אבל בשלילה לכל החיים

אבל מצטט פסוקים מהברית החדשה

אבל נושאת אקדח

אבל טובלת מגיל 12 (אחרי שבעה נקיים כמובן)

אבל חושש להיכנס למחלוקת עם כת הפוליטקלי קורקט אם בשרשור לא יהיה מספר שווה של פוסטים לשני המינים 🤣

אבל אחרי שהעלינו את העובדה ששנינו אוהבים משחקי קופסה, הוא קנה לי קטאן.


למי אין קטאן?🤦‍♀️

אבל עוטה מסיכת חתונה עם הכיתוב "פנוי"




גם בדרך לפגישות

אבל לא הגיעה לפגישה כי נגמרה לה הסוללה והיא חזרה באמצע הדרך להטעין

אבל אחרי מחמאה קטנה של "לק יפה", היא התחילה לתאר לי בפירוט אין סופי על לקים

התלבטתי בסוף הפגישה אם אקבל תעודת הסמכה...

אבל בסוף הפגישה, כשבאנו לצאת מהלובי של בית המלון, הודיעו לנו שאנחנו צריכים לשלם 50₪ על השהות.

אבל אחרי שהוא אמר שהוא ידאג לשתייה בפגישה הבאה, הוא הביא לפגישה בקבוק ערק

אבל יש לו זנב-ציצית כל פעם שהוא יוצא מהשירותים 🤭

אני כמובן מדבר על התיאורים "עצוב" ו "עם קשה עורף"

זה מצריך תיקון, אבל לא הייתי לוקח לשם את ההרגשה כלפי התופעה עצמה

נו את יודעת.. כמו שהייתי אומר לחבר שנמצא מולי אם הוא היה אומר את זה..

בחיוך כזה של "אחי.. הגזמת" 

שמים לב לנראות שלהם. יש כאלה שמשקיעים הרבה יותר מלא מעט בחורות. זה חלק מהתרבות היום.

אבל הריסים שלה עבים יותר מהגבות שלי

אבל מודיעה לי שאצטרך לעבור בחינה בעל פה מול אביה בכדי שנמשיך 😐

אבל לשאלת "איפה אתה רואה את עצמך בעוד 3 שנים"

הוא עונה:

"יושב בסלון עם החבר'ה על בירות ונרגילה וצופה במשחק הגמר של המונדיאל"

אבל חושבת שאין לי מידות טובות כי לא פתחתי בשבילה את הדלת של הרכב... 

אבל שולח לי בצ'אט הפרטי של הפורום "את באה לפה הרבה?"

אבל מביא את הכלב שלו לדייט הראשון כשהטענה שלו זה בשביל לראות אותי עומדת במצבי לחץ

אבל נחרד אובססיבי כשרואה טלפון מגע

ושובר כל פלאפון שהוא רואה

גם את שלך

אבל מתיז את הרוק שלו לכל עבר כשהוא מדבר

מכיר מישהו שהמשפחה של הכלה קבעה את מסיבת האירוסין בתאריך מסוים מבלי לשאול אותו, ובאותו יום מתחתן חבר אחר. יצא שהוא לא יכל לבוא לחתונה של חברו הטוב, וגם שאר החברים לא באו למסיבת האירוסין כי הם היו בחתונה... לא נעים...

עוד בחור שהכלה רצתה שהוא ירקוד איתה סלואו בחתונה... לקח לו זמן לגרום לה להבין שזה לא צנוע, ולא יתנו לו להיכנס יותר לישיבה אחרי דבר כזה חח. 

ועוד מישהו שקבעו את האולם של החתונה בלעדיו, את הקייטרינג בלעדיו, את הלהקה בלעדיו, ובערך קבעו הכל בלעדיו. בגלל שהוא נמצא בצבא והוא יוצא פעם בשלושה שבועות... מזל שהוא קיבל אפטר להגיע לחתונה חח. 

אבל לא הביא כוסות ושאל אם לא אכפת לי שנשתה מהבקבוק 🥴

אבל התחיל להביא כוסות רב פעמיים בטענה שיש לנו ארץ ישראל אחת






בדיוק כשעלו המחירים של החד"פ 🤔

אבל מהנהן בהסכמה לכל מילה שאת מוציאה מהפה.

"לימוד תורה לנשים זה קריטי!"

"נכון"

"לימוד תורה לנשים זה אסור!"

"לגמרי"

"גיפלטא פיש זה המאכל הכי טעים בעולם"

"חד משמעית"

"לעמוד על הראש זה הרבה יותר נוח מהרגליים"

"וואי ברור"

"שדדתי בנק"

"מדרשיסטית20 לשלטון!"

אבל אחרי שעושים פק"ל ומסיימים לשתות הוא שוטף את הכוסות החד"פ

(ואת לא יכולה שלא לתהות לעצמך אם הרגע חלקת כוס עם הבחורה הקודמת שהוא יצא איתה..)

אבל אחרי שקבעתם שמכינים שקשוקה הוא מכריז שהוא אוכל אותה רק כשהיא מקושקשת🤦‍♀️

איך זה יותר אסטתי?

(חבל, הייתי מוסרת למדוייט לשעבר שהוא לא לבד בסיפור המוזר הזה וזה היה מרכך את המבט המזועזע שתקעתי בו)

ותיזהר, החבר'ה פה מעדות המזרח עוד יעלבו מהאמירה😜

יעידו כמות המחמאות מבחורי ישראל🤭😜

אייי, מה ששנת מדרשה עושה לבנאדם...

והתכוונתי שזה מעליב שאתה קורה לרוטב עגבניות של שקשוקה מטבוחה😏

ומה שחסר זה ה-קרם דלה קרם!

פלפל חריף!

שווה ניסוי

(ודיברתי על פלפל במטבוחה, כן? חלילה בשקשוקה! לא להרוס לי את השקשוקה האשכנזית! חח)

יאו פעם חברה שלי ראתה אותי יוצאת לדייט עם שקית במקום תיק ותוך כדי שהיא נחרדת עמוקות היא סיננה: "דוסים"

אופס..

מקווה שבחורי ישראל לא באמת שמים לב לדברים האלה חח

גם אני מגיע עם שקית חח.

בסדר גמור

עכשיו אני רגועה

טעות מביכה עד כדי לערוך את התגובה🙈

מפגינה את בורותי בפוליטיקה ברבים

[האמת שבמקרה הזה הקבלה הייתה על "ספרים צבעוניים" לא עלינו🤭]

בחיים לא שמעתי אותו מדבר🙈

(אבל וואו כמה צחקתי עכשיו)

אבל עושה "קולולולו" כל פעם שנשברת צלחת

והוא אשכנזי.

אבל מכור לחתונמי

(המבין יבין והלא מבין טוב שכך)

אבל קראה בתורה בבת מצווה

אבל קרא לי בשם של ארוסתו לשעבר 😐

אבל מכל הסיפורים הוא יודע לעשות ניתוח אישיות לכל אחת מהחברות שלי

[@בינה. את בכלל לא ההשראה]

אבל עושה לי ניתוח אישיות במהלך הדייט ומשתפת אותי במסקנות שלה. 

אבל מתפקע מצחוק כל פעם שאני מתחילה משפט ב"עד מתי"...


 

שהוא צוחק על העברית הלא תקינה שלה...

שימוש במילת שאלה באמצע משפט זהו דבר אשר אינו עולה בקנה מידה אחד עם כללי הלשון והדקדוק.

אבל משננת את כל הבדיחות של "סבבה והכל" שנכתבו בפורום

אבל באמצע הדייט היא רואה בחור שהיא מכירה, מתלהבת ממנו כמו ילדה בת חמש, מדברת איתו חמש דקות ומייבשת אותי, ואז לאורך כל הדייט מספרת כמה הוא בחור מדהים. 

סיפור אמיתי. כמובן שלא היה דייט נוסף לאחר מכן... 

עזבו את הייבוש באמצע הדייט ואת ההתלהבות מבחור אחר בזמן שהיא בקשר איתי. אבל מה פתאום היא מדברת עם גבר שיחה ידידותית? אוי אוי איפה הצניעות

הכירה אותו במקרה, לא ממש ברור איך ולמה. לכן זה היה מאוד מוזר.

כנראה לא הסגנון... למרות שהיא נראתה בחורה דוסית... זה היה מפתיע.

ברור שהכי הפריע לי שהיא התלהבה מבחור אחר מול העיניים שלי כשאנחנו בוחנים קשר זוגי...

מנאמבר two ;)

לומדים שם איך להיות עקרת בית כמו שצריך חח.

עשיתי אותו הדבר לקצין שהכין לי קפה שחור😅

הוא קלט באיזשהו שלב שאני שותה בלגימות קטנות

ואמר לי שאני לא חייבת לשתות אם לא טעים לי, ואני כולי משחקת אותה גברה-

"לא לא, פשוט הכי שווה לשתות את זה לאט"

בבקשה, @שלהבת י-ה יש לך ניק אחר להיטפל לעברית שלו

קפה שחור שעושים אותו טוב זה טוב🙈

אני כאן בימים א,ג,ו-ה.

בין השעות 00:00-00:01

מיגו – ויקישיבה

כתוב שם בהתחלה בקצרה.

לא הבנתי את מה ש@נשמה כללית

בגלל שהוא לא מתנשא הוא לא הסבר של ביינישים?

אבל הוא בייניש שמתפלסף על כל קוצו של יוד

ואוו, מבטיחה שככה קראתי את המשפט הראשון לפני שקראתי את האחרון

לא הבנתיייי, מה זה האמבוש הזה??

אבל מגדל מקקים כחיית מחמד

אבל רוצה בבית שרותים אקולגים ושאתה תפנה אותם

אבל פועלת בניין

אבל לא שומעת שירת גברים

היא סבבה והכל

אבל אבא שלה נכנס בסוף פגישה שניה ושאל אם לסגור ווארט למחר 

(סיפור שהיה כך היה)

וענה שאם מבחינתה זה בסדר מבחינתו זה גם

(גם זה קרה )

אבל מרוב הנסיעות שלה, ברגע שאומרים לידה את המילה סליחה

היא ישר בתגובה - "מסיכה! אין מקום לנגיף הקורונה באוטובוס זה"

בכל מקום ובכל זמן

גם מתוך שינה

והוא בתגובה מחזיר לה בערבית - הודרן אלה קימין קורונה וירוס סיטל בוס   

בכל מקרה משתדלת לדקלם בראש ולא + פסקול

ואני כמעט בטוחה שהסוף בערבית זה "פיהאד אל באס"

לא התעמקתי יותר מידי, ברגע שמשמעים את זה באוטובוס אני ישר מעלה את הווליום באוזניות שלי חח

תודה!

אבל מגיע לדייט ראשון עם כירבולית עליו 

ואומר לה - "הבאתי איתי את שמיכי, היא איתי מאז שאני בגן"

אבל מסביר לה שהוא הולך עם סנדלים בלי גרביים כי הפטרת שלו צריכה סיבוב באוויר הפתוח

אבל מחליף גרביים רק לכבוד ר"ה וגם את הגרביים האלו הוא מחליף עם אח שלו 

אופסי

אבל משחקת משחקי הכירות

אבל יש לו למעלה מ9000 הודעות בפורום

אבל קונה לי טילון ודורש שאני אשאיר לו את הצ'ופצ'יק של השוקולד בסוף הגביע

אבל מציע לך פחית שקיבל לפי שניה בחינם

אבל לא מצליח להרוג יתושים בחושך

אבל חושב שכובע צבעוני על הראש בפורים זה מוציא ידי חובה

ומסכים להתחפש וכו' וכו' אבל לא מוכן להתפשר על משהו יותר מקורי מ"two גזר"

אתה חושב שכובע צבעוני זה הידור...תהיה לה עבודה קשה איתך, שתהיה בריא..

אבל חושב שה"קו קלוקס קלאן" זה אוטובוס בין שתי ערים באינדונזיה

אבל לא משאיר את הגרביים בסלון

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה