זה מה שהופך דבר למעניין

אם הוא טריוויאלי הוא לא מעניין

אם זה שטויות, זה לא מעניין

אם יש בזה הגיון אבל זה לא טריוויאלי, זה מעניין

וזה ממש ממש לא טריוויאלי, ונשמע כמו שילוב של הרבה הנחות ומחשבות על נפש האדם ששולבו למסקנה מגובשת

אני רוצה לשאול משהו על זה אבל זה יסטה מהנושא של הפותח, אז אני רק מזכיר לעצמי לשאול בהמשך..

אדם שיש לו חסך של אהבה,

או אדם שיש לו חסך מחוסר הכרות עם בני המין השני,

או אפילו סתם אדם שהרצון לזוגיות אצלו כל כך עז שזה גורם לו להתחבר ולהתקדם ממש מהר. זה בעצם מונע ממנו את האפשרות לבדוק שבאמת יש פה כימיה וחיבור, כי הצורך שלו באהבה גורם שכל בת שקצת תחייך אליו תכבוש אותו.

(דומה למה שנכתב פה אני חושב שנגעת בנקודה - לקראת נישואין וזוגיות, וזה צץ כמה פעמים בשרשור הזה)

אני רוצה להתחתן ולכן יהיו מספר מסויים (רב או מעט, זה לא משנה) של בנות שיעררו בי את  הרצון הזה במידה מסויימת.

קל מאוד לומר לבנאדם "יש לך בעיה בגלל שאתה X Y Z" אבל כמו שאתה מעיד בצדק - זה לא עוזר בכלום.

הפתרון לכל דבר -מודעות - מה גרם לי לחשוב שהיא מתאימה לי? החיוך שלה? הייחוס שלה? היחס שלה כלפי? הערכה האישיותית שלי כלפיה? 

אף בנאדם לא צריך להרגיש אשמה או תחושה רעה בגלל שמתעורר בו הרצון המקסים הזה. ממש ממש ממש לא.

להיפך - זה טבעיות, בריאות.

ככל שאדם יש בו יותר כוחות - כך יש צורך להגביר את המודעות העצמית של עצמו כלפי הצרכםי והרצונות השונים שלו.

אבל אני כן חושב שיכולה להיות פה בעיה (לא בעיה בעצם זה שהוא רוצה להתחתן, אלא זה שהוא רוצה להתחתן יכול לגרום לבעיה..)

לגבי תוכן הדברים -

עומד בחור אחרי כמה וכמה פגישות וחושב לעצמו מה הוא מרגיש.

כלומר, הוא כבר הרבה אחרי הבדיקות של הפרמטרים הטכניים יותר שהוא יודע שחשובים לו. עכשיו הוא בשלב של השאלות שנוגעות יותר לרגש.

והוא אומר לעצמו: וואללה, ממש כיף לי בחברתה!

הוא מתבונן ושם לב שמאוד נחמד לו בחברתה, והוא ממש מצפה לפגישות אתה, ובכללי היא משרה אצלו אווירה נינוחה וביתית. 

וברגע הראשון זה נשמע מעולה, וכל אדם יגיד לו שאלו בדיוק הסימנים שאומרים ש'זה זה' ויאללה אירוסין.

אבל כאמור כאן מגיע החשש שהתחושות האלו מגיעות בגלל הצורך שלו בקירבה ואהבה וכו' כנ"ל.

מה שאני מנסה לומר זה, שבאופן כללי אני לגמרי מסכים שמודעות היא הפתרון. אבל כאן שמדובר ברגש נטו אני לא מצליח לראות שאפשר לנתח ולהתבונן עמוק יותר ולהגיע למסקנה 'מה גורם לי להרגיש נינוח בחברתה' או 'למה כיף לי כשהיא מסתכלת עלי עם המבט המסוים הזה שלה'. 

אתה צריך לתרגם את הרגש והמוכנות לחתונה, להבנה שאתה מוכן לקבל את הצד השני על חסרונותיו, מגרעותיו ובעיותיו.

ואחת מאותן בעיות היא הצורך המזר לכך וכך זמן להחליט.

וכאן יש עוד בעיה שגם אליה תגייס את אותו רגש מוכנות, לזה שיש לך אמון מלא בצד השני. בדיוק כמו שאתה מוכן להפקיד את עתידך בידיה כבר עכשיו, תן בה את האמון שאתה לא מחכה סתם.

ובינתיים תשתמש בזה שאתה סגור על הקשר, כדי לעודד ולחזק אותה, להראות את הצדדים החיוביים שלך - כי אתה כבר החלטת ואתה מוכן להשקיע בה.

יכול להיות שאתה בעצם מתייחס לסיפור טיפה שונה - יכול להיות שאת כל מה שאני אומר כאן אתה כבר יודע, אבל אתה אומר שבעצם כבר התייאשת. התרגלת לזה שמורחים אותך ובסוף אתה מקבל תשובה שלילית. ואז הסיפור הוא לפתח תמימות נאיבית.

אבל אני מתרשם שזה לא מה שאתה מתאר, אלא המקרה הראשון. בהצלחה.

וואי שאלה מעולה... לא שיש לי תשובה אבל מסקרן אותי לחשוב על זה...

אם במקרה יצוץ לי משו, אשתדל להגיב..

אולי כדאי לחשוב מה תופס אצלך מקום בלב -

הקשר עצמו בהווה 

או

הצפייה העתידית מהקשר.

שימת לב לדבר הזה היא נראת לי חשובה. אולי יכולה לאפשר להיות מרוכז בקשר עצמו ביחס מאוזן לרצון העז שלך (ושל כולנו) להתחתן

אבל זה הרבה יותר מעבר לרגש סתמי. הרצון לזוגיות עמוקה ולחיים משותפים הוא רצון כ"כ עז ויש אנשים שהוא מתבטא אצלם (ולכולנו במידה כזו או אחרת) בחיבור מהיר לאנשים שונים.

אני רואה את עצמי כאדם עמוק ומורכב.

כמה מזה יכול אדם זר לתפוס מפגישות של שלוש שעות, פעמיים בשבוע, כפול ארבע שבועות?

אני באמת לא מצליחה להבין אנשים שמתארסים תוך פרק זמן כזה. אני מרגישה כאילו בקושי מגרדים את קצה הקרחון.

אם עברנו את החודש הראשון, מבחינתי זה אומר שיש פוטנציאל. אבל אני זקוקה לזמן לבחון את הפוטנציאל הזה. לנסות לתפוס קצת מהעומק והמרכיבות של האדם שמולי, ולראות אם העולמות שלנו איכשהו מסתנכרנים לעבוד ביחד.

קצת כמו חברים בכיתה חדשה. ביום הראשון של הלימודים מנסים להבין מי נגד מי, אבל לוקח זמן עד שנוצרים קשרים חברתיים.

זה לא עניין של למרוח את הצד השני. זה להגיד שזה לא לגמרי לא, אבל זה גם עוד לא לגמרי כן. אני רוצה עוד זמן כדי לפגוש אותך שמעבר לספספל. איך אתה תופס ומתמודד עם דברים שונים.

(וזאת גם איזושהי רתיעה שיש לי משדכנים - כמה ממני אתם מצליחים לתפוס מפגישה קצרה? ועוד להתאים את זה לעוד מישהו שפגשת ככה?)

כן הייתי אומרת שזה תלוי בכמות ועומק הדייטים וכן מבינה מצב שהגיוני שיתארסו אחרי חודש... אבל אצלי בכל אופן אף פעם לא הרגשתי אחרי פרק זמן כזה ואפילו חודשיים לחתום שאנחנו בתוך הקשר ומכירים עד הסוף אחד את השני...

קשור כנראה למורכבות של אנשים... 

אני חושבת שזה הרבה קשור גם לאופי (והלוואי והיתי מהז'אנר הזה)

יש אנשים שיוצאים לדייטים ופשוט מחפשים בסיס טוב ופוטנציאל לעבודה משותפת.

הם נמצאים במודעות מאוד גבוהה שחתונה זה עבודה ולכן לא מצפים לטרראם גדול לפני.

ולכן גם הם יכולים להחליט לחיות את חייהם עם יותר מבנאדם אחד וזה גם יקרה להם מהר יחסית.

אגב, זה נוגע גם במה שכתוב פה בפיסקה הראשונה - לי עולות כמה שאלות שעד היום לא הבנתי אותם - לקראת נישואין וזוגיות

שיכול להיות שהפי צודקת וזה 'התאהבות ברעיון של חתונה'

אבל יכול ממש להיות שזה קורה פשוט כי בנאדם מגיע בראש מאוד ממוקד עבודה לקראת הקשר ופשוט מחפש בסיס טוב

זה לא עניין של טוב או לא, זה עניין באמת של אופי לדעתי...

וכן, לפעמים גם זה פשוט ניסים וחיבור פסיכי שאי אפשר להסביר.

זה קצת יותר מורכב מזה, אבל כן, זה חלק מההסבר

וגם זה רק כדי לאזן קצת - לקראת נישואין וזוגיות

הנקודה היא שאדם שיודע מה הציפיות שלו מהזוגיות, מחפש מישהי שאיתה יהיה לו בסדר, ואז הוא מפתח רגש אליה.

הוא לא צריך להכיר את כל מכלול האישיות, כי זה לא רלוונטי מבחינתו. הוא יאהב אותה בלי קשר לסוג המוזיקה שהיא אוהבת או לזה שהיא כן או לא אוהבת מסיבות הפתעה. עם הזמן הוא לומד להכיר את כל המכלול של האישיות, אבל כל מה שהוא לא סיבה לפסול הוא גם לא סיבה לעכב את ההחלטה. ולכן ההחלטה יכולה להתקבל די מהר.

לשאלה איך בן אדם מתמודד עם אכזבה, למשל, יש המון משמעות כאשר הוא צריך להתמודד עם אכזבה. אבל כאשר אני מתלבט אם להתחתן עם מישהי או לא, השאלה איך היא מתמודדת עם אכזבות היא לא ממש רלוונטית. השאלות העיקריות הן איך אנחנו מסתדרים ביחד ואיך כל אחד מאיתנו מרגיש בנוכחות השני, מה השאיפות והתכניות שלנו והאם נוכל לנהל בית משותף. כל שאר מרכיבי האישיות לא משנים את ההחלטה, ולכן בהקשר הזה הם לא נצרכים.

אם קרה לך עם יותר מבחורה אחת שתוך חודש היית בשל לחתונה משמע שאתה לא באמת היית בשל לחתונה

כיו שלא יתכן שכמה בחורות הן הזיווג שנקבע לך והוכרז עליו 30 יום לפני שנוצרת

נכון?

הבהרה: אני חרדית ואני וכל משפחתי התארסו אחרי הכרות של גג שבועיים וכולם שמחים ומאושרים

לא זר לי הקטע שאדם יודע ומזהה התאמה בזמן קצרצר

אם לא היית כותב "בדרך כלל" אלא מדבר על בחורה אחת ספציפית אז הייתי אומרת לך שאם היא אשתך העתידית אז אתה חייב לתת לה זמן וסבלנות, בדיוק כפי שתתן לה בעתיד אחרי נישואיכם

יש גם כמובן עיצות מעשיות לסייע לבחורה לראות ולהרגיש את מה שאתה כבר רואה ומרגיש ביניכם

אבל שוב, כתבת "בדרך כלל" אז זה חשוד...

מקווה שהועלתי!

אכן יש פה הרבה אנשים חכמים שאומרים דברים חכמים! אהבתי ממש!

את באמת חושבת שכל החרדים שמתארסים תוך שבועיים *מרגישים* בשלים בגלל שזה הזיווג שלהם?

איזה מוזר, שאנשים שגרים בחברה שבה מתחתנים מהר מוצאים את שורש נשמתם מהר, ואנשים שלוקח להם שנים מוצאים את שורש נשמתם לאט...

אמרתי שזה לא זר לי להתארס זריז

כלומר שאני מבינה מאוד אדם שאומר על עצמו שהוא מוכן מהר יותר מאחרים

ואולי אפילו הייתי יכולה לייעץ לו כיצד לקדם לכיוונו את הצד השני

לו רק היה באמת מוכן מהר מאחרים

אלא שבגלל הניסוח שלו, כפי שאמרתי, דומני שאולי הוא דווקא לא מוכן מהר מאחרים

ורק טועה לחשוב שהוא מוכן

עכשיו ברור יותר?

אם נניח שאותם קרובי משפחה שלך היו מבטלים את אירוסיהם, את חושבת שבפעם הבאה היה לוקח להם שלשה חודשים ליצור קשר, כי רק בפעם הראשונה זה היה שורש נשמתם? ואם הם היו מבטלים וחוזרים להתארס פעם שניה ושלישית ורביעית?

בקיצור, ההנחה שאם זה קורה לו יותר מפעם אחת אז אין סיכוי שזה שורש נשמתו ולכן הוא סתם מדמיין את הרגשות - זה פשוט טיעון לא הגיוני

מקווה שהשואל כן הבין אותי

לשאלתך - בא נבין צעד צעד:

אני לא עוסקת בקבלה וכאלה

פשוט מניחה שיש לכל אחד את האחת שלו

בדייטים/ שידוכים הוא פשוט מחפש אותה

שידוך שבוטל או זוג שנפרד זה מעיד למפרע שהם לא נועדו זה לזו

עד כאן אנחנו מסכימים או שלא?

לכל אחד יש מצוה להתחתן

הוא מחפש מישהי שאיתה הוא יצליח להקים משפחה

אם הם לא התחתנו, זה ממש חבל אבל לא מלמד כלו

לא בטוחה שהבנתי פשוט

אני יכול לקבל שבפועל, למפרע, נאמר אם התחתנתם כך ה' רצה" אבל זה לא אומר שיש משמעות לרצון הזה 

אני אדם נורא לוגי

אמרת שמה שאני אומרת "לא הגיוני"

אז בוא נייצר מהלך ונבדוק

אם נסכים שלכל אחד יש את האחת שלו

אז

בשידוכים/דייטים הוא פשוט מחפש אותה

איך ידע שמצא אותה?

אם הוא XXX (=מרגיש ש"זה זה"/אוהב אותה/ מה שרק תרצה)

ואז

הוא צריך להתחתן איתה

ובהפוך: אם הוא XXX אז הוא מצא אותה ואז הוא צריך להתחתן איתה כי היא האחת

מה קורה אם הוא XXX לחתול רחוב?

לפי מה שכתבנו למעלה הוא אמור להתחתן איתו

או - להבין שXXX זה לא סימן לחתונה!!!!!

תחליף חתול רחוב במירי/ דפנה/ אביבה/ ...

כלומר אם הבחור השואל היקר מרגיש בשל לחתונה כי XXX עם יותר מבחורה אחת

ואם לא סביר שהוא אמור להתחתן עם יותר מבחורה אחת

אז סימן שהוא מזהה את XXX בטעות כסימן לחתונה וזה פשוט לא סימן לחתונה

(למשל, יתכן שהוא פשוט אדם מדהים ביחסי אנוש ויש לו לב גדול להכיל כל מיני אנשים)

ככה מוכיחים בתחום שממנו אני באה טענות לוגיות, אז זה וודאי מאוד הגיוני

כל השאלה היא ההנחה בהתחלה, האם לכל אחד יש את האחת שלו

אם אנחנו חלוקים בזה אז באמת יהיה קשה לי לשכנע אותך כמובן (למרות שזה דבר שכתוב מפורש בספרים אז אני תוהה איך אפשר לחלוק אבל אולי אני לא יודעת מספיק, אבל זה דיון נפרד אז נראה לי שאעצור כאן)

תמצאי לי את הספרים שכותבים "לכל אחד יש את האחת שלו"

ואת הספרים שכותבים שיש קשר בין זה לבין הרגשות שהוא מרגיש כלפיה

גם אם נניח שלכל אחד יש וכו', אין לי שום סיבה לחשוב שהרגשות שלו הם אינדיקציה. כלומר, זה נורא כיף לחשוב את זה, אבל אני מניח שזה בטוח לא כתוב בשום ספר בעל סמכות

מה שכן, בדיוק כמו שהוא יודע לחפש מישהי שאיננה חתול רחוב, הוא יודע גם לחפש מישהי שיש לו כלפיה רגשות מסוימים. במילים אחרות, הרגשות הם תנאי סף, הם מבחן, הם משהו נצרך, לשאלה אם להתחתן איתה בלי קשר לשאלה מה נגזר משמים. יכול להיות שנגזר עליו משמים להתחתן עם מישהי שהוא שונא, כעונש על זה שכשהוא היה ילד הוא שיחק בכדור והפריע לזקנות לישון. אבל אז תהיה לו זוגיות גרועה ועדיף שימצא מישהי אחרת.

ולכן אני שוב חוזר ומדגיש את הנקודה - הרגשות הם נצרכים בשביל חתונה. הם לא הוראה משמים שהיא האחת. ולכן אדם שמרגיש רגשות מאפשרי חתונה כלפי הרבה בנות שונות, הוא במצב טוב יותר כי עכשיו הוא צריך פשוט לבחור, ובשבילך אניח שהבחירה שלו תשקף את מה שנגזר משמים

ואני לא מסכימה עם נקודת ההנחה שלך.

אני חושבת שנקודת ההנחה שלך היא הגמרא בתחילת סוטה שאומרת שארבעים יום לפני הוולד יוצאת בת קול ואומר בת פלוני לפלוני. (עכשיו אני אניח רגע בצד את העניין של בת קול - מכירה את תנורו של עכנאי? מסקנה: לא משנה מה בת הקול אומרת, משנה ת"ח קבעו).

האימרה הזאת בגמרא היא עצמה באה כסתירה לכך שזיווגו של אדם נקבע לפי מעשיו (ולא טרם היווצרו), ופותרת את המחלוקת בכך שאחד מתייחס לזיווג ראשון והשני לזיווג שני.

(יש הרבה מה להרחיב בכך ומקורות נוספים. אפשר להסתכל כאן)

אז אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזיווגו הראשון של האדם נקבע ארבעים יום לפני יצירת הוולד, מה יקרה אם אותו זיווג מיועד שלי נפטר בגיל צעיר? נהרג ח"ו בתאונה? בצבא? ובכלל, מספר הבנים והבנות שנולדים לא שווה, אז בהכרח ישנה שארית...

להסתובב עם הידיעה שיש אדם אחד שנקבע לי משמיים שאתחתן איתו, זה משהו שאני לא יכולה לשאת אותו. אם לשם הייתי מכוונת, גם בעז"ה כשאחליט להתחתן עם מישהו כל הזמן הייתי אוכלת סרטים שאולי אני טועה בבחירה שלי ולא כיוונתי לדעת שמיים.

נקודת ההנחה שלי היא כמו שכתב ultracrepidam, יש מישהו שאיתו אבחר להקים בית, והבחירה בו תהפוך אותו לאחד הזה. כלומר, המעשה שלי של הבחירה הופך אותו לזיווג, ולא הקביעה משמיים. אני מאמינה בבחירה חופשית, ולא בדטרמינזם קבוע מראש.

אני לא מחפשת אותו, אלא את זה שנוכל ביחד להפוך לאחד ואחת ביחד. וכן, זה יכול לקרות עם יותר מאדם אחד.

ועוד משהו לגבי הלוגיקה:

יצאתי עם Y. הוא הרגיש XXX, אבל אני לא. לפי מה שכתבת, הוא מצא בי את הזיווג שלו. אבל זה לא הדדי. ומה עושים עם זה? הוא מפספס את הזיווג שלו?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון