שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מעולה שהחלטת פשוט היה נשמע שאת עוד מתלבטת מה לעשות

ואיך שאני מכירה את עצמי זה היה גורם לי ממש להתעצבן...

אני מצטרפת למה ש מיונז כתבה ומוסיפה.

תכל'ס כבר נפגשתם. היתה ביניכם אינטרקציה.

גם את התרשמת ממנו איכשהו באינטרקציה שנוצרה בטעות.

האם לאור מה שקרה במפגש ביניכם/ מה שראית היית רוצה לתת צאנס? 

תנסי רגע להניח את הסיטואציה של הפסילה מאחורה ולשאול את עצמך נטו על בסיס המפגש שהיה לכם.

תעברי את לעמדה הבוחרת.

האם הוא מוצא חן בעיני? האם ללא ההסטוריה ההיא הייתי נותנת צאנס?

בהצלחה אחותי!

תתייחסי לזה כאל דייט ראשון.

**מותר** לחתוך אחרי דייט ראשון.

הוא כנראה לא היה מאשר שום דבר לפני שהוא היה רואה תמונה..

אבל מה לעשות שמראה זה חלק חשוב והעיניים לא יכולות להתעלם במקרה של חוסר מציאת חן. 

(אני לא מתייחס להתנהלות באירוע - רק לעצם הדיון אם הוא חומרי כי דחה על תמונה )

אבל אני חייב להגיד שמי שנותן את האפשרות לאשר על פרטים בנפרד ותמונה בנפרד

כנראה מנותק מהמציאות ולא מבין מה זה גורם.

אבל יש סבתות שאומרות 

שהקשרים הכי טובים נוצרים מהתחלות לא טובות

אם היית אומרת שהוא בירר, אך היה לו ספק והוא ביקש תמונה כדי לקלוט יותר טוב, ואז הבין שלא מתאים, זה נשמע יותר הגיוני. אבל איך הוא כבר אישר ואמר אני רוצה לצאת אתך, ואז אמר בעצם עוד לא החלטתי תתני לי תמונה, זה התנהלות מוזרה לאשר ואז להתחרט ולבקש תמונה.  

לא הייתי חושב על מישהי שפסלה אותי בגלל תמונה שהיא חומרית. לא רואה בעיה עקרונית לפסול בגלל תמונה, כי חשוב שיהיה מציאת חן במראה. וגם אפשר לראות מעבר למראה בתמונה, ואולי בבירורים הוא קלט משהו אחד ובתמונה נראית משהו אחר לגמרי (אולי יש לך פנים מפחידות חח). אך ברור שזה מעצבן ברמות שבבירורים היה נשמע לו מתאים ובגלל התמונה הוא פסל ולא נתן הזדמנות. לא בגלל שהוא חומרי, רק בגלל שהוא פסל מהר בלי לתת צ'אנס. 

למרות שחווית ממנו דחייה, וזה פוגע, והרגש אומר לזרוק אותו לעזאזל. עדיין אם הוא נראה לך מתאים, חבל לפסול בגלל סיבה כזאת. מקסימום זה יהיה סיפור מצחיק לנכדים שלכם חח. 

גועל נפש, לא הייתי נותן צ'אנס כנראה. אלא אם הוא עושה רושם ממש חמוד ויכול להיות לו הסבר טוב לפסילה אז... (רק מכסת"ח, never say never, בגדול - גועל נפש, שום סיכוי שהייתי מוכן לשמוע יותר)

לגבי הפער בין מציאות לתמונה - זו הסיבה העיקרית שאני לא רוצה לראות תמונה כחלק מהבירור (כן מעדיף לראות אחרי שמסכים כדי לא להגיע לדייט ולהתחיל לחפש שם...)

שמח לשמוע גם על בת שמסכימה... שמעתי כבר על בנות שבלי תמונה לא היו מוכנות להתקדם מילימטר, ברמה קיצונית לפעמים...

ותכלס - חוץ מזה שזה שטחי ברמות ושכל עניין המשיכה וכו הוא ממש פונקציה של אישיות וכו (לפחות אצלי...), גם אם נלך על הצד השטחי - תמונה זה פשוט מטעה! אפשר לעשות ניסוי ולראות את זה - תסתכלו על 20 תמונות, כמה מתוכם נראים טוב? בודדים ממש.

תסתכלו על 20 אנשים בחיים האמיתיים, בחתונה / תחנה מרכזית / בבית כנסת, מתוכם הרוב המוחלט נראים בסדר ומעלה. תמונה מטעה.

אבל כאמור, זה גם אינטרס של השטחיים. 

בעצם, טכנית, זה בעיקר משנתו של הרב שלי שליט"א 😅

זה לא קשור רק לכמה אתה נראה טוב בתמונה והאם זה מטעה.

לשם ההמחשה, אני תופסת את עצמי כאחת פוטוגנית, ככה שאני לא מפחדת שהתמונה תטעה את הבחור. אבל מתהפך לי הבטן לחשוב על זה שאשכרה יהיה בחור זר שינתק את האישיות שלי מהמראה שלי, ויתמקד בחוץ. זה מרגיש לי לא צנוע. לא בגלל שמציאת חן היא לא חשובה, לא בגלל שהמראה החיצוני הוא זניח, ממש ממש לא! פשוט כי תמונה זה פלקט. כן, גם אם קיבלת יחד עם התמונה את הפרטים ואתה רוצה לבדוק את החיבור בניהם. החיבור האמיתי יתרחש רק במציאות. ואני מרגישה שלראות תמונה זה לנתק את החוץ מהפנים. וזה עושה לי בחילה. ולא ברור לי איך זה קביל אצל הדוסים. פשוט לא ברור.

אך יחד עם זה, חשוב לי לרכך את האמירה שזה "אינטרס של שיטחיים". כל הסיפור של התמונה נהיה נורמה, ככה שצריך להיזהר עם ההשלכות החד משמעיות על אנשים ספציפיים. זה לא *בהכרח* מעיד שהבן-אדם שטחי. תלוי בסיטואציה.

כשאמא שלי דיברה עליי לראשונה עם שדכנית (שמכירה אותי מגיל 0 ואת ההורים שלי יותר מ30 שנה) היא ביקשה תמונה שלי של כל הגוף (עם סימן קריאה!) ולא התקדמה מילימטר בלי זה.

באמת באמת שהתגובה היחידה שלי לזה הייתה בחילה, חד משמעית. לא חשש מהתמונה וכו, פשוט בחילה שזו דרישה מינמלית התחלתית שבלעדיה לא זזים. זה לגמרי שטחי, מבחיל, מנותק לגמרי. מסכים עם כל מילה.

נכון שבציבור זו נהייתה נורמה, לכן לא שופטים באופן אישי אנשים שמבקשים תמונה (למרות שסהדי במרומים שצריך עבודת המידות בשביל לא לשפוט על זה) אבל ברמה הציבורית זה כן הזוי וקצת בזוי, ואנשים שפוסלים מיידית נטו בגלל התמונה על מישהו שאישיותית נראה להם מדהים - זה באמת בזוי וראוי לכל גינוי.

(ולא, כנראה שלא הייתי כאן כשפרסת את משנתך, או שסתם לא קראתי... טוב לקרוא. דברי טעם)

אני מסכימה.

רק חשוב לי לחדד, שממש לגיטימי בעיני לסיים קשר על חוסר מציאת חן. אבל רק אחרי שפגשת את הבן אדם ופגשת את הסך הכולל..

וואי, הרב שלי צריך להעביר שיעור על זה לרווקי ישראל, בחיי. מבאס אותי שרק הבנות של המדרשה פוגשות את האמת הבריאה הזו. ואני מרגישה שאני לא מצליחה להעביר אותה כמו שצריך, מבאס..

א. מציאת חן זה חשוב, כנ"ל מראה חיצוני, אבל אני באמת מאמין שזה גם פונקציה של החיבור לאדם ושל האופי שלו. ברור שאני לא אומר להתחתן בלי משיכה ובלי כלום, אבל לא- לא לתת צ'אנס אפילו בגלל תמונה שמנותקת מהיכרות ואופי.

ב. לא בדיוק פנינו אליה כשדכנית רשמית. זאת אומרת, היא כן, אבל בשביל ההורים שלי היא יותר חברה...

ג. אז... האירי את עיניי, למי לפנות? חוץ מ @ברוקולי כמובן אבל לה כבר אין כוח אליי.

א. מסכימה.

לגבי ג'- אני בעיקר חפרתי בטירוף לכל האנשים סביבי שמתעסקים בזה קצת. חברות וכו'. עד כה השתלם לי ב"ה(:

צריך פשוט לא להתבייש.

מעבר לזה, יש את אלגו, ויש את הקבוצת וואצפ על שם רינה שנרב שהיא ללא תמונות, ואתה תמיד יכול לנסות אתרי היכרויות (אני אישית הייתי שם 24 שעות וברחתי😅 אבל תנסה..)

ג. עד כמה נואש מצבי שאפילו אין לי למי לחפור? 😅

(כן, האמת שבקורעים את הים אני נמצא, בעיקר בשביל חברים תכל'ס... אתרי היכרויות נשמע לי קשוח ממש ממש)

נראה לי היו לי תקופות שאפילו עברתי על האנשי קשר שלי כדי לנסות לחשוב את מי עוד אפשר לגייס לעסק חח🙈

וכן, אתרי היכרויות זה בהחלט קשוח ממש ממש. אבל איך אח שלי אמר לי? "אל תפתחי כרטיס. תסתובבי באתר, ואם תתקלי במישהו שמוצא חן בעינייך תפתחי כרטיס. מה אכפת לך לנסות? לא תפסידי מזה."

ו-וואלה צודק(: [כאילו אם ננתק את מה שהיה לי בגלל זה😅אבל עקרונית הוא צודק.]

מקסימום אם זה עושה לך רע תסגור את הכרטיס ושלום על ישראל.

נשמע קשוח מאוד תכלס היחידים אצלי באנש"ק שיכולים אולי איכשהו להועיל זה משיבים/ות ממשיב נפש אבל רובם לא מכיר אותי אישית אז נראה לי קצת חסר תועלת.

טענה מעניינת. לא יודע, קשה לי לחשוב על זה אפילו. אופי שמרני יש לי...

מעטים מאוד הבחורים שאמרו לא להצעה בגלל שאני לא שולחת תמונה.

גם אם בהתחלה הם כן ציפו לתמונה. פשוט צריך לדעת לתווך את זה נכון לצד השני ככה שזה יתקבל בטוב.

ספציפית באלגו לא יצא לו להציע משהו רלוונטי בכל מקרה, אז לא יודעת להגיד לך🤷‍♀️

שכוייח. מצד שני יש גם מקום להבין אי-רציונליות של אחרים, מאיפה היא נובעת.

בסוף אם יהיה גבר מושלם מכל הבחינות ורק על תמונה הוא יתעקש - עדיין הפסילה תהיה טוטאלית (מה ששוב מעלה נקודה שכתבתי עליה בעבר: הפסילה על זה היא כמעשה פסול מצד עצמו או בגלל מה שהמעשה הזה מסמן, שאלה חשובה מאוד)

כתבתי על זה פעם, האם פוסלים על משהו כי הוא פסול מצד עצמו או בגלל מה שהוא מסמל. זה מנפק"מ מאוד במקרה יוצא דופן בהם הוא לא מסמל (לדוג': בחור שכעיקרון פוסל מישהי עם נזם. אין לו בעיה עם הנזם עצמו אלא הנזם מסמל משהו יותר פתוח, פחות דוסי-שמרני וכו. בהנחה ויש לה הסבר ממש ממש טוב לנזם והסימן הזה לא נכון, אין סיבה לפסול. או בחורה גושניקית שפוסלת בחור מישיבת הקו. לא כי התורה שם שונה אלא כי זה מסמל שהוא קווניק והיא פחות בקטע. היה ויתברר שהוא בכלל לא קווניק ויש לו סיבה טובה ללמוד בכל זאת בישיבת קו - אין סיבה לפסול). האם עצם בקשת התמונה היא מעשה פסול, או שהיא מסמלת התמקדות שטחית ומנותקת בחיצוניות (אגב חשבתי על זה וזה באמת נוראי. תמונה לוכדת אפילו לא רגע מהחיים, שבריר שנייה שקפא. לעשות משם השלכות על אדם חי, מדבר, זז, מביע - big no no) ולכן היא מפריעה? אם התשובה השנייה היא הנכונה - יש עקרונית מקום לחקור מאין באה ההתעקשות על התמונה, אולי יש פה מקרה יוצא דופן של משהו אחר שעומד מאחורי זה, ויש סיכוי קטן שזה לא מביע שטחיות ורדידות בזויה. במקרה של הצעה מושלמת ממש שרק הנקודה הזו על פניו נשמעת בעייתית, אולי כן יש מקום לבירור הזה

אני לא יודע מה דעתי בנושא, מקווה גם שלא אגיע לידי מקרה שאצטרך להכריע, אבל אם את רואה בזה מעשה פסול מצד עצמו ולא רק מצד מה שהוא מסמל - אדרבה, אז לא צריך לוותר על זה (אפשר לדעת מה הייתה הסיבה שלו? מעניין אותי מה כבר יכול להיות... כבר שמעתי על איזו משפחה שהאבא שם יודע לקרוא פרצופים או משהו כזה (מסתבר שיש ספרי הדרכה לזה, לאנשים שאוהבים רפואה אלטרנטיבית ושאר ירקות כאלו (מבלי לזלזל כמובן)) ובודק היטב היטב תמונה של כל מועמד ומועמדת שמציעים למשפחה)

סתם פשוט נשמע לי מוזר.

בכללי אני לא מתחברת לקונספט של "אובר" התערבות של הורים בעולם הזה..

אבל זה כבר סיפור אחר.

וזה ממש מבאס

כאילו סוג של בזבוז זמן כזה

אבל בעיקר מעיק על הנפש כי הייתה התאמה טובה

עריכה: בעצם זה לא אותה סיטוארציה בכלל חח יצאתי פיסטוק

ממש לא נעים.

אבל לפעמים זה נובע ממקום אחר. בני כמה הייתם כשזה קרה?

אצל כל הדוסים. יש הרבה שלא רואים תמונה. ויש שדכנים שלא שולחים תמונה. עד עכשיו הייתי בטוח שהנורמה אצל הדוסים זה לא לראות תמונה, כנראה זה תלוי בסביבה החברתית שנמצאים בה.

כי מרגישה שאני לא אתבטא כמו שצריך

בכל מקרה יש לשליחת תמונה המון יתרונות. חוץ מהמראה של הבנאדם שיכול לחסוך ככה הרבה דייטים מיותרים זה נותן קצת לחוש את האדם מעבר לפרטים ולהרגיש את הסגנון שלו

מבחינת צניעות, אישית אני מרגישה שבחור מתחיל לחפור בשיחות ארוכות מול חברות שלי מי אני, מה התכונות שלי ולנסות לפרק אותי לפרטי פרטים זה חוסר צניעות. גם בגלל השיח המיותר עם חברות שלי וגם בגלל שזה לנתח אותי את האני האמיתי לפרטים . אני קוראת פה שירשורים על איך צריך לברר נכון ומתכווץ לי הבטן, כל בחור רנדומלי צריך לדעת עליי כל כך הרבה פרטים? חוזקות שלי, איך אני מתמודדות ביסטואציות מסויימות, תחביבים שלי, רגעים קטנים שלי מול חברות שלי.

שידוכים זה חוסר צניעות במובן הזה

אני רוצה לפחות להאמין שבחור שמקבל תמונה שלי לא מתחיל לחפור ברמת הנקבוביות שלי, אלא רוצה לקלוט אותי ואת איך שאני נראת באופן כללי. הוא יכול לקבל ככה תמונה הרבה יותר מדוייקת של מי אני חוץ מאשר X פרטים שמופיעים בכרטיס שלי.

למה לגיטימי לפסול על מידה כלשהי לפני שפוגשים את האדם ולא לגיטימי לפסול על מראה? מי החליט איזה פרט חשוב יותר?

גילוי נאות, הכותבת לא מתנדבת לשלוח תמונות של עצמה ולא מבקשת. שמחה לקבל תמונה ושולחת אם מבקשים ונשמע לי הצעה רלוונטית

את בעד בירורים? אם כן זה זה.

ובגלל שתמונה לא משקפת לפעמים מפספסים הזדמנות לצאת עם אדם מדהים שכשרואים אותו במציאות הכל נראה אחרת. אבל זה חלק מלקחת סיכון של פסילת הצעות

מניסיון..

אני אחת המתקילות בשאלות מורכבות🙈

ונראה לי כשידעתי לברר כמו שצריך אז גם די ניבאתי טוב.

שאחת ולתמיד אני אבין איך עושים את זה וכמה זה יעיל

זה הנקודה

אם מישהו חופר אז נתמודד עם זה, ובהצלחה לו עם חברות שלי שיחזירו לו מלחמה ויחפרו חזרה. אבל אם זה יחסוך קצת חפירות ודייטים מיותרים וזה מגיע כחלק מהבירור, למה לא?

אני סומכת על חברות שלי בעיניים עצומות ואם הן לא ידעו משהו הן ישאלו אותי מה לענות. הבעיה שהרבה פעמים אני לא יודעת את התשובה בעצמי כי זה שאלות באמת עמוקות (הקלאסי זה מה התחביבים שלי, אין לי תשובה לזה)

באופן כללי לדעתי צריך לקחת הכל בערבון מוגבל כי יכול להטעות לכל כיוון

הכל מוקצה שיטחי ובעע אבל הכרחי בסיטואציה של דייטים וניסיון לסנן כדי להגיע לאדם המדוייק עם כמה שפחות אנשים בדרך

לפחות בהרגשה שלי יש כאן חוסר צניעות. לא במובן של צניעות חיצונית אלא משהו הרבה יותר פנימי. מתחלק לשניים דבר ראשון, אם אנחנו נגד דיבור עם המין השני אז לדבר על בחורה על בחורה שלישית שיחה ארוכה וחופרת יש בזה חוסר צניעות בעיני (הפתרון כאן הוא שהאמא/האחות תעשה את השיחת בירורים, אבל ראיתי שאת גם נגד זה)

דבר שני, לברר כל כך הרבה פרטים על מישהי שאתה לא מכיר לעומק זה לא צנוע בעיני. ומניחה שפשוט נישאר חלוקות על הנקודה הזאת

חד משמעית יש חשיבות לבירורים, אבל יש חשיבות גם לתמונה. המטרה זה לסנן הצעות ולהגיע להצעה שנשמעת עם הפוטנציאל הגבוה ביותר. אחת מהדרכים לעשות את זה, זה לראות תמונה של המיועד.

ותמונה לא סותרת את הבירורים

לא יודעת אם יותר חשיבות אבל חשיבות ברמה שווה.

לא רוצה להיכנס לדעתה הבריאה של התורה (מה זה בכלל הביטוי הזה?) כי אני ממש לא ביררתי את זה הלכתית. באופן אישי אני לא מרגישה שיש כאן בעיה מבחינה תורנית דתית

בתור אחת שיש לה פרט חיצוני שחשוב לה מאוד מאוד מאוד ומקבלת על זה הערות, גערות ומה לא אני חייבת להגיד שזה לא פחות חשוב ומעלה לי חום כשאומרים פרופורציות על מראה חיצוני. באותה מידה שחשוב לי שלבחור יהיה מידות טובות, חשוב לי שהוא יהיה X חיצוני כלשהו. וזה ממש לגיטימי וממש בסדר בעיני ולא מראה על עולם ערכים מעוות או על שיטחיות שלי (מניחה שיש כאן כמה ניקים שיוכלו להעיד שאני לא מדי שטחית למרות שחשוב לי החיצוניות מאוד)

ונכון שתמונה זה חלקי, אבל גם בירורים זה חלקי ולכן מצרפים את זה פלוס זה לקבל את המידע הכמה שיותר שלם בעניין הזה

קודם כל כי אני מאמין שפרשנות חיובית היא עדיפה (גם תועלתית וגם נפשית)

וגם כי זה לא כל כך מוזר...

באמת יצא פיתה, אבל דווקא זה נותן לו נקודות - הוא מוכן להודות בטעות שלו (אחד האלמנטים היקרים ביותר בזוגיות)

ואני מסכים שיש כאן מורכבות. יכול להיות שהוא ממש רצה אבל משהו בתמונה הרתיע אותו ואז כשהוא פגש במציאות הוא ראה מול הפרצוף שהוא עשה טעות. אז קשה לדעת עד כמה הוא חומרי (מעבר לסף ה"פוסל בגלל תמונה")

מצד שני יש גם שיקולים אחרים - זה שהוא שינה את דעתו לא אומר שצריך לצאת איתו...

אבל לא הייתי שופט אותו כל כך בחומרה

אבל עדיין אני מאמין שכדאי לפרגן לבחור ולא לשפוט אותו על מעשה מטופש אחד

שהמעשה המטופש האחד הזה יכול בהחלט להעיד על תפיסה בעייתית מאוד. ומזה הפי חוששת, ו-וואלה בצדק.

לא נראה לי שיש מישהו שלא אכפת לו איך הבחורה נראית.

לפסול לפי תמונה זה הגיוני, תלוי הקשר. השאלה עד כמה התמונה נותנת רושם מרחיק, ועד כמה שאר המידע נותן רושם חיובי.

לפסול לפי תמונה אחרי שכבר נתת אישור - זה טפשי, וזה לא יפה (כי היא תדע שזה בגלל המראה שלה ותיעלב - אלא אם אתה פוסל כי היא יפה מדי בשבילך, אבל אני מנחש שזאת לא הסיטואציה)

לדעתי לא מדובר בתפיסה בעייתית אלא בהתנהלות בעייתית

זה ממש ממש לא העניין. אני לא באה לומר שמציאת חן היא לא חשובה. נראה לי שגם אני בין האחרונות שאפשר להגיד עליהן שהמראה החיצוני זניח ולא חשוב לי.

הנקודה זה לא עצם נתינת החשיבות למראה החיצוני, אלא המקום הענק והמוגזם שנותנים לו [שמתבטא בכל ההתנהלות של התמונות]. ההתמקדות יתר. זה לא בריא!!

מראה חיצוני הוא חשוב כי הוא "חלק מ.."(!). זה לא בריא ולא נכון [ומרגיש לא צנוע] לנתק אותו מהסך הכולל.

פירטתי קצת יותר כאן-

לא היית בפורום כשפרשתי את משנתי בנושא? - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא מתייחס לעצמי כאדם שטחי, ובכל זאת ברור לי שאתן משקל משמעותי ואפילו משמעותי מאד לתמונה, אפילו מול "אין תמונה" ולא רק ביחס למישהי ששלחה תמונה גרועה.

אני באופן אישי מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל תמיד כששואלים אותי אם לשלוח תמונה אני עונה כן, ולפעמים זה מכריע את הכף. אגב, אני חושב שהיו מקרים שתמונה אחת הכריעה "לא" ותמונה אחרת החזירה את ה"כן". זה ממש לא מנותק מהסך הכולל, אבל זה נלקח בחשבון.

תמונה (או ראיה של האדם בפועל) הופכות את רשימת התכונות הבנאליות, הנדושות, ששמעת 500 פעם, לדמות אחת ספציפית וייחודית.

נכון, תעשיית התמונות "של כל הגוף" (כדי לזהות עודף משקל) היא מגעילה (וגם מבוססת על תפיסה מטופשת כאילו 20 קילו לכאן או כאן הם כל כך קריטיים), והיא נותנת תחושה של שוק עבדים. אבל אם מתייחסים לתמונה לא כ"אני מצטלם ושולח תמונה כדי שהם יראו ויחליטו" אלא "אני מצטלם ושולח תמונה כדי שישימו לב לנוכחותי וכדי שמישהי תראה את החיוך שלי ותחליט שהיא חייבת לפגוש את האדם שמאחורי החיוך" - זה לגיטימי לגמרי

"תמונה (או ראיה של האדם בפועל) הופכות את רשימת התכונות הבנאליות, הנדושות, ששמעת 500 פעם, לדמות אחת ספציפית וייחודית". 

מסכים אתך, בלי תמונה זה מרגיש כמו רשימת מכולת שכל פעם חוזרת על עצמה, וקשה לראות את האדם שעומד מאחורי הבירורים. קשה לקבל החלטות ככה. 

מי שולח תמונה של כל הגוף? שולחים תמונה רק של הפנים. לא הייתי רוצה לקבל תמונה של כל הגוף. 

"תמונה הופכת רשימת תכונות בנאליות לדמות ספציפית וייחודית"????

אתה מבין כמה זה חולה??

שאשכרה המראה החיצוני זה הראיה לכך שהבחורה שלפניך היא שונה וייחודית??

אתה רוצה להבין איך היא שונה וייחודית? תברר כמו שצריך!! תנתח את רשימת התכונות שהביאו לך, תבין אותם לעומק! ממש לא צריך שום תמונה בשביל זה.

מעולם בחיי לא קיבלתי תמונה, ועד כה הבנתי מצוין בבירורים איזה בחור אני עומדת לפגוש.

@ultracrepidam

אני גם לא מקבל רוב הפעמים תמונה. זה  לא מקובל בחברה שאני נמצא בה. וגם זה לא באמת קריטי לי. 

המראה לא הראה שהיא שונה וייחודית, ואין ערך לראות תמונה מבלי לברר ולשמוע עליה לפני כן. אבל אחרי הבירורים, זה עוזר להלביש את זה על הפנים של בנאדם, לחבר את מה שאמרו עליה ולהבין איך זה מתחיל להתבטא. אפשר לראות הרבה על פנים של בנאדם. אם כי אף פעם אני לא שוכח שתמונה לא נותנת את כל התמונה, ובמציאות רואים הרבה יותר, ולא אתן לזה משקל יותר מכריע ממה שזה צריך להיות, אבל זה עוד חלק שעוזר. 

ברור שתמונה זה מאוד חלקי, אבל רוב הפעמים שיצא לי לראות תמונה, מה שהיא שידרה בתמונה שיקף ברמה מסוימת את מה שאמרו עליה בבירורים ועזרה להבין יותר טוב.

בכלל לא מעניין אותי המראה שלה בשלב הזה של הבירורים, נדיר שאני אפסול מישהי על מראה, אפילו בפגישות עצמם אני בקושי שם לב לזה (כל עוד המראה שלה לא ממש מרתיע אותי). מה שאני רוצה לראות בתמונה זה מה שהיא משדרת וסגנון כללי. 

קשה להישאר רק במימד השכלי, ולהתחיל לנתח את רשימת התכונות שהביאו שיכולות לקבל הרבה פרשנויות שונות. קשה לקבל החלטות רק על סמך הגדרות שכליות בלי שום ציור שיחבר אותם. 

בכל אופן אי אפשר לסמוך על זה שתמונה תיתן את הציור הנכון.

אי אפשר באמת לקלוט שדר מפלקט. לפחות לא באופן שבהכרח תואם את המציאות.

אבל גם אם נניח שכן- יש כאן עניין עקרוני שבעיני שווה לעמוד עליו גם אם יש לו מחירים טכניים.

והוא: ערך הצניעות ומבט בריא על המציאות.

זה נכון שאי אפשר לסמוך על תמונה ומזה להתחיל להסיק מסקנות וכו

אבל זה כן נותן יותר תוקף (בערך) מאשר רשימת מכולת כאמור.

לי לדוגמא הפרטים הכללים על הבחורה בצירוף של תמונה

עוזר לי הרבה יותר מאשר רק פרטים בלי תמונה, אז כן רוב הסיכויים שאני לא יפיל רק על תמונה אלא אם כן זה מקרי קיצון של ממש רתיעה.. 

מספיק שלפי התמונה אני אראה שיש לה חן וזה בערך הטעם שלי בישביל להתקדם

היא ממש לא צריכה להיות מלכת היופי אפילו לא קרוב לזה

להימשך אליו זה דבר שני. 

אני חושב שליגיטימי לומר ששילוב של שניהם זו אפשרות להתחלה טובה של מערכת יחסים.

אני מבין את החריפות שלך והיא דיי מוצדקת, כי לצערי נוצר מצב שיש אנשים (לא קשור למגדר)

שהחיצוניות עבורם זה ממש אישו ועל פי זה (בעיקר) יקום ויפול דבר, ומעבר לחבל, זה תפיסה שהיא דיי לא מתאימה בעיקר עבור אנשים כמונו, שאמורים לתת דגש לפנים ולא לחוץ לא להיות מושפעים מהעולם המערבי שמנחיל את ההשקפות האלה.

המערכת היחסים הראשונה שלי סוג של נפלה בגלל זה.

חיינו בסרט שבאמת זה לא משנה החיצוניות כי מבחינה נפשית היינו ממש קופי והיינו מדברים כל יום כל היום.

וכשנפגשנו אחרי כמה דייטים כבר הבנו שזה ממש לא יכול להתאים.

- כל זה היה יכול להימנע אם מלכתחילה היינו יודעים מי נמצא בצד השני.

מה שאני מנסה לומר זה שצריך לתת 80% בערך חשיבות לדברים שהם האדם עצמו, ו 20% לחיצוניות כי בלי זה, נראה לי ממש לא מתאים.

אז נכון יש המון יהודים שמקימים משפחות עוד מבלי הקטע הפשוט הזה של משיכה או אהבה, אז כן תיאורטית אפשר להקים בתים טובים ככה והבני זוג הם כמו "שותפים לחיים" ולא מעבר.

אבל לי אישית זה ממש לא מתאים.

מי שינסה לחפש משיכה דרך תמונה, כנראה יפסול הצעות טובות לחינם. משיכה מבוססת הרבה על האישיות ולא רק על המראה. 

בכלל לא טענתי שאפשר לבחון משיכה לפי תמונות. מה שטענתי שזה עוזר להבין יותר טוב מי האדם שמבררים עליו. תראי מה כתבתי כאן - ... - לקראת נישואין וזוגיות

יש פה מישהו שהשתלב בתוך הדיון, ויש לו טענות אחרות.

 הקישור הראשון הוא של ניק אחר, לא אני טענתי את זה.

אבל זו כן נותן תחושה של בערך אם זה הטעם או לא, כמו שאמרתי כבר לפני כן אני חושב שפסילה על תמונה זה רק במצבים מאוד קיצוניים של אשכרה רתיעה.

זה לא שמישהו מרגיש שאפשר לדעת מי האדם רק דרך הבירורים, אבל אין לו כוח להתאמץ מספיק ולשאול עוד כמה שאלות, אז הוא מעדיף לצאת לדייטים לא מדויקים, כי לדעתו זה הרבה פחות מאמץ והרבה פחות אנרגיה לצאת החוצה לפגישות לא מתאימות מאשר להתאמץ קצת בבירורים.

אם את מרגישה שאת מקבלת מהבירורים הבנה מספיק טובה, זה לא אומר שכולם יודעים איך לעשות את זה. וגם הראש שלך לא עובד באותה צורה כמו ראש של אנשים אחרים, יש אנשים שקשה להם לעשות את המעבר מרשימת המכולת להבנה מי האדם. 

וביחס לצניעות - אני מבין את הטענה, למרות שלא מרגיש לי לא צנוע לראות תמונה של הפנים, בטח כשהמטרה שלי זה לא לבחון את המראה. אבל אני מקבל את הטיעון שמבחינה חברתית לעשות תרבות שמבוססת על תמונות, יכול להתדרדר למקום חיצוני של התמקדות רק במראה. אבל לא צריך לשפוט כל אדם שמבקש תמונה שזה בהכרח נעשה ממקום שטחי וחיצוני, יש עוד צדדים לדבר הזה. 

אין לי אופציה לבקש תמונה. סוג השדכנים וסוג הבנות שאני יוצא אתן לא שולחים תמונה, זה לא נחשב מקובל. רוב ההצעות שלי הם ללא תמונה. אם אני מקבל תמונה זה כי שלחו לי מעצמם בלי שביקשתי, וזה לא קורה הרבה. 

ועדיין קשה לי לקלוט דרך בירורים, ויש הרבה דייטים לא קשורים. או שיש הצעות שאני נשאר בספק, ומרוב עייפות לצאת למלא דייטים אני אומר 'לא' להצעה לא ברורה. ורק בגלל התסכול מכל הדייטים הלא קשורים, אני חושב אולי עדיף לראות תמונה. במיוחד אחרי שבפעמים שכן ראיתי תמונה, זה עזר לי לחבר את הנקודות, ולקבל החלטות יותר מדויקות, ובפועל הקשרים היו יותר מדויקים. לכן התחלתי לחשוב שאולי זה עדיף. 

אז לא, זה לא שאני חושב שכל האנשים שלא ראיתי תמונה שלהם הם לא ייחודיים.

הנקודה היא אחרת. מידע, אינפורמציה, נתונים על אדם - בדרך כלל יתנו את הפרטים הבסיסיים, שמשותפים לו ולעוד רבים. חלקם משותפים לכל ההצעות שיגיעו אלי, חלקם משותפים לחצי, וחלקם ל10%. מעט מהם ייחודיים אבל אין להם שום השלכה לחיפוש.

ברגע שיש אינטראקציה עם האדם עצמו, הוא לא מאופיין ברשימת מכולת, הוא פשוט הוא, ויש גם רשימת פרטים שמאפיינים אותו.

אם מציעים לך את זרח כהן וזבולון לוי, שאחד מהם הוא "ירא שמיים מאד וממש חברותי" והשני הוא "עובד ה' בשמחה וחבר מצוין" - את יודעת מי מהם יותר טוב לך? אז נגיד שגם ניתחת אם אצל זרח יראת השמים שלו נובעת מההבנה שהכל מאת ה', ואילו אצל זבולון עבודת ה' שלו נובעת מלימוד של ראשית חכמה שעתיים כל בוקר - אוקיי, למה זה משנה? אם הייתי צריך לכתוב מחקר על אחד מהם זה היה נפלא, אבל זה לא הסיפור.

טוב, עכשיו אני קורא את התגובות האחרות - ... - לקראת נישואין וזוגיות, לגבי תמונה - לקראת נישואין וזוגיות וזה פחות או יותר מה שניסיתי לומר...

וזה הרבה יותר מורכב, זה ממש לא "ראיתי תמונה והיא יפה אז אצא איתה".

כן, יש אינטראקציה מסוימת עם האדם גם ברמת התמונה, גם בזה שמוצאים מכרים משותפים... יכול להיות תמונה שנותנת רושם מסוים. ואגב, בהנחה שהבחורה שולחת את התמונה (או שמה בפיייסבוק!), זאת בחירה שלה איזו תמונה מייצגת אותה.

ומשהו אחרון - בשנים הראשונות של הדייטים לא ראיתי תמונות מראש ולא עניין אותי ולא התעסקתי בזה בכלל.

רק מאז שזה נהיה מקובל, ורוב מוחלט של ההצעות הן עם תמונה, אני מרגיש שהצעות בלי תמונה הן הצעות שחסר בהן משהו.

בנוסף, בתקופה שזה כבר נהיה מקובל, אני שמעתי שמות ופרטים מפורטים של כל כך הרבה, וגיליתי עד כמה ל90% מהפרטים אין שום השלכה על עד כמה הקשר יהיה מוצלח, ואז כן, את רוב הפרטים יכולה להחליף תמונה.

יש עמדה מסוימת שבה צריך מוטיבציה כדי לבחור במישהי (לא בגלל שלא רוצים להתחתן, אלא כי הנסיון מלמד עד כמה הסיכוי אפסי שהפגישה הזאת תביא איתה קשר), ואז תמונה ממלאת חלק משמעותי מהצורך הזה. בדיוק כמו הטבע שטבע הקב"ה שבחור נמשך לבחורה ולכן חותם על כתובה.

אז יש הרבה כאלה שבשנים הראשונות של הדייטים עדיין בוחרים מישהי לפי הפרטים שמאפיינים אותה. אבל מישהו שיצא עם עשר שתיארו את כולן כך וראה עד כמה בפועל הן שונות זו מזו, ועד כמה זה לא היה משמעותי לאיכות של הקשר ביניהם, טבעי שייתפס יותר למשהו כמו תמונה, שיוצרת יחס קונקרטי לאדם מסוים אחד

הקשרים הטובים שהיו לי היו לא צפויים, לא דומים זה לזה בשום מאפיין שאני יכול לראות כמהותי, ובלי תלות בתכונות שביררתי עליהן.

עד כמה שאני הייתי מסוגל לאפיין את הקשרים הטובים שהיו לי והקשרים המיותרים שהיו לי, קשה לי מאד להעביר קו שיוכל להגדיר תכונות שמנבאות קשר טוב.

יש תנאי סף מסוימים שאני בדרך כלל משתדל להגדיר. אבל לרוב, קשר שמצליח זה לא בגלל העמידה בתנאי סף כאלה. רמה דתית למשל - אין לזה שום קורלציה עם הצלחת הקשר במובן הרגשי. יחס מסוים לדת כן, וגם עוד תכונות שהן משותפות לקשרים טובים, אבל מדובר בדבר כל כך עדין שאני לא סומך על חברה שלה שתוכל לאפיין אותו; במובן מסוים, אם החברה תצליח לענות על השאלה, החברה עצמה מתאימה לי באותה מידה.

ולכן גיליתי שמעבר לתנאי סף חשובים (ואפילו קצת גמישות בנקודה הזו), אין כמעט משמעות לפרטים שאני שומע. לתמונה, לעומת זאת, יש קשר. אני מסכים שיש אחוז מסוים של בנות שהייתי יכול להסתדר איתן ועם המראה שלהן ורק התמונה מרתיעה, אבל זה מחיר שאני משלם כדי ללכת לדייט בתחושה שאני יודע את מי אני הולך לפגוש.

טוב, אולי אני סתם חוזר על מה שאמרתי כבר. עבר זמן והספקתי לשכוח...

עצם קיום התעשיה הזאת מעידה על כך.

אנשים פשוט לא מבינים שתמונה מבטאת משהו חלקי ולכן נותנים לזה משקל מכריע. וזה חבל, וכואב.

כמו שאמרתי, ברור לי שאנשים יגידו שזה לא באמת לנתק מהסך הכולל, אבל בעיני זה שקר.

תמונה זה חלקי. נקודה.

אתה יודע עם כמה בחורים יצאתי שלאחר מעשה אמרתי לעצמי שמזל שלא הסתכלתי לפני בפרופיל של הווצאפ?

חד משמעית היו בחורים שהתמונה שלהם ממש ממש לא "עשתה לי את זה", ובפועל במציאות הם היו נראים לי מעולה.

המראה מורכב גם מצורת האף, הפה וכו' וגם משדר, מתנועות גוף, מהתנהלות. תמונה לא יכולה לשדר את זה!!

כן, גם אם אתה מנסה מאוד מאוד לחבר את זה לפרטים שקיבלת עליה!

אני מתעקשת על זה לא רק כי טכנית זה נראה לי חלקי, אלא בגלל שבאופן מהותי אני מרגישה שזה נובע מתפיסה ממש חולה! 

לגבי הפיסקה האחרונה- במחילה, זה קצת להיתמם. כל התעשייה של תמונות גוף התחילה ממש בעקבות הרצון "לראות את החיוך". זו אומנם נקודת קיצון, אך בעיני היא נובעת מאותה נקודה. אתה תראה שאם נמשיך על הקו של עכשיו, עוד מספר שנים גם תמונות גוף יראו לגיטימיות לרוב הציבור. זה עניין של נורמה והרגל.

תמונות גוף שלם זה בגלל התפיסה השטחית והמגוחכת של רזה=יפה (פעם שדכנית הציעה לי מישהי ואחרי שנפגשנו אמרתי לה שלא מצאה חן בעיני, גם במראה שלה. התגובה: "אבל היא הרזתה...")

לדעתי זה הדבר היחיד שהתמונות האלה מנסות לומר

(איך אני יודע? כי בפעמים שביקשו ממני תמונת גוף שלם, כשהתעשיה הזאת היתה בחיתוליה, זה מה שאמרו)

בפועל זה משרת את היכולת להמנע מפגישה עם מישהי שהשרוול שלה קצר מדי.

זה יכול לעזור לשיקול דעת של הרבה פה אני מעריך...

ובכל זאת אענה לך

תמונות - לפני עשרים שנה בשיחה עם רב חרדי, הוא אמר שמי שרוצה לראות תמונה "סתם כדי לדעת שהיא לא ג'ינג'ית" (כן כן, זה היה הניסוח) זה הכי לגיטימי בעולם. וכן, אז היו שולחים תמונות אמיתיות, כמו שיש באלבום. בדרך כלל תמונות מחתונה וכו', לא משהו שצולם במיוחד חלילה, מי חשב על זה.

פייסבוק, כשנכנס לעניינים, כן היה פלטפורמה שאפשרה לראות תמונה במרחב הציבורי

אתרי הכרויות למיניהם הפכו את האפשרות לראות תמונה למאד קלה (וגם אפשרו מחקרים, שלמשל הראו שאנשים ששמים תמונה *לא מחמיאה* מקבלים יותר פניות מאנשים שלא שמים תמונה בכלל!)

אני חושב שעם הכניסה האינטנסיבית של הוואטסאפ לחיינו, והאפשרות לשלוח תמונות נהייתה קלה, אז זה הפך להיות ממש נפוץ. אז ממש בעשור האחרון.

ובעבר הרחוק - לפעמים היה מזדמן להם לראות אחד את השני ולהחליט לפי זה

("ובכל זאת אני אענה לך"...)

אבל בשנים האחרונות שיש כל כך הרבה עם תמונה, אני חושב שבאמת כל עוד אין דרישה מפורשת ומפורטת, מדובר בסך הכל בדרישה סבירה שלא נובעת ממשהו בעייתי מאד.

אני מאד מכבד מי שמקפידה שלא לשלוח תמונה, אבל בכל זאת, אחרי שפוגשים עשרות, ואחרי מאות תמונות שנמצאות במרחב (ע"ע אתרים), השחיקה היא כזאת שתמונה מוסיפה הרבה כדי להפנות את תשומת הלב לדמות הנוכחית.

היה הרבה יותר טוב לקבל הצעה, לברר קצת, להיפגש, לראות שנעים לי בחברתה ולהתחתן.

אבל בפועל כשהשחיקה קיימת, כששמעתי את אותו תיאור על בנות שונות בתכלית, אין מנוס אלא לברוח לטבע האנושי שמזהה אנשים לפי המראה שלהם ומטביע בזכרון את הדמות לפי איך שראינו אותה

אני מגלה שיש מישהי קופצנית שאני מסתדר איתה מצוין, ומישהי כזאת בדיוק שאני לא סובל את נוכחותה?

מישהי רגועה שכיף לי איתה, ומישהי רגועה שמוציאה אותי מהכלים?

אז הקריטריון הזה כבר לא עוזר לי...

טוב, אז את בטח שואלת "אבל בטח היו דברים שכן..."

אז בדרך כלל, אחרי קשר טוב ממש, האחרונה שפגשתי היתה יותר טובה בפער מהאחרות.

ולכן הייתי מנסה לאפיין אותה ולהגדיר לפי זה מה אני מחפש. אבל זה תמיד יצא די אמורפי ואף פעם לא הגדרה חותכת.

אני עצמי לא יודע ולא מצליח לאפיין מה מבדיל בין כאלה שהתאימו לכאלה שלא.

אז איך אשתמש בזה כקריטריון לסינון?

אני שואל קצת שאלות, מנסה להתרשם מהדמות, האדם שמאחורי הפרטים, ומחליט לפי זה

והקטע הוא לדעת קודם לאפיין לעצמך, ורק לאחר מכן להשתמש בזה כקריטריון לסינון..

חחח איך יצא פיסטוק,

אישית, זה היה קורע אותי מצחוק - כל הסיטואציה, אבל הייתי מסרבת, כי אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שיוריד רק על תמונה, בלי קשר למה שהיה אח"כ.

רגע, נראה עכשיו אם הבנתי..

אמרת לחבר שהוא שלח אלייך שפעם הוא דחה אותך על תמונה?

(אם כן, אז בעצם כל הזמן שלפני זה - שהוא ניסה בעצמו ושלח מישהי הוא לא ידע..)

אני צודק? 

לכל אחד יש תמונות שלו שהוא פחות אוהב, אם הוא ראה תמונה כזו ועל בסיס זה בלבד פסל את כל ההצעה בלי לנסות אפילו (ועוד אחרי שהוא הסכים על בסיס הפרטים) זה אומר - בעעע.

לגבי המפגש

שהיא סוג של ניפנפה אותו ואז הוא היה אמור כבר לקלוט את המסר

אבל הוא המשיך דרך אנשים אחרים, ונעץ בה מבטים על זה לדעתי צריך לשים דגש.

וברור שהוא עשה גם פאדיחה עם הסירוב על התמונה

הוא לא ויתר והיום הם נשואים באושר

אבל זה בסדר, הגיוני לחזר ולנסות להשתדל, כל עוד זה בטוב טעם, בגבולות הטעם הטוב ולא מטרידני.

אבל כלל הוא עושה רושם של בחור ש, איך נאמר, פחות.

אולי הוא קיבל כמה הצעות באותו יום ותמונה של מישהי אחרת יותר נראתה לו

אין מה לעשות מזה עניין

אבל אין פה שום דבר חריג או נורא שהבחור עשה

נשמע בחור נורמטיבי לחלוטין

פסל נטו בגלל התמונה, איך שלא תסובב את זה, 99.9999% שזה בעעע. ממש ממש ממש.

א. אין הכי נמי אני נגד בקשת ומסירת תמונות.

ב. לכן אמרתי, never say never, אם יש לו הסבר הגיוני אז אחלה, אבל אם הדברים כמו שהם נראים - פיכס.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.