וברצינות - 

מאוד משתנה למה

יש גם רמות שונות של חסימה

ויש גם סיבות שונות ומשונות למה לפלוני/ת אין 

שווה לברר נקודתית בהתאם לאמות המידה שלך 

ובאופן כללי- גם כאן כותבים בחורים (ות) תורניים מאוד עם סטראטפון ללא סינון. 
ובסוף גם המושג 'תורני' הוא בעיני המתבונן 

שרשור חשוב בעבר- 

אני רוצה להוציא לי מהראש - לקראת נישואין וזוגיות

יכול להיות גם שאחד יגיד לך גם שהוא שומר על קלה כבחמורה

ואח"כ תגלי שהקטע הוא שכל מה שהוא עושה נגד התורה לדעתו זה מותר

אז שואלים בפשטות אם הוא שומר על א,ב,ג...

סמארטפון איננו כלי שייעודו לתכנים לא ראויים.

בסך הכל מאפשר גישה.

כמו הרבה דברים אחרים שמאפשרים גישה.

לי אין סמארטפון, אבל לכשיהיה (וכנראה יהיה), אני לא בטוח בכלל איזו רמת סינון אשים, או איזה סוג סינון, וזה לא בהכרח שונה מהותית מבלי סינון בכלל.

למה? מהרבה סיבות.

אני מכיר אנשים עובדי ה' שמשתמשים בסמארטפון בלי סינון.

את יכולה לא להסכים עם הגישה, אבל האפשרות שהוא ירא שמים ועובד ה' ובו בזמן משתמש בסמארטפון בלי סינון היא עדיין אפשרות קיימת.

אולי זה חסרון מסוים ביראת חטא, את זה אני יכול לקבל. ואני מאמין שגם לי יש את החסרון הזה. אבל זה לא סותר את עיקר הבנין של יראת שמים ועבודת ה'. בטח שלא את ההשתייכות ה"תורנית"

*חסרון ביראת חטא - כי יש בסמארטפון לא מסונן אפשרות מסוימת לחטא, ואנחנו רואים שהוא לא מפחד מזה מספיק כדי לסנן. מסקנה: הוא לא מספיק מפחד מהאפשרות לחטוא. אלא אם יש הסבר אחר, כמו למשל שהוא חייב את זה בשביל העבודה ולכן הוא לוקח את הסיכון על אף שהוא כן חושש

תתפלא, אבל רוב ההורדות מהאינטרנט הן הורדות של דברים לא צנועים...

כתוב: "אין אפוטרופוס לעריות", זאת אומרת, שבן אדם, גם אם הוא גדול הדור, לא יכול להגיד לעצמו שהוא לא יחטא, אין כזה דבר, ולכן הוא צריך לעשות את ההשתדלות המועטת שלו ולשים הגנה, ואני לא מבין כמה גאווה יש לאותו אדם שהוא חושב שהוא יותר צדיק מכל הרבנים ששמים הגנה בסמאטרפון שלהם...(אני מדבר על הרבנים שמשתמשים בסמטראפון, אם לא הובן....).

יש הרבה כלים בעולם, יש כלי שעיקר ייעודו לדברים טובים ויש כלים שעיקר ייעודם לדברים רעים, וגם הדברים שנועדו לדברים טובים, יש דברים שמסוכנים וצריכים משנה זהירות והרחקות ויש כלים רגילים שרק מי שהוא בכוונה מחפש את השימוש לאיסור ימצא אותו...

בכלים שעיקר ייעודם להיתר, אני אתן דוגמאות...

סכין לדוגמא, עיקר ייעודו ההוא לדברים טובים: שימוש במטבח, גילוף דברים, לחתוך דברים וכו' וכו'...

מצד שני, הוא מאוד מסוכן וצריך משנה זהירות, כיוון שבתוך שנייה האדם אם לא ישתמש בו בזהירות וכראוי יכול להיחתך, לא צריך יותר מדי בשביל להיחתך מסכין...

ולכן, ברור לנו שאם אדם שלא יודע להיזהר מהסכין כדאי ואפילו מומלץ מאוד מאוד שלא יקנה, וכל מוכר בר דעת לא יתן לילד קטן סכין גם אם הוא יתן לו הרבה כסף...

וכתוב: "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו", זאת אומרת, בן אדם שעכשיו מכר משהו שיכל לגרום לפציעה של מישהו או אפילו מכר למחבל סכין שבוודאי שיהרוג איתו, פחות חמור ממי שמוכר סמארטפונים לילדים קטנים או לאנשים לא מספיק גדולים דיו שיוכלו להשתמש בזה באחריות ובזהירות...(אין לי אף תביעה, כמובן, כלפי המוכרים, המוכרים לא מודעים לכל זה וגם לא יכולים לדעת מי מספיק אחראי ומי לא, ובכל מקרה היום הם רק נציגים של חברות ולא יכולים להגיד למישהו לא לקנות, אבל זה בא לעיקרון שזה יותר גרוע מרצח, כמו שחז"ל אמרו...).

יש כלים שעיקר ייעודם לטוב ורק מי שממש מחפש את הרע ימצא, לדוגמא, מברג. כל בן אדם משתמש במברג לצרכים רגילים של בנייה של דברים וכו'...מצד שני, היה פעם אחת פיגוע עם מברג, כיוון שאותו מחבל חיפש לעשות רע הוא השתמש במשהו ששימושו הוא לטוב, ובגלל אותו אדם חולה נפש מחבל המוכר לא צריך להיזהר וגם הקונה לא צריך להיזהר בשימוש שלו, אין בו סכנות סתם כך, ורק אם אדם יחפש את הרע ימצא, וכמובן, שאנחנו סומכים על עצמינו שאיננו כאלו, כמו שהגמרא אומרת שאיננו עוסקים בטיפשים, כך גם אין סיבה להניח שאנחנו עוסקים בכאלו שמחפשים את הרע...("בשופטינן לא עסקינן" או משהו כזה...מופיע הרבה פעמים בגמרא...).

לגבי הערת הכוכבית שלך, רואים שאתה בעצמך מבין שיש פה בעיה, אלא שפשוט חשבת אותה משום מה לבעיה קטנה שאינה מעידה על כלום. אני חושב שזו בעיה גדולה שזה אידיאלי, רק אם אדם לא שם בשביל תירוצים וסיבות טכניות אני יכול ללמד עליו זכות ולהבין אותו, אבל אם הוא יכול מכל הבחינות לשים הגנה ואין לו אף מניעה ובכל זאת לא שם, זו בעיה רצינית מאוד. כמובן, כמו שאמרת, סינון זה לא מספיק, ולפני שאדם קונה סמארטפון צריך לבחון את עצמו היטב קודם כל אם זה נצרך, אם לא, אין סיבה סתם לקנות, ואם זה באמת נצרך, האם הוא באמת מספיק בוגר וחזק כדי להחזיק סמארטפון, ואחרי כלל זה, זה לא פותר אותו מלשים סינון, גם אם הוא גדול הדור. והרבה פעמים יש לאנשים תירוצים שהם צריכים לצורכי עבודה, זה שהם צריכים לעבודה לא אומר שהם לא צריכים סינון, והכי גרוע שהאדם מבין את החומרה של סמאטפון בלי סינון אבל בגלל תירוץ מסויים הוא לא שם אותו, עם סינון אפשר לגשת לכל התכנים והדברים שהאדם רוצה, ומקסימום אם יש בעיה באתר ספציפי אפשר להתקשר לחברת הסינון והם יסדרו את זה...

אני לא רואה צורך שיהיה לאדם סמארטפון בגילאי תיכון, אותו בן נוער הוא לא ראש הממשלה ואין צורך שיהיה לו סמארטפון, ואם הוא באמת צריך את הסמארטפון ועשה את כל השיקולים והביא הכל בחשבון והתייעץ ובחן את עצמו שזה לא בגלל סתם רצונות סתמי של האדם וכי "בא לו" אלא באמת הוא צריך, והוא מספיק חזק, שיקנה סמארטפון, אבל באופן כללי אין צורך שבן נוער יקנה סמארטפון כשהמוח שלו עדיין בשלבי התפתחות והוא עוד לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ויש לו כל מיני דחפים ודברים שנלווים עם גיל ההתבגרות, בדר"כ בן אדם לא מספיק חזק בזמנים האלו ולא מומלץ כלל שיחזיק סמארטפון...

ואם אדם צריך לצרכי עבודה, ובגלל זה הוא משתמש בסמטארפון או מוריד רשתות חברתיות וכדו'...לא חייבים שהפלאפון האישי יהיה סמארטפון/עם רשתות חברתיות, אפשר לקנות פלאפון אחד שיהיה לעבודה ופלאפון שני בשביל שימוש אישי, אבל לא חייב, ואם אדם מספיק חזק לא מחוייב שדווקא יישאר עם טיפש, אבל זו כבר החלטה יותר אישית ואינדיבידואלית...

אמנם בדורנו עבודת השם מיראה זה דבר מאוד נצרך ודגש חשוב שצריך לשים עליו את הלב, אבל הבסיס הוא יראת החטא ויראת העונש. בסופו של דבר, לאדם יש זמנים שהוא יותר חזק וזמנים שהוא יותר חלש, ומה שימנע מהאדם לעשות חטא זה לא אהבת השם בדר"כ, כי אם ככה כנראה שהאדם לא היה מגיע לחטוא מלכתחילה, ובדר"כ בזמנים כאלו האדם לא ימנע לעשות את החטא בגלל אהבת השם, זה לא מה שיעזור, מה שיכול לעזור זה יראת החטא, יראת העונש, איזה מן קו אדום שעוצר את האדם בשלבים כאלו ומזכיר לו שהקב"ה הוא א-לוקים, שליט ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם והוא נורא ועליון וכו'...ואם אדם מספיק יחיה את המשפט "שיויתי השם לנגדי תמיד" ויזכור שתמיד יש מישהו מעליו לא יעשה שטויות, וזה אחד מהטעמים ללבישת הכיפה מעל הראש, וזה גם הסיבה ששיויתי השם לנגדי תמיד אלו המילים הראשונות של הקצשו"ע, לא סתם.

ומלבד כל זה, אם הסיבה של האדם זה גישה לידע ופתיחת אפשרויות, זו לא הבעיה בעיקרון, כיוון שהוא יכול להשתמש בשל חבר או לחפש במחשב, בדר"כ האדם יכול לחיות טוב מאוד בלי זה, הוא ינשום בדיוק כמו שאנשים לפני עשר-חמש עשרה שנה נשמו כשלא היו סמארטפונים, ורק אם האדם מספיק חזק ויש לו סיבה אמיתית לקנות, כדאי שיקנה...(אם האדם מספיק חזק- אין לי בעיה שיקנה, גם אם אין לו סיבה מספיק טובה, רק אומר שלפעמים יצר הרע אומר לנו כל מיני תירוצים כמו שהאדם צריך את זה בשביל גישה לידע וכו'...רק לשים לב, זה הכל...).

בלי סינון בכלל בוודאי שזה שונה מהותית מסינון. בכל מקרה, אם לאדם אין סינון יכולים לקפוץ לו כל מיני דברים שהוא לא רוצה בהם ואז הסכנה שיכשל רבה וגם אם לא יכשל ממש יוכל להיכשל בהרהורים, וגם אם לא זה דברים כאלו משפיעים על הנפש וזה ממש לא טוב לראות מראות לא צנועים, אז לא לשים סינון שמונע דברים לא צנועים בסיסיים זו טיפשות.

אגב, מי שחושב את עצמו לחכם גדול, אפילו שלמה המלך, החכם באדם, מכיוון שלא הקשיב לאזהרות התורה, נכשל בדיוק במה שהתורה אמרה שיכשל, וחז"ל שיודעים בחוכמתם את לב ונפש האדם בכוונה גוזרים גזירות כדי למנוע ולשים גדר שהאדם לא יכשל בדברי תורה, ואין צורך לחשוב שאנחנו יותר חכמים מכל גדולי הדור שאמרו לשים סינון ולזלזל בדבריהם, ומי שלא עושה כן הוא טיפש, ולא אני אומר את זה, אלא המהר"ל, שאומר שמי שלא מתנהג בצניעות הוא טיפש, כי הצניעות היא חוכמה, ככתוב: "ואת צנועים חכמה". ומי שלא הבין, לא הכוונה היא לרמת איי-קיו, אלא לחכמה אמיתית, מי שהוא חכם יודע את ליבו ואת נפשו יודע לשים לעצמו גדרות ולא להיות חכם גדול, ומי שלא וחושב את עצמו לחכם גדול הוא טיפש שלא מכיר בעובדה שיש לו חולשות ואין אפוטרפוס לעריות.

ובמקביל לכל זה, כמובן, האדם צריך לעבוד על עצמו כל הזמן להיות חזק ולא להיכנע ליצה"ר ולפיתויים, כי גם בלי סמארטפון לאדם יש נסיונות, ועם סמארטפון עוד יותר, כי הסינון לבדו לא מועיל בלי שהאדם חזק ובוגר.

אלו בעיקר הדברים, מקווה שכל אחד יקח אותם לתשומת ליבו. ודו"ק.

אתה חושב שאני מצליח לעקוב אחרי הטיעון שלך?

אתה מתחיל לדון בסמארטפון בגיל תיכון, ובגיל צבא, ולעבודה... ובסופו של דבר אתה לא ממש חולק עלי ברמת ההחלטה בפועל למעשה, רק שאתה מתווכח עם איש קש שבנית בשמי....

אז חבר, להרגיע.

ולטיעון העיקרי שלי - אולי "רוב ההורדות" הם לתכנים בעייתיים, אבל זה לא אומר שהשימוש העיקרי של הסמארטפון הוא לדברים האלה. וואטסאפ למשל הוא פשוט לא נכנס לחשבון של "רוב ההורדות", ולדעתי שימושים כמו וואטסאפ, ווייז, פייסבוק ועוד הם השימוש העיקרי של סמארטפון.

אבל אני לא מצליח לצמצם את מה שיש לי להגיד לשורה אחת, מעדיף פשוט לכתוב את כל התוכן בהודעה ולשים בכותרת שלוש נקודות, אני לא רוצה להתחיל לכתוב את ההודעה מהכותרת כי אז יש כאלו שיסתפקו בכותרת וזה סתם לא נוח לעבור באמצע משפט, ולכתוב סתם כותרת שתסכם את כל ההודעה זה לא ריאלי....

לא כזה קשה לעקוב אחרי הטיעונים שלי, אם כ"כ קשה לך אני יכול לסכם לך....

לא נכון, הגבתי להרבה מהטענות שלך וכתבתי למה לדעתי הן לא נכונות, אתה מוזמן להסתכל שוב ולהיווכח בעצמך, אם אתה רוצה, אסכם לך...

אין פה עניין להרגיע, אני לא בעידנא דריתחא ולא כלום, פשוט כתבתי כנגד טענתך טענות, אם היית רואה אותי היית נוכח לגלות שאני רגוע לגמרי, מחילה אם ככה היה מובן מהניסוח שלי...

לגבי הסוף, אם בן אדם היה חוסם את האינטרנט ומשתמש רק בווטאסאפ, ניחא, אבל זה לא המצב, יש לו אינטרנט עם גישה חופשית ושם הסכנה גדולה מאוד...לגבי ווטאסאפ אני מסכים, רק בן אדם שמחפש להיכשל יתחבר לקבוצות של סרטים וכו'...אבל בן אדם רגיל יוכל להשתמש בזה והכל בסדר, אבל הטענה הזאת פשוט לא תופסת מים לגבי אינטרנט פתוח, שאכן רוב ההורדות משם הן הורדות של דברים לא צנועים והפריצות שם גדולה מאוד, ואיך אדם יכול לחשוב לשים בכיס שלו דבר כזה, זה כמו שאדם יקנה חדר שיהיה שם בית קולנוע עם סרטים לא צנועים וישאיר את זה פתוח עם גישה לכל מי שרוצה, בכל זמן שרוצה, זה פשוט לא נורמלי, ואף בן אדם לא יכול להיות בטוח בעצמו שלא ייכשל ולכן כל מה שאמרת לא נכון...

וחוץ מזה, יש איסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה שלא לצורך, אז בוודאי ובוודאי שמדובר על חטא, שכמו שאמרתי יותר חמור ממוות, וגם אם יתגבר הרבה פעמים, לא יהיה לו פתחון פה על מה שחטא אחרי זה, מכיוון שהיה לו לשים הגנה, ורק אם שם הגנה יוכל לטעון שיצרו תקף אותו, אך איזו טענה תהיה לו אם יחטא, וגם אם יתגבר לגמרי, כנראה שיתמעטו זכויותיו, שאם הקב"ה עושה סייעתא דשמיא לאדם ומציל אותו, לדוגמא אם הקב"ה הציל אדם בנס, אמנם הוא ניצל, אבל ממעטין לו מזכויותיו, כמו רב אדא בר אהבה, שהקפיד על אלו שעברו איתו מתחת לכותל רעוע כי ידעו שלא יפול כי רב אדא בר אהבה יש לו הרבה זכויות, כיוון שמנכין לאדם מזכויותיו אחרי שהקב"ה עושה נס ועוזר לו, בקיצור, אין לטעון כך וגם "אין סומכין על הנס".

ומחילה שבאמת ערבבתי ועברתי לדון על סמארטפון בגיל תיכון, אבל העיקרון מובן, ואם לא הבנת מדבריי אז אני אגיד בקצרה שתבין- לאף אדם, באף גיל, אין סיבה שלא תהיה לו הגנה על הסמארטפון. מובן עכשיו?

לא צריך שתשים כותרת על ההודעה

אתה כותב הודעה של אלף מילים עם בקושי רווחים ביניהן

ולעצם העניין, אני לא אומר לא לשים סינון, אוקיי?

אני רק אומר שבן אדם שבחר לא לשים סינון, זה לא אומר שהוא איננו ירא שמים או עובד ה'.

קיבלתי את ההערה, בלנ"ד אשתדל להבא לכתוב יותר מסודר.

בכל אופן, כתבתי על שאלה האם זה אומר משהו על הרמה התורנית של האדם "לא משמעותי". בוודאי שזה משמעותי ובוודאי שזה משקף משהו על האדם. וכן, זה משהו על היראת שמים שלו ועל עבודת השם שלו. האם זה אומר שהוא בהכרח לא ירא השם לגמרי ולא עובד השם? לא, אבל זה כן משקף משהו, לא ייתכן לומר שזה לא משקף כלום...(אלא אם כן הוא צדיק שלא מהעולם הזה, כנראה שלא....).

זה לא משמעותי *בשבילי* מה הוא עושה עם הסמארטפון *שלו*

כי אם אני רוצה להתייחס אליו, יש המון דברים שאתייחס אליהם לפני השאלה האם הוא שם סינון.

בשבילו זה בהחלט נושא חשוב ומשמעותי, אבל לא על זה היתה השאלה

חבל מאוד.

כשאדם מחפש עם מי הוא יחיה כל החיים הוא לא אמור להגיד "בעיה שלו שהוא נוהג כך" כיוון שכל מעשה שהוא עושה או נוהג זה ישפיע על מי שיחיה איתו לכל החיים. לכן לא שייך להגיד לא משמעותי על דבר שהוא כ"כ בסיסי.

אם נדע על אדם שבוודאי צופה בדברים לא צנועים מלכתחילה, האם זה גם לא יהיה משמעותי בעיניך...?
אז אמנם לא ברמה כזאת, אבל זה כן בעייתי שהאדם לא שם לכתחילה הגנה שיכולה לגרום לו לחטוא, וזה לא משהו שהאדם צריך לחפש או להתאמץ בשבילו, אלא מספיק רגע של חולשה כדי להיכשל.

אם זה היה נושא חשוב ומשמעותי בשבילו אני משער שהוא היה עושה מאמצים לשים סינון, כנראה שזה לא מספיק מפריע לו או לא במודעות שלו, וזה מעורר חשד ותהיה על הרמה התורנית שלו. שוב, לא שוודאי הוא לא תורני, אלא שאני אניח על אדם כזה שהוא לא תורני, אלא אם תהיה לו הסבר מאוד טוב ומפורט למה הוא תורני למרות שאין לו סינון ואיך הוא מרשה לעצמו דבר כזה.

אז אם לאדם כזה לא משמעותי הנושא הזה, למי שיוצאת איתו בוודאי שאמורה לתהות על טיבו.

ובוודאי שזו לא השאלה היחידה, אך זה דבר מאוד בסיסי, שעוד לפני ששואלים עד כמה הוא מתפלל בכוונה, האם הוא קובע עיתים לתורה כו'...לשאול על זה, כי בן אדם שאין לו סינון זה משהו בסיסי שמשפיע על כל חייו, ובמיוחד על התפילה ולימוד התורה של האדם.

ושוב, זו לא הנהגה טובה, מידת חסידות וגם לא לפי שיטה מסויימת ביהדות, אלא זה משהו שכל הרבנים מסכימים עליו, ואין הרבה דברים כאלו, זה מראה על חשיבות הדבר ועד כמה שזה חשוב, ואם זה כ"כ הגיוני שיפריע למי שיוצאת איתו שהוא בלי סינון, עוד לפני כל שאר השאלות שהן גם חשובות מאוד.

גם אדם שחוטא, אבל לא כדרך חיים אלא נכשל מדי פעם כי החטא נוח והיצר חזק, לא נפסל בעיני מהתואר "תורני", "מקפיד במצוות", ואפילו "ירא שמיים".

מי שעושה סייגים ולא נכשל - אשריו ואשרי חלקו

אם אדם עושה סייגים ככל יכלתו ובכל זאת נכשל - הוא בעיני צדיק וירא חטא אבל לא גיבור או לא חזק מספיק, וזה חבל אבל הוא עשה מה שהוא יכול ולכן הוא ממש צדיק

אם אדם לא עושה סייגים ככל יכלתו ולא נכשל - גם צדיק ואפילו גיבור אבל לא ירא חטא

מי שלא עושה סייגים, ונכשל - כאן זה מאד תלוי למה הוא לא עשה סייגים, אבל לא הייתי ממהר לשלול אותו.

אולי הוא חשב שאין ביכולתו לעשות סייגים

אולי הוא מאמין שהסייגים רק יחמירו את המצב שלו והוא יהיה כל הזמן בלחץ לחפש אחרי החטא

אולי הוא יודע שהסייגים לא יעזרו לו והוא ימשיך להכשל, אז הוא מעדיף ללמוד להתגבר על היצר, ויש לו כשלונות בדרך.

אני לא יודע, ולא שופט אותו. זה לא תפקידי.

ובעיני השאלות האלה הן שאלות שמלמדות על האדם אבל אף תשובה לא פוסלת אותו גם להקים משפחה עם מישהי יראת שמים, כל עוד הוא מנסה להתקדם ולעבוד את ה' וזה שיקול משמעותי אצלו.

מה שחשוב בעיני זה איך הוא היה רוצה לראות את החיים שלו. מה טוב וחשוב בעיניו. עם אילו מעשים שלו הוא מרגיש נוח, ואילו דברים הם בגדר "עושה עבירה ומתבייש בה". האם הוא נלחם במלחמת היצר או שהוא לא מאמין שצריך להלחם בזה. האם הוא רואה את עצמו בעוד שנה במקום טוב יותר (עם או בלי סינון. אני מדבר כרגע על אדם שנכשל), או שבעיניו זה המצב וטוב לו עם זה, הוא בכלל לא רואה סיבה לשנות.

זאת הסיבה, בעיני, שאנחנו לא רגילים לפסול על לשון הרע - לא כי זאת לא עבירה חמורה, והיא גם יכולה לפגוע בזוגיות. אבל אנחנו מבינים שכל אדם יש לו חולשות וטעויות, וכבר חז"ל ידעו שקשה להישמר מאבק לשון הרע, ולכן אנחנו מוכנים להכיל את הטעויות של אנשים בתחום הזה, כל עוד הם משתדלים להשמר.

של להיות ככה

וזה מאוד בעייתיי

התגובה הזאת חכמה מאוד.

פשוט זה המצב שלנו, לצערינו, לכן משום "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים" אין לפסול על זה.

יש איזה ראשון שאמר בדיוק את הרעיון הזה, אבל אני לא זוכר, אם אמצא, אשלח.

והסוף של ההודעה, מאוד כואב. נקודה רגישה. זה די אבסורדי הרעיון של הגאווה, כאילו מי שגאה אז הוא חושב את עצמו למושלם אבל בעצם זה שהוא מתגאה הוא לא מושלם, ואפילו יש בו חיסרון ענק, זו אחת מהמידות הכי רעות שיש. (היא והכעס אלו המידות הרעות שאינן צריכות איזון אלא פשוט אסור בכלל להשתמש בהן, אפילו קצת, נגיד כעס, רק להראות פנים זועפות ואף פעם לא לכעוס, וגם גאווה, לא להיות גאה, רק צריך שיהיה קורטוב (1/16) שבחוצפה, אלו מידות שצריך להינזר מהן לגמרי, לעומת שאר המידות שהרמב"ם אומר שצריכות איזון וצריך ללכת בדרך האמצע, לדוגמא: נדיבות ופזרנות. לא להיות נדיב מדי ולא להיות פזרן מדי אלא באמצע, עם נטיה קלה לטובת פזרנות, אז זה חיסרון עוד יותר עצום מי שגאה לעומת שאר המידות, ויש בחז"ל משפטים חריפים על מי שכועס ("כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו" "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" וכו'...)).

כתוב: "ואהבת לרעך כמוך" דהיינו שכמו שאדם למרות שיודע על עצמו שיש בו פגמים מלמד על עצמו זכות ויש לו הרבה תירוצים וסיבות למה הוא לא רע וכו'...כך גם צריך ללמד לאחרים, ולא את האחרים לבחון בזכוכית מגדלת ולהסתכל על הפגמים שלהם בלי ללמד זכות ועל עצמו או קרוב משפחה שלו להסתכל בעין טובה.

*מחדד, כותב על בסיס דבריך - לא חושב שאתה מתנגד לדברי הבאים אך חשוב להדגיש*

ההכלה היא בודאי ראוייה לקושי/התמודדות שאדם עובר. ביחס לנפילות חד פעמיות או רב פעמיות...

אבל בנוגע לאיסור עצמו - אין שום עניין להכיל!!!!

זה נראה נכון בנוגע לכל מצווה שהיא.

בכלל כל השיח הזה פסול או לא פסול הוא לא ראוי בעיני..

זה שיח שקשור להתעסקות באתרוג ובדיקת נקודות שחורות חומות - לא ביחס לבנאדם שהוא עולם ומלואו.

נכון, ממש חשוב.

אין פה אף עניין אישי, ההיפך הוא הנכון, ברגע שבן אדם עובר גבולות מסויימים, גם אם הוא עולם ומלואו, והגיוני מאוד שהוא כזה, הקו האדום הזה לא מאפשר לאדם לממש את העולם הזה, כמו שיש אדם גנב, לא נראה שבן אדם ירצה לצאת עם בן אדם שגונב, וגם אם יש לו יצר של גניבות, זה דבר מאוד בסיסי שאדם יבין שזה לא ראוי לגנוב ולפגוע באחרים, מבחינתי אני רואה את זה כלפחות ככה ואפילו יותר, לא מבין איך פתאום בצניעות הסטנדרטים של האנשים ירדו וזה לא כ"כ משמעותי בשבילם והם מסוגלים "להכיל" את זה. בן אדם שחוטא ולא עושה משהו שימנע את זה ללא סיבה טובה זה אומר משהו על הבן אדם, ואם זה ככה בהחלט ראוי לפסול על זה. ולהגיד שלא שייך לדבר בפסולים זה לא ריאלי, לכל אחד יש התנאים שלו ואת הדברים שהוא פוסל עליהם, וזה לא פרקטי לצאת עם כל מי שמציעים בלי לסנן ע"פ דברים מסויימים שחשובים לאדם שיהיה במי שהוא יחיה איתו כל החיים, חבל מאוד שלהרבה אנשים הצניעות שזה דבר מאוד חשוב ובסיסי נמצא בתחתית הרשימה בעוד הרבה פעמים היופי ועוד דברים הרבה יותר שוליים תופסים מקום מכובד בראש הרשימה. עולם הפוך ראיתי.

הכוונה שלי היתה שאדם הוא יצור מורכב.

לכן הוא לפעמים זכאי לפעמים חייב. יש לו כל מיני שאיפות שונות שיכולות לסתור אחד את השני.

להיות בנאדם זה לחיות 24/7 בהתמודדות. חיים שתמיד בעליה או בירידה. אין באמצע.

אתה מציג דרך מדידה שרואה רק את תוצאה ולא את הדרך. אבל האדם הוא בעיקר 'דרך' ולא תוצאה.

גניבה יכולה לנבוע מרוע לב או מחוסר נתינת כבוד לזולת. 

נפילה לפורנוגרפיה יכולה להיות מלווה בהרבה דמעות והרבה תפילות.

וגם דרכי ההתמודדות בין השניים הם דרכים שונות.

לפעמים דרך ההתמודדות תהיה טכנית בלבד..

אני מציע מהפך בגישה.

מי שאחראי למדוד את האדם הוא א-להים בכבודו ובעצמו

כל השאר - תמדוד רק במה שקשור אליך.

בוודאי שאמון בין בני זוג הוא דבר קריטי ולכן צריך לבדוק רק מה שקריטי לצורך הזוגי.

ברור שבמקרה הזה אדם שמכור כבד לפורנוגרפיה לא יכול לבנות מערכת יחסים עם אמון בהקשר הזוגי.

אך גם בשמירת העיניים יש רמות ואם אדם נמצא במצב שהוא יכול לבנות מערכת יחסים זוגית עם אמון גם בתחום הזה אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יזכה לקיים מצוות פרייה ורבייה שכל המונע אותה נאמר עליו כאילו שופך דמים. אין שום היתר. להיפך - בגלל שהוא חוטא לפעמים בדבר אחד הוא ימשיך לחטוא בדבר שהוא הרבה יותר חמור לאין שיעור???

נו, אז גם אתה אומר שזה דבר שנוגע לעצם הזוגיות, זה דבר שמשפיע לאין ערוך על מערכת היחסים שתהיה, זה אולי הדבר הכי משמעותי שצריך לסנן עליו, בוודאי אם יש סינונים אחרים, שזה ק"ו שזה יותר חשוב ובסיסי.

ונראה לי אנחנו די מסכימים, פשוט אני דיברתי על מצב א' ואתה דיברת על מצב ב', בוודאי שאם המצב הוא כמו שתיארת שהנפילה תהיה עם הרבה דמעות ותפילות זה לא פוגע בהגדרה של האדם לתורני. רק דיברתי על אדם שמשאיר את הפריצות לכחתחילה, שזה דבר מאוד בעייתי, ואין לי כוח לפרט עד כמה חמור להכיר בחטא באופן גלוי ולא להבין שזה חטא. (גדולה כריסם של ראשונים מציפורנם של אחרונים, שקיצם של הראשונים היה גלוי כיוון שידעו שחטאו, אף שזה היה שלוש עבירות החמורות, ואילו השניים לא ידעו שחטאו, וההיפך, הצדיקו את עצמם ואמרו שאת מי שהם שונאים ורוצים להרוג זה מכיוון שהוא אפיקורס ומותר להרוג אותו וכו'...וכל אחד התיר לעצמו וחשב שהוא צדיק, ולכן השניים קיצם לא גלוי והגלות הייתה לא שבעים שנה, אלא אלפיים שנה.)

בוודאי שאם אדם עבר על עבירה אחת לא מתיר לו לעבור עבירה יותר חמורה, לא חשבתי להגיד את זה, דיברתי על מצב שבו זה יפגע במערכת היחסים שלו ומי שיוצאת איתו לא ממליץ לה לצאת איתו אלא לצאת עם אנשים אחרים, זה הכל.

שאם הוא חטא ונכשל משום שיצרו תקף אותו ולא הצליח להתגבר- ניחא, על זה לא דיברתי. דיברתי על מציאות לכתחילה.

טוב, אתה צודק, לא לשפוט, צריך ללמד זכות, אם כי לדעתי זה כן מדליק נורה אדומה שדורשת בירור, וצריך לברר אם באמת זה היה בגלל אותן סיבות שכתבת או לא, ואם התשובה היא שלילית אז כדאי לפי דעתי לא להמשיך, כמו שכתוב בגמרא על אמורא שלימד זכות על מישהו שהיה אמור לתת לו שכר על עבודתו או משהו כזה ולא נתן לו ולימד עליו זכות, ואז אותו בעלב"ת בא לאחר יום בערך והביא לו את שכרו, והוא שאל אותו אם באמת זה בגלל מה שהוא חשב, והוא ענה לו שכן, באמת הוא הקדיש את כל נכסיו ולכן לא היה כלום לתת לו, למרות שהיה עשיר. זאת אומרת, אחרי לימוד הזכות אותו אחד בירר אם באמת זו המציאות, וזו ההנחה שלו עד שיברר את האמת, אין סיבה להיות עיוור ולמרות שאותו בן אדם אומר במפורש שזה לא בגלל אותן סיבות להמשיך ללמד עליו זכות, "כבדהו וחשדהו", ואם באמת זה מאותן סיבות אז יש מקום ללימוד זכות ואפשר בהחלט להגיד שאותו אדם תורני וזה לא סותר, אבל אם לא כך, אז זה פוגם בתורניותו מאוד.

אם נפסול על אבק לשון הרע לא ישארו אפשרויות, על סינון ב"ה ישארו הרבה אפשרויות, אבל לא משנה. בהחלט לא ניתן להשוות, אפילו הגמרא כתבה שכל האנשים עוברים על אבק לשון הרע (כולם באופן כללי, בוודאי שיש כאלו יחידים שנשמרים ב"ה...), ומיעוטם בעריות. יש פחות אנשים שנמצאים במצב הנ"ל שמתואר פה מאשר אנשים שנכשלים באבק לשון הרע, הרבה פחות.

אבל בהחלט נקודה חשובה.

ומספיק רק קליק אחד ולהגיע לכל הגועל נפש בעולם - זה מטריד מאוד.

שומר נפשו ירחק כמו מאש.

גם בשבת יש לך זמינות

זאת בדיוק הנקודה

יכול לחטוא אין פירושו חוטא

(השאלה כאן איננה "האם לשים סינון" אלא "זבולון לא שם סינון. איך להתייחס אליו")

צריך לברר את זה יותר לעומק.. 

להגדיר לעצמינו מה זה "תורני" מבחינתנו, לשים את הגבולות שלנו ואז לראות איפה הבחורצי'ק יושב..

לי אישית יפריע שהוא "תורני" בלי סינון, לא יודעת אם זה סתירה אבל כן יש בזה משו קצת פתוח מהתורניות שאני מחפשת..  

אני חושב שהוא אומר גם להוריד בחור שמבקש תמונה או אפילו שמקבל תמונה לפני דייט.

אני מנחש שבחור שיש לו סמארטפון בדרך כלל יצא לו לראות תמונה לפני דייט (אולי לא יבקש...) אז פתר לך בעיה

(הכוונה שלי כמובן היא שאם רב התבטא בחריפות זה לא אומר שצריך לקחת את זה כאמת מוחלטת)

זה הכל פיקציה

יראת שמיים לא נמדדת בשייכות מגזרית.

יראת שמיים נמדדת בתכונות, מידות, מעשים, סדר עדיפויות ערכי.

למה להניח שמדובר ב"פוזה"?

"תורני" הוא המונח המקובל למישהו שמשתייך למגזר הדתי לאומי אבל מקפיד על גדרי ההלכה, או מקפיד ברמה מסוימת (אפשר להתווכח לגבי הרמה הנדרשת כדי להיכלל בזה)

זה כמו להגיד "ירא שמים", או "מקפיד על ההלכה".

 אם הצד הפנימי (ולא החיצוני, ה'פוזה') הוא מעניין פה - השאלה הנ"ל מדברת על האם יש חובה או לא לשים חסימה.

ולהבנתי, זאת לא השאלה שפותח השרשור שאל. אולי אני טועה.

השאלה אם הוא מקפיד על זמן קריאת שמע

ואם הוא מקפיד על ביומו תתן שכרו

וקובע עתים לתורה

ויודע את ההלכות המעשיות ומקפיד עליהן ולא מזלזל

ומקפיד על תפילות במנין

ועוד המון דברים שאפשר לעשות ואפשר שלא

סמארטפון? זה לא איסור

להימנע מסמארטפון זה זהירות מסוימת שטוב לנקוט בה, אבל זה לא מגדיר את האדם

תן לי לחדש לך משהו, סמארטפון ללא הגנה כל הרבנים מסכימים שזה לא בסדר וצריך הגנה.

לא נכנס לפרקטיקה עכשיו אם יש איסור מפורש או אין איסור, אבל בכל אופן כל הרבנים שנוקטים עמדה לגבי העניין הזה מסכימים שצריך לשים סינון ואפילו עם סינון האדם צריך לשקול אם כדאי לו בכלל לקנות סמארטפון או להימנע ממנו לגמרי.

ברור שזה לא פרמטר היחיד

אבל ברור שזה לא מדובר רק ב'הנהגה טובה'..

בכלל, כל הדיבור הוא לא על להגדיר בנאדם אלא להבין מה החומרה של הדבר.

סמארטפון עם אינטרנט בלי סינון זה דבר חמור בעיני.

אני מכיר אנשים שהם באמת עובדי ה' ויראי שמים

ואין להם סינון בסמארטפון, עד כמה שידוע לי.

האם זה אומר שכל המצוות שלהם לא שוות כלום? אמירה מגוחכת בעיני.

השאלה בעיני היא מה המגמה של האדם, גם אם בדבר זה או אחר הוא עושה דברים שהיה עדיף לעשות אחרת. והאמת - אפילו אדם שעושה דברים שהם חד משמעית לא בסדר, או אפילו אסורים, בעיני זה לא מודד את האדם, אלא קודם כל מה מבחינתו המצב היציב שהוא רוצה להיות בו.

אמרתי שמעשה הזה כשלעצמו חמור מאוד

מדובר על אדם שמקפיד על הרבה דברים, אבל הסמארטפון שלו בלי סינון.

השאלה היתה אם הבחור ראוי להיקרא "תורני", כלומר, מקפיד על קיום ההלכה.

ולכן כתבתי שבעיני הפרט הזה לא משמעותי מספיק כדי לפסול אותו.

אי אפשר לדעת כמה שכר מקבלים על כל מצווה ומצווה

ובדיוק כל הדיון הזה - "להקרא אדם שמקפיד ההלכה" הוא בעיני מאוד חיצוני-סוציולוגי, ולא מהותי. 

מה שאנחנו יודעים זה מה ההלכה ומה לא. מעבר לכך - א-להים גדול.

השאלה איך אנשים אחרים אמורים להתייחס אליו

לא האם הוא בסדר או לא

לא רואה עניין גדול בדיון כזה לצורך העניין

והיא רוצה לדעת מה היא תחווה כאישה שחיה לצידו

האם היא תרגיש שהיא חיה ליד אדם ששותף בעבודת ה' שלה

או לא

זאת היתה השאלה

לא שאלה פילוסופית לגבי ערכן של מצוות

ולא רק מהצד הסימנטי אלא מהצד האמיתי שבעניין.

צורת ביטוי מבטאת עולם פנימי ולכן הייתי מייעץ לה להתעסק בצד הפנימי יותר ומתוך כך מן הסתם גם לדבר בעולם ביטויים פנימי יותר.

הנסיון להגדיר בנאדם על פי 'תורני לאומי' הוא להגדיר מה מידת הקירבה שלו לה' יתברך?

אני לא יודע מי קרוב יותר

אבל השאלה עד כמה הוא מייחס חשיבות לקיום מצוות והקפדה על ההלכה

סינון לאינטרנט זה דבר בסיסי שאין מאן דפליג שהוא חשוב.

מי שרוצה לשמור נפשו מכל הגועל נפש בעולם ולא עושה את זה (וזה מאוד פשוט לעשות את זה) - למה שנחשוב שהייחס שלו להלכה הוא רציני?

אם אני רואה מישהו שלא מקפיד על הלכה באופן ישיר, אני יכול להניח שזה היחס שלו להלכה, פשוט כי זה מה שהוא עשה.

אם אני רואה מישהו שלא מקפיד על סייג זהירות מסוים, אני יכול להניח המון דברים, אבל לא ממהר לשפוט אותו.

ושוב, אני בכלל לא ממהר לשפוט אנשים.

ונראה לי שבזבזתי מספיק זמן להיום

וזאת נקודה אדומה לדעתי.

מראש לא הייתי בודק את זה כי לא נראה לי שזה דווקא הקרטריון שהכי מסנן טוב (הרבה עם חסימה יכולים לא להיות בכיוון) אבל אין שום קשר לשפיטה על טיב הבנאדם או על הקשר שלו עם א-להים

לא - לקראת נישואין וזוגיות - וזה לא לשפוט?

ומה הקשר שביזבזת זמן? מישהו מצפה שתענה ישר על כל תגובה שאני עונה לך? אתה עושה את זה מרצונך החופשי ולכן זה עניין שלך מול עצמך בלבד. אין צורך לשתף אותי בכך.

כל אדם גם הוא נופל אין לי עניין לשפוט אותו על מעשיו. 

יש פה מחלוקת ביני לבינך על הערכת המציאות.

אם המטרה לבדוק רמה דתית זה נשמע לי הגיוני שחסימה בטלפון יכולה לומר משהו.

המשהו הזה זה מה שכתבתי.

לא התכוונתי להכליל לכל מי שאין חסימה אלא כתבתי את התמיהה האישית שלי ביחס לכך.

בכל מה שקשור לגבולות האפורים ולסגנון של האדם ובאיזו דרך הוא הולך בתוך גבולות התורה ואיזו פנים מ-70 שיש לתורה הוא בוחר יש על מה לדון ולדבר עם האדם ולשאול אותו, אך המכנה המשותף שיש לכל אלה זה שיש את הגבול של ההלכה והתורה, ברגע שהאדם עובר על ההלכה ועל משהו שמוסכם על כולם שהוא לא בסדר, אין מקום לדון על הצד הפנימי, זה מעיד משהו, ובוודאי שאומר משהו על הרמה התורנית של האדם. אף אחד לא יכול לדבר איתי גבוהה גבוהה על כמה הוא צדיק וכמה הוא תורני וירא שמים ובסופו של דבר לעבור על ההלכה, זה פשוט לא עובד ככה. הלכה זו הלכה ואותה אי אפשר לעבור, לא משנה כמה האדם חושב שהוא חכם. זהו.

מה שקראתי 'צד פנימי' זה מה שאתה מתכוון אליו בהליכה על פי ההלכה.

מחילה שלא הבנתי אותך כמו שצריך...

שוב, אחרי שאני אברר ואבין שבאמת אין סיבה טובה וכו'...אז אפסול.

וחוץ מזה, אני בן, כך שלבנות זה פחות בעייתי, זה בעיקר לבנים.

בנות זה מאוד שונה בנושא הזה. יש הרבה בנות תורניות בלי הגנה, אבל חשוב לי לדעת למה היא לא שמה.
לגבי בנים... חילול שבת לא נקרא דתי בכלל, שורפת חתולים לא אנושית בכלל. אני מדבר על המוחלט של דרגת תורני ולא של דרגות מתחת. מוחלט בקטע שהוא פשוט לא תורני (לא מוצא שום סיבה למה שלא יהיה לו לפחות הגנה מינימלית וחינמית שכל ספקי האינטרנט חייבים לספק)

לא אכפת לי האם זה סתירה או לא. אני לא עובד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואני לא צריך לסווג אנשים לפי קטגוריות.

מה שמעניין זה האם אני מוכן לצאת עם בחורה ללא סינון בפלאפון. ואף על פי שלא תמיד כדאי לשפוט ישר, עדיין כנראה שזה היה מוריד את הערך שלה בעיניי.

לשים סינון זה להכריז - אני מבין שיש דברים בעייתיים באינטרנט, ואני מנסה לשמור את עצמי מפניהם. וזה מראה הרבה על הבחור/ה שמחליטים לשים. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥