פקח ההגירה ראה כושי, חשד שהוא שב"ח, ביקש ממנו להזדהות ואכן התברר שהפקח צדק. אלא מה, בית המשפט קבע שפרופיילינג זה דבר פסול, הרי יש גם שב"חים בעלי עור לבן. BLM ושאר הטרללת הליברלית זה כאן:
N12 - שב"ח מניגריה שוחרר למעצר בית: "עוכב בגלל צבע עורו"
נראה לי שאנחנו מאבדים את מדינת היהודים בקצב מסחרר. עוד כמה עשורים יהודי ישראל יהפכו למיעוט, ואז השמאל בחסות מערכת המשפט ישמח ליישם הלכה למעשה את התסריט הדרום-אפריקאי לפירוק המדינה.
בניגוד ללבן שמדבר שפה זרה שיכול להיות עולה חדשה או תייר. מאחורי פרופיילינג כלשהו עומדת סטטיסטיקה מהימנה.
בזכות סעיף הנכד בחוק השבות. באופן כללי, המטרה הלא מוצהרת אבל מאוד ברורה של השמאל, היא להציף את המדינה בגויים מכל הסוגים, להפריד את הדת מהמדינה ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה (בסוף היא תהפוך לעוד מדינה ערבית רודנית, אבל לשמאל לא אכפת, הוא לא מסוגל לראות למרחקים).
העלית את נושא ההתבוללות? הגורם העיקרי להתבוללות הם מהגרים גויים מחבר המדינות, ע"ע סעיף הנכד.
פקח או שוטר לא אמור להיות סטטיסטיקאי, אלא לפעול לפי תחושות בטן ואינטואיציות. ראה שחור חשוד, ביקש תעודות, התברר שמדובר בשב"ח? קבל צל"ש ולא נזיפה על "גזענות".
די ברור שיש בישראל יותר מ-2000 שב"חים אפריקאים, ולפי דו"ח של רשות האוכלוסין וההגירה מסוף 2017 שהו בישראל כ-37,000 מסתננים מאפריקה (מתוכם 26,600 אריתראים ו-7,600 סודנים). לעומתם שוהים בישראל כ-74,000 שב"חים שאינם אפריקאים (מתוכם 51,000 ממדינות ברה"מ לשעבר). אמנם מספרם גדול יותר, אבל רק ביחס של 2:1, ולא 30:1 כפי הנטען.
עם זאת, צריך לזכור שהרבה יותר קשה לאתר שבח"ים יוצאי אירופה, מכיוון שהם משתלבים הרבה יותר בקלות באוכלוסיה. מי שכן נתפס, בדרך כלל מגורש די מהר (בניגוד לאפריקאים שיכולים ליצור סחבת משפטית שתעכב את הגירוש במשך 15+ שנים), וזו הסיבה שבתקשורת הימנית לא מדברים עליהם כל כך - המצב אצלם מעולה יחסית למצב אצל האפריקאים.
אנחנו יורדים בקצב מבהיל של כמעט אחוז בחמש שנים, וההגירה לישראל מורכבת ברובה (שני שליש) מגויים. ראה דו"ח המרכז למדיניות הגירה ישראלית:
לראשונה מאז קום המדינה – שיעור היהודים באוכלוסיית ישראל ירד מתחת ל-74 אחוזים
שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
שכל העול על קבוצה קטנה. אני מצביעה לגנץ. ההערה לגבי החלפת העמדות נכונה. נכון לעכשיו נדרשת בלימת חירום לאחינו החרדים.
ואם לא שירתת קרבי בצבא בבקשה תבין גם אותי
זה שהתגאה בהפקרת חיילי גולני למותם?!
זה שהלך לאזכרה של מחבלים?!
בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד
עתידה פרס שתיפול ביד רומי.
אמרה פרס לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם, למה אתה מוסרני ביד אומה שטימאה ביתך?
אמר לה: גזֵרה היא, כדי שיתגרו אלו באלו ויאבדו מן העולם.
ואם איראן במקרה ינצחו אז תמיד נוכל להגיד שמדרשים צריך לקחת בערבון מוגבל וזה לא אומר כלום.
כי רואים שארה"ב מביאים לאיזור המון כוחות, ואיראן כנראה לא יתקפלו במו"מ.
השאלה אם היא תהיה תקיפה ממוקדת או שיתפתח למשהו גדול.
א. ברוך הטוב והמיטיב - העובדה שכל החטופים חזרו או הוחזרו לקבורה ולא נשארנו עם עוד כמה 'רון-ארדים', היא נס גמור וגלוי למרות כל ההשתדלויות והוכחה למאמץ עצום של כל הגורמים מלמעלה ועד למטה. אז קודם כל - הכרת הטוב והודאה עצומה לקב"ה, יחד עם הערכה רבה לכל העוסקים במלאכה החל מראש הממשלה והעמידה שלו על העניין, חברי הקבינט, הממשלה, חברי הכנסת, ראשי זרועות הביטחון וכל החיילים ושאר העוסקים במלאכה עד האחרונים חביבים - צוותי היס"ר של הרבנות שכבר שנתיים וחצי כמעט מוסרים את נפשם על מציאת חללינו ושרידיהם.
ב. רק לחץ צבאי החזיר את החטופים. נכון שרוב החטופים חזרו בעסקאות ורק בודדים במבצעים צבאיים, אבל שלושת העסקאות הגיעו, רק כשהחמאס הבין שהוא עם הגב לקיר, הראשונה כשחייליו התחילו להתמרד מרוב רעב, השניה כשהבינו שהאיום בשערי הגיהינום בפתח והשלישית כשהעיר עזה עמדה להפוך לפירורים.
ג. מחיר שחרור החטופים כבד, כבד מאוד.
כבר שילמנו מחירים כבדים, על עצם העמדת השבת החטופים כמטרת מלחמה ראשית שסותרת מהותית את הכרעת חמאס, כולל בדם עשרות מחיילנו הי"ד ובהמנעות מחיסול מחבלים באיזורים שהיה חשש שמא אולי עלול להפגע חטוף.
ד. בנוסף שילמנו מחירים כבדים בשחרור המחבלים, שרובם ככמעט כולם יחזרו לעסוק בטרור ולפגוע בנו. מומלץ מאוד להכנס לאתר 'המחיר' של הקול היהודי ולהבין על אלו מפלצות מדובר.
ה. יותר מכל אויבינו למדו היטב, שמכל השיטות של הטרור - חטופים, כאלו שיש להם שם ופנים, הם הדרך הכי יעילה לקרוע אותנו מבפנים ולערער את הלגיטימציה שלנו.
ו. שחרור החטופים הראשון חייב אותנו להכניס סיוע לוגיסטי לאוייב והשחרור הסופי חייב אותנו להפסקת אש כשעזה היא עדיין איום (גם אם פחות) והחמאס עדיין קיים ושולט חלקית, גם אם מוחלש.
ז. יחד עם הנאמר לעיל, יש גם הישגים מאוד משמעותיים מהמלחמה בכלל בכל הגזרות וגם בעזה עצמה יש שמירה על הישגים ששנתיים האשימו את כל מי שמסרב לוותר עליהם בהפקרת החטופים.
(לוקח זמן לכתוב כזאת רשימה, חייב להפסיק, המשך יבוא)
כל האמור לעיל, שם אותנו במצב ביטחוני משונה מאוד. מצד אחד, בהשוואה לימי פרוץ המלחמה - מצבינו הביטחוני מעולה:
ציר הרשע קרס, אירן רחוקה מאוד מפצצה גרעינית, חיזבאלה כמעט שלא קיים ובוודאי לא מאיים, חמאס חלש הרבה יותר ומנהיגותו כמעט כולה הם טירונים.
מצד שני, כמו שצויין בהודעה הפותחת - חמאס עדיין לא הוכרע וגם החלופות, הן בעזה, הן בסוריה ומי יודע מה ילד יום באירן - רעות מאוד. כלומר בהחלט ניצחנו בנקודות בהרבה חזיתות, בחלקן בנקודות רבות מאוד, אבל הנצחון עדיין ממש לא מוחלט.
מעל הכל, כפי שצויין בהודעה הפותחת - סכנת החטיפות והשלכותיהן רק החמירה.
כמובן נמתין בסבלנות, עוד לא נאמרה המילה האחרונה - אבל בהינתן שנגיע לבחירות בלי עוד שינויים מהותיים - אלו שיבקשו את אמוננו, יצטרכו לתת תשובות מהותיות.
(המשך יבוא 2)
אלו ששנתיים צעקו 'בכל מחיר', אולי צריכים ומוכרחים להיות שותפים למשימה של צמצום המחיר - אבל אין להם לא היום ולא בהמשך שום זכות לביקורת. הצביעות של כאלו שזעקו 'בכל מחיר' ובאותה נשימה האשימו את רה"מ על שחרור סינוואר - נשפכת מהאוזניים.
הציבוריות הישראלית, כנראה לא היתה בשלה לאמירה חד משמעית מייד עם הטבח - שהמלחמה שנכפתה עלינו מסמנת את סיום מגמת ההתכווצות שהתחילה בהסכמי הפרדת הכוחות מייד אחרי מלחמת יום כיפור.
זה נכון מצד האמת - כי עזה וצפון הגליל העליון והבשן, הם כולם חלק מארץ ישראל שלנו. זה גם נכון ביטחונית, כי התשובה האמיתית בשכונה שלנו הן לטבח והן לחטיפה. אם ברגע שהבינו את המצב, או לכל המאוחר מייד עם סיום טיהור העוטף - היו מתחילים הפצצות והפגזות ארטילריות, תוך הבהרה לעזתים שמי שחייו יקרים לו, שיעלה על הסירה הקרובה ויתחיל לחתור, כנראה שפחות חטופים היו חוזרים בחיים וחלק מהחללים אולי לא היינו מוצאים - אבל הם היו החטופים האחרונים, לדורות.
נפתלי בנט: אני עם לפיד לא אשב.
אני מאמין לשניהם במידה שווה.
סקרים שהוא הזמין או שהוזמנו בשבילו מנבאים לו 6-7 מנדטים בראשות הציונות הדתית.
אלא שהוא לא רוצה את סמוטריץ' כמספר 2 שלו, ובצדק, וגם להיפך.
לו ווינטר יקשיב לי, המלצתי החמה לו להניח כרגע לפוליטיקה. הוא בהחלט אידיאליסט ואדם שהוכיח הרבה הקרבה לעם ישראל - אבל יש הרבה מה לתרום גם לא בפוליטיקה. כדאי לו להכיר קודם כל את המערכות האזרחיות וצורת החיים בהן.
נדמה לי שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שבעבר הם היו חברים (ובצוק איתן וינטר הדליף מסמכים לבנט) אז זה אומר בהכרח דהקשר נמשך עד היום והשניים רוקמים תוכנית זדונית מתחת לאף של הליכוד.
אני בספק מאוד מאוד גדול שזה המצב. העובדה שבנט חצה את הקווים, לא מצביעה בהכרח על כך שוינטר עשה זאת בעקבותיו. בנוסף, אנחנו לא יכולים עכשיו לחשוד על כל מי שהיה בעבר בקשר עם בנט שהוא שותף לרקיחת אותה מזימה זדונית (נתניהו או סמוטריץ') לדוגמה.
בעקבות זה הרחבה משמעותית בזכויות המשפחות השכולות
זה נושא גדול, ואני כמובן לא פסיכולוג, וכותב את זה בתור אזרח מתוך דאגה אמיתית לשלום הלוחמים ומתמודדי הנפש אחרי מלחמה, כי להבנתי היחס הציבורי הוא גורם משמעותי שיכול להשפיע על אדם בנקודת הקצה שלו-
האם אתם חושבים שאין סכנה שזכויות והטבות והוקרה וכבוד למשפחות השכולות, במקרים שבהם הן שוות לזכויות משפחות שיקיריהן התאבד על מדים, לא יכולה לתת מעין פתח למתאבדים עתידיים ח"ו?
זאת אומרת- לפעמים אדם חושב להתאבד ומה שמחזיק אותו להתמודד, לשרוד, ולבחור בחיים זה המחויבות למשפחה הקרובה לו, או לפעמים המחשבה על שמו הטוב ואיך יחקק זכרו, ומה הוא ישאיר בציבור. אבל במקרה כזה שהוא יודע שהוא יקבל כבוד והבנה, ותמיכה גדולה במשפחה שלו- לא יכול להסיר לו מחסומים בדרך אל הוויתור על חייו?
זה נכון גם לעניין קולות הלכתיות וחמלה ציבורית בכבודו של מאבד עצמו לדעת, שצריך עיון ודקדוק שלא לייצר יותר מידי הבנה וחמלה שיכולות להסיר מחסומים בפני האדם שהיד שלו על ההדק ח"ו.
כמובן שגם יד נוקשה מאוד כלפי מתאבד יכולה למנוע ממתמודד לחשוף את הקושי שלו ולהשתקם.
(מזכיר לי שפעם ראיתי נתון (אולי היום כבר לא אקטואלי) שאומר שיש יותר נשים שמטופלות בקשר לנסיון התאבדות מאשר גברים, אבל שיש יותר גברים מתאבדים בפועל מאשר נשים (פערים מספריים ענקיים). המרצה ניסה לתת הסבר שהרבה פעמים הבושה\אגו של הגבר מלנסות ולא להצליח, גורמת לו להיות חד יותר ברגע הקצה (מן הסתם הוא הביא עוד טיעונים, אבל זה זכור לי הכי חזק, ויכול להיות שהוא היה העיקרי יותר)
שנזכה ל "ונתתי שלום בארץ", "ושמחת עולם על ראשם"❤
נ.ב התחלתי לכתוב על התאבדויות בצה"ל, אבל כנראה שהשאלה העיקרית היא כללית- איך היחס שלנו למתאבדים יכול להשפיע על אדם שנמצא בנקודת הקצה?
אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.
אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני.
אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.
בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.
אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.
אחי השמאלני, שאלה אליך בכנות:
אם אתה באמת מאמין שלא הייתה בגידה מבפנים ב-7 באוקטובר, אלא "רק" המצב הבסיסי הזה:
צה"ל לא מסוגל למנוע מתקפת פתע על הגבול, ובשעות הראשונות יש בלבול עצום, קריסת תקשורת, כוחות מפוזרים – ולוקח בערך 10–12 שעות עד שמתחילים להתארגן מחדש בצורה משמעותית,
איך בדיוק אתה לא מפחד ממצב דומה – אבל בסדר גודל הרבה יותר גדול – אם ניסוג גם מיהודה ושומרון?
הרי אורך הגבול עם יו"ש הוא פי 4–5 מהגבול עם עזה (תלוי איפה בדיוק מודדים), וביחד עם רצועת עזה מדובר על פי 6 בערך.
אם מחר בבוקר יקרה משהו דומה – חמאס מעזה + חיזבאללה/ג'יהאד אסלאמי/כוחות מקומיים מיו"ש תוקפים בו זמנית – כמות הקורבנות הפוטנציאלית יכולה להיות פי כמה
כל המרכז (גוש דן, השרון, ירושלים) הופך להיות חזית ממשית, לא רק עורף
אין לאן "להימלט" פנימה כמו ב-7/10
אין מספיק כוחות סדירים שיוכלו להגיע במהירות לכל כך הרבה נקודות פריצה בו זמנית.
אז איך אתה – בתור אחד שמבין ש-7/10 קרה בלי "בגידה" אלא בגלל חולשה מבנית ומבצעית – לא רואה בזה סיכון קיומי ממשי?
מחכה לשמוע את ההיגיון שלך.
התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:
1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי
זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:
* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.
* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.
הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.
2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה
בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:
* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.
* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.
3. הטיעון המוסרי והמשפטי
השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":
* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.
* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.
* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.
4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב
* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.
* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")
אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.
מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.
כל שכן עזיבה צבאית
אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).
אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...
יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.
למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?
האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?
פירוק חמאס מנשקו- בדרך.
השבת כל החטופים- בוצע.
פירוז הרצועה- בדרך.
שליטה בטחונית- הושג חלקית.
ממשל אזרחי- בדרך
אתה הבנת את זה?
