באמת כואב הלב

אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו.

אם הוראות הפתיחה באש היו ההוראות שנתנה התורה, זה לא היה קורה.

לאוו בכל יומא איתרחיש ניסא

מי שבנה את חומת הגבול בנה אותה באופן הטיפשי ביותר שניתן להעלות על הדעת, והכריח חיילים לצפות לצד השני בעד חלונות בגובה, כשמתחתיהם יכול לעבור עזתי רוצח עם אקדח, להניף זרוע כלפי מעלה עם אצבע בהדק, ולתקוע להם קליע לפנים.
אי אפשר לעשות מעשי תעתועים אוויליים כאלו, ואז להתפלל לקדוש ברוך הוא לשעבר לשנות את כל הסיטואציה עם מי שנפגע באופן הצפוי ביותר מכך.

תפילת שווא היא צעקה על לשעבר.
מי שחוטף קליע לפנים ומאושפז עקב כך במצב קריטי, הרעיון להתפלל לקדוש ברוך הוא להיטיב דרמטית את מצבו באיזה נס הוא עזות מצח כלפי שמיא, ומקבילה להתחטאותו ("התפנקותו") של חוני המעגל לפני קונו, ומי אנו שנעז בכלל לחלום שאנחנו במעמדו ובזכויותיו הניסיות, אחרי כל דרך התעתועים והכסל שנפלנו בה במעשי בושה וכלימה עד מה שאירע לבראל המנוח, שנפל כקורבן נורא למשוגות ההחלטות האיומות של מנהיגינו, שאנו עצמנו בחרנו.
טענתך לגבי המקרה דנן שגויה לגמרי, והשוואתה למצב שציינת היא פירכא מכל וכל.
דווקא המקובלים שניסו - לטענתך (אין לי שום מושג מה הסיפור ומה היו פרטיו) - למנוע תפילה לביטול יישום ההתנתקות, בוודאי לא היו יכולים לעשות שימוש בחשש מפני תפילת שווא, שהרי לב מלך ושרים ביד עליון, ובכל רגע יכולים היו הקברניטים לחזור בהם ולשוב מדרכם, עד שהתניעו דחפורים והחריבו כל שדה ובית שם, וזו היא המשמעות האמיתית של "אפילו [אם] חרב חדה מונחת על צווארו של אדם [עדיין] אל יתייאש".

ודאי שאנו מכל מקום מתפללים על כל איש ואישה מישראל בחוליים ועד הרגע האחרון.
הטענה שלי היא כלפי רעיון העיוועים שהתפילות שלנו "יכולות לעזור באופן ישיר", כאילו יש לנו איזו סיבה לחשוב בכלל שיש לנו זכות כזו, ועוד אחרי שהעמדנו יהודי חייל מחיילינו באופן מופקר כל כך לפרעות האוייב, ואחרי מעשה האיוולת הולכים ומתפללים, כאילו שהגיוני עכשיו לבקש להחזיר את הזמן לאחור.

גם אברהם התווכח עם ה' על דבר סדום - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" 

ירמיה- "צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד?"

כל הסיפור של איוב, כמובן.

ויש עוד ועוד.

כמו שהרב ברקוביץ' (אם זיכרוני אינו מטעני...) כתב במאמר שלו, מותר ואפילו חובה לזעוק ולשאול מתוך כאב. מי שלא זועק ומתפלא והדבר לא מזעזע אותו כי "ככה ה' רצה שיהיה", כאילו מראה שזה נראה לו הגיוני שה' יעשה ככה וכאילו הוא חושב שזה מתאים לה' לעשות ככה כי הוא "רע" חס ושלום חס וחלילה...

האמונה הגדולה בטוב של ה' יתברך אמורה להביא לשאילת השאלה והזעקה הכואבת שרואים משהו שבעינינו הקטנות נראה סותר את הטוב הזה,

וכמובן- מתוך ענווה גדולה והבנה שאנחנו לא יכולים להבין את דרכי ה', ולא מתוך כפירה והתרסה חלילה

כמו שאברהם אמר על עצמו- "אנוכי עפר ואפר", וירמיה אמר מראש- "צדיק אתה ה' כי אריב אליך"

וואי יש כל כך הרבה דברים בנושא וזה ממש דיון עמוק במחשבת ישראל ... הרמב"ם  מחלק את הרע לשלוש סוגי רעות 

ומוכיח שרוב הרעות בעולם בני האדם גורמים לעצמם ע"י ניצול לא נכון של הבחירה החופשית, ומשתמש בפסוק שנשמה כללית הזכיר- "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו"

תגובות שלי בנושא שקשורות:

הוא נתן לזה לקרות= משמע זה רצונו...טוב זה כבר דיון פילוסופי 

בוודאי שיש בזה משהו מנחם 

"לעזוב כי יש לאן לחזור"..

לוידע, זה לא בסל האפשרויות שהקב"ה מציע

(אחטא ואשוב, אחטא ויוה"כ מכפר..)

הזכיר לי את יהודה גואטה היד- שניהם נפצעו אנוש, בראש.. כמה תפילות כמה דמעות.. כנראה שהועילו במקום אחר.

אוף, פשוט עצוב. 

יהודה היה חבר ילדות, וגם את תמר הכרתי.

היום בבוקר מצאתי את עצמי אומרת- לרפואת תמר בת איריס -אה- לעילוי נשמת.

נסתרות דרכי ה, מה אנחנו מבינים

שזה מאחוריה, ואז זה חזר שוב..

תמיד האמנתי שהיא תנצח את המחלה הארורה הזאת.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.