וגם הוא אמר את זה לשופט במשפט,חבר'ה הלכו לדבר איתו על זה בתחנת משטרה..
מה שכן,אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו,לא שזה עוזר או משהו..

בע"ה


ואני חושבת שחשוב לחזור על זה שוב ושוב, עשרות אלפי פעמים:
לעולם לעולם לעולם לעולם לעולם אין לפתוח את הפה בחקירת שב"כ. לא לומר כלום על כלום, בשום מצב ובשום ענין.

עובדתית- אנשים שלא דיברו ולא שיתפו פעולה אמנם סבלו במשך ההליכים המשפטיים, אבל הם לא מבלים שנים על גבי שנים בכלא עכשיו. לעולם דיבורים של אדם ישמשו עדות נגדו, ולא משנה מה החוקרים אומרים לו אחרת.

[לגבי חקירה 'רגילה' במשטרה\ ימ"ר, אלא אם כן זה מישהו שמבין משהו מהחיים שלו- האזהרה הנ"ל שייכת ג"כ.]


ויותר מכך- בעיניי, אין שפלות נמוכה יותר שהאדם יכול להגיע אליה מעבר להלשנה על חבריו. אם מישהו רוצה להודות במשהו- בבקשה שידפוק את עצמו. אבל לרמוס מוסר בסיסי שכזה ולבגוד באנשים שנתנו בך אמון זה כ"כ שפל בעיניי. כאילו- עם כל הכבוד לעינויים וסחיטות של השב"כ, יש קו אדום שצריך להיות מאד שפל ע"מ לחצות. אדם שחוצה אותו- יצטר לעבוד מאד קשה ע"מ לרכוש לו מקום מחדש בחברה, אם בכלל. התשובה שלו לא פשוטה בכלל, אם אפשר בכלל לסלוח על דבר כזה.


פשוט תהיו בשקט.

בציפיית הישועה.

אם זה לא מדובר על מקרה ספיציפי,פה מדובר על בנ"א שעכשיו בחקירות,כנראה גם ידפקו אותו (כן בגלל שהוא דיבר) ובשניה שהוא ישתחרר או שאח שלו השתעמם,ויכנס לפורום מה הוא יראה?שבזמן שהוא היה בחקירות על א"י כולם ליכלכו עליו מאחורי הגב( על דברים שבאמת הם לא נכונים לעשות,וטעות לעשות,ואסור לאף אחד מאיתנו ליפול בזה,אבל בכ"ז)

הרוב הגדול של הפורום לא עבר חקירות שבכ,ודיברתי עם עוד אחד שנחקר והוא אמר שהיה קשה מאוד לשתוק,אין מה לעשות,כנראה הוא פשוט לא הצליח לשתוק אז אפשר לדבר על זה עם החבר'ה,ולבדוק מה לעשות עם זה,אבל לא צריך להעלות הכל על הכתב למקום שכל אחד יכול לבוא ולראות..

בע"ה


גם במקרה הזה וגם בכל מקרה, העיקרון חייב להיות ברור, לא תיתכן אפשרות אחרת:


אסור לדבר על כלום.


חלקנו עברו חקירות מורכבות יותר וחלקנו פחות, אבל זה צריך להיות ברור ובלתי ניתן לערעור ולתירוץ: שום דבר בעולם לא שווה שיתוף פעולה. גם אם קשה לעמוד בזה, בסופו של דבר- זה תמיד הוכח כמשתלם.

אני לא מדברת ספציפית על הבחור שדיבר, אני לא יודעת מיהו וזה לא כ"כ מעניין אותי וזה גם לא משנה.



מעבר לנקודה היסודית של חוסר שיתוף פעולה ע"מ למנוע הרשעות ובאלגנים יש נקודה נוספת של ערבות הדדית בסיסית בין חברים. שום אדם לא יגרום לי לפגוע באמא שלי, בבעלי, באחי וגם לא בחברה שלי. כך מצווה כל צו בסיסי של מוסר, והפרה של זה ובגידה באנשים קרובים אליך בעיניי היא שפלה, בלתי לגיטימית וכמעט ולא ניתנת למחילה.



בציפיית הישועה.

רבים עמדו בחקירת שב"כ, אבל רבים הרבה יותר לא עמדו.

צריך להיות אדם מיוחד, רציני ובעיקר מאמין כדי לעמוד בלחץ הפסיכולוגי והפיסי בחקירת שב"כ, ולא כולם כאלה. לכל השדים והרוחות, מרבית האנשים בארץ לא עומדים בחקירת משטרה עם חוקר דפ"ר מונגולואידי עם IQ של בבון מאותגר שכלית.

כך שהאזהרה צריכה להיות אחרת. והיא - לא לצאת לשום פעולה עם אנשים שיש סיכוי סביר שישברו בחקירה. ועוד - לא לקחת לפעולה יותר אנשים ממה שנצרך, ולא ליידע אף אדם שמהות המשימה לא מחייבת אותו לדעת.

בע"ה


לא ביקרתי אף אחד, ולא התקפתי אף אדם אישית.

נראה לי רק חשוב לחזור ולהדגיש שוב ושוב את חשיבות חוסר שיתוף הפעולה כדי של"ע בעת הצורך- לאנשים יהיה חוסן ואמונה לעמוד בפניהם.

רוב מי שנעצר ובוודאי שפעמים הראשונות- מדבר מתוך לחץ\ הבטחות שזה ישמש לטובתו וכו'. ולכן צריכים לחזור שוב ושוב על נהלי ההתמודדות, אין ספק שזה לא פשוט- אבל אנחנו עוסקים בדברים גדולים, הכי גדולים כך שנכון לדרוש מאנשים גדלות.



לא יכולים להרשיע אדם בגלל שהופלל ע"י אדם אחר. מה שכן, הם יכולים להחזיק אותם במעצר, לחקור אותם או לאסוף עדויות נוספות- אבל היחיד שיכול לגמור עם כתב אישום מזה זה מי שדיבר בלבד.


בציפיית הישועה.

עם כזאתי סלחנות אל תתפלאו שאנשים ימשיכו לדבר בחקירות שב"כ.

עדיין לא יודעים מתי הוא יהיה

כזכור במו"מ הקואליציוני, סמוטריץ' רצה ביטחון, בליכוד התעקשו. בסוף סוכם שהוא יקבל שר במשרד הביטחון עם אחריות על החלקים האזרחיים.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.