אני חושב שכן כדאי לאדם שיכיר לפחות ברמה בסיסית את כל ההשקפות 

וישתדל כמה שיכול ללקט את הטוב מכל שיטה.

אבל חייב שתהיה לו דרך אחת מרכזית שעל פיה הוא גם יחנך את הילדים שלו

יצא לי לדבר עם הרבה בעלי תשובה בנושא הזה וחלק מהם אמרו לי "שהם לא משייכים את עצמם לשום מגזר"

מצטער אבל אני לא קונה את זה, במוקדם או במאוחר אדם דתי יצתרך להחליט בעל כרחו איזו חינוך הוא יעניק לילדים שלו.

וזה יושפע מההשקפה שהוא מוצא לנכון כמתאימה.

כל אחד ונטיותיו שלו

כי אם המסילת ישרים כותב שהעולם הוא מבוך ורק הצדיקים יודעים את הדרכים 

אז איך בא בנאדם פשוט וקובע שפה יש חיסרון אז הוא לוקח יתרון מהשני?

מאיפה הוא יודע מה חיסרון ואם יש בכלל? 

אלא אם כן הוא ניסה בעצמו את הדרך ונוכח בכך. 

אבל ככה זה כמו שבנאדם ישמע מכמה נהגי מוניות כמה סוגי דרכים איך להגיע למקום מסויים

ויקח מכל דבר קצת... כנראה שהוא לא הולך להגיע לאן שהוא רוצה.

הוא כנראה יכול להעיד בעצמו מה קירב אותו ומה פחות ולחדש דרך בעבודת ה'

אגב, אני לא בקיא, אבל אני לא בטוח שכל הדרכים שהזכרת הן חולקות בהכרח או בכלל דרכים שלמות

יש כאלה שפשוט שמו דגש על משהו מסויים אבל לא שהביאו דרך שלמה לכל החיים.

אז כאילו סבבה לקחת מפה ומשם.  נראה לי

במיוחד לאב שהוא דוגמה אישית

כדי שהחיים שלו יהיו יציבים וגם השדר לילדים יהיה יציב וברור.

יש לכל אחד נטיית נפש שונה

וכדאי שימצא את הדרך שמתאימה לו והוא מתאים לה,

כשיש סדר בנפש יש גם סדר בחיים הטכניים

אם האדם מנסה לכלול את כל הדרכים, בסוף החיים שלו יהיו מבולבלים ומעורערים

מכל הבחינות.

(אולי קצת הגזמתי)

"מפני כח הקיבול אשר לאדם ידיעה סותרת ידיעה, והרגשה הרגשה, וציור ציור, אבל באמת ידיעה מחזקת ידיעה, והרגשה מחיה הרגשה, וציור משלים ציור. וכל מה שמתעלה האדם כליו מתרחבים עד שמוצא בעצמו את התוכן הגדול של השלום הפנימי, והתאמתן של הידיעות ההרגשות והציורים השונים זה עם זה. והדבר הולך ומתרחב, עד שבא לעומק עמקים, למקום ששם הסתירה חריפה ועזה מאד, עד כדי קצף איתן של קודש. ומרוב הדעת הפנימית, המתרחבת ומתפשטת בכל קומתו הרוחנית של האדם, נעשה שלום חודר נוקב ויורד עד התהום ותהום בכלל..."

(אורות הקודש א', ט')

ומצד שני צריך לזכור ששני פסקאות אחר כך הוא כותב-

"כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל. והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא."

פשוט במבט שטחי על הפסקה אפשר להבין אותה בצורה כזאת שכן סותרת את הפסקה השניה.

זה תלוי טיפוס, אולי לא הייתי משייכת את זה בהכרח לסוג של זרמים שכתבת אבל אני כן חושבת שכדאי שלאדם תיהיה דרך ברורה בעבודת ה'. שיש לו רב אחד ודעת תורה עיקרית ולא מחפש כל פעם רב אחר באינטרנט, זה יכול לגרום לפעמים לבלבול רציני.

"עשה לך רב והסתלק מהספק". 
עם זאת, זה לא סותר פתיחות לקבל גם מדרכים אחרות אם נטיית לבו נמצאת שם, ולפעמים זה גם תלוי טיפוס, אבל לענ"ד כדאי שתיהיה דרך אחת שיחסית ברורה- אם זה בהלכה או בהנהגה ובתוכה יש לו מרחב.

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה