אני חושב שכן כדאי לאדם שיכיר לפחות ברמה בסיסית את כל ההשקפות 

וישתדל כמה שיכול ללקט את הטוב מכל שיטה.

אבל חייב שתהיה לו דרך אחת מרכזית שעל פיה הוא גם יחנך את הילדים שלו

יצא לי לדבר עם הרבה בעלי תשובה בנושא הזה וחלק מהם אמרו לי "שהם לא משייכים את עצמם לשום מגזר"

מצטער אבל אני לא קונה את זה, במוקדם או במאוחר אדם דתי יצתרך להחליט בעל כרחו איזו חינוך הוא יעניק לילדים שלו.

וזה יושפע מההשקפה שהוא מוצא לנכון כמתאימה.

כל אחד ונטיותיו שלו

כי אם המסילת ישרים כותב שהעולם הוא מבוך ורק הצדיקים יודעים את הדרכים 

אז איך בא בנאדם פשוט וקובע שפה יש חיסרון אז הוא לוקח יתרון מהשני?

מאיפה הוא יודע מה חיסרון ואם יש בכלל? 

אלא אם כן הוא ניסה בעצמו את הדרך ונוכח בכך. 

אבל ככה זה כמו שבנאדם ישמע מכמה נהגי מוניות כמה סוגי דרכים איך להגיע למקום מסויים

ויקח מכל דבר קצת... כנראה שהוא לא הולך להגיע לאן שהוא רוצה.

הוא כנראה יכול להעיד בעצמו מה קירב אותו ומה פחות ולחדש דרך בעבודת ה'

אגב, אני לא בקיא, אבל אני לא בטוח שכל הדרכים שהזכרת הן חולקות בהכרח או בכלל דרכים שלמות

יש כאלה שפשוט שמו דגש על משהו מסויים אבל לא שהביאו דרך שלמה לכל החיים.

אז כאילו סבבה לקחת מפה ומשם.  נראה לי

במיוחד לאב שהוא דוגמה אישית

כדי שהחיים שלו יהיו יציבים וגם השדר לילדים יהיה יציב וברור.

יש לכל אחד נטיית נפש שונה

וכדאי שימצא את הדרך שמתאימה לו והוא מתאים לה,

כשיש סדר בנפש יש גם סדר בחיים הטכניים

אם האדם מנסה לכלול את כל הדרכים, בסוף החיים שלו יהיו מבולבלים ומעורערים

מכל הבחינות.

(אולי קצת הגזמתי)

"מפני כח הקיבול אשר לאדם ידיעה סותרת ידיעה, והרגשה הרגשה, וציור ציור, אבל באמת ידיעה מחזקת ידיעה, והרגשה מחיה הרגשה, וציור משלים ציור. וכל מה שמתעלה האדם כליו מתרחבים עד שמוצא בעצמו את התוכן הגדול של השלום הפנימי, והתאמתן של הידיעות ההרגשות והציורים השונים זה עם זה. והדבר הולך ומתרחב, עד שבא לעומק עמקים, למקום ששם הסתירה חריפה ועזה מאד, עד כדי קצף איתן של קודש. ומרוב הדעת הפנימית, המתרחבת ומתפשטת בכל קומתו הרוחנית של האדם, נעשה שלום חודר נוקב ויורד עד התהום ותהום בכלל..."

(אורות הקודש א', ט')

ומצד שני צריך לזכור ששני פסקאות אחר כך הוא כותב-

"כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל. והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא."

פשוט במבט שטחי על הפסקה אפשר להבין אותה בצורה כזאת שכן סותרת את הפסקה השניה.

זה תלוי טיפוס, אולי לא הייתי משייכת את זה בהכרח לסוג של זרמים שכתבת אבל אני כן חושבת שכדאי שלאדם תיהיה דרך ברורה בעבודת ה'. שיש לו רב אחד ודעת תורה עיקרית ולא מחפש כל פעם רב אחר באינטרנט, זה יכול לגרום לפעמים לבלבול רציני.

"עשה לך רב והסתלק מהספק". 
עם זאת, זה לא סותר פתיחות לקבל גם מדרכים אחרות אם נטיית לבו נמצאת שם, ולפעמים זה גם תלוי טיפוס, אבל לענ"ד כדאי שתיהיה דרך אחת שיחסית ברורה- אם זה בהלכה או בהנהגה ובתוכה יש לו מרחב.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה