ואף אחד לא חושב שזה מייצג,

זה כן מעניין מה המדגם במבט מאוד חיצוני  ה 'לא מייצג' חושב באופן אנונימי בפרמטרים מאוד ספציפיים  

זה לא מייצג בתשובות של כן/לא או יושבות על סקלת אחוזים 

אף אחד כאן לא בא לעשות מחקר עומק של מניעים כי מחקר כזה יהיה ברובו באמצעים שונים מאשר שאלונים. 

אף אחד לא חושב שזה אומר משהו על אף אחד נקודתי. 

ובטח לא ניתן להסיק מסקנות מכלילות 

אני מסכימה איתך שהמגמה הבזויה משני הכיוונים של "הבנים" נגד "הבנות" צריכה להפסיק 

תעדכני בתוצ

ואשרינו שיש לנו מנהלת כזו!!

הפסקה הזו שלך, זה לגזור ולשמור:

תהיו מיוחדים, ותלמדו גם להכיל מורכבות. להיות פשוטים בהתנהלות תהיו ותבקשו כנות. ותדעו לקבל את זה שלא כולם עדיין למדו את השיעור הזה שאולי אתם למדתם/ן אתמול.

ותהיו בענווה, תזכרו שכמה שנדמה לכם שאתם יודעים,

על העולם, העל מציאות, על חוויות החיים של החברים/ות כאן

חכם יודע לומר אף על פי שלמדתי, כמה עוד יש ללמוד.

ותודה ל @אילת השחר היקרה שביחד עיבדה איתי מחשבות למילים 

את משו משו!

כתבת יפיפה ומדויק.

אני לא רואה עניין לקחת משהו, שאני יכולה להבין מאיפה הוא נובע

שנאמר בצורה שנאמר, 

ולנסות לזקק אותו כתועלת בעבורי.

אני לא מרגישה שיש שום תועלת בשבילי באופן אישי.

בטח לא שמתייחסים אליי כאילו כל הנשים הן מקשה אחת זהב.

אני אינדיבידואל כמו כל אישה וגבר,

אנחנו לא מתקבצות כל ערב עורכות מדורה ורוקחות שיקויי שנאה לגברים שנפגש איתם.

כל אחת והעולם שהיא באה ממנו, הערכים שלה, מנטליות, אופי וכו'

יש מישהי ביישנית יותר, יש מוחצנת, יש רוחנית, יש חומרית יותר.

כל אדם הוא עולם ומלואו.

אי אפשר לבוא בטענה כלפי חצי כדור. זה הכללה קצת מוגזמת.

וגם אם זה נראה שעל פניו בנות פוסלות יותר, 

זה שיקול דעת של כל בחורה, ובסופו של יום הגבר צריך להתחתן עם מישהי שתרצה אותו.

אם היא הרגישה או חשבה שהוא פחות מה שהיא מחפשת. אולי היא פספסה. אבל זה נטו בעיה שלה.

אולי הסיבה היתה מוצדקת ואולי לא.

תמיד אפשר לשים את עצמנו בנעליים של השני ולנסות להבין מאיפה הוא מונע. 

וגם לשאול את עצמנו איפה זה פוגש אותי- איפה בחיים שלי אולי אני פוסל? איפה ראיתי את המום הזה בעצמי. (בהנחה שזה מום... לפחות לפי זוית ראיה מסוימת)

[וצאי מנקודת הנחה שהתגובות האלו מעצבנות אותי לא פחות.]

נכון, הנימה [שנובעת בעיקר מכאב ולא משהו מאוד רציונלי, וחשוב לזכור את זה] שבה הדברים נאמרים היא קשה. נכון, יש כאן הכללה גסה וקשה ואפילו פוגעת!! אשכרה מאשימים אותך במשהו שלא עשית!

אבל, מתחת לפני השטח יש בעיני איזה עקרון עדין שאולי חשוב שכן נאזין לו..

בכאב עצום אני אומרת-

באמת יש רוחות בעייתיות שמנשבות בחוץ בנושא הזה.

בעקבות תחושת נחיתות ורדיפה אחרי "העדפה מתקנת", באמת בחברה המערבית הולכת ומתפתחת תפיסה שגברים הם זאבים ובעיתיים לעומת נשים..

נכון, זה לא אומר שאת אוחזת בתפיסה הזאת. וזה לא הוגן להאשים אותך בה בגלל שיש לך שני כרומוזום X.

אז מה כן?

הרוח המערבית חודרת לכל מקום, ונכנסת מהפתחים הכי קטנים. אולי אפשר לנסות לקחת את קריאת הכאב הזאת למקום של התבוננות [לא מתוך ביקורת עצמית, אלא מקום מתבונן. בנחת.], איפה אנחנו מול הנושא שהועלה, והאם התפיסה שלנו נובעת מגאווה או ממקום נכון.

באמת זה מפחיד. מפחיד שנושפע מהתפיסות החולות האלה.

שעליי ב"ה כל השיח הזה לא נוגע.

אבל אני בטוחה שזה משתנה מאחת לאחת.

כי יש כאלו שנחשפו לפגיעה מהעולם הגברי בצורה כזו או אחרת

וזה בטח משפיע על עולם האמונות שלהן...

ובלי קשר, אני לא אתן לתרבות להשפיע על התפיסות שלי בנוגע לעולם הגברי. זה נורא ממש.

אני נותנת למציאות להשפיע עליי וגם זה עם כלים שהתורה מלמדת אותי של עין טובה, ענווה, לב טוב...

וכשבאים בראש חיובי רואים הרבה טוב. 

ובאמת זכיתי להכיר אנשים מדהימים. רגישים, טובי לב, מתחשבים. 

וגם הכרתי כאלו שפצועים בנפש ולכן הכאיבו או פגעו קצת... (אצלי ספציפית זה היה די נדיר)

וזה בסדר, זה גם קיים בעולם.

וכן, העולם מבולבל,

ולהיות גבר בדור שלנו זה לא פשוט בכלל.

לגבר יש הרבה עול שצריך לשאת על עצמו. 

זה לא קל. ויש הרבה שהלכו לאיבוד וערבבו יצר, תאוות ועולם נפשי רעוע והתוצאה- פגיעות....

ואני כן חושבת, שיש לנשים בדור שלנו תפקיד מאוד חשוב

דווקא בגלל שלהן יש פחות את הניסיון מול הקדושה

ואת הקפידה של ביטול תורה

שדווקא הן צריכות ממש למסור נפש להתפלל על בחורי ישראל...

שיעמדו בניסיונות ויזכו להשיג מדרגות גבוהות בעבודת ה'.

שיעלו למדרגה ששם הם באמת ראויים להיות.

אני לא סגורה על איך נכון להגיד את זה בלי שזה יסגור את האוזניים.

אבל אם יורשה לי בכל זאת להגיד בעדינות, שלי נשמע שבכל זאת משהו קצת חדר..

כל הגישה של "הם מסכנים וקשה להם" ואנחנו הנעלות צריכות להתפלל עליהם...

נשמע לי גישה בעייתית שלא מאוד רחוקה ממה שהצגתי.

וזה בדיוק הבעיה, שזה נכנס מהדלת האחורית, גם אם ממש ממש לא נרצה בכך.

אצלי זה נובע מתוך העולם הפנימי שלי,

מתוך הרבה התבוננות....

וב"ה יצא לי לשמוע שצדיק מקובל אמר גם משהו דומה, אז שמחתי על זה.

אנחנו לא נעלות יותר! אנחנו בסה"כ פחות אחוזות בתוך הניסיונות הקשים האלו וזה פחות נוגע בנו

כלומר, בסופו של דבר זה גם משפיע עלינו, אבל אנחנו לא שם בתוך הבורות התהומיים האלו של

מלחמת הקדושה מול הטומאה. זה ממש משהו ששייך לגברים. האישה יכולה לעזור כמובן... 

בתפילות ובצניעות שלה. אבל היא לא שייכת למלחמה הזאת באופן ישיר... ולכן גם פחות ניזוקה ממנה

בקיצור, אנחנו לא בשדה הקרב... 

מעולם לא הייתי גבר, אין לי מושג איזה התמודדויות זה מביא. אבל ההגזמה הזאת- שהדבר היחיד שיש בעולמו של הגבר זה מלחמה על "הקדושה מול והטומאה" היא תפיסה מעוותת שתופסת את הגבר בצורה חד ממדית, לא הוגנת ו"זאבית".

אני לא באה להגיד שההתמודדות הזאת לא קיימת, אלא שהיא לא חזות הכל.

זה לא עכשיו אמירה שבאה לצמצמם את העולם של הגבר.

הגבר הוא הרבה הרבה מעבר להתמודדות מול משהו מסוים

אלא פשוט באופן כולל בגאולה האחרונה יש מלחמה בין כוחות הטומאה לקדושה...

אני לא טובה בהסברים, ולא בקיאה במונחים...

אולי @חסדי הים יעזור... 

מצטערת שאין לי מקורות להביא לך. (צער אמיתי)

אם חסדי יביא מקורות מה טוב,

ואם לא, אז מקווה שהבנת מה התכוונתי בגדול

ותודה שהפנת לתשומת ליבי על הנק', ובצורה רגישה

שיהיה לילה טוב 

סליחה שאני ככה מתערבת. ואני עוד לא לגמרי מבינה מי נגד מי בוויכוח הזה(זה קבוצת הנשים נגד כלי פשוט, נכון?)

אבל קצת קשה לי עם הגישה הזאת שלאישה אין ניסיונות. כבת אדם וכיהודיה אני חיה יום יום את הקרבות האלו של קדושה מול טומאה וצר לי. גברים, באמת שאין לי זמן להתפלל עליכם. תסתדרו בעצמכם.

ואיך בדיוק מסתדר שהן "אחוות אחיות חוגרות מרושעות" ובו זמנית "פועלות בלי מחשבה"?

יש כאן כוונה מרושעת נגדך או שלא?

וכמו שראית, גם עוד בנות כאן הגיבו בצורה דומה

מי יותר בחריפות ומי פחות.

כי מה לעשות כמשהו נאמר בצורה לא נעימה הוא לא מתקבל על האוזן ולא על הלב.

לא הבנתי למה יש כאן לכאורה סתירה, 

אכן, בעיניי הטענה גם אם אזקק את מה שלא מצא חן בעיניי -לא נוגעת אליי, יודעת להגיד בלב שלם שמי שחשבתי שלא מתאים לי באמת לא מתאים לי, וב"ה שה' עזר לי להחליט נכון. 

לגבי הטענה השניה לא התיימרתי לפתוח כאן את נקודות המבט שלי על העולם הגברי והנשי, אבל אכן אני מאמינה שהן נכונות. באופן כללי, נראלי שכל אדם מאמין שמה שהוא מאמין בו הוא נכון... (סליחה על ההתפלספות...)

אם צורת הדיון לא נאותה אפשר לדבר על זה ויש גם מנהלים לכל פורום בין היתר בשביל זה.

ואם מישהו קשה לו לכתוב בצורה מכבדת אז שהוא יבלע את הרוק.

יש הבדל בין לרכך ביקורת לבין לדבר בצורה צינית או לא מכבדת

אני לא מדבר על המקרה הזה (לא נכנס לזה) אלא באופן כללי..

מסכים איתך שיש גבולות ואין צורך להעיר על כל פיפס אבל מבחינה עקרונית - צריך לדון בצורה ראוייה ומכבדת ואם לא אפשר בצורה עניינית לא להמשיך לדון. 

צודק אין להגרר להשיב למשהו לא ענייני, מאוד ראוי להתעלם.

לדעתי כל הנושא הזה - אם בחורה תימשך לגבר או תחליט לתת לו צ'אנס" הוא פשוט תלוי בחוקי טבע של משיכת המינים שאין מה לעשות נגדם אלא ללמוד לחיות איתם ולהשתמש בהם..

וככה גם הבנתי מחז"ל מכל מיני מאמרים

(אמנם יש בחירה, אבל היא די מזערית)

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

3 שנתונים זה קלאסי

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)