, ממש עליי היו עשויים לומר זאת, אלמלא תקלה אחת, אני לא כהן,
אני רק נביא.

כל טוב ווטסון ידידי!
הובא כאן מכתבו הרשמי.הָיוֹ הָיָה


נכוווןןימח שם עראפת

ואני הבאתי כאן את מכתבו הלאאא רשמי!

מתיר עלייה אך לא מעודד, שלום שלום ועוף לי מהחלום

"אני מורה שלא עולים".הָיוֹ הָיָה

אז אל תביא לי צילומי מסך חסרי כל פרט מזהה, כאילו בגלל שהודבקה עליהם תמונה שלו זה נהיה אמין.

אמןןןןןימח שם עראפת

הפרט המזהה של הרב שמואל נראה מזוהה מאד

לבריאות.אריאל יוסף


אמןןןןןימח שם עראפת

אתה סתם שמן,

שאוהב סופגנייה בשמן,

ושונא מכונות רנטגן!!!!!!

עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי
ניקים משועממים בגיזרת ההר והבית-ימח שם עראפת
ברגעים אלה אני מוכר דגלי בית המקדש ביציאה מהר הבית, מוזמנים לבוא לקנות ולפטפט
אפשר להגיע/לקנות מעוד סיבותשלג דאשתקד
לא רק בגלל שמשועממים.
אמת ויציב, ברוך אומר ועושהימח שם עראפתאחרונה
אבל כוונתי למשועממים הייתה למטרת פיטפוט
מה אומרים על הקמת מערכת תחבורה להר הביתנ א

מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?

יש לכם רעיונות כיצד כדאי שזה יפעל? אשמח שתעלו כאןנ א
מערכת תחבורה להווה או לעתיד?קעלעברימבאר
לעתיד, כשייבנה בית המקדש בעזרת ה'נ א
בטח יהיו טכנולוגיות מתקדמות יותר מימינו,קעלעברימבאר

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

וואי, אתה נוגע שאלה שמאוד הטרידה אותישלג דאשתקד

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה שביתקעלעברימבאר
המקדש יבנה? אולי ההנדסה הגנטית תיצור סוסים מעופפים שנטוס עליהם ויהיו חסכוניים יותר ממכונית?
לא זה מה שהטריד את מנוחתישלג דאשתקדאחרונה
יותר הסתפקתי מה יהיה יותר מגניב/מרשים
צריך לקחת בחשבון ענייני טומאה וטהרההסטורי
אולי איזה גלאי טמאים, שלא יתן להם להכנס לקרונות שמיועדים לטהורים🙄😏🫣
או ספסלים פשוטים מעץ, בלי שום בית קיבול.הסטורי
אני חושב שצריך יהיה מתחם של טבולי יוםים התכלת

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

כתבתי על זה ספר שלםrrinaa

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

 

 

 

 

איך מערכת התחבורה תראה?נ א

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

בהנחה שיהיו אוטובוסים ולאקעלעברימבאר
מכוניות מעופפות מבוססות ai
רכבותshindov
לדעתכם, יהיה צריך מערך הסעות כמו למירון בל"ג בעומרנ א

או אפילו יותר מזה?

 

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?

האם הכהן שהניף את 2 הלחם סמוךקעלעברימבאר
למקום המזבח המשוער, חייב כרת, או שטומאה הותרה כשכל הציבור טמאים גם לשתי הלחם?


האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט? 

אני רואה שהשרשור די ישןניב שטרן

אבל רק עכשיו ראיתי אותו...

בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.

גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.

שיר וקליפ לירושלים והר הביתElad Mukades

אולי יעניין אותך