אבל בשלילה לכל החיים

אבל מצטט פסוקים מהברית החדשה

אבל נושאת אקדח

אבל טובלת מגיל 12 (אחרי שבעה נקיים כמובן)

אבל חושש להיכנס למחלוקת עם כת הפוליטקלי קורקט אם בשרשור לא יהיה מספר שווה של פוסטים לשני המינים 🤣

אבל אחרי שהעלינו את העובדה ששנינו אוהבים משחקי קופסה, הוא קנה לי קטאן.


למי אין קטאן?🤦‍♀️

אבל עוטה מסיכת חתונה עם הכיתוב "פנוי"




גם בדרך לפגישות

אבל לא הגיעה לפגישה כי נגמרה לה הסוללה והיא חזרה באמצע הדרך להטעין

אבל אחרי מחמאה קטנה של "לק יפה", היא התחילה לתאר לי בפירוט אין סופי על לקים

התלבטתי בסוף הפגישה אם אקבל תעודת הסמכה...

אבל בסוף הפגישה, כשבאנו לצאת מהלובי של בית המלון, הודיעו לנו שאנחנו צריכים לשלם 50₪ על השהות.

אבל אחרי שהוא אמר שהוא ידאג לשתייה בפגישה הבאה, הוא הביא לפגישה בקבוק ערק

אבל יש לו זנב-ציצית כל פעם שהוא יוצא מהשירותים 🤭

אני כמובן מדבר על התיאורים "עצוב" ו "עם קשה עורף"

זה מצריך תיקון, אבל לא הייתי לוקח לשם את ההרגשה כלפי התופעה עצמה

נו את יודעת.. כמו שהייתי אומר לחבר שנמצא מולי אם הוא היה אומר את זה..

בחיוך כזה של "אחי.. הגזמת" 

שמים לב לנראות שלהם. יש כאלה שמשקיעים הרבה יותר מלא מעט בחורות. זה חלק מהתרבות היום.

אבל הריסים שלה עבים יותר מהגבות שלי

אבל מודיעה לי שאצטרך לעבור בחינה בעל פה מול אביה בכדי שנמשיך 😐

אבל לשאלת "איפה אתה רואה את עצמך בעוד 3 שנים"

הוא עונה:

"יושב בסלון עם החבר'ה על בירות ונרגילה וצופה במשחק הגמר של המונדיאל"

אבל חושבת שאין לי מידות טובות כי לא פתחתי בשבילה את הדלת של הרכב... 

אבל שולח לי בצ'אט הפרטי של הפורום "את באה לפה הרבה?"

אבל מביא את הכלב שלו לדייט הראשון כשהטענה שלו זה בשביל לראות אותי עומדת במצבי לחץ

אבל נחרד אובססיבי כשרואה טלפון מגע

ושובר כל פלאפון שהוא רואה

גם את שלך

אבל מתיז את הרוק שלו לכל עבר כשהוא מדבר

מכיר מישהו שהמשפחה של הכלה קבעה את מסיבת האירוסין בתאריך מסוים מבלי לשאול אותו, ובאותו יום מתחתן חבר אחר. יצא שהוא לא יכל לבוא לחתונה של חברו הטוב, וגם שאר החברים לא באו למסיבת האירוסין כי הם היו בחתונה... לא נעים...

עוד בחור שהכלה רצתה שהוא ירקוד איתה סלואו בחתונה... לקח לו זמן לגרום לה להבין שזה לא צנוע, ולא יתנו לו להיכנס יותר לישיבה אחרי דבר כזה חח. 

ועוד מישהו שקבעו את האולם של החתונה בלעדיו, את הקייטרינג בלעדיו, את הלהקה בלעדיו, ובערך קבעו הכל בלעדיו. בגלל שהוא נמצא בצבא והוא יוצא פעם בשלושה שבועות... מזל שהוא קיבל אפטר להגיע לחתונה חח. 

אבל לא הביא כוסות ושאל אם לא אכפת לי שנשתה מהבקבוק 🥴

אבל התחיל להביא כוסות רב פעמיים בטענה שיש לנו ארץ ישראל אחת






בדיוק כשעלו המחירים של החד"פ 🤔

אבל מהנהן בהסכמה לכל מילה שאת מוציאה מהפה.

"לימוד תורה לנשים זה קריטי!"

"נכון"

"לימוד תורה לנשים זה אסור!"

"לגמרי"

"גיפלטא פיש זה המאכל הכי טעים בעולם"

"חד משמעית"

"לעמוד על הראש זה הרבה יותר נוח מהרגליים"

"וואי ברור"

"שדדתי בנק"

"מדרשיסטית20 לשלטון!"

אבל אחרי שעושים פק"ל ומסיימים לשתות הוא שוטף את הכוסות החד"פ

(ואת לא יכולה שלא לתהות לעצמך אם הרגע חלקת כוס עם הבחורה הקודמת שהוא יצא איתה..)

אבל אחרי שקבעתם שמכינים שקשוקה הוא מכריז שהוא אוכל אותה רק כשהיא מקושקשת🤦‍♀️

איך זה יותר אסטתי?

(חבל, הייתי מוסרת למדוייט לשעבר שהוא לא לבד בסיפור המוזר הזה וזה היה מרכך את המבט המזועזע שתקעתי בו)

ותיזהר, החבר'ה פה מעדות המזרח עוד יעלבו מהאמירה😜

יעידו כמות המחמאות מבחורי ישראל🤭😜

אייי, מה ששנת מדרשה עושה לבנאדם...

והתכוונתי שזה מעליב שאתה קורה לרוטב עגבניות של שקשוקה מטבוחה😏

ומה שחסר זה ה-קרם דלה קרם!

פלפל חריף!

שווה ניסוי

(ודיברתי על פלפל במטבוחה, כן? חלילה בשקשוקה! לא להרוס לי את השקשוקה האשכנזית! חח)

יאו פעם חברה שלי ראתה אותי יוצאת לדייט עם שקית במקום תיק ותוך כדי שהיא נחרדת עמוקות היא סיננה: "דוסים"

אופס..

מקווה שבחורי ישראל לא באמת שמים לב לדברים האלה חח

גם אני מגיע עם שקית חח.

בסדר גמור

עכשיו אני רגועה

טעות מביכה עד כדי לערוך את התגובה🙈

מפגינה את בורותי בפוליטיקה ברבים

[האמת שבמקרה הזה הקבלה הייתה על "ספרים צבעוניים" לא עלינו🤭]

בחיים לא שמעתי אותו מדבר🙈

(אבל וואו כמה צחקתי עכשיו)

אבל עושה "קולולולו" כל פעם שנשברת צלחת

והוא אשכנזי.

אבל מכור לחתונמי

(המבין יבין והלא מבין טוב שכך)

אבל קראה בתורה בבת מצווה

אבל קרא לי בשם של ארוסתו לשעבר 😐

אבל מכל הסיפורים הוא יודע לעשות ניתוח אישיות לכל אחת מהחברות שלי

[@בינה. את בכלל לא ההשראה]

אבל עושה לי ניתוח אישיות במהלך הדייט ומשתפת אותי במסקנות שלה. 

אבל מתפקע מצחוק כל פעם שאני מתחילה משפט ב"עד מתי"...


 

שהוא צוחק על העברית הלא תקינה שלה...

שימוש במילת שאלה באמצע משפט זהו דבר אשר אינו עולה בקנה מידה אחד עם כללי הלשון והדקדוק.

אבל משננת את כל הבדיחות של "סבבה והכל" שנכתבו בפורום

אבל באמצע הדייט היא רואה בחור שהיא מכירה, מתלהבת ממנו כמו ילדה בת חמש, מדברת איתו חמש דקות ומייבשת אותי, ואז לאורך כל הדייט מספרת כמה הוא בחור מדהים. 

סיפור אמיתי. כמובן שלא היה דייט נוסף לאחר מכן... 

עזבו את הייבוש באמצע הדייט ואת ההתלהבות מבחור אחר בזמן שהיא בקשר איתי. אבל מה פתאום היא מדברת עם גבר שיחה ידידותית? אוי אוי איפה הצניעות

הכירה אותו במקרה, לא ממש ברור איך ולמה. לכן זה היה מאוד מוזר.

כנראה לא הסגנון... למרות שהיא נראתה בחורה דוסית... זה היה מפתיע.

ברור שהכי הפריע לי שהיא התלהבה מבחור אחר מול העיניים שלי כשאנחנו בוחנים קשר זוגי...

מנאמבר two ;)

לומדים שם איך להיות עקרת בית כמו שצריך חח.

עשיתי אותו הדבר לקצין שהכין לי קפה שחור😅

הוא קלט באיזשהו שלב שאני שותה בלגימות קטנות

ואמר לי שאני לא חייבת לשתות אם לא טעים לי, ואני כולי משחקת אותה גברה-

"לא לא, פשוט הכי שווה לשתות את זה לאט"

בבקשה, @שלהבת י-ה יש לך ניק אחר להיטפל לעברית שלו

קפה שחור שעושים אותו טוב זה טוב🙈

אני כאן בימים א,ג,ו-ה.

בין השעות 00:00-00:01

מיגו – ויקישיבה

כתוב שם בהתחלה בקצרה.

לא הבנתי את מה ש@נשמה כללית

בגלל שהוא לא מתנשא הוא לא הסבר של ביינישים?

אבל הוא בייניש שמתפלסף על כל קוצו של יוד

ואוו, מבטיחה שככה קראתי את המשפט הראשון לפני שקראתי את האחרון

לא הבנתיייי, מה זה האמבוש הזה??

אבל מגדל מקקים כחיית מחמד

אבל רוצה בבית שרותים אקולגים ושאתה תפנה אותם

אבל פועלת בניין

אבל לא שומעת שירת גברים

היא סבבה והכל

אבל אבא שלה נכנס בסוף פגישה שניה ושאל אם לסגור ווארט למחר 

(סיפור שהיה כך היה)

וענה שאם מבחינתה זה בסדר מבחינתו זה גם

(גם זה קרה )

אבל מרוב הנסיעות שלה, ברגע שאומרים לידה את המילה סליחה

היא ישר בתגובה - "מסיכה! אין מקום לנגיף הקורונה באוטובוס זה"

בכל מקום ובכל זמן

גם מתוך שינה

והוא בתגובה מחזיר לה בערבית - הודרן אלה קימין קורונה וירוס סיטל בוס   

בכל מקרה משתדלת לדקלם בראש ולא + פסקול

ואני כמעט בטוחה שהסוף בערבית זה "פיהאד אל באס"

לא התעמקתי יותר מידי, ברגע שמשמעים את זה באוטובוס אני ישר מעלה את הווליום באוזניות שלי חח

תודה!

אבל מגיע לדייט ראשון עם כירבולית עליו 

ואומר לה - "הבאתי איתי את שמיכי, היא איתי מאז שאני בגן"

אבל מסביר לה שהוא הולך עם סנדלים בלי גרביים כי הפטרת שלו צריכה סיבוב באוויר הפתוח

אבל מחליף גרביים רק לכבוד ר"ה וגם את הגרביים האלו הוא מחליף עם אח שלו 

אופסי

אבל משחקת משחקי הכירות

אבל יש לו למעלה מ9000 הודעות בפורום

אבל קונה לי טילון ודורש שאני אשאיר לו את הצ'ופצ'יק של השוקולד בסוף הגביע

אבל מציע לך פחית שקיבל לפי שניה בחינם

אבל לא מצליח להרוג יתושים בחושך

אבל חושב שכובע צבעוני על הראש בפורים זה מוציא ידי חובה

ומסכים להתחפש וכו' וכו' אבל לא מוכן להתפשר על משהו יותר מקורי מ"two גזר"

אתה חושב שכובע צבעוני זה הידור...תהיה לה עבודה קשה איתך, שתהיה בריא..

אבל חושב שה"קו קלוקס קלאן" זה אוטובוס בין שתי ערים באינדונזיה

אבל לא משאיר את הגרביים בסלון

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳