בפעם היחידה שאחאב התנהג בסדר הוא זכה לכבוד, אבל תראה איזה יחס הוא קיבל לפני כן וכן בנו יהורם, וכן עידו הנביא כלפי ירבעם וכו'

כבוד למלכות לא קשור למלך עצמו, אלא לעצם היותו מלך.

חז"ל לומדים דווקא מכאן שצריך לכבד את המלכות, מהדוגמא הזאת של אחאב שהיה מלך רשע כידוע

מצטט: " אמר רבי ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך דכתיב ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב

אני יכול להוכיח לך את זה מפשט הפסוקים:

מלכים יג ז-ט

"וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, בֹּאָה-אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה; וְאֶתְּנָה לְךָ, מַתָּת.

(המלך ירבעם מזמין אותו לסעוד איתו)

וזו התשובה הנוקשית של הנביא:

" וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אִם-תִּתֶּן-לִי אֶת-חֲצִי בֵיתֶךָ, לֹא אָבֹא עִמָּךְ; וְלֹא-אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה-מַּיִם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה."

נשמע ממש תמוה.. איך הוא יכול לסרב למלך? זה זלזול חמור במלך ואפילו מרידה במלכות!  תשובה-

" כִּי-כֵן צִוָּה אֹתִי, בִּדְבַר ה' לֵאמֹר, לֹא-תֹאכַל לֶחֶם, וְלֹא תִשְׁתֶּה-מָּיִם; וְלֹא תָשׁוּב, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ"

כנ"ל כל המצבים האחרים שמתשמע שנביאים מדברים בקשיחות נגד מלכים, ההסבר הוא שזה הוראת שעה או דבר השם.

לא שזה אמור להיות ככה, והגמרא בזבחים שציטטתי קודם תוכיח.

גם כשדוד היה משוח הוא לא נחשב מלך עד שהעם קיבל עליו את מלכותו, 

ופה אי אפשר לקרוא לאדם עם שישה מנדטים מלך ברמה ההלכתית הפשוטה. יש לזה גדר הלכתי שאנחנו פשוט לא בקיאים בו. זה הכל.

ולא חלים עליו דיני מלך.

נרוץ כולנו לפניו, מעניין איך השב״כ יקבל את זה. 

מלבד זאת. צורם לראות את ההשוואה בין אחאב לאותו האיש. בעוד שאחאב עם כל רשעותו היה בעל אחריות לאומית והעדיף לגסוס לאיטו במיתה כואבת מאשר לסכן את העם שלו בהפסד במלחמה, זה האחרון מכר את העם שלו בשביל כבוד לשעה. איזה הבדל. איזה עליבות. לראות את השם שלו / לראות את הפרצוף שלו גורם לי לתחושת גועל ובחילה. 

המלך אחאב זת"ע היה אחד מגדולי גיבורי ישראל 

שמסר את נפשו כפשוטו למען ישראל

מאידך הוא גם החטיא את ישראל אין לשכוח זאת, ובנט לא.

(ולפני שאתה משווה את מתווה הגיורים וכל הקטע עם הרפורמים והכותל)

תחשוב שוב אם זה יותר חמור מהכפייה האנטי דתית שהמלך אחאב עשה.

ולהבא במקום לעשות דמגוגיה דיי זולה, תתייחס לגופו של עניין.

הדינים של ראש ממשלה הם לא אחד לאחד הדינים של מלך כמובן...

מרן הרב קוק נוגע בעניין במשפט כהן קמד

״תחשוב שוב אם זה יותר חמור מהכפייה האנטי דתית שהמלך אחאב עשה״. יודע מה ? נגיד שלא. 

אבל אחאב זכה בכבוד הזה בדיוק בגלל המסירות נפש שלו למען עם ישראל, בלי קשר לצד הדתי שלו, הוא היה ראוי לכבוד של מלך ישראל מצד מה שהוא עשה למען עם ישראל. אותו האיש שאתה דורש בכבודו בדיוק להיפך, הוא ״מולך״ על עם ישראל כרגע רק מחמת רדיפת הכבוד שלו ולא למען עם ישראל. 

לא ברור איזה סמכות יש לראש ראשות שלטונית שמתבסס על קולות של שונאי ישראל. אם היה לו רוב בעם ישראל זה משהו אחר, אבל כשהוא מבסס את השלטון שלו עלינו על קולות של אויבים מוצהרים אז הוא מוזמן ללכת לעזאזל ביחד איתם, וכבוד זה הדבר האחרון שהוא יקבל. עלוב נפש. 

אקיצר אם אתה לשנות את היחס כלפיו תוכיח בהתחלה שהוא בכלל לגיטימי. ולא, זה שהוא הדביק לעצמו את התואר ראש ממשלת ישראל זה לא הוכחה. 

אתה סובר שהכבוד שהנביא אליהו חלק למלך אחאב נבע מהמעשים הטובים שלו לעם ישראל, זה בדיוק אותה טענה של @ורניק990

רק במילים שונות, שכביכול כבוד שנביא נותן למלך תלוי רק במידה והמלך הוא מלך טוב וכו..

ראשית, המעשים הטובים באמת למען עם ישראל מתרחשים אחרי כהונת הנביא אליהו.

 המצור המתואר במלכים א פרק כ

של בן הדד מלך ארם על שומרון הייתה בימי הנביא מיכיהו בן ימלה.

ומן הסתם שמלחמתו האחרונה של המלך אחאב ששם הוא הפגין אומץ לב בלתי יתואר ומסירות נפש כפשוטו למען עם ישראל הייתה הרבה הרבה אחרי כהונת הנביא.

מכאן סתירה לטענה שהעלית.

לא לחינם ציטטתי את מאמר חז"ל בדבר כבוד המלכות 

"אמר רבי ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך דכתיב ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב"

חז"ל היו צריכים למצוא ראיה קיצונית של נביא גדול שנותן כבוד למלך רשע ביותר, ומכאן יכלו להכליל במעין קל וחומר כל סיטואציה עתידית דומה.

 שאם אליהו הנביא נתן כבוד לגדול הרשעים אז קל וחומר שבכל מצב אחר יש לכבדם.

למה מי שמו ? איזה סמכות ובשם מה ? האם העובדה שהוא משתרר עלינו על סמך קולות הרשימה המשותפת והגייס החמישי הערבי מחייבת מאן דהו לפי התורה לכבד אותו ? בעיניי יש לכבד יותר סמרטוט רצפה שמביא תועלת וטובה לעולם. 

הוא ראש ממשלה של אזרחי מדינת ישראל, וגם זה באופן מקרי לחלוטין.

אכן, ראשי ממשלות חילונים ושמאלנים שחיו בעבר עדיפים בהרבה על זה המתקרא ראש הממשלה הנז"ל.
החיים שלנו תותים, הבעיה היא שמתחת לפני השטח יש תהליכים מאוד מסוכנים, שהנזק שלהם הוא לטווח הארוך.

ב.
אכן, המצב שלנו טוב מבעבר, וכולנו (עדיין) אומרים הַלל בחג העצמאות וכו' וכו'.
אבל זה לא סותר שקורים כאן תהליכים חמורים מאוד שלא קרו מקום המדינה, (כמו למשל הכנסת מפלגה ערבית תומכת טרור לקואליציה לראשונה, דבר שאפילו בן גוריון וגולדה מאיר לא עשו. וכל ענייני הדת והמדינה בסכנה, כמו שלא היה מקום המדינה)
 

המצב הקיים שכרגע הוא היושב בראש.

כבר הזכרתי שמלכי ישראל לא רק לקחו את השלטון במרמה, אלא -ברצח! 

כנ"ל לגבי המלך אבשלום בן דוד.

"שגנב את לב העם"

כדברי הנביא, אעפ"כ היה לו דין מלך וחז"ל אומרים שבאותה חצי שנה שנלקחה בכוח הזרוע והמרמה המלוכה מדוד הוא הקריב קורבן יחיד כאדם רגיל. ולא כמלך

כאדם לא מסמפת את בנט בלשון המעטה.

שלא תחשבו שאני איזה בנטיסט חוס ושויילם, אני ימני דיי קיצוני.

אני רק בא להדגיש שנוצר פה מצב מסובך, ובגלל כל הדברים הפוליטים האלה נדמה שאנשים ואפילו רבנים טיפטיפה שכחו איך התורה מתייחסת לאנשים כאלה.

אז נכון אין לו באמת דין מלך, אבל כמו שהסביר מרן יש דברים דומים ועל כן יש לכבדו.

תהיה בטוח שזה לא מוסיף כבוד לנו כעם, שהגויים ובפרט הערבים רואים איך אנחנו מתייחסים בזלזול לאדם שאמור להנהיג אותנו.

כוח המלכות מגיע מכוח מינוי העם.

ועם כל הכבוד לצורה החוקית שבה זה נעשה, מאחורי ה'מלכות' הזאת, אין רוב עם שעומד..

אך כאמור כבר הזכרתי את הדוגמא של אבשלום

אבל ב"ה שהדורות מתקדמים, וכל דור חדש מקבל עזות חדשה לדרוש את השלב הבא בדרך לגאולה.

אם נמשיך להתענג על סיפורי חלוציות וכוס קפה- ניתקע במקום.

במקום זאת, צריך למלא את המשימות העכשוויות. לבנות את הקומה הבאה.

(ואפילו אותם חלוצי השומרון וסבסטיה, כבר שייכים לדור הקודם וקצת התעייפו.)

מאחר שזה לא נעשה (למרות שדיווחתי עליו - @מרדכי ו-@שלומי20104),

אחזור על אשר כתבתי כאן בנושא בעבר (קישור לקמן):

ממשלה הנשענת על גויים היא לא ממשלה יהודית וממילא לא לגיטימית במדינה היהודית.

לכן היא לא ממשלה והעומד בראשה אינו ראש ממשלה וממילא אין שום סיבה לנהוג בו כבוד.

כל הפלפולים כאן על היחס למלכי ישראל הרשעים ותשובת הרב זצ"ל במשפט כהן סי' קמד - לא רלוונטיים.

ראו דברי מרן הרצי"ה קוק זצ"ל והרב גורן בהמשך השרשור שבקישור הראשון.

נחזור על הראשונות. - אקטואליה וחדשות

בעקבות השרשור בעניין ממשלת המיעוט - אקטואליה וחדשות

אבל זה לא סותר את מה שאמרתי

הדיון כאן - כמו שכבר נכתב - נסוב על תשובת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (משפט כהן קמד):

"בזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה,
חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה".

כלומר, האומה מחליטה מי ינהיג אותה ויש לו דין מלך לכמה מדיני המלכות (כמו כבוד מלכות וכיו"ב).

זכותה להחליף מלך והמחליף לא מורד במלכות המלך הקודם.

ברגע שהיא בחרה מנהיג, יש לו דין מלכות ואין לבזותו.

כל זה מעבר להיגיון הפשוט לפיו ביזוי המנהיג הוא ביזוי בוחריו;

כשנשיא אמריקה מזלזל בראש ממשלת ישראל הוא לא מזלזל בו אישית.

הוא מזלזל בעם ישראל שבחר בו.

בנ"ד אין לכך שום משמעות, כיוון שהממשלה נשענת על גויים.

עכשיו תמשיך.

לפני כמה ימים

מסתבר שזה נמחק כנראה בגלל השפה המאוד גסה שהייתה שם 

אתה אומר שאתה מסיים לדון אתי

יום למחרת שולח לי תגובה

אני מגיב 

ואז אתה אומר שסיימת לדון אתי.. רציני? 

ואל תאמר לי מה לעשות

מי אתה חושב שאתה?

אל תאמר לי אם אני רציני או לא. מי אתה חושב שאתה?

כאלה שבהן מבקרים את המנהיג השכם והערב (מערב אירופה, ארה"ב וכו') לכאלה שבגלל דברי הביקורת על המנהיג הנערץ אפשר להיכנס לכלא (צפון קוריאה, מדינות ערב, רוסיה, קזחסטן, טורקמניסטן וכו'). נראה בבירור שחוסר השקיפות והיעדר חופש הביטוי משליך גם על הכלכלה. כשאפשר לשפד מנהיגים על גריל ולהחליף אותם בקלפי, רמת החיים נוטה להיות גבוהה יותר.

לא אכפת לי ממדיניות העולם המערבי ביחס למנהיגהם.

להזכירך בימי התנ"ך היחס אל המלכים היה ביראת רוממות בדומה מאוד למדינות הדיקטטוריות שהזכרת.

לא שאני חושב שלבנט יש דין מלך.. אבל כאמור יש דברים מעט דומים ועל זה כל הדיון.

אין לנו לא נביאים ולא בית מקדש, השלטון שלנו דמוקרטי ולא מלוכני, סמכויותיו של מלך ושל רוה"מ שונות וכו' וכו'.

כמו כן, אף אחד לא אמר שהמציאות התנ"כית היא מודל אולטימטיבי שיש לאמץ. היית רוצה, למשל, שראש הממשלה יחסל את יריביו הפוליטיים חיסול פיזי, כמו ששלמה עשה לאדוניה?

המשטר המלוכני אמנם עלול לעשות בעיות במידה ומדובר במלך רשע שמנצל את זה לטובתו.

אבל הדוגמא שהבאת מוכיחה שמשטר מלוכני ע"י מלך צדיק שומרת על ציוון ממלכתי חזק, ושלום.

כידוע תקופת מלכותו של המלך שלמה הייתה התקופה הטובה ביותר שלנו, אף יותר מימי דוד המלך.

השיבה ימינו כקדם.

כלומר חזרת הנבואה בהדרגה כפי שמתואר ביואל פרק ג, וכן חזרת המלוכה בהדרגה עד שיגיע משיח צדקנו שיממש בצורה מוחלטת את רצון השם.

זו המגמה האידיאלית הסופית.

וזו גם הסיבה שבגינה הרמב"ם חתם את ספרו בהלכות מלכים.

חבל שביבי לא זכה לכך

בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.

אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני. 

אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.

בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.

אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.

מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.

חייבים קודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום - על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית - הגירת אלו שקיים חשש סביר שהם לא רוצים שתהיה ליהודים מדינה, שיהגרו אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, וצפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. ובסוף גם השמאל יודה לנו על זה. 

כל שכן עזיבה צבאית

וגם אם חלקם יתפשרו, אחרים לא יסכימו. ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ועוד, ומה שסוכם עם אחד או כמה מהם לא מחייב את השאר. אם כן, יצטרכו לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה בשלום תהיה לשווא.

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?

האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?

פירוק חמאס מנשקו- בדרך.

השבת כל החטופים- בוצע.

פירוז הרצועה- בדרך.

שליטה בטחונית- הושג חלקית.

ממשל אזרחי- בדרך

אתה הבנת את זה?

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

וזה רע בעיקר אם בלד תהיה בפנים כי הם שרפו להם קולות. משאר הבחינות זה לא כזה דרמטי.

אפשר לקוות שזה ידרבן את הימין להצביע ואולי גם להתאחד גם כדי לשמור על הקולות.

בשאר מסכים איתך. ש"ש

אני לא מדבר עכשיו על מצביעי הדמוקרטים, וגם לא יש עתיד, אלא בעיקר אל אנשי ימין שמצד אחד לא מזוהים עם הממשלה ומצד שני הם עבר נבגדו כבר פעם אחת כשהצביעו לבנט ולימין הממלכתי. כשהם יעמדו בצומת הזו, האם לסתום את האף או לקחת את הסיכון שבממשלה שהם בוחרים תהיה מפלגה שנכנסה לכנסת גם בעזרת מבציעי בל"ד וחדש-תעל, אז הם יבחרו באופציה הראשונה.

לאופוציזיה אין סיכוי ריאלי להרכיב את הממשלה הבאה, אבל בלוק חוסם הוא לא בלתי אפשרי ועל זה הם עובדים חזק.

ומנגד בימין ישנים על האף. בקליפת אגוז, מסתמח שבין 4 ל- 6 לא יעברו את אחוז החסימה.