כמו כולנו בדיוק, יתכן וגם בי יש ניצוץ מנשמת משיח בן יוסף

לשמחתי הוא לא בדיוק עומד בקריטריונים שהציב הרמב"ם למשיח בן דוד, לא ברור לי עד כמה הוא לומד תורה- כי העמדות שלו לא מאד מתכתבות איתה, הוא לוחם מלחמות אבל הן לא יעילות לעמ"י כי הוא נלחם באנשים הלא נכונים, ככל הידוע לי הוא לא צאצא של דוד המלך והוא לא נוקף אצבע למען בניית בית המקדש...
אני לבנתיים אני ישנה בנחת.

 

הוא לומד תורה הרבה יותר ממך, הוא לוחם את המלחמות הכי חשובות לעמ"י, לגבי דוד המלך אני לא יודע ולגבי בית המקדש- ודאי וודאי

אני מודה לך שפרינצא שהוכחת לי שיש סיכוי שהוא משיח

ב. אין בית המקדש נבנה אלא בדור ש....

לא רק מצוותיו שלו

תכל'ס ממש כל מה שנפסק להלכות בניין בית המקדש...

לא מכיר את הקריטריונים של הגר"א למשיח, אבל באלה של הרמב"ם הוא לא עומד.

כתבת שהוא לומד תורה ונלחם מלחמות ה'- נו שוין. אבל הוא גם צריך להיות מלך מבית דוד, ואני די בטוח שכרגע הוא עדיין לא מלך, וגם לא מבית דוד...

אלה הקריטריונים כדי להיות בחזקת משיח. כדי לדעת שמישהו משיח וודאי, הוא צריך לבנות את ביהמ"ק ולקבץ את נדחי ישראל.

צריך בירור לגבי מלך בעזרת ה' רק רציתי להשתיק את החצופה ההיא

פשוט אין לי כח להתווכח עם אנשים על זה שבית המקדש לא עשוי ממצוות ו'אבנים' מטאפוריות ודמעות, ושיכחה מהמשיח ומבית המקדש.
כי כל אילו מדרשים יפים, אבל עדיין בחזקת מדרשים שההלכה דוחה.

זו היתה בדיחה טובה.

אלא אם כן אתה רווקה, ואז באמת אסור.

אה שכחתי שאסור לי להגיב נגד הרהמור

ועשינו את שלנו, תרמנו לבניין בית המקדש...
כ"כ לא מתאמץ מצידינו שלא ברור לי למה בית המקדש עדיין לא נבנה, הרי זה מה שיהודים עשו במשך שנים...

אבל לא כדאי לענות להטרלות וחפירות טפשיות.. ואני אומר את זה בתור הרהמורניק שהתווכח אתך רבות בעבר... 

זו היתה עקיצה לבחור שאליו הגבתי. 

ולא ממש הבנתי: בתור הרהמורניק שהתווכח איתי - אתה מסיק שדבריי הם "הטרלות וחפירות טיפשיות"?

אני מסכים עם העקיצה, ברור שהבנתי, ואני מתכוון שפותח השרשור הוא מטריל.. "בתור הרהמורניק" הכוונה שעכשיו גם אני מסכים אתך..

"מומלץ בכבוד" הכוונה בכללי כשאתה מדבר נגד הרהמור-מומלץ בכבוד (כמו בשרשור "למה אני נגד נעם"-כמו שהדובר של נעם טעה ויצא נגד אנשים ולא נגד הדעות שלהם ככה מומלץ להשאיר את המחלוקת בדעות ולא להפוך לשנאה אישית.)

כי הוא אמור לבנות את בית המקדש באופן הכי פיזי של המילה.
ולא יהיה מי שיהטהר אתכם.

כהן, שיהיה מעושי דברו של המשיח (כאמור משיח לשיטתך הוא חוטא כי הוא אמור לעלות להר לפני הבניה, או שלו יש פריווילגיה מטעם הרב?).

ואני לא מסכימה עם רבך.
אבל מכבדת את הרבנות.

אסר עליה להר, אגב את אוכלת עוף בחלב?

מהי סמכותו של רבך תזכיר לי? והיא תקפה לגביי או שמותר לי לבחור את הרבנים שלי בלי לשאול את רשותך?

מכיוון שיש לנו כלל "אחרי רבים להטות" ורוב הרבנים (וזה גם מי שעולה להר הבית מסכים) סוברים שאסור לעלות להר הבית.

בא נתחיל מזה שתהיו בעד הקמת לשכת הגזית

ואפ"ה נכתבו על זה הרי הרים בספרי כללי הפסיקה של כל רבותינו האחרונים, זה מאוד לא פשוט כמו שנח לכם לפשט את זה. (ואני יכול בשניה להראות לך שאתה נוהג בצביעות: בוא נתחיל לחשוב על דברים שאצלכם נוהגים בניגוד ל"רוב". הולך?)

רבותי אינם מתירים.

אך הגדולים שמתירים אכפתים לכבוד הרבנות לא פחות ממך, חלאס עם הבלוף ההרהמורניק שכל מי שחולק עליהם הוא אחד ש"לא אכפת לו מהרבנות".

ובטח עם ההגזמה המופרעת של לשכת הגזית, בוא נחזור למציאות, הולך?

וכבודו - ראוי שיעבור קורס בעקיצות, כי פשוט לא הבנת את השנינות, ונכנסת לפלפול מייגע וחסר הקשר. קרא שוב ואולי תבין.

כל זה בהנחה וכבוד הרה"ר הוא הערך המוחלט והיחיד בעיניך. זכותו של הרב ליאור לחלוק עליך ועל חבריך.

זו באמת שאלה מגוחכת. נקל להבין שאפשרי בקלות לגרום לכל יר"ש לקבל הכרעת סנהדרין המעוגנת היטב בהלכה, מאשר הכרעת הרה"ר שסמכותה מאופיינת בעוד כמה מוטיבים (על הציבור החרדי שמעת?)

מעולה, זה לא מסתדר עם מה שטענת קודם. זה הכל.

ועדיין הקילומטראז' רחוק רחוק רחוק. 

אני מבין שיש לך צד קלוש שהחזו"א לדוגמה לא היה מספיק ירא שמיים?

ואגב, אם רוצים להתחיל כענין חינוכי להתרגל לשמוע לסמכות רבנית אחת - אני ממליץ לכל ראשי ורבני הר המור לעלות חלוצי מנעלים על קברו של מורם ורבם המובהק* אשר בו הם מרדו בניגוד גמור לשולחן ערוך מפורש, ולבקש מחילתו בפני עשרה מישראל.

כשהרהמורניק מדבר על כפיפות לסמכות תורנית, זה התגלמות הצביעות. סליחה ממש.

(שתי נק': א. מצד העניין החינוכי... ב. כדי להתרגל לשמיעה ללשכת הגזית - המעוגנת בכלה, הבה נתחיל משיעה לסמכות אחרת שמעוגנת בהלכה, לפני שניגש לסמכויות שקצת פחות מובהקות הלכתית. וזה באמת יהיה מעשה חינוכי יעיל יותר...)

*שבמקרה היה גם הרב הראשי לישראל, אבל זו לא הנקודה המרכזית כאן.

ב. גופו של אדם רלוונטי בהחלט, כפי שלימדונו חז"ל להשיב "טול קורה מבין עיניך".

אינני יודע על סמך מה הסוגריים, אני דווקא כן יודע מי תלמידו של מי, ומה שאני יודע זה שקשקוש גמור לומר שזה "מחלוקת בין גדולי ישראל", אין כאן שני צדדים של גדולי ישראל אלא בצד אחד גדול בישראל ורב מובהק ובצד שני תלמידים צעירים וגאים שמרדו ברבם בחוצפה ועברו על ההלכה בשאט נפש. שום קשר לאף אחת מהדוגמאות שהבאת.

והמילים המודגשות לא יעילות, כי שוב: סמכות הרבנות כמרא דאתרא היא מורכבת, (ועיין שוב באות א') לעומת סמכות רב מובהק שבזה יש שו"ע מפורש. אז כשאנשים שתומכים במרידה בסמכות נגד שו"ע מטיפים לסמכות שאינה ע"פ שו"ע כאקט חינוכי, זה מחזה מגוחך למדי.

והרה"ר מעולם לא שינתה את עמדתה בנושא.

אפילו לא כשהרב גורן היה הרב הראשי.

אין שום חיוב להסכים עם רבו של מח"פ, הלא הוא נשיא הר המור. לא מדאורייתא ולא מדרבנן ולא מדברי סופרים.

מלבד זאת, מדובר בהיטפלות לסמנטיקה..

אולם, כאשר הרהמורניק מודיע הודעות בשם רבותיו-שלו, זכותה של הגברת לומר שהיא לא מסכימה איתם.

הסמנטיקה היתה חשובה לולי היתה תלויית הקשר. שוב: כשהאיש מכריז שרבותיו אסרו, היא רשאית לומר שהיא לא מסכימה איתם. מובן מאליו שהכוונה אינה פחותה מ"קים לי כהרב ליאור".

וזה נכון, לצערי, שרוב מוחלט מעולי ההר עושים מה בראש שלהם ופרקו כל עול, כולל את עולם של הרב גורן, הרב ליאור, והרב רבינוביץ.

ואני טוען שאתה טועה גם ביחס לרב מלמד.

אה, אז כיוון שלא שמעת אחרי מי היא הולכת, כבר הוצאת עליה ארטילריה תוקפנית ומשומנת. ממש דרך נאה.

אגב, שהיא עולה להר כן שמעת ממנה? תקבל מאה שקל ממני אם תמצא אמירה כזו שלה.

מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.

מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.

כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.

גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).

מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.

מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.

----------

אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!

מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...