דיוק במה אני מחפש. וכסף..(פרנסה נשמע זקן לטעמי..)אנונימי 14
בסד
מועדים לשמחה לכולכם!.
אני מרגיש שאני לא מספיק יודע מה אני מחפש ..
אתם כמובן לא תדעו יותר טוב ממני. אבל שאלות מנחות רעיונות והפניות לשרשורים יתקבלו בשמחה.
כסף.
אני סטודנט שנה א.
התפיסה שלי - כל עוד אתה לא יודע איך תסתדר עם התואר תוך כדי שתעבוד במשהו תחכה עם דייטים.
זוויות אחרת לדעתכם? יש כאן כאלה למשל שמראש יצאו רק עם בחורה שתוכל לפרנס אותם עד שהבחור יסיים את התואר?
מסכים איתךארץ השוקולד
חשוב להקפיד על הכתובה, שם אתה מבטיח לפרנס ואם אין לך יכולת לפרנס כשאתה חותם על הכתובה אז זה מגוחך.
נשמע לי שכדאי לרכך קצת את האמירה הזוברוקולי

 

בהנחה שלומדים תואר פרקטי, זה חלק מהשלבים של רכישת מקצוע ופרנסה עתידית 

 

ולשאלתך @אנונימי 14

תואר ראשון הוא גג 4 שנים 

אתה צריך להחליט מה המסוגלות שלך 

אפשר לעבוד בלילות 

אפשר לעבוד תוך כדי אם יש חללים פנויים 

אוי יש עזרה מהורים וכדומה

 

נשמע דווקא מהנושא שאתה כן מיושב ויודע לקחת אחריות 

מבינה את הלחץ בדבר- אבל לפני שבורחים מהאופציה

כדאי לעשות חושבים מה נכון ומה אפשרי

 

אתה לא הבחור הראשון שסטודנט וגם לא כאלה שיוצאים עם סטודנטיות בעצמן 

 

תואר ראשון הוא לא גג ארבע שניםארץ השוקולד
בממוצע בארץ תואר במדעי המחשב לוקח יותר מ4 שנים, למרות שרשמית הוא 3.
מקור:
כמה זמן לוקח לסיים תואר ראשון ושני?

באופן כללי, חתונה ועבודה במקביל לחלק מהתארים הם סגולה להימרחות של התואר. לפעמים זה מוצדק, אבל קחו בחשבון שאי אפשר לבנות על סיום תואר בזמן הרשמי אם מוסיפים עבודה בכל חור פנוי.
(וחלק מהתארים מניחים לימודים סביב השעון, וברגע שנשואים זה כבר לא המצב ולכן יתכן שהלימודים יקחו יותר זמן.)
ולגבי השאר:ארץ השוקולד
1. מסכים שתואר פרקטי הוא חלק מהשלבים לרכישת מקצוע.
עם זאת, אין עניין להתחתן לפני שיש כבר מקצוע (גם אם זו משרה חלקית עד שיסיימו את הלימודים)

2. אכן, מסכים שנראה שהוא אחראי וכדאי לעשות חישוב אם זה אפשרי.

3. נכון, ובכל זאת, זה לאו דווקא אופטימלי לצאת עכשיו.
הוא לא פסול חיתוןultracrepidam

ואין סיבה לחכות שלש, ארבע או חמש שנים כדי להתחתן.

 

הכתובה היא התחייבות כללית, החובה להתחתן היא לא פחות מחייבת.

 

בעיני, מי שהוא מספיק מחושב כלכלית כדי לחשוב כמה חודשים קדימה - שווה להתחיל, ותמצאו פתרונות עד שתתחיל לעבוד.

 

יכול להיות שתמצא מישהי שכבר עובדת ותוכלו להתבסס על זה עד שתתחיל לפרנס

יכול להיות שתשיג מלגת קיום מהזמן שתתחתן

או שתמצא עבודה זמנית

או עזרה מההורים

או פתרונות אחרים

ואולי תגלה שבכלל זה לא כזה פשוט להתחתן ואתה צריך לעבור תהליך מסוים.

 

אין סיבה לחכות. אם אתה מוכן נפשית זה מה שחשוב, ואת ההכנה הכלכלית תעשה בינתיים.

מה הקשר פסול חיתון?ארץ השוקולד
אפשר לחכות עד שריאלי להחזיק בית כלכלית.

לא צריך לסיים את הלימודים לפני החתונה, אבל כן צריך יכולת כלכלית להחזיק בית יחד. לא מספיק להיות מוכן נפשית ולהסתמך על הצדקה או נסים.

וכבר אמר הרמב"ם:
"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר: מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה. אבל הטפשין מתחילין לישא אשה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות: אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך ובברכה הוא אומר: ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו." (הלכות דעות פרק ה, הלכה יא)
לדחות חתונה בשלש שנים זה המון זמןultracrepidam

ואין סיבה לחכות את הזמן הזה

 

אלא אם הוא מרגיש לא מוכן

 

הרמב"ם דיבר על המציאות בזמנו, לא בטוח שזה מה שנכון לאנשים בתקופה שלנו

זה נכון בתור כיוון, לא בתור הדרכה מוחלטת

 

יש הרבה פתרונות, ובדרך כלל מסתדרים.

יש סיבה טובה, כי כך היא דרך בעלי דעהארץ השוקולד
באופן כללי, החזקת בית עולה כסף, צריך יכולת להחזיק את הבית ולחכות שיהיה את הכסף זה סיבה הגיונית. יתכן שההגיון לא מדבר אליך כי חונכת אחרת, אבל זה לא אמירה בלי סיבה.
אפשר גם להחליט להוסיף שנה ללימודים ולעבוד במקביל כדי שיהיה אפשרי, שזו החלטה סבירה בהחלט, אך צריך להתייחס למציאות.

טענה די רפורמית יש לומר על דברי הרמב"ם ביד החזקה.

מעניין עד כמה אתה מרגיש בנוח לומר זאת על הלכות אחרות.

ולגבי הפתרונות, יש פתרונות וניתן להסתדר, אבל קריטי שיהיה ברור כיצד הולכים להסתדר לפני שמתחתנים.
זאת לא הלכהultracrepidam

לא רוצה לרדת לפסים אישיים, אבל ההתקפה שלך היא אישית ודמגוגית. אינך מכיר אותי.

 

כתבתי שיש פתרונות, ובעיני בתנאים של היום, שהכנה של פרנסה יציבה לוקחת כמה וכמה שנים, לא הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן אם מדובר באדם שמוכן נפשית להקים בית. זה לא טוב לו, זה לא טוב באופן כללי. בכמה מישורים וכמה כיוונים.

 

מצד שני, זוגות צעירים הגיוניים ולא הגיוניים, שמכירים את הרמב"ם ושאינם, בפועל מסתדרים בשנים הראשונות בדרך זו או אחרת. אז גם אין סיבה לחכות.

 

הרמב"ם מתאר מה נכון לאנשים בזמנו, הוא לא הכיר את המציאות המודרנית. אילו זאת היתה הלכה הייתי כבול אליה, זאת לא הלכה.

 

הטענה כאילו לא חינכו אותי לחשוב בהגיון היא כמובן טענה מטופשת.

זאת לא הלכה?ארץ השוקולד
ממתי הלכות דעות הוא לא הלכה?

ואם זה לא הספיק, אז תסתכל על השלחן ערוך שציטטתי לעיל:
שאלה יפה, אביא את דברי השלחן ערוך - לקראת נישואין וזוגיות

עכשיו זה מספיק הלכתי בשבילך?

אדם חותם על חוזה, לא ברור שהוא מחויב בחוזה מבחינה הלכתית?
(וכתובה זה חוזה בין השאר)

כתוב בתורה "שארה כסותה ועונתה לא יגרע", זה לא מספיק לך?

ולגבי התקיפה והאישית והדמגוגית, מחילה אם זה פגע, לא ניסיתי ולא רציתי לפגוע.
סליחה

אם הזוג יודע כיצד הוא הולך להסתדר אז שיהיה להם לבריאות ובהצלחה, הבעיה היא שיש המניחים שמספיק להיות מוכן נפשית גם אם אין שום חשיבה כלכלית.
בפועל מה שקורה זה איסוף צדקה לנזקקים שלא היו צריכים להגיע לידי מתנת בשר ודם. (ולהסתמך על מלגה, זה להסתמך על מתנת בשר ודם)
זאת לא הלכהultracrepidam

אני התייחסתי למנהג בעלי דעה שהבאת מהרמב"ם.

שכמובן לא רלוונטי למציאות ימינו (לפחות בקטע של בית), ולכן צריך עיבוד (יכולת לשכירות ולא בעלות).

 

לגבי המחויבות של בעל כלפי אשתו - זאת כן הלכה, אבל זה לא דורש לסיים תואר. זה דורש נכונות לעבוד כמנקה מדרגות.

 

בעיני מלגה היא לא מתנת בשר ודם, לא בהקשר הזה. היא מחולקת על פי זכאות ולא על פי בקשה.

טענה מעניינת שמנהג בעלי דעה בהלכות דעות זה לא הלכהארץ השוקולד
שומע את זה.
וכמובן שזה דורש הסבר מתי ניתן לטעון שמשהו לא הלכה שם ומתי כן.

לגבי המחויבות - אמרת נכון, זה תלוי במוכנות לעבוד בדברים שונים ולאו דווקא תואר. עם זאת, זה כן דורש יכולת כלכלית מסוימת וצריך לראות שזה אפשרי.

ביחס למלגות:
1. רבים מהם תלויים בבקשה.
2. נניח שהזכאות היא סביב מצב סוציו-אקונומי נמוך וזה נכון בגלל שמדובר בזוג צעיר שעובדים במשרות סטודנט, האם זה לא להסתמך על מתנות בשר ודם?
$$ultracrepidam

לגבי מה הלכה ומה לא:

כל מקום שמשמעות הרמב"ם שיש חובה לנהוג כך, והחובה הזאת נובעת ממקור מחייב - זאת הלכה תקפה ואי אפשר לשנות בלי נימוק הלכתי.

במקום שהלשון מורה שזו הנהגה נכונה מרוחב דעתו של הרמב"ם, גם אם הוא מראה פסוקים שמורים כך, אבל אין לה מקור מחייב (גמרא) - אין לזה תוקף הלכתי אלא הוראה של פוסק חשוב, מהחשובים שהיו לנו, ולכן אם נראה שמימוש של ההוראה במציאות ימינו תגרום פחות תועלת, אפשר להתייחס בהתאם.

(דווקא הרבה מהלכות דעות הם דברי חז"ל, ולא דברי הרמב"ם מדעתו. אבל ההקשר ברור לשנינו)

 

לגבי תוכנית כלכלית - אני ממש לא מזלזל בתכנון כלכלי בריא, אבל לעבוד לפי מתודה ישנה מסוימת - "קודם תשיג פרנסה ורק אחר כך תתחתן" - היא לא בהכרח הדרך היחידה לתכנון כלכלי בריא.

בנוסף, אני חושב שאפשר מותר ואפילו ראוי להקריב רווחה כלכלית לטובת ערכים כמו הקמת משפחה או לימוד תורה. זה ההסבר לרוב ה"עוני" והעוני החרדי - מדובר בוויתור על רווחה כלכלית (חדר בנים וחדר בנות, כל אחד מלא לגמרי; לקנות אוכל בזול; לא מחזיקים רכב בכלל, או רק אחד זול) כדי לפנות את המשאבים לערכים חשובים יותר.

 

לגבי מלגות - כמובן צריך להגיש בקשה, אבל הקריטריון לקבלת המלגה הוא זכאות ולא עצם הבקשה. הכסף הוקדש למטרה הזו והוא יושב ומחכה. גם אם אחד הקריטריונים הוא צורך כלכלי, זה פשוט כי עדיף לתת את המלגה למי שצריך ולא למי שרוצה לבזבז את הכסף על מותרות. הכסף מיועד לצרכי מחיה של זוגות צעירים, כחלק ממדיניות של מי שיש לו כסף (או גוף ממשלתי שחושב שיש לו כסף) ורוצה לקדם אג'נדות או ערכים. אין סיבה לא להשתמש בזה.

לדוגמה, לפעמים הכסף ניתן כדי שאדם לא יצטרך להכריע בין הקמת משפחה (ולהתקע בעבודות דלות הכשרה לכל החיים, בגלל מרוץ הפרנסה) לבין לימוד תואר. בעצם הכסף ניתן בדיוק כדי לאפשר לאדם להתחתן צעיר, זאת לא נתינת צדקה רגילה (האם בגלל זה אני עצמי אתמוך בנתינה של הכסף? שאלה אחרת. כרגע הכסף נתון לך וגו').

הסברת את דבריך יפה, הערותארץ השוקולד
רק שים לב שהעולם החרדי לא רק מקריב את רווחתו האישית לטובת הערכים שבהם הוא מאמין, אלא שהוא חי על חשבון הזולת במידה מסוימת.
נכון שהם החליטו לוותר על רמת חיים ברמה האישית שזה מוערך.
אבל בערים עם הרבה חרדים אז יש להם הנחה בארנונה שגורם לכך ששאר התושבים מקבלים פחות שירותים מהעירייה כי יש פחות כספים לעירייה. (לדוגמא בירושלים) ובנוסף חלק מכספי המיסים במדינה הולכים לתחזוקת הערים הללו.

בנוסף על מנהג איסוף הצדקה להכנסת כלה, שזה ממש להסתמך על אחרים.

אחר כל הדברים הללו, כאשר האדם מוותר רק על הרווחה שלו זה ראוי להערכה, אבל כאשר הוא מוותר על כספי הזולת כדי לקיים את הערכים בהם הוא מאמין זה פחות מוערך בעיניי וגם לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן רב, כי בסוף זה יקרוס מכיוון שמסתמכים על נדיבות של אחרים הסוברים אחרת.

ביחס לטענת התכנון הכלכלי הבריא, אני לא מבין איזה דרך בריאה כלכלית יש מלבד הבנה מה ההכנסות ושההוצאות לא יהיו גדולות מההכנסות. איזו דרך יש?
(שוב, אני לא אומר שצריך רמה מסוימת, אלא שצריך לדאוג לרמה סבירה שהאדם חושב שמתאים לו ולדאוג שהיא אפשרית)

ביחס למלגה- הכסף נתון עבור אלה הזקוקים, אבל ככל שיש יותר זקוקים אז יש פחות כסף לזקוקים. ולכן יש מחיר להרחבת מעגל הזקוקים.

$$ultracrepidam

לגבי צורת החיים החרדית והנטל על כלל הציבור:

חלוקת התקציבים הממשלתיים, וגביית התקציבים הממשלתיים, היא תוצאה של אג'נדות, מאבקי כוח פוליטיים, ושגיאות היסטוריות.

האם אתה יכול להכריח מישהו לצאת ולעבוד קשה יותר, כדי שירוויח יותר כסף, כדי שישלם יותר מסים, כדי שהממשלה תיתן לך משהו? זה טיעון לא סביר. הוא לא מעוניין בכסף הנוסף, ולכן הוא לא יעבוד כדי להרוויח אותו, ולכן הוא לא ישלם את תוספת המס.

האם החרדים, כציבור וכיחידים, מקבלים את מה שהם השקיעו עבורו? אינני יודע.

אני ממש לא בטוח שהחרדים - או אברכי מרכז והר המור - שבוחרים באורח חיים מצומצם, נושאים באחריות כלשהי לתקציבי המדינה.

גם אילו זה היה כך, כיון שאין להם בחירה האם להשתמש בשירותים הנוספים או לא, ויתכן שהם היו מוכנים לחיות בלעדיהם, לפעמים אין כאן חובה מוסרית שלהם כלפי הציבור.

 

איסוף כספים להכנסת כלה - אני מניח שזה רק חלקם, ובאמת אם הם אוספים את הכסף מחבריהם אני לא רואה בזה פסול מוסרי. אם אתה לא רוצה לתת להם אתה לא חייב.

כמובן, אדם שהתנהל בחוסר אחריות כלכלית בחתונות של צאצאיו, זה לא בסדר, בין אם הוא חי ברווח או בצמצום, ובטח שזה לא מוסרי לצפות מאחרים לסייע לו בזה

 

כמובן תמיד אפשר לטעון "אם כולם הו חרדים המודל לא יחזיק" אבל אני מניח שאם כולם יהיו חרדים המודל יתאזן לכיוונים כאלה שהוא כן יחזיק.

 

תכנון כלכלי - בנוי גם על הלוואה (זה מה שרוב הציבור עושה בשביל לקנות דירה), נכונות לחפש עבודה זמנית חדשה שעדיין לא קיימת בפועל, לחיות בצמצום... הרבה רווקים בגיל שלומדים תואר חיים על חשבון ההורים הרבה או מעט. למה ברגע שהם מתחתנים אסור להם? ולמה להמנע מלהתחתן רק בגלל זה?

 

ביחס למלגה אני חושב שמה שאמרתי מקודם תקף גם פה. כל עוד יש אנשים שרוצים להקים עמותות שיגלגלו כספים, יהיו עמותות כאלה. השאלה למי הן יעזרו.

לא חושב שכל אדם מחויב לתכנן את כל העולם רק כדי לא להיות לעול כלכלי על החברה. בסוף התכנון הכלכלי שלו לא יצליח, ואז הוא יהיה נטל עוד יותר גדול על החברה. אפשר גם לפעמים לשחרר

 

אני משועשע מהסימון בשביל התגובהארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ב בתשרי תשפ"ב 20:58
לגבי תקציבים:
מציאותית אתה צודק שזה תוצאה של מאבקי כח פוליטיים.
אינני בא לומר שזה לא מוסרי ואסור להם לנהוג כך, אלא שמדובר פה בתכנון כלכלי המסתמך על עזרה של אחרים.
יותר מזה, מדובר במודל שלא יכול להצליח אם כולם היו מתנהלים כך. כפי שאמרת נכון, אם כולם היו כאלה אז היה צריך להתנהל אחרת. ולכן אני שואל: לא עדיף להתנהל אחרת?

לגבי חובה מוסרית כלפי הציבור:
לא יודע אם יש חובה מוסרית מלבד הכרת הטוב לאחרים, והבנה שפועלים מולם בצורה נחמדה ועוזרים להם.

ביחס לתכנון כלכלי:
1. ביחס לדרך שציינת, נכון שזה דורש מוכנות בענייני עבודה ורמת חיים ואלה פשוט החלטות שראויות למחשבה.
לא אומר שיש רע בהחלטה לעבוד בעבודות זמניות ולחיות בצמצום, אלא פשוט אומר שזה דורש מוכנות מסוימת ושווה לחשוב על זה.

2. סיוע מההורים, מה שונה מהמצב של רווק לעומת נשוי?
שאלה טובה.
אני חושב שהבדל אחד משמעותי זה הכתובה ובעצם לקיחת אחריות מסוימת על הבית. (מלבד הבדל בעלות המחיה אבל זה צדדי.)

הערתך על המלגות, לא ירדתי לעומק דעתך, תרצה בבקשה להסביר.

אם אסכם שוב את דבריי מחידוד הדיון בינינו:
1. הקמת משפחה דורשת תכנון כלכלי שצריך להסתמך על ההכנסות הצפויות והבנה שניתן לעמוד בהוצאות הצפויות. (ושווה להבין מה רמת החיים שבה מוכנים לחיות כדי שזה יתאפשר)

2. חלק מתנאי כתובה שהבעל יפרנס את אשתו, ולכן ראוי שהבעל עם הכנסה שנשמעת סבירה לפי מה שהוזכר ב1.

3. אני לא חושב שנכון להניח שהציבור ידאג לי בחסדו הגדול כדי שאוכל להתחתן, באופן כללי להזדקק למתנת בשר ודם זה לא נראה לי דבר רצוי.
(ומלגות זה מתנה מציבור מסוים ושווה לקחת זאת בחשבון, אם מדובר במלגות שלא תלויות התנדבות, מלגות שתלויות התנדבות הן בעצם תשלום מסוג אחר על העבודה, פשוט על ידי מישהו אחר.)
ובכלל, זה נקודה למחשבה אם כדאי לבחור דרך חיים שלא תיתכן שחברה שלמה תתנהל כך.

4. אם אנשים עוזרים לנו לחיות באופן הרצוי, ראוי להכיר טובה להם על כך
וחלק מהכרת הטוב זה לזכור שעושים לנו טוב.
וכמובן שאם עוזרים לנו אז זה לא חובה שלהם לעזור לנו אלא נחמד מצידם שהם עוזרים לנו

5. אם אני סטודנט, שווה לקחת בחשבון איזה תואר זה והיכן וכיצד אצליח לעבוד במקביל, כי לפעמים התואר קשה וידרוש לפרוס את התואר או שלא יתכן טכנית לעבוד במקביל לתואר.
כמובן שניתן להחליף מקום לימודים או תחום לימודים בהתאם, אבל יש לכך משמעויות ששווה לחשוב עליהם. (תחום לימודים זה דבר שאני פחות ממליץ לשנות בשל כך, כי העבודה המתוכננת תהיה לעשרות שנים ועדיף שהעבודה תתאים לי)
$ זאת בערך המטרה. צריך שני תווים כלשהםultracrepidam

תקציבים והתנהלות לטווח ארוך: יש הרבה אסטרטגיות שונות. ממש לא בטוח שהאסטרטגיה שלהם לא נכונה. תכנון אסטרטגי הוא דבר מאד מורכב, ולוקח בחשבון המון שיקולים.

 

חובה מוסרית: אף אחד לא עוזר כי הוא נחמד. פוליטיקה זה משחק של משא ומתן. אם נתנו לי זה כי שיחקתי את המשחק. וכאמור, ממש לא ברור אם החרדים כציבור מקבלים בחזרה את מה שהם משלמים (מס עקיף - מע"מ, מס רכב ומס דיור, ועוד - כולם משלמים בלי תלות בהכנסה, אפילו עניים מרודים, ובלבד שהם מסוגלים לצרוך. הרבה משירותי המדינה אינם מיועדים לחרדים, בהגדרה או בצורה שבה הם ניתנים)

 

לגבי מלגות - אם בסופו של דבר אני עומד בקריטריונים למלגה מסוימת, זה די טהרני להמנע מלקבל אותה. יש מקרים שמדובר ממש בצדקה, אבל רוב המלגות הן "סיוע לבוגרי שירות קרבי" "מעורבות חברתית עם הפריפריה" ועוד ועוד ערכים יפים עקרונית ומפוקפקים מבחינת הערך הממשי שלהם. אז אין כאן צדקה ולכן גם לא שימוש בכספי צדקה אלא בסך הכל הבנה שכמו שיש אחרים כמוני שמקבלים את המלגה הזאת, אין סיבה שאני לא אקבל אותה ואשתמש בה למטרות טובות לא פחות.

 

אני לא חושב שצריך להיות קיצוני מדי עם הצו הקטגורי של קאנט. אני לא רוצה שידחפו בתור, אבל אם כולם עושים את זה ואני רוצה בסופו של דבר להגיע, אז גם אני אדחף כמו כולם.

 

ולנקודות:

1 מוסכם מאין כמוהו. נכון אגב גם לגבי כל דבר שאדם עושה מיום עומדו על דעתו.

 

2 כאן אני חושב שחבל להתמקד בכתובה. על אף שחז"ל תיקנו את הדברים האלה בכתובה, זוגיות מודרנית לא בנויה על זה. גבר יכול לפרנס את אשתו ברווח ולמרר את חייה, או לעשות אותה מאושרת ולהיות סמוך על שולחנה (כמו שציינו חז"ל "יש מאכילו פסיוני ויש מטחינו בריחיים" לגבי כיבוד אב).

ולכן הידבקות לכתובה ולשורה המחייבת את הגבר לפרנס היא אסטרטגיה לא נכונה בעיני. זה לא מעודד גברים להתחתן, ולדעתי גם לא מעודד נשים. אף אחת לא מתחתנת כדי שגבר יפרנס אותה.

 

3 התייחסתי למלגות. בעיני זה לא הסתמכות על הציבור. והשאלה מה בעיני הערך שעצם קיומי מחזיר לציבור. האם הקמת בית היא דבר חשוב לקהילה? אם משלמים לי מלגה כדי לפרנס זוג צעיר, כנראה לקהילה זה חשוב. אם משלמים לי מלגה על זה שאני בלימודים, כנראה לקהילה זה חשוב.

 

4 שוב, פוליטיקה זה משחק של תן וקח, ובסופו של דבר יש איזון. אם שילמו לי כנראה עשיתי משהו שמצדיק את זה.

 

5 כמובן, סעיף 1. זה חלק מהתכנון הכלכלי.

 

---------

 

אני חושב שיש בינינו ויכוח מהותי-עקרוני:

אני מאמין שאם מישהו נותן לי כסף, הכסף מגיע לי. אני לא צריך להתלבט יותר מדי. כמובן לבקש *צדקה* זה אחרת, יכול להיות שאני *משקר* לציבור. אבל כל עוד אני עומד בקריטריונים, ואני עושה את מה שנכון - אני בסדר. והסתמכות על מלגת היא מותרת, בשביל זה הן קיימות. כדי לעודד את ההתנהגות שהן מאפשרות.

נקודה שניה וקשורה היא שאף אחד לא עושה לי טובה. אני ממש לא רע עין, אבל ברור לי ששיעור המס עלי הוא לא 100% לא מתוך נחמדות של המדינה אלא כי זה האיזון הנכון וההגיוני, או לפחות מתוך מחשבה שזה האיזון ההגיוני כדי לעודד אותי לעבוד מצד אחד ולעשוק את יגיע כפי מצד שני.

נקודה שלישית היא שבעיני אני צריך לדאוג לעשות מה שנכון וכוחות השוק ימצאו את האיזון. אני לא צריך לתכנן מתוך מחשבה של רווחה כלכלית לכולם, אלא לעשות את מה שרווחי בשבילי ולעשות בפועל טוב בשביל אחרים.

ההסכלות שלך היא שונה כנראה בנקודות האלה, אני משאיר לך לנסח

 

מחילה שאין עיתותיי בידי ולכן אענה רק בתמציתארץ השוקולד
ראשית, כתבת יפה.

וכעת מספר הערות:
על הכותרת-
א. המטרה היא לא כסף, אלא יש פה מטרה ראשית שהבית המוקם יהיה טוב בטווח הארוך.
ב. בנוסף, אני חושב שראוי לחשוב כיצד חברה יכולה להצליח להתקיים לאורך זמן ולא להסתמך על רצונות אחרים. ואעיר בקצרה בנושא הזה:
1. תא חזי ברחוב החרדי שכעת רבים יוצאים לעבוד כי צריך.
2. תסתכל על העולם הדתי לאומי וברבים מהישיבות, מה המקצועות של ההורים ומה המקצועות שהבוגרים החדשים לומדים.
האם הבוגרים הללו יוכלו לאפשר לילדיהם את החינוך שהם קיבלו?
(שמעתי בשם אחד מראשי הישיבות המכובדים בארץ [תורני] שהישיבות טעו בשליחת אנשים למקצועות לא מכניסיפ מספיק ואני חושב שלזה הייתה כוונתו)

על מלגות:
אינני בא לומר לא לקחת מלגה אם מגיע (ובכלל מלגות על התנדבות וקרביות הן תמורה על עבודה) אלא שצריך לחשוב אם ראוי להיכנס למשבצת של צורך עבור מלגות התלויות במצב סוציו-אקונומי.

על ההערות:
1.

2. לא ברור שלפי הרמב"ם מותר הלכתית להתעלם מהכתובה. וגם אני לא מאמין בחתימה על חוזה אם אינני מתכוון לקיים אותה.

3. נקודה למחשבה

4. התן עבור הכספים היא הצבעה עבור דברים חשובים לשאר המפלגות בממשלה.
ברור שזה לגיטימי לקבל, אבל זה לגיטימי שיפסיקו לתת ולכן לא חכם לבנות על זה.
(וזה לא עושה יחסי ציבור טובים למי שחי על זה)

לגבי הויכוח העקרוני-מהותי, אני חושב שניסחת די יפה אבל לא מדויק ויש לי מה להוסיף:
א. אם מישהו נותן לך כסף עבור מעשיך זה בסדר לקחת. אני רק אומר שראוי לחשוב פעמיים אודות כניסה למשבצת ששמה אותך במקום המקבל.
ב. איזוני מס הם גם כתוצאה מלחצים קואליציוניים, והם דבר עם מחיר חברתי, שווה לחשוב על זה.
ג. אני חושב שצריך לחשוב על כחות השוק כי אם נתעלם מהם, החברה שנקים תיאלץ להשתנות מהותית. ואם אנחנו רוצים לבנות חברה אידיאלית ראוי לבנות אותה באופן שתוכל להתקיים.

שכוייח, היה דיון מוצלח ומכובד לדעתי.
$$ultracrepidam

לגבי הכותרת - כתבת שאתה משועשע, והגבתי שזאת המטרה

 

באופן כללי גם התגובה שלך משקפת את גישתך, ומסבירה אותה היטב.

אני חושב שאני פשוט מאמין יותר ב"קח כפי יכולתך, האיזון יקרה מעצמו", ואתה לוקח יותר (מדי ) אחריות על הכתפיים שלך. הדבר אמור גם לגבי הכתובה, שבעיני כל עוד הזוג מאושר, והאיזון מושג, אין טעם להקפיד על מה שכתוב אות באות (תחשוב על מישהו שמקפיד להלביש את אבא שלו כי כך כתבו חז"ל...)

וכן, 3 שנים זה המון זמן, אבל התכנון הוא להיות נשוי פי עשרותארץ השוקולד
שנים מזה, וחשוב שהבית יהיה יציב וטוב.
אז עדיף לתכנן אותו נכון גם אם יקח זמן.
אף אחד לא מבטיחקל"ת
שישר שתתחיל לצאת לדייטים אז תכיר מישהיא ותתחתן. לפי הגישה שלך בחורים עשויים למצוא את עצמם רווקים עד גיל 30+ וזו חוויה נוראה.
אפשר בהחלט להקים בית יציב וטוב גם אם בשנים הראשונות בני הזוג עדיין סטודנטים וללא פרנסה קבועה, זו המציאות כיום, זוגות בונים את עצמם ומסתדרים.
נכון שאף אחד לא מבטיחארץ השוקולד
וגם אף אחד לא מבטיח שכסף ייפול מהשמיים על זוג רק כי הם רוצים להתחתן.

אפשר גם להציע שיתחתנו בגיל 18 כי הם כבר סיימו תיכון.

אלא, שיש הגיון שאדם יהיה עם בסיס ויהיה מסוגל להחזיק בית. ולכן ניתן לחכות עד שלב בלימודים בו ריאלי לעבוד במקביל לדוגמא.
ומה הכיוון לדעתך?ארץ השוקולד
הרמב"ם מדבר על בעלות על בית ושדה, הכיוון הוא שונה מיכולת כלכלית להחזיק בית ושיש מקצוע?
נוטה להאמין שכןחמדת66
אם כבר השאלה היא על מי שבישיבה ומתכנן ללמוד בהמשך(בלי עזרה מההורים).
אבל מי שסטודנט, אפילו שנה א׳, יכול להסתדר (בהנחה ואשתו היא לא סטודנטית שנה א׳ ויכולה לקחת עבודת סטודנט בעצמה).
ממ״נ, אם זה לא תואר כמו מדמ״ח או הנדסה, אז הוא יכול לעבוד. ואם כן, אז כ״ש שהחל משנה ב׳ הוא צריך להתחיל לעבוד…(בלי קשר לגברת)

לומר שצריך לחכות עד לסיום התואר והתחלת עבודה מסודרת, כשהיום זה קורה לאנשים בסביבות גיל 28 בממוצע…נראלי פשוט שזו לא כוונת הרמב״ם.
חילוק נכון בין תלמידי ישיבה לסטודנטיםארץ השוקולד
ולגבי שילוב עבודה, ראוי שהאדם יראה שזה אפשרי ואם כן אז שיהיה להם בהצלחה. אבל שידע שזה אפשרי.

ולגבי הצורך והיכולת לעבוד במקביל לתואר, זה תלוי תואר ומקום לימודים באופן פשוט והאדם מכיר את סביבתו ויכול לראות כיצד יהיה אפשרי.

לגבי הגברת ומצבה התעסוקתי:
1. אני לא אוהב את האמירה שניתן להסתמך על עבודתה, כי מן התורה הבעל מחויב לפרנס אותה.
2. ולגבי ההבדל בין השלב בו היא נמצאת והשלב בו הוא נמצא, זה נכון עבור בחור שכבר מצא מישהי ספציפית, אבל האם הגיוני לומר שיץחיל לחפש כי מסתמא ימצא מישהי כזו?
(האם הסינון שלו יכלול פרמטר כמו שנה/כמה שנים מעליו בלימודים רק כי הוא מתחתן עכשיו ולא משהו שבעל משמעות אמיתית מעבר לצורך הזמני?)
אנלא כ"כ מסכיםחמדת66

כמעט תמיד ניתן לעבוד במקביל לתואר, נדירים התארים בהם זה לא אפשרי - במיוחד החל משנה ב' והלאה. אז כן, יכול להיות שא"א לקחת חמש קורסים במדמ"ח בעברית/טכניון, אבל לפרוס את התואר זו לא מילה גסה (כשזה בגלל זה...).

 

אני גם מאוד לא אוהב להסתמך על הגברת (ודי שמח שזה כנראה לא יקרה אצלי), אבל מה לעשות שמציאות החיים די מכריחה בחור בן 22 לעשות את זה. אז זה לא נורא, ואע"פ שגם לו מותר לעבוד ולעזור - א"א להתעלם מזה. לענ"ד, במידה והוא יודע שאין לו תמיכה הורית, סינון לפי שנות לימוד הוא לגיטימי לגמרי. 

ביחס לפריסה, זה לא דבר רעארץ השוקולד
רק שיהיה מודע ויקח זאת בחשבון.

לא מבין למה יש צורך שבחור בן 22 יתחיל לצאת, לא חושב שיש נזק שיחכה מעט.
ומאידך כותב הרמבם באישות טו,בנוגע, לא נוגע
האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה. וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה (ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות בעבור אשתו ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה)
ובכל זאת הרמב"ם פסק שמחויב במזונות אשתו מן התורהארץ השוקולד
לא סותרנוגע, לא נוגע
ולשיטתך כל הביינישים שמתחתנים וכל רבניהם שמשיאים אותם וכל גדולי ישראל שישבו ולמדו סמוכים על שולחן חמיהם וחצמו על כתובה- עושים ועשו שלא כהוגן.
אני לא טוען שצריך לעצום עיניים מהמציאות כמובן ולסמוך על הנס, אבל לקחת את זה לקיצוניות השניה של לסיים תואר ולהתחיל לעבוד ורק אז לחפש אישה- פשוט לא שייך. זה יחריף את בעיית הרווקות אצלנו, יקטין את הילודה, יגרום לאנשים המון עגמת נפש, יגרום להרבה לעבור עבירות, יגרום להרבה להיות עוד יותר חסרי ידע וחיבור לתורה וממילא יגרום ליותר עזיבת הדת.
לא כל גדולי ישראל נהגו כדבריךארץ השוקולד
הרצי"ה התחתן בגיל 30 לדוגמא.

ובאמת קושיה על התנהלות זו.

עשית פה רשימת מכולת של דברים שיקרו כתוצאה מכך שיחכו ונראה לי שהגזמת.
לדוגמא, למה שיהיו עוד יותר חסרי ידע אם יתחתנו מאוחר יותר?
"כל גדולי ישראל" לא היה במובן שכל גדולי ישראל נהגו ככהנוגע, לא נוגע
אלא שכל גדולי ישראל מבין אלו שנהגו ככה- עשו שלא כהוגן לשיטתך.

דעתך מוזרה בעיניי. להגיד שכל כך הרבה לא בסדר וטועים.


כל רשימת המכולת אלו דברים שברור שיקרו.
ולמה שיהיו חסרי ידע בתורה ויעזבו את הדת אם יתחתנו מאוחר יותר?
פשוט מאוד. כי אנשים לא ידחו את הרצון לזוגיות ואהבה אלא את הישיבה. הם ילכו מיד לצבא כדי לחסוך זמן.


שאלת תם:הָיוֹ הָיָה

מה כולל "להתפרנס"? דיני עולה עמו וכו' נכללים בזה?

(מסתמא זו גמרא מפורשת ואני מגלה את בורותי ברבים, מה?)

שאלה יפה, אביא את דברי השלחן ערוךארץ השוקולד
"סעיף א
כיצד חייב במזונותיה, אוכלת ושותה ממה שהוא אוכל ושותה. ואם כל בני משפחתה רגילים בגדולות, צריך להנהיגה כן; אם אין כולם רגילים בגדולות, אינו חייב להנהיגה בכך כשאוכלת עמו.

אבל כשאינה אוכלת עמו צריך להנהיגה כדרך שהיתה נוהגת בבית אביה (טור):

סעיף ב
בעל שרצה ליתן לאשתו מזונותיה הראויים לה ותהיה אוכלת ושותה לעצמה, הרשות בידו, ובלבד שיאכל עמה בליל שבת.

ויש חולקין וסבירא להו דלא יוכל לומר שהיא תאכל לבדה אלא אם כן קבלה עליה מרצונה (טור בשם הירושלמי ובשם הרא"ש, ובית יוסף בשם רב הפוסקים), וכן נראה לי:

סעיף ג
כמה מזונות פוסקים לאשה, לחם שתי סעודות בכל יום, ופרפרות לאכול בה הפת, ושמן לאכילה ולהדלקת הנר, ומעט יין לשתות, אם היה מנהג המקום שישתו הנשים יין, ואם היתה מיניקה נותנים לה יין (טור); ובשבת שלשה סעודות ובשר או דגים; ונותן לה בכל שבת מעה כסף לצרכיה; ונותנין לה עץ לבשל מאכלה (הר"ן פרק אף על פי). במה דברים אמורים, בעני שבישראל; אבל אם היה עשיר, הכל לפי עשרו. צמצמה והותירו מאלו המזונות, הוא של בעל (טור).

ואם היה עני ביותר ואינו יכול ליתן לה אפילו לחם שהיא צריכה, כופין אותו להוציא.

הגה: ותהא כתובתה עליו חוב עד שימצא ויתן (טור בשם הרמב"ם). ויש אומרים שאין כופין אותו להוציא, מאחר שאין לו (ר"י בשם רבנו תם).
מי שאין לו מזונות אלא חד יומא, חייב לזון מנה את אשתו או למיכל בהדה (טור בשם הרמ"ה). ויש אומרים עוד, דחייב להשכיר עצמו כפועל ולזון אשתו (טור בשם ר' אליה ומוהר"ם בשם רבי' שבצרפת). היה לו קרקעות, הרשות ביד האשה ליקח מזונותיה מפירות הקרקעות או מגוף הקרקעות, או צריך למכרן (רשב"א סימן תת"ץ):"
(שלחן ערוך טור אבן העזר סימן ע, סעיפים א-ג)

מכאן ברור שזה גם תלוי במה שמקובל אצל משפחתה וגם שיש מינימום שעליו להיות מסוגל לדאוג לאשתו.
מי אמר שכתובה מתאימה בדיוק למשמעות המקורית שלה?advfb

הכלכלה השתנתה מאז שחכמים תקנו כתובה..

הכתובה היא אמצעי לשלום בית ולא מהווה מטרה בפני עצמה

אם האישה מפרנסת ומוחלת לבעל אין בכך שום פסול

מסכים עם הרעיוןultracrepidam

לא לגמרי עם כל מילה

טענה מעניינת, אז מי שכתבו זאת בין השאר זה הפוסקיםארץ השוקולד
"(יב)דחייב להשכיר עצמו כפועל: נראה דמאחר דמספר כתובה נלמד שכ' ואנא אפלח ואוקיר א"כ אף שיש לו ליתן לה מזונות בצמצום חייב להשכיר עצמו ליתן לה מזונות לפי כבודה דהא כתב אנא אפלח ואוקיר:

(יג) הרשות ביד האשה: אין הלשון מדוקדק דאין הברירה ביד האשה וזה לשון הרשב"א אם יספיקו הפירות לשניהם תזון אשתו עמו מן הפירות ואם לא יספיקו צריכין ב"ד לכוף הבעל למכור למזון או יגבה לה ב"ד מזונות מאותן קרקעות אף על פי שאין מספיקין לכדי כתובה:"
(חלקת מחוקק על שלחן ערוך בטור אבן העזר סימן ע, וכן כתב הבאר היטב על אותו סימן וסעיף)
איך אדם יכול לחתום על מסמך בלי להתכוון לתוכן?א/א
אתה יכול לחדד יותר מה כוונתך ?
נשמע תמוה מה שכתבת..
ולגבי הטענה שהאישה יכולה למחולארץ השוקולד
האמת שזו מחלוקת בין הפוסקים האם מזונות זה חיוב מן התורה וממילא לא ברור ששייך מחילה, מוזמן לעיין במפרשי השלחן ערוך (אבן העזר על סימן סט סעיף ב)

ואצטט את השלחן ערוך על אופן המחילה בהמשך אותו סימן:
"מעשה ידיה כנגד מזונותיה. לפיכך, אם אמרה: איני ניזונת ואיני עושה, שומעין לה.

הגה: ועיין לקמן סימן פ'. יש אומרים דכל אשה האומרת: איני נזונית ואיני עושה, נתבטלה התקנה, ואינה יכולה לחזור בה ולומר: אני ניזונת ואני עושה (בית יוסף בשם הר"ן שכן כתב בשם הרא"ה). ויש חולקין (רבנו ירוחם נתיב כ"ג ח"ה). וכל שאינה ניזונת, אין לה כסות, דהוא בכלל המזונות (שם בהר"ן).
אבל הבעל שאמר: איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך, אין שומעין לו.

אבל יוכל לומר: צאי מעשה ידיך במזונותיך, ומה שאינו מספיק אשלים לך (הר"ן פרק המדיר):" (שלחן ערוך, טור אבן העזר סימן סט סעיף ד)
יש תארים שאפשר לשלב בהם עבודהadvfb

ואם שני בני הזוג עובדים הם יכולים להחזיק את עצמם. בקושי רב אבל זה אפשרי.

נכון, זה באמת תלוי במה התואר והיכןארץ השוקולד
לגבי השאלות מנחות על חיפוש -מיונז
תנסה לשבת לדמיין עם עצמך מה אתה רוצה באשתך
תכתוב רשימה של כ-ל מה שמשמח אותך ועושה לך את זה והיית רוצה באשת חלומותיך.

עכשיו עמודה שניה, תפרט מה זה אומר כל דבר.
כלומר אם כתבת מישהי תורנית, אז במה זה מתבטא. אם כתבת מישהי רגישה אז לפרט מה זה רגישה בעיניך...
זה עוזר גם להסביר לעצמך מה אתה מחפש, וגם לכשתספר לאחרים מה אתה מחפש הדברים יהיו יותר מוגדרים לך... כי חסידי/ פתוח/ רגיש/ עמוק/ שמח/ חושב/ אכפת לו מעמ'י ושלל הגדרות נוספות, יש כל מיני דרכים לפרש ולהבין..

עמודה שלישית- למה זה חשוב לך ומה זה נותן ומאפשר לך.
בעיני העמודה הזו עוזרת לדייק ולהבין על איזה צורך הנקודה הזו יושבת ואם היא קריטית באמת או שגם משהו אחר יכול לענות על הצורך הזה.

סתם לדוגמא-
נניח אתה רוצה שהיא תעבוד..מה זה נותן לך?
שתוכל להמשיך ללמוד בישיבה...
מה שחשוב לך כאן זה האפשרות להמשיך ללמוד בישיבה ולא בהכרח שהיא תעבוד... אז אם ההורים יוכלו לתמוך זה גם סבבה ולא באמת קריטי לך שהיא תעבוד..
דוגמא נוספת- מישהו רוצה מישהי שקטה. למה? כי הוא רוצה מישהי רגישה שתקשיב לו.. כשתכלס, לא באמת חייב שהיא תהיה שקטה.. פשוט בעיניו נתפס שרק מישהי שקטה תדע באמת להיות רגישה ולהקשיב מה שלא בהכרח נכון כמובן...
ודוגמא אחרונה- מישהי רוצה מישהו שעשה צבא. למה? כי מי שלא עשה צבא נתפס בעיניה כלא בוגר.. כלומר היא מחפשת בגרות נפשית ולא בהכרח קריטי לה שהבחור יעשה צבא...

עמודה רביעית- אחרי שביררת מה זה הנקודה ומה היא נותנת לך, לכתוב עד כמה הנקודה הזו קריטית לך.

לבחור נגיד 3-4 דברים שהם קריטיים ממש ואתה לא יכול בלעדיהם ולצאת לדרך..
וכמובן שלהיות קשובים לעצמינו לאורך הדרך כי תוך כדי שיוצאים גם הדברים הקריטיים יכולים להשתנות כי אנחנו מכירים את עצמינו יותר ויותר תוך כדי..

לשם ההבהרה- אני לא יועצת..אז תיקח אותי בערבון מוגבל.. סתם עשו לי את זה פעם ומעבירה הלאה כי חושבת שזה יכול להועיל

ולשם ההרגעה- אני מניחה שהרבה מאיתנו לא יודעים מה בדיוק מחפשים ופשוט הרבה פעמים מבינים תוך כדי שיוצאים מה טוב לנו ומה לא ולומדים לדייק את עצמינו...

בהצלחה רבה!
...אור וחיים

1) מיונז כתבה לך יפה. תנסה לחשוב ולדמיין מה אתה רוצה באשת חלומותיך, שתרגיש הכי נעים בקרבתה. או שפשוט תתחיל לצאת, ותוך כדי תדייק לעצמך מה אתה מחפש. 

 

 

2) יש הרבה זוויות לנושא הזה. מבחורים שיוצאים רק לאחר תואר ועבודה מפרנסת, עד בחורים שיוצאים בידיעה שהאישה תפרנס (בציונות הדתית זה די נפוץ בגלל שהמון בחורים מתחתנים בזמן הלימודים בישיבה). כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות ביניים, כמו שהבחור עובד בעבודה צדדית במקביל ללימודים, או שההורים עוזרים, משתמשים בחסכונות וכד'. תחשוב מה הכי מתאים לך, אין כללים בזה. אך לכל החלטה יש מחיר מסוים שצריך לקחת בחשבון. או מחיר של דחיית כל הנושא של זוגיות וחתונה, או מחיר של לחיות קצת בצמצום עד שמגיעים ליציבות כלכלית.

כתבת יפהארץ השוקולד
להתעלם לחלוטין מעניין הפרנסהלצורך כך
פרנסה מן השמיים. יותר חשוב דייטים.
מה בדיוק אתה מנסה להראות כאן?כבר לא ישיבישער


שמימרות יפות לחוד והחיים לחודshaulreznik

"בזיעת אפך תאכל לחם", זה הכלל הקובע. לא עובדים או שמקבלים משכורת נמוכה = אין פרנסה. המגזר החרדי, עם כל הקדושה, האמונה וביטחון בה', הוא מגזר עני, בדיוק בהתאם לנתוני התעסוקה ומספר הילדים במשפחה.

איך זה סותר את מה שהוא כתב?והוא ישמיענו
הוא כתב שהקמת משפחה יותר חשוב מלשבת ולחכות שתהיה פרנסה.
הוא לא אמר שאין חשיבות לפרנסה

אתה חושב שהאמצעי של הכסף גובר על אחת התכליות החשובות שלנו בעולם?
הוא כתב "להתעלם לחלוטין מעניין הפרנסה"shaulreznik

אני חושב שכל החלטה גורלית אמורה להתקבל בצורה רציונלית, עם תכניות לטווח הקצר והארוך. לזוג טרי גם ככה לא קל בתחילת דרכו המשותפת, העוני והחובות רח"ל הן מתכון למריבות.

יפה. מקבלוהוא ישמיענו
אגב, אם נחזור לציווי של חז"ל "בן 18 לחופה"...shaulreznik

נגלה שבגיל הזה לבָּחור בתקופת המשנה היה מקצוע ביד (רועה צאן, סנדלר וכד') ויכולת לפרנס משפחה.

נכוןultracrepidam

ובשביל הבית הוא היה צריך לשכור גרזן, לחטוב עצים וליצור קרשים, לסחוב אותם לקרקע פנויה, ואז לסחוב אבנים, לערבב מלט ולבנות. עבודה של כמה שבועות אולי.

 

אבל גם לא היה לו אפשרות לממן מקרר או קניות בסופר.

ואם שנתיים לא ירד גשם, חצי מהמשפחה שלו מתו ברעב

לא לדבר על זה שלא היה לו ביטוח רפואי

הרמב"ם חי בתקופה מאד דומה לזו של תקופת המשנה

 

אצלנו הדברים שונים לגמרי, המשמעות של יציבות כלכלית היא משהו שאתה משיג כשאתה בן 40 (אחרי שאתה כבר יושב טוב במקצוע, מתפרנס בכבוד, חסכת סכום מכובד ושילמת חלק מהמשכנתא).

ואז השאלה לאיזה חלק של הוראות חז"ל/הרמב"ם להיצמד: להוראות של 18 לחופה, או להוראות שצריך להשיג יציבות כלכלית, דירה ומקצוע

 

 

צריך להיצמד להיגיון הבריאshaulreznik

אחד לא דיבר על רכישת דירה, בארץ זו סוגיה פרובלמטית גם עבור הייטקיסטים בני 40. לבני זוג בתחילת דרכם צריכה להיות תכנית מציאותית המאפשרת לפרנס משפחה ברמת המינימום הנדרש: הוצאות דיור, מחייה ותחבורה. כל השאר זה בונוס.

 

אם הם לא מסוגלים לפרנס את עצמם (שניהם סטודנטים שלא יכולים לעבוד במקביל), עליהם לחפש פתרונות חלופיים - לגור עם ההורים או לבקש את עזרתם למשך כמה שנים.

 

שוב, אנחנו מדברים על המינימום הנדרש, לא על הכנסה שמאפשרת לטוס לחו"ל פעמיים בשנה ולהתנועע בשתי מכוניות.

זהו, זה אחד הסיבות שאני מעיר כאן בנושאארץ השוקולד
האם אנחנו רוצים שגם אצלנו העוני יתרחב?
אם לא, אז זה נתון שצריך לחשוב עליו.
מחפשים מישהי שקרובה אליך רעיונית ומושכת גופנית shaulreznik

זה כל הסיפור. תחומי עניין משותפים ועמדות דתיות אידאולוגיות כמה שיותר קרובות הם ערובה להצלחה וליציבות זוגית. כמובן, לא מציעים נישואין אחרי 15 דק' בבית קפה, אלא נפגשים כמה חודשים ובוחנים התנהגות במצבים שונים (טיול, מסיבה, אצל ההורים שלה/שלך, מצבי לחץ).

 

באשר לחלק השני של השאלה, לבני זוג בגיל ובמצב כלשהם צריך להיות בראש מודל כלכלי סביר: "נגור במקום X, השכירות תעלה Y, ההוצאות הנלוות הן Z, אני יכול/ה להרוויח סכום כזה וכזה". לא סומכים על הנס וגם לא על ההורים.

הכתובה אומרתהיום הוא היום
שאתה אחראי לדאוג שיהיה כסף בבית, זה כולל עזרה מההורים או עבודה חלקית שלך ושל האשה אם צריך.

גם קח בחשבון שלוקח זמן מהתחלת הדייטים ועד חתונה. נגיד מעכשיו תצא ואז תתחתן עוד שנה שנתיים (שזה קצב נחמד), כבר לא יישאר ככ הרבה לתואר, תקבלו קצת עזרה מכל צד למשך שנה שנתיים נוספות ואחרי התואר תוכל לעבוד.

לגבי מה שאמרו על הרמב"ם שאומר קודם לקנות בית וכולי, אומרים שהמציאות השתנתה בדורנו (המציאות, לא ההלכה) ולכן צריך להיות במצב שתוכל לפרנס באופן סביר, גם אם קצת בדוחק בהתחלה
מסכים שצריך לפרנס באופן סביר ולא צריך בעלות על ביתארץ השוקולד
אם אתה לא יודע איך תסתדר אז תבררהיום הוא היום
עד שתדע.

מצד אחד אחריות, מצד שני לחתור לפתרון מהיר ככל שניתן. הגיוני שבחצי שנה הראשונה של התואר לא יהיה לך עדיין רעיון אבל שווה לחשוב על זה מעוד חודש בערך שתבין מי נגד מי בתואר ואז שתגיע לחצי שנה תהיה כבר מגובש
לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
בתור גבר אומרדרייב

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

^^Seven

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מה זה קניות אונליין?חסדי הים
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
פשוט עצובפצל"פאחרונה
קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidamאחרונה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה
משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?אחרונה

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

המהירות של שוק השידוכיםadvfb

ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.

לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,

מה דעתכם על זה?

למה אתה מתכוון ב"לחכות להצעה"?לגיטימי?
מישהי כתבה ליadvfb

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

 

 

אני לא בטוחה שזו הפלטפורמהלגיטימי?

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

 

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

 

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

 

 

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

 

אין נוהל רישמי, יש נורמותadvfb

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

 

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

 

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

 

 

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

 

לגבי וואצאפ וטלפון צודק.מוקי_2020

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אין עליךadvfb

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

נדמה לי שהבנתי.מוקי_2020

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

כןadvfb

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

תודהלגיטימי?

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

 

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

מסתבר שאני מאוד רגיל לאיך זה הולךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 11:16

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

 

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

 

אתה מתכווןהפי

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

האופציה הראשונה חחחadvfb

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

וואו. מעניין.פצלשי"ת

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אתה חושב שכמה ימים זה בגלל הווטסאפ?ארץ השוקולד

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

התכוונתי לטענה ההפוכה ממה שהבנת מדבריadvfb

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

כמה אתה מכיר שהלינו על תשובה אחרי יום?ארץ השוקולד
לא ראיתי שרשור מלין בנושא, גם פה דיברת על ימים 
לא תשובה כפרהadvfb

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

 

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

אתה חושב שלפני הפלאפונים זה לא הפריע?ארץ השוקולד
אתה מרגיש שזה מיידי?
הוואטסאפ יצר אפשרות להעברת מסרים בצורה מאוד מהירהadvfb

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

זה מובןארץ השוקולד
אבל אני לא רואה שום ציפייה למיידיות בעניין הזוגי
בטח, זה דחף ממש חזקadvfbאחרונה

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

הדברים הקטנים שהיה נחמד מאוד אם הצד השני היה מעדיףמוקי_2020

אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע, 
אבל אם כן קיימים, אז  זה בונוס נחמד מאוד.

אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.

אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח. 
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.

לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא  חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס. 

היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )

ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ  עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס. 
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.

הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות)  כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל. 
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה 
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה  באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.

יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד  אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.

נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
 ימי חנוכה שמחים לכולם.

 

מה עם מי שלא אוהבת סופגניות?מבולבלת מאדדדד
זה גם בונוסShandy

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

לגבי ימי החנוכה זה נכון. זוכרת שלמדתי את זה לפנייעל מהדרום
חחחחח חזק. מזדהה מאוד עם הסופגניותפצלשי"תאחרונה

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

להתחיל קשר חדשראובן255

שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי

אני מעוניין לחזור לדייטים

מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?

אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?

תודה לכולם תזכו למצוות

מה הסגנון שלך?ברוקולי
דתי לאומי כיפה סרוגה בראש פתוח אבל מתייעץ רבניםראובן255
בהצלחה רבהארץ השוקולד

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?


מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?


 

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות


 

המון בהצלחה

תשובה לארץ השוקולדראובן255

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

לא בטוחה שהכוונה הייתה שתענה כאןלגיטימי?

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

 

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

 

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

מסכים לגמרי עם דברי לגיטימיארץ השוקולדאחרונה
אם חשוב לך דמיון בעולם הדתי עם אשתך, כדאי להגדיר מי אתה
לא.לגיטימי?

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מצאתי בכתב ישן נושן את השיר הזה לחיזוק בחנוכה:חסדי הים

"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.

חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.

האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?

הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?

יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.

אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.

הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.

בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.

יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.

הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.

נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.

לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.

לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.

עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.

השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."


התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.

😂😂😂

מדהים!חרמון

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

תודה! חג שמח לך ולכולם!חסדי היםאחרונה
תפילה על כולם.

אולי יעניין אותך