המאבק כנגד מגמת הרס היישובים ביהודה ושומרון
כבר די מובן לכולם כי מדינת ישראל "הריבונית" הולכת לקראת הרס יהודה ושומרון (אפילו ביבי מ"הימין" אמר..)
ברור שמועצת יש"ע שהיא חלק מהממסד וממומנת על ידו אינה יכולה לנהל מאבק בממסד.
בנוסף מועצת יש"ע לא נבחרה ע"י הציבור אלא הינה אוסף של אנשים אשר כמו קורח ועדתו
נטלו שררה בכח וללא הסכמה וממילא אינם מייצגים באופן אמיתי את הציבור ביש"ע.
למעשה, אלה שהכי מעוניינים שמועצת יש"ע תנהל את המאבק מצד המתיישבים הם אלה
שרוצים להחריב את ההתישבות שמבינים שכמו בגוש קטיף רק בעזרת מועצת יש"ע
הם יצליחו לשלוט בהמון המונע ע"י אידאולוגיה.
ואכן מועצת יש"ע מנסה לנהל מאבק דמיוני,מלאכותי ומטופש כפי שניהלה בימית ובגוש קטיף,
אשר עיקרו הינו אחיזת העיניים כאילו ציבור המתנחלים מסוגל לנצח את מדינת ישראל
ולעצור החלטה של נסיגה מיש"ע אחרי שזו התקבלה.
הרס היישובים יתבצע כנראה בשלושה שלבים :
השלב הראשון :נגד אנשי הגבעות וה"קיצוניים"
בשלב הזה תנסה המדינה ליצור הבדלה בין אנשי ההתישבות ה"מתונים" וה"טובים" לבין ה"רעים"
ואף להפעיל את הראשונים כנגד ה"קיצוניים". בשלב הזה ייהרסו גבעות,מאחזים ויישובים קטנים.
השלב השני יתבצע נגד ההתישבות הוותיקה כאשר רוב ה"קיצוניים" מנוטרלים בבתי הכלא
ומשפחותיהם מחפשות מגורים ופרנסה כשבשלב הזה יהרסו כל ההתנחלויות למעט גושי התיישבות מרכזיים.
בשלב השלישי בעקבות "גל טרור" פתאומי ש"יפרוץ לפתע" וכתוצאה מ"חוסר ברירה" יהרסו גם הגושים הללו.
ע"מ לנהל מאבק אמיתי ואפקטיבי אנו זקוקים לאנשים שאינם תלויים בממסד.
אני מציע להקים קרן שתממן קבוצת אנשים שינהלו את המאבק על יו"ש.
אנשים אלה ייבחרו ע"י הציבור המתגורר ביש"ע ואליהם נישמע כולנו.
המאבק חייב להתחיל כבר עכשיו והוא צריך להיות מנוהל בשלושה כיוונים :
ראשית,יש להשתמש בכל הכלים הדמוקרטיים, המשפטיים והתקשורתיים ע"מ למנוע ממדינת ישראל
להגיע להחלטה על הרס יישובי יהודה ושומרון ומסירתם למחבלים.
הכיוון השני הוא לדרוש הכרה של מדינת ישראל במתנחלים כגיבורי ישראל וכחלוצי דורנו
ודרישה ממנה למתן מלוא הזכויות לכל מתיישב במצב של פינוי.
(כלומר: פיצוי על 30-35 שנות התיישבות כשליח המדינה ואפשרות למגורים ופרנסה ברמה גבוהה יותר)
בנוסף, גיבוי של הדרישה הזו בחקיקה בכנסת ובסדרה של תביעות פרטייות וייצוגיות בבתי המשפט הישראלים והבין-לאומיים.
הכיוון השלישי הוא נסיון לאסוף חתימות של כמה שיותר בתי-אב ביישובים שיהיו מוכנים להמשיך ולהתגורר ביישובים
בכל מקרה ובכל מחיר גם לאחר נסיגת ישראל מהשטחים ששוחררו על ידה במלחמת ששת הימים.
אם אחוז גבוה מהתושבים יצהירו שהם מעוניינים להישאר יהיה אפשר לשלב בהסכמי הנסיגה החד-צדדית של ישראל
סעיף המתיר ליהודים להמשיך ולהתגורר ביש"ע בשליטה אוטונומית-בטחונית יהודית בתוככי היישוב
תחת ריבונות פלסטינית במרחב, בליווי כוחות או"ם שיפקחו על המתרחש.
הסכמה שכזו תוכל להוביל ליצירת אוטונומיה יהודית בגושי התיישבות ולאחר עימותים מול הפלסטינים
אף להקמת מדינה יהודית בשטחי יו"ש.
למהלך שכזה יכול להיות שיצטרפו יהודים רבים מחו"ל ואף רבים החרדים לדבר ה' מתוככי ה"קו הירוק".
בחירה באחד משלושת הכיוונים הללו יכול להתאים לכל מתיישב ולכל יהודי בישראל ובעולם
והם אינם סותרים זה את זה ומתאימים למציאות ההזויה ההולכת ומתגבשת בה מדינת ישראל נושאת לשוא
את שם העם היהודי ובשמו ממשיכה ומוותרת על כור מחצבתו ואושיות חייו ביהודה ושומרון.
כמה חודשים לפני חורבן גוש קטיף הרסו "כוחות הבטחון" בית כנסת ליד היישוב תפוח.
תושבי גוש קטיף לא הסכימו לגנות את הרס בית הכנסת הזה מכיון שנבנה בידי "הקיצוניים".
באותם ימים הם לא חלמו שכל בתי הכנסת הגדולים בגוש קטיף יהרסו גם הם על ידי אותם "כוחות בטחון".
הרס בתי הכנסת חודש השבוע ביישוב נחליאל בבנימין.
העניין אינו שלטון החוק, שהרי דבר לא נעשה בישראל כנגד הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי.
האם חלילה בעוד כמה חודשים ייהרסו בתי הכנסת הגדולים בקדומים, שילה ובית אל ?
האם גם אנו ,תושבי יש"ע נמצא עצמנו ללא בית ופרנסה במעמד של פליטים בדומה לאחינו מגוש קטיף ?
האם נשכיל הפעם להתאחד ללא פשרות ולעמוד על נפשנו ?
ברור שמועצת יש"ע שהיא חלק מהממסד וממומנת על ידו אינה יכולה לנהל מאבק בממסד.
בנוסף מועצת יש"ע לא נבחרה ע"י הציבור אלא הינה אוסף של אנשים אשר כמו קורח ועדתו
נטלו שררה בכח וללא הסכמה וממילא אינם מייצגים באופן אמיתי את הציבור ביש"ע.
למעשה, אלה שהכי מעוניינים שמועצת יש"ע תנהל את המאבק מצד המתיישבים הם אלה
שרוצים להחריב את ההתישבות שמבינים שכמו בגוש קטיף רק בעזרת מועצת יש"ע
הם יצליחו לשלוט בהמון המונע ע"י אידאולוגיה.
ואכן מועצת יש"ע מנסה לנהל מאבק דמיוני,מלאכותי ומטופש כפי שניהלה בימית ובגוש קטיף,
אשר עיקרו הינו אחיזת העיניים כאילו ציבור המתנחלים מסוגל לנצח את מדינת ישראל
ולעצור החלטה של נסיגה מיש"ע אחרי שזו התקבלה.
הרס היישובים יתבצע כנראה בשלושה שלבים :
השלב הראשון :נגד אנשי הגבעות וה"קיצוניים"
בשלב הזה תנסה המדינה ליצור הבדלה בין אנשי ההתישבות ה"מתונים" וה"טובים" לבין ה"רעים"
ואף להפעיל את הראשונים כנגד ה"קיצוניים". בשלב הזה ייהרסו גבעות,מאחזים ויישובים קטנים.
השלב השני יתבצע נגד ההתישבות הוותיקה כאשר רוב ה"קיצוניים" מנוטרלים בבתי הכלא
ומשפחותיהם מחפשות מגורים ופרנסה כשבשלב הזה יהרסו כל ההתנחלויות למעט גושי התיישבות מרכזיים.
בשלב השלישי בעקבות "גל טרור" פתאומי ש"יפרוץ לפתע" וכתוצאה מ"חוסר ברירה" יהרסו גם הגושים הללו.
ע"מ לנהל מאבק אמיתי ואפקטיבי אנו זקוקים לאנשים שאינם תלויים בממסד.
אני מציע להקים קרן שתממן קבוצת אנשים שינהלו את המאבק על יו"ש.
אנשים אלה ייבחרו ע"י הציבור המתגורר ביש"ע ואליהם נישמע כולנו.
המאבק חייב להתחיל כבר עכשיו והוא צריך להיות מנוהל בשלושה כיוונים :
ראשית,יש להשתמש בכל הכלים הדמוקרטיים, המשפטיים והתקשורתיים ע"מ למנוע ממדינת ישראל
להגיע להחלטה על הרס יישובי יהודה ושומרון ומסירתם למחבלים.
הכיוון השני הוא לדרוש הכרה של מדינת ישראל במתנחלים כגיבורי ישראל וכחלוצי דורנו
ודרישה ממנה למתן מלוא הזכויות לכל מתיישב במצב של פינוי.
(כלומר: פיצוי על 30-35 שנות התיישבות כשליח המדינה ואפשרות למגורים ופרנסה ברמה גבוהה יותר)
בנוסף, גיבוי של הדרישה הזו בחקיקה בכנסת ובסדרה של תביעות פרטייות וייצוגיות בבתי המשפט הישראלים והבין-לאומיים.
הכיוון השלישי הוא נסיון לאסוף חתימות של כמה שיותר בתי-אב ביישובים שיהיו מוכנים להמשיך ולהתגורר ביישובים
בכל מקרה ובכל מחיר גם לאחר נסיגת ישראל מהשטחים ששוחררו על ידה במלחמת ששת הימים.
אם אחוז גבוה מהתושבים יצהירו שהם מעוניינים להישאר יהיה אפשר לשלב בהסכמי הנסיגה החד-צדדית של ישראל
סעיף המתיר ליהודים להמשיך ולהתגורר ביש"ע בשליטה אוטונומית-בטחונית יהודית בתוככי היישוב
תחת ריבונות פלסטינית במרחב, בליווי כוחות או"ם שיפקחו על המתרחש.
הסכמה שכזו תוכל להוביל ליצירת אוטונומיה יהודית בגושי התיישבות ולאחר עימותים מול הפלסטינים
אף להקמת מדינה יהודית בשטחי יו"ש.
למהלך שכזה יכול להיות שיצטרפו יהודים רבים מחו"ל ואף רבים החרדים לדבר ה' מתוככי ה"קו הירוק".
בחירה באחד משלושת הכיוונים הללו יכול להתאים לכל מתיישב ולכל יהודי בישראל ובעולם
והם אינם סותרים זה את זה ומתאימים למציאות ההזויה ההולכת ומתגבשת בה מדינת ישראל נושאת לשוא
את שם העם היהודי ובשמו ממשיכה ומוותרת על כור מחצבתו ואושיות חייו ביהודה ושומרון.
כמה חודשים לפני חורבן גוש קטיף הרסו "כוחות הבטחון" בית כנסת ליד היישוב תפוח.
תושבי גוש קטיף לא הסכימו לגנות את הרס בית הכנסת הזה מכיון שנבנה בידי "הקיצוניים".
באותם ימים הם לא חלמו שכל בתי הכנסת הגדולים בגוש קטיף יהרסו גם הם על ידי אותם "כוחות בטחון".
הרס בתי הכנסת חודש השבוע ביישוב נחליאל בבנימין.
העניין אינו שלטון החוק, שהרי דבר לא נעשה בישראל כנגד הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי.
האם חלילה בעוד כמה חודשים ייהרסו בתי הכנסת הגדולים בקדומים, שילה ובית אל ?
האם גם אנו ,תושבי יש"ע נמצא עצמנו ללא בית ופרנסה במעמד של פליטים בדומה לאחינו מגוש קטיף ?
האם נשכיל הפעם להתאחד ללא פשרות ולעמוד על נפשנו ?
