לגבי בעיית ה"רבנים"- שזה משהו שמאד מאד מעצבן!

גורם הבעיה הוא האנשים ה"רגילים" שלא אכפת להם לקרוא "רב" לכל אחד בלי שיהיה לזה 

במקום שיהיה לזה סטנדרטים בדיוק כמו רופא או כל דבר עם אחריות.

ואז כל אחד שפתח שיעור או טיפה מדבר דברי תורה קוראים לו "הרב פלוני" ומשם נהיה אינפלציה של תארים.

אני מוסיף ציטוט מדברי ר' נחמן מתורה סא

 "וְיֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי שֶׁלִּמּוּדָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת וְלא דַּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים אֲפִילּוּ לְהַנְהִיג אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת אֲחֵרִים וְהֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן לְהַנְהִיג הָעוֹלָם.

צָרִיך לִרְאוֹת שֶׁלּא לְהַסְמִיך אוֹתָם שֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם תֹקֶף וָעז, שֶׁלּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי

כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּך כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם אַך צָרִיך לִשְׁמר מְאֹד, שֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם תּקֶף וָעז כִּי אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תּקֶף וָעז וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי הֵם עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן"

הוא דיין, רב פוסק, רב קהילת קהל חסידים בביתר, חתן של האדמו"ר מאמשינוב.
הוא באמת רב. אבל רב סוטההה.

אם כי נשמע לי מוזר שבנאדם סוטה ולא שמו לב.. אבל לא יודע.  

לרוב יש סימנים מקדימים רק שלאנשים לא נעים לחשוד כשכולם מחזיקים מאותו אדם. 

אז אם באמת הוא כל כך הצליח להטעות את כולם

אם היו מתנהלים כך לפחות הוא היה מקרה בודד וזה לא היה מכת מדינה ברמה שאי אפשר לסמוך על אף אחד

רפלקס הקאה קטן עליו. 
זה בוטה ברמות מחרידות!!! 

מבחינת דיני לשה"ר, מספיק לשמוע את השם שלו ולהיזהר ממנו.

ממש חשוב לי לראות.

ואני לא מוצאת בגוגל.

זה בטוח מליון אחוז שהבן אדם סוטה????

או שסתם המצאות?

יש פה למישהו הוכחות או משהו?

איפה התחקיר?

נראלי יותר שידעו מה הוא מייעץ לנשים.
אז תפסו 2 ציפורים במכה אחת.
הוציאו את החרדים זבל מכל הכיוונים. בכוונה.
כי יכלו להביא אנשים שפויים, אבל ממש ממש התאמצו שלא.

שאל רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה: "במשנה, במסכת פאה נאמר: 'וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר וְלֹא סוּמָא וְלֹא פִסֵּחַ, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאַחַד מֵהֶם, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאַחַד מֵהֶם' (פרק ח משנה ט). כלומר, שהמתחזה לחיגר ולפיסח כדי ליהנות מן הצדקה ומרחמי הבריות, נענש בכך שיבוא בעצמו לידי מום זה. אולם אם כך," הקשה רבי בונים, "גם מי שאינו אלא מתחזה לרבי ולצדיק, ייענש ויהפוך לרבי באמת. וכי עונש הוא זה?"
הסביר ר' שמחה בונים את הדבר במשל:
אדון אחד נסע בדרך וראה עני אחד שיכור שוכב בצד הדרך. חמד האדון לצון וציווה למשרתיו שיניחו את השיכור המעולף על העגלה. כשבאו לביתו, ציווה להניח את השיכור בחדר יפה, לרחוץ ולגלח אותו ואף להניחו במיטה מפוארת. על יד המיטה, כך ציווה האדון, יניחו בגדי כומר. ועוד ציווה האדון למשרתים, שכאשר יקיץ השיכור, ישאלו אותו מיד: "אדוני הכומר, מה תרצה?"
לאחר זמן הֵקיץ העני משכרותו, והמשרתים עשו כאשר נצטוו ושאלו: "מה תרצה, אדוני הכומר?" והשיכור התפלא עד מאוד, מה זאת? הלוא יודע הוא שאינו אלא איש עני ובזוי, אולם הנה הוא שוכב בחדר יפה, וכולם קוראים לו "אדוני הכומר", וגם בגדי כמרים מונחים על ידו!
כעת נכנס ספק בלבו של העני, שמא זה שהוא זוכר את עצמו כעני עלוב אינו אלא חלום, ובאמת הריהו כומר. ואולי להפך, המשיך הספק וניקר, אולי אמת שהוא עני מבוזה, ואילו עתה אין זה אלא חלום.
לבסוף מצא העני כיצד לברר את הספק: עליו לנסות ולקרוא בספרי הכמרים. אם יעלה הדבר בידו, ויוכל להבין את הכתוב, הרי שהוא באמת כומר, וזיכרון ימי עוניו אינו אלא חלום. אולם אם לא יצליח להבין בספרים דבר, הרי אינו כומר כלל, ועכשיו אין זה אלא חלום.
לקח העני ספרי כמרים ופתחם, ומובן שלא הבין בהם דבר וחצי דבר. אף על פי כן חזר הספק וניקר בלבו, הלוא בכל זאת עומדים סביבו בני אדם וקוראים לו "כומר". לבסוף החליט האיש שאכן הוא כומר, והעובדה שאינו מבין דבר בספרים של הכמרים אין בכך כלום, כי מן הסתם כך הדבר תמיד, וכל הכמרים אינם מבינים דבר וחצי דבר בספריהם…
"זהו העונש הנורא," הסביר ר' בונים. "תחילה אדם שאחרים מכנים אותו 'רבי' זוכר היטב כי אינו כזה. אולם אט אט נכנס הספק בלבו, שמא אמנם רבי הוא. אדם כזה בוחן את עצמו בלימוד רזי התורה ומיד רואה שאינו מבין בהם כלל. אף על פי כן חוזר הספק ונכנס ללבו – שהרי העומדים סביבו ממשיכים וקוראים לו 'רבי'. לבסוף מתיישב אדם זה בדעתו וחושב: 'אם כך, נראה שכך הדבר אצל כל שאר הרבנים והצדיקים, ואין אף צדיק אחד בארץ שמבין דבר בחכמת הנסתר.'"

(מצוטט מתוך אתר 'זושא')

גם בתוך חסידות שמדברת על מפורסמים של שקר יהיה יצר להנהיג

והאדם ישכנע את עצמו שהוא לא כזה.. הוא באמת ראוי.   לפחות שאנשים יהיו ערניים

והכי אירוני, לפעמים זה דווקא אלה שהכי מדברים על זה.. בבחינת הפוסל וכו'

יש ליד הבית שלי מקום של "ברסלב" שכל הזמן חופרים על מפורסמים של שקר ונגד כל רב שהם רואים

ואצלם אני הכי רואה תופעה שכל אחד ממציא דעה וחושב שהוא מבין הכל.

הדרך של ברסלב היא להיזהר, להיזהר מרבנים שמא הם מפורסמים של שקר, מי שיוצר פילוג ומחרים את כולם בטענה שהם מפורסמים של שקר- באמת מפורסם של שקר בעצמו, וכמו שאמרת מנסה לרכז אצלו כח.

הוא בעצמו אמר על עצמו כל מיני דברים שנשמעים לי גאווה, אבל זה לא משהו חדש, היו הרבה רבנים בהיסוטריה שאמרו דברים שכיום נשמעים גאווה...


בכולופן, אני חושבת שכל בנאדם חושב שהדרך שלו הכי טובה, לא? אחרת הוא לא היה הולך בה...
לגבי ברסלב- בגלל שאין הנהגה מרכזית מתפתחות הרבה תתי הנהגות והרבה מאד מהן מתנהגות ככתות למחצה לשליש ולרביע...
ובכתות וקהילות סגורות כידוע מה שהמנהיג אומר הוא האמת היחידה.
אז תמיד צריך למצוא רב נכון ועניו ללמוד ממנו. זה העיקרון.

הציבור החרדי כולו גודל על כך שרק לרבנים החרדיים יש דעה לגיטימית, אנחנו הכי טובים, והרבנים הדתיים בכלל לא יודעים ללמוד תורה...


אני באמת חושבת שזו המעלה של הציבור הדתי, ענווה, ויכולת לקבל אמת ממי שאמרה...

כמעט כל משפט שמתחיל ב "הציבור החרדי כולו" אינו אמיתי..

אבל גם ספציפית בנושא הזה - זה פשוט לא נכון ("הרבנים הדתיים לא יודעים ללמוד תורה?" את שמעת דבר כזה ממישהו?)

צריך להבין ממה הן נובעות וצריך לברר כמה הן נפוצות.

אבל בכל מקרה זה כלפי הציבור הדת"ל, לא חושב שיש מישהו שמזלזל ב*רבנים* הדתיים וטוען שאינם יודעים ללמוד תורה.

@שפרינצא בוזגלו

אבל הגדויילים כידוע בקושי מכירים רבנים בני זמנינו בעולם החרדי, אז דתיים לאומיים?
כך שאין אמירה מצידם, אבל מצד המיינסטרים- יש ויש.

בכל מקרה אני לא רואה ענין להתווכח ואני לא מחבב את הדיונים בנושא, כך שנעצור כאן

@כלי פשוט - יש משהו במה שאתה אומר, אבל כנ"ל. ורק רציתי לחדד שהאמירות אינן נגד הרבנים הדתיים.

זה מתיר לך לדבר בצורה לא מכובדת?

אולי אנשים טובים יכולים להיות גם נאיביים? אולי?

אולי יש פרשנות יותר טובה לתמיכה שלנו באנשים רעים?

אולי המחלוקת שלנו היא על המציאות?

אולי אנחנו לא מספיק ישרים כדי להשתכנע מהראיות המוצקות שלך?

אולי אנחנו לא רוצים להודות על כך שטעינו?

גם אם כל זה נכון - כל זה מחייב שאנחנו לא מכבדים תלמידי חכמים?

היחס במוסדות החרדיים (ל*בנות*) כלפי הרבנים והציונות הדתית בכללה הוא מזלזל.
וכן, בתור בת שמעתי אינספור פעמים אמירות כאלו ואחרות.

נראלך משפט נכון?


אני באמת לא מכירה את עולם הישיבות, ולכן אין לי מושג מה קורה שם, אבל אני מניחה שגם בהרבה ישיבות היחס דומה.

או שאין מה ללמוד מהם...

ר' נתן בעצמו שהיה התלמיד המובהק שלו מספר על עצמו איך הלך לצדיקים שלא היו ברסלב ומדבר עליהם ביראת כבוד ובתארים גדולים. 

הוא כן אמר שבברסלב האמת יותר מבוררת אבל לא שהאחרים לא טובים.

הייתי צריך להדגיש את זה שבגרשיים על המילה ברסלב התכוונתי שזה לא באמת ברסלב.

ושום דבר לא יכול לשנות את האנשים האלו, אפילו לא הכותרת של רב, הדבר היחיד שיכול להשפיע על ההתנהגות שלהם היא הבחירה החופשית שלהם עצמם.

אחת הקריאות הפמיניסטיות שיוצאות בנושא ההטרדות היא "צריך ללמד גברים לא לאנוס\ להטריד".

אפשר להגיד המון על הבעיות בקריאה הזאת, על הסקסיזם המובהק, על פטירת האחריות מנשים (ובגדול מכולם) לשמור על ביטחונן האישי, אבל הבעיה שהכי בולטת היא חוסר הבנה מאיפה הרוע הזה בא.

גברים שאונסים לא עושים את זה כי לא לימדו אותם אחרת, אולי חוץ משבט המוסלמי הכי פרימיטיבי (שגם בו יש איסור לפגום בסחורה של משפחה אחרת) בכל חברה שקיימת כולם יודעים שמעשים כאלו הם ממש לא בסדר. מה שגורם לאנשים הרעים לעשות את הדברים האלו הוא לא חוסר בטאבו חברתי, אלא שפשוט לא אכפת להם ממנו.

לא אכפת להם מהפגיעה בקורבנות. לא אכפת להם לספק את התאוות הכי נמוכות שלהם על חשבון אחרים.

פשוט לא אכפת להם.

מה שהפמיניסטיות האלו לא מבינות הוא שיש אנשים רעים בעולם, זאת לא אשמת החברה ולא של אף אחד חוץ מעצמם, ואין משהו שאחרים יכולים לעשות כדי לתקן אותם.

הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להתגונן מפניהם.

ואני יודעת כבר מאז מקרים קודמים שכל עוד הבנאדם לא שולט בעצמו לא משנה כמה תורה הוא למד וכמה תארים רישמיים ולא רישמיים יש לו...


אני יודעת וזה עדיין כואבבב!

ברור שאדם יכול לעבור תהליכים מדהימים, אבל רק מרצונו העצמי.

הקריאה הזאת אומרת שהסיבה שיש אנסים בעולם (ואפשר להרחיב את זה לכל סוגי הפושעים) היא שלא לימדו אותם שזה אסור, וברגע שיגידו להם "זה לא יפה לאנוס" אז לא יהיו יותר מקרים כאלו.

לאנשים יש בחירה חופשית ואי אפשר לשלוט על בחירות של אחרים.

ברור שאפשר וצריך לחנך תלמידים, אבל אנשים זרים שלא באחריותך ממש לא מושפעים מדברים כאלו.

כל דמות סמכותית נדרשת בדיקה מסויימת.

אם אדם אומר דברים מחשידים אז צריך לחשוד בו לא משנה איזה תואר יש לו.

סימן מובהק לנורמליות - שמישהו נותן לך את היכולת לבדוק אותו ואת דבריו.

אם מישהו מצפה שילכו אחריו בצורה עיוורת - כאן מתחיל הבלאגן... אין מה להתפלא מאדם כזה אח"כ

וואי זה היה אחד הדברים המזעזעים שראיתי

היו קטעים שלא יכולתי לסבול אז דילגתי

מעבר להשגתי איך אותן נשים הצליחו לשרוד או לשמור על שפיות

אני הייתי מתאבד השם ישמור 

זה דיי הסעיר אותי אתמול 

כואב לי ממש שיש מקרים כאלה, וכנראה שאפילו ברגעים אלה המון נשים חוות מצבים כאלה.. 

המחשבה שאנשים כ"כ סובלים ומאידך אני חיי את החיים שלי 

כואבת לי, כי אנחנו לא חיים בעולמות שונים שנינו קיימים באותה מציאות.. 

המחשבות האלה ממש גורמות לי להרגיש רע לפעמים

צריך להעצים את הנזק שנוצר לנפגע.

לא צריך להתעלם מהראשון, אלא צריך להדגיש גם את השני.

לתחושתי היום מתעסקים בעיקר בראשון ולא מדברים דיי על השני. וכך נוצרת הבעיה.

צריך לשקול כיצד לעשות הסברה נכונה (כך שתהיה יעילה), אבל אין לי ספק שצריך לשים יותר דגש על הנפגעים, על ההשלכות שזה לעיתים יוצר וכו' וכו'.

אני לא בטוח שכולם הכי "רשעים" בעולם כמו היטלר ושמנסים להרע דווקא.

אלא אני אישית מניח שחלקם רוצים להגדיל להם את ההנאה האישית על חשבון הזולת, תוך הנחה שהמחיר שמשלם הזולת הוא "סביר" ביחס לסיפוק העצמי של המטריד. אבל נראלי שדווקא העצמת הנק' לגבי המחיר שמשלם המוטרד, צפויה לאפשר את שבירת "הסימטריה" הזאת שעלולה להיווצר בראש של המטריד (מהסוג שאיננו רשע).

למשל נניח שלמישהו יש רצון גדול לגנוב, או לתת למישהו "בוקס", והוא סובר שהוא מאוד "יהנה" אם יבצע זאת. והמחיר שהשני ישלם הוא בר חלוף ונסבל יחסית, האם ראוי שנתייחס למערכת השיקולים שלו? אני מניח שהתשובה חלוקה בין הדין על האדם הספציפי לבין המבט החינוכי מכאן ולהבא למנוע את המקרה הבא. שלא יושג רק דרך הרתעה אלא גם דרך הסברה.

וכך למשל אם אותו גנב יחשוב שהשני משלם מחיר משמעותית יותר גבוהה על פני הגניבה הזמנית, אני מניח שהגנב (שאיננו מהסוג הרשע) ימנע מלעשות זאת.

או לכל הפחות יהיו יותר גנבים פוטנצאלים שימנעו.

עריכה:

בלי קשר גם מסתבר שיש מושג של "טריטוריה" של אדם אחד ובעלותו על דבריו ובפרט על עצמו, ושהאיסור חל ללא קשר למצבו של "המזיק". (וישל"ע ושמא משם בענייני פיקו"נ).

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש