הרבה מאוד פעמים מישהו אמר משהו, התכוון אליו יותר או פחות, ובזה זה נגמר.
ואנחנו - כמו רגישים - חופרים בפנים עוד הרבה וחושבים שיכולנו לדבר אחרת אח דומה לזה.
השיחה הלא נעימה לקחה חמש דקות. אנחנו חופרים בזה ימים.
הדבר הנכון הוא לשים לב. קודם כל להבין שזה לא הצד השני. לפעמים הצד השני כועס עלינו, לרוב הוא פשוט צעק עלינו (כי הגיע לנו, או לא) ובזה נגמר.
אבל אנחנו מסתובבים אכולים עוד ימים שלמים.
אז לא.
זה רק אנחנו. ובראש שלנו צריך לשנות את ההתנהגות.
שיר שמסביר איך לא מתנהגים אבל הוא שיר יפה:
