אישית נראה לי שהייתי נותנת צ'אנס..

הגיוני שיהיו לי מחשבות ורגשות מעורבים אבל נראה לי שהייתי אומרת שסבבה אם זה היה נשמע לי מתאים וטוב...

כתבת -

"כי אני חושבת שהוא יצא ממש חומרי
הרי למה פסל כנראה בגלל התמונה
עכשיו שאת כן מוצאת חן בעיניו הוא רוצה לצאת איתך?"

איך שאני רואה את זה, הבחור אהב מה ששמע אבל התבאס על התמונה ולכן אמר לא.

אני לא חושבת שזה כל כך חומרי לשלול על תמונה.. בסופו של דבר זה דבר שלגיטימי לעשות עם כמה שהוא כואב ומבאס.

מסכימה שיש דרך יותר רגישה לעשות את זה, ואישית היתי מבקשת תמונה יחד עם הפרטים פשוט ולא שזה יצא כ"כ ברור ששללתי על התמונה אבל נראה לי שלמרות כל זה היתי מנסה להתמקד בהבנה שמה שהפריע לו כבר לא מפריע לו בעצם ולכן הוא מנסה שכן.. 

תחשבי על זה רגע, יכול להיות שהוא ממש אהב את מה ששמע והתבאס נורא כשראה את התמונה וזה דרש ממנו כוחות להגיד לא עד שיש הצעה שנשמעת לו טוב.. ולכן כשהדבר היחיד שהציק לו פתאום כבר לא פרמטר הוא מנסה בכל דרך..

כשמסתכלים על זה ככה דווקא זה מחמיא למדיי(:

סליחה מראש אם אני יוצאת מידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב עם הסינגור ואם המציאות רחוקה מאוד מזה 

ואני חייבת לומר שאני בוחנת את הסיטואציה מבחוץ, בלי שאני חווה את זה.. כך שיכול להיות שבזמן אמת, כשאני בתוך הסיטואציה, אז לא היתי מסוגלת להסתכל מעבר למה שאני חווה כרגע ולתת צ'אנס... 

ובכל אופן, אם הלב שלך ממש לא רוצה, הכל טוב.. מותר לך להגיד לא.. (מה בעצם גורם לך להתלבט על אם כן?)

וחיבוק על הסיטואציה.. באמת נשמע לא נחמד במיוחד...

מעולה שהחלטת פשוט היה נשמע שאת עוד מתלבטת מה לעשות

ואיך שאני מכירה את עצמי זה היה גורם לי ממש להתעצבן...

אני מצטרפת למה ש מיונז כתבה ומוסיפה.

תכל'ס כבר נפגשתם. היתה ביניכם אינטרקציה.

גם את התרשמת ממנו איכשהו באינטרקציה שנוצרה בטעות.

האם לאור מה שקרה במפגש ביניכם/ מה שראית היית רוצה לתת צאנס? 

תנסי רגע להניח את הסיטואציה של הפסילה מאחורה ולשאול את עצמך נטו על בסיס המפגש שהיה לכם.

תעברי את לעמדה הבוחרת.

האם הוא מוצא חן בעיני? האם ללא ההסטוריה ההיא הייתי נותנת צאנס?

בהצלחה אחותי!

תתייחסי לזה כאל דייט ראשון.

**מותר** לחתוך אחרי דייט ראשון.

הוא כנראה לא היה מאשר שום דבר לפני שהוא היה רואה תמונה..

אבל מה לעשות שמראה זה חלק חשוב והעיניים לא יכולות להתעלם במקרה של חוסר מציאת חן. 

(אני לא מתייחס להתנהלות באירוע - רק לעצם הדיון אם הוא חומרי כי דחה על תמונה )

אבל אני חייב להגיד שמי שנותן את האפשרות לאשר על פרטים בנפרד ותמונה בנפרד

כנראה מנותק מהמציאות ולא מבין מה זה גורם.

אבל יש סבתות שאומרות 

שהקשרים הכי טובים נוצרים מהתחלות לא טובות

אם היית אומרת שהוא בירר, אך היה לו ספק והוא ביקש תמונה כדי לקלוט יותר טוב, ואז הבין שלא מתאים, זה נשמע יותר הגיוני. אבל איך הוא כבר אישר ואמר אני רוצה לצאת אתך, ואז אמר בעצם עוד לא החלטתי תתני לי תמונה, זה התנהלות מוזרה לאשר ואז להתחרט ולבקש תמונה.  

לא הייתי חושב על מישהי שפסלה אותי בגלל תמונה שהיא חומרית. לא רואה בעיה עקרונית לפסול בגלל תמונה, כי חשוב שיהיה מציאת חן במראה. וגם אפשר לראות מעבר למראה בתמונה, ואולי בבירורים הוא קלט משהו אחד ובתמונה נראית משהו אחר לגמרי (אולי יש לך פנים מפחידות חח). אך ברור שזה מעצבן ברמות שבבירורים היה נשמע לו מתאים ובגלל התמונה הוא פסל ולא נתן הזדמנות. לא בגלל שהוא חומרי, רק בגלל שהוא פסל מהר בלי לתת צ'אנס. 

למרות שחווית ממנו דחייה, וזה פוגע, והרגש אומר לזרוק אותו לעזאזל. עדיין אם הוא נראה לך מתאים, חבל לפסול בגלל סיבה כזאת. מקסימום זה יהיה סיפור מצחיק לנכדים שלכם חח. 

גועל נפש, לא הייתי נותן צ'אנס כנראה. אלא אם הוא עושה רושם ממש חמוד ויכול להיות לו הסבר טוב לפסילה אז... (רק מכסת"ח, never say never, בגדול - גועל נפש, שום סיכוי שהייתי מוכן לשמוע יותר)

לגבי הפער בין מציאות לתמונה - זו הסיבה העיקרית שאני לא רוצה לראות תמונה כחלק מהבירור (כן מעדיף לראות אחרי שמסכים כדי לא להגיע לדייט ולהתחיל לחפש שם...)

שמח לשמוע גם על בת שמסכימה... שמעתי כבר על בנות שבלי תמונה לא היו מוכנות להתקדם מילימטר, ברמה קיצונית לפעמים...

ותכלס - חוץ מזה שזה שטחי ברמות ושכל עניין המשיכה וכו הוא ממש פונקציה של אישיות וכו (לפחות אצלי...), גם אם נלך על הצד השטחי - תמונה זה פשוט מטעה! אפשר לעשות ניסוי ולראות את זה - תסתכלו על 20 תמונות, כמה מתוכם נראים טוב? בודדים ממש.

תסתכלו על 20 אנשים בחיים האמיתיים, בחתונה / תחנה מרכזית / בבית כנסת, מתוכם הרוב המוחלט נראים בסדר ומעלה. תמונה מטעה.

אבל כאמור, זה גם אינטרס של השטחיים. 

בעצם, טכנית, זה בעיקר משנתו של הרב שלי שליט"א 😅

זה לא קשור רק לכמה אתה נראה טוב בתמונה והאם זה מטעה.

לשם ההמחשה, אני תופסת את עצמי כאחת פוטוגנית, ככה שאני לא מפחדת שהתמונה תטעה את הבחור. אבל מתהפך לי הבטן לחשוב על זה שאשכרה יהיה בחור זר שינתק את האישיות שלי מהמראה שלי, ויתמקד בחוץ. זה מרגיש לי לא צנוע. לא בגלל שמציאת חן היא לא חשובה, לא בגלל שהמראה החיצוני הוא זניח, ממש ממש לא! פשוט כי תמונה זה פלקט. כן, גם אם קיבלת יחד עם התמונה את הפרטים ואתה רוצה לבדוק את החיבור בניהם. החיבור האמיתי יתרחש רק במציאות. ואני מרגישה שלראות תמונה זה לנתק את החוץ מהפנים. וזה עושה לי בחילה. ולא ברור לי איך זה קביל אצל הדוסים. פשוט לא ברור.

אך יחד עם זה, חשוב לי לרכך את האמירה שזה "אינטרס של שיטחיים". כל הסיפור של התמונה נהיה נורמה, ככה שצריך להיזהר עם ההשלכות החד משמעיות על אנשים ספציפיים. זה לא *בהכרח* מעיד שהבן-אדם שטחי. תלוי בסיטואציה.

כשאמא שלי דיברה עליי לראשונה עם שדכנית (שמכירה אותי מגיל 0 ואת ההורים שלי יותר מ30 שנה) היא ביקשה תמונה שלי של כל הגוף (עם סימן קריאה!) ולא התקדמה מילימטר בלי זה.

באמת באמת שהתגובה היחידה שלי לזה הייתה בחילה, חד משמעית. לא חשש מהתמונה וכו, פשוט בחילה שזו דרישה מינמלית התחלתית שבלעדיה לא זזים. זה לגמרי שטחי, מבחיל, מנותק לגמרי. מסכים עם כל מילה.

נכון שבציבור זו נהייתה נורמה, לכן לא שופטים באופן אישי אנשים שמבקשים תמונה (למרות שסהדי במרומים שצריך עבודת המידות בשביל לא לשפוט על זה) אבל ברמה הציבורית זה כן הזוי וקצת בזוי, ואנשים שפוסלים מיידית נטו בגלל התמונה על מישהו שאישיותית נראה להם מדהים - זה באמת בזוי וראוי לכל גינוי.

(ולא, כנראה שלא הייתי כאן כשפרסת את משנתך, או שסתם לא קראתי... טוב לקרוא. דברי טעם)

אני מסכימה.

רק חשוב לי לחדד, שממש לגיטימי בעיני לסיים קשר על חוסר מציאת חן. אבל רק אחרי שפגשת את הבן אדם ופגשת את הסך הכולל..

וואי, הרב שלי צריך להעביר שיעור על זה לרווקי ישראל, בחיי. מבאס אותי שרק הבנות של המדרשה פוגשות את האמת הבריאה הזו. ואני מרגישה שאני לא מצליחה להעביר אותה כמו שצריך, מבאס..

א. מציאת חן זה חשוב, כנ"ל מראה חיצוני, אבל אני באמת מאמין שזה גם פונקציה של החיבור לאדם ושל האופי שלו. ברור שאני לא אומר להתחתן בלי משיכה ובלי כלום, אבל לא- לא לתת צ'אנס אפילו בגלל תמונה שמנותקת מהיכרות ואופי.

ב. לא בדיוק פנינו אליה כשדכנית רשמית. זאת אומרת, היא כן, אבל בשביל ההורים שלי היא יותר חברה...

ג. אז... האירי את עיניי, למי לפנות? חוץ מ @ברוקולי כמובן אבל לה כבר אין כוח אליי.

א. מסכימה.

לגבי ג'- אני בעיקר חפרתי בטירוף לכל האנשים סביבי שמתעסקים בזה קצת. חברות וכו'. עד כה השתלם לי ב"ה(:

צריך פשוט לא להתבייש.

מעבר לזה, יש את אלגו, ויש את הקבוצת וואצפ על שם רינה שנרב שהיא ללא תמונות, ואתה תמיד יכול לנסות אתרי היכרויות (אני אישית הייתי שם 24 שעות וברחתי😅 אבל תנסה..)

ג. עד כמה נואש מצבי שאפילו אין לי למי לחפור? 😅

(כן, האמת שבקורעים את הים אני נמצא, בעיקר בשביל חברים תכל'ס... אתרי היכרויות נשמע לי קשוח ממש ממש)

נראה לי היו לי תקופות שאפילו עברתי על האנשי קשר שלי כדי לנסות לחשוב את מי עוד אפשר לגייס לעסק חח🙈

וכן, אתרי היכרויות זה בהחלט קשוח ממש ממש. אבל איך אח שלי אמר לי? "אל תפתחי כרטיס. תסתובבי באתר, ואם תתקלי במישהו שמוצא חן בעינייך תפתחי כרטיס. מה אכפת לך לנסות? לא תפסידי מזה."

ו-וואלה צודק(: [כאילו אם ננתק את מה שהיה לי בגלל זה😅אבל עקרונית הוא צודק.]

מקסימום אם זה עושה לך רע תסגור את הכרטיס ושלום על ישראל.

נשמע קשוח מאוד תכלס היחידים אצלי באנש"ק שיכולים אולי איכשהו להועיל זה משיבים/ות ממשיב נפש אבל רובם לא מכיר אותי אישית אז נראה לי קצת חסר תועלת.

טענה מעניינת. לא יודע, קשה לי לחשוב על זה אפילו. אופי שמרני יש לי...

מעטים מאוד הבחורים שאמרו לא להצעה בגלל שאני לא שולחת תמונה.

גם אם בהתחלה הם כן ציפו לתמונה. פשוט צריך לדעת לתווך את זה נכון לצד השני ככה שזה יתקבל בטוב.

ספציפית באלגו לא יצא לו להציע משהו רלוונטי בכל מקרה, אז לא יודעת להגיד לך🤷‍♀️

שכוייח. מצד שני יש גם מקום להבין אי-רציונליות של אחרים, מאיפה היא נובעת.

בסוף אם יהיה גבר מושלם מכל הבחינות ורק על תמונה הוא יתעקש - עדיין הפסילה תהיה טוטאלית (מה ששוב מעלה נקודה שכתבתי עליה בעבר: הפסילה על זה היא כמעשה פסול מצד עצמו או בגלל מה שהמעשה הזה מסמן, שאלה חשובה מאוד)

כתבתי על זה פעם, האם פוסלים על משהו כי הוא פסול מצד עצמו או בגלל מה שהוא מסמל. זה מנפק"מ מאוד במקרה יוצא דופן בהם הוא לא מסמל (לדוג': בחור שכעיקרון פוסל מישהי עם נזם. אין לו בעיה עם הנזם עצמו אלא הנזם מסמל משהו יותר פתוח, פחות דוסי-שמרני וכו. בהנחה ויש לה הסבר ממש ממש טוב לנזם והסימן הזה לא נכון, אין סיבה לפסול. או בחורה גושניקית שפוסלת בחור מישיבת הקו. לא כי התורה שם שונה אלא כי זה מסמל שהוא קווניק והיא פחות בקטע. היה ויתברר שהוא בכלל לא קווניק ויש לו סיבה טובה ללמוד בכל זאת בישיבת קו - אין סיבה לפסול). האם עצם בקשת התמונה היא מעשה פסול, או שהיא מסמלת התמקדות שטחית ומנותקת בחיצוניות (אגב חשבתי על זה וזה באמת נוראי. תמונה לוכדת אפילו לא רגע מהחיים, שבריר שנייה שקפא. לעשות משם השלכות על אדם חי, מדבר, זז, מביע - big no no) ולכן היא מפריעה? אם התשובה השנייה היא הנכונה - יש עקרונית מקום לחקור מאין באה ההתעקשות על התמונה, אולי יש פה מקרה יוצא דופן של משהו אחר שעומד מאחורי זה, ויש סיכוי קטן שזה לא מביע שטחיות ורדידות בזויה. במקרה של הצעה מושלמת ממש שרק הנקודה הזו על פניו נשמעת בעייתית, אולי כן יש מקום לבירור הזה

אני לא יודע מה דעתי בנושא, מקווה גם שלא אגיע לידי מקרה שאצטרך להכריע, אבל אם את רואה בזה מעשה פסול מצד עצמו ולא רק מצד מה שהוא מסמל - אדרבה, אז לא צריך לוותר על זה (אפשר לדעת מה הייתה הסיבה שלו? מעניין אותי מה כבר יכול להיות... כבר שמעתי על איזו משפחה שהאבא שם יודע לקרוא פרצופים או משהו כזה (מסתבר שיש ספרי הדרכה לזה, לאנשים שאוהבים רפואה אלטרנטיבית ושאר ירקות כאלו (מבלי לזלזל כמובן)) ובודק היטב היטב תמונה של כל מועמד ומועמדת שמציעים למשפחה)

סתם פשוט נשמע לי מוזר.

בכללי אני לא מתחברת לקונספט של "אובר" התערבות של הורים בעולם הזה..

אבל זה כבר סיפור אחר.

וזה ממש מבאס

כאילו סוג של בזבוז זמן כזה

אבל בעיקר מעיק על הנפש כי הייתה התאמה טובה

עריכה: בעצם זה לא אותה סיטוארציה בכלל חח יצאתי פיסטוק

ממש לא נעים.

אבל לפעמים זה נובע ממקום אחר. בני כמה הייתם כשזה קרה?

אצל כל הדוסים. יש הרבה שלא רואים תמונה. ויש שדכנים שלא שולחים תמונה. עד עכשיו הייתי בטוח שהנורמה אצל הדוסים זה לא לראות תמונה, כנראה זה תלוי בסביבה החברתית שנמצאים בה.

כי מרגישה שאני לא אתבטא כמו שצריך

בכל מקרה יש לשליחת תמונה המון יתרונות. חוץ מהמראה של הבנאדם שיכול לחסוך ככה הרבה דייטים מיותרים זה נותן קצת לחוש את האדם מעבר לפרטים ולהרגיש את הסגנון שלו

מבחינת צניעות, אישית אני מרגישה שבחור מתחיל לחפור בשיחות ארוכות מול חברות שלי מי אני, מה התכונות שלי ולנסות לפרק אותי לפרטי פרטים זה חוסר צניעות. גם בגלל השיח המיותר עם חברות שלי וגם בגלל שזה לנתח אותי את האני האמיתי לפרטים . אני קוראת פה שירשורים על איך צריך לברר נכון ומתכווץ לי הבטן, כל בחור רנדומלי צריך לדעת עליי כל כך הרבה פרטים? חוזקות שלי, איך אני מתמודדות ביסטואציות מסויימות, תחביבים שלי, רגעים קטנים שלי מול חברות שלי.

שידוכים זה חוסר צניעות במובן הזה

אני רוצה לפחות להאמין שבחור שמקבל תמונה שלי לא מתחיל לחפור ברמת הנקבוביות שלי, אלא רוצה לקלוט אותי ואת איך שאני נראת באופן כללי. הוא יכול לקבל ככה תמונה הרבה יותר מדוייקת של מי אני חוץ מאשר X פרטים שמופיעים בכרטיס שלי.

למה לגיטימי לפסול על מידה כלשהי לפני שפוגשים את האדם ולא לגיטימי לפסול על מראה? מי החליט איזה פרט חשוב יותר?

גילוי נאות, הכותבת לא מתנדבת לשלוח תמונות של עצמה ולא מבקשת. שמחה לקבל תמונה ושולחת אם מבקשים ונשמע לי הצעה רלוונטית

את בעד בירורים? אם כן זה זה.

ובגלל שתמונה לא משקפת לפעמים מפספסים הזדמנות לצאת עם אדם מדהים שכשרואים אותו במציאות הכל נראה אחרת. אבל זה חלק מלקחת סיכון של פסילת הצעות

מניסיון..

אני אחת המתקילות בשאלות מורכבות🙈

ונראה לי כשידעתי לברר כמו שצריך אז גם די ניבאתי טוב.

שאחת ולתמיד אני אבין איך עושים את זה וכמה זה יעיל

זה הנקודה

אם מישהו חופר אז נתמודד עם זה, ובהצלחה לו עם חברות שלי שיחזירו לו מלחמה ויחפרו חזרה. אבל אם זה יחסוך קצת חפירות ודייטים מיותרים וזה מגיע כחלק מהבירור, למה לא?

אני סומכת על חברות שלי בעיניים עצומות ואם הן לא ידעו משהו הן ישאלו אותי מה לענות. הבעיה שהרבה פעמים אני לא יודעת את התשובה בעצמי כי זה שאלות באמת עמוקות (הקלאסי זה מה התחביבים שלי, אין לי תשובה לזה)

באופן כללי לדעתי צריך לקחת הכל בערבון מוגבל כי יכול להטעות לכל כיוון

הכל מוקצה שיטחי ובעע אבל הכרחי בסיטואציה של דייטים וניסיון לסנן כדי להגיע לאדם המדוייק עם כמה שפחות אנשים בדרך

לפחות בהרגשה שלי יש כאן חוסר צניעות. לא במובן של צניעות חיצונית אלא משהו הרבה יותר פנימי. מתחלק לשניים דבר ראשון, אם אנחנו נגד דיבור עם המין השני אז לדבר על בחורה על בחורה שלישית שיחה ארוכה וחופרת יש בזה חוסר צניעות בעיני (הפתרון כאן הוא שהאמא/האחות תעשה את השיחת בירורים, אבל ראיתי שאת גם נגד זה)

דבר שני, לברר כל כך הרבה פרטים על מישהי שאתה לא מכיר לעומק זה לא צנוע בעיני. ומניחה שפשוט נישאר חלוקות על הנקודה הזאת

חד משמעית יש חשיבות לבירורים, אבל יש חשיבות גם לתמונה. המטרה זה לסנן הצעות ולהגיע להצעה שנשמעת עם הפוטנציאל הגבוה ביותר. אחת מהדרכים לעשות את זה, זה לראות תמונה של המיועד.

ותמונה לא סותרת את הבירורים

לא יודעת אם יותר חשיבות אבל חשיבות ברמה שווה.

לא רוצה להיכנס לדעתה הבריאה של התורה (מה זה בכלל הביטוי הזה?) כי אני ממש לא ביררתי את זה הלכתית. באופן אישי אני לא מרגישה שיש כאן בעיה מבחינה תורנית דתית

בתור אחת שיש לה פרט חיצוני שחשוב לה מאוד מאוד מאוד ומקבלת על זה הערות, גערות ומה לא אני חייבת להגיד שזה לא פחות חשוב ומעלה לי חום כשאומרים פרופורציות על מראה חיצוני. באותה מידה שחשוב לי שלבחור יהיה מידות טובות, חשוב לי שהוא יהיה X חיצוני כלשהו. וזה ממש לגיטימי וממש בסדר בעיני ולא מראה על עולם ערכים מעוות או על שיטחיות שלי (מניחה שיש כאן כמה ניקים שיוכלו להעיד שאני לא מדי שטחית למרות שחשוב לי החיצוניות מאוד)

ונכון שתמונה זה חלקי, אבל גם בירורים זה חלקי ולכן מצרפים את זה פלוס זה לקבל את המידע הכמה שיותר שלם בעניין הזה

קודם כל כי אני מאמין שפרשנות חיובית היא עדיפה (גם תועלתית וגם נפשית)

וגם כי זה לא כל כך מוזר...

באמת יצא פיתה, אבל דווקא זה נותן לו נקודות - הוא מוכן להודות בטעות שלו (אחד האלמנטים היקרים ביותר בזוגיות)

ואני מסכים שיש כאן מורכבות. יכול להיות שהוא ממש רצה אבל משהו בתמונה הרתיע אותו ואז כשהוא פגש במציאות הוא ראה מול הפרצוף שהוא עשה טעות. אז קשה לדעת עד כמה הוא חומרי (מעבר לסף ה"פוסל בגלל תמונה")

מצד שני יש גם שיקולים אחרים - זה שהוא שינה את דעתו לא אומר שצריך לצאת איתו...

אבל לא הייתי שופט אותו כל כך בחומרה

אבל עדיין אני מאמין שכדאי לפרגן לבחור ולא לשפוט אותו על מעשה מטופש אחד

שהמעשה המטופש האחד הזה יכול בהחלט להעיד על תפיסה בעייתית מאוד. ומזה הפי חוששת, ו-וואלה בצדק.

לא נראה לי שיש מישהו שלא אכפת לו איך הבחורה נראית.

לפסול לפי תמונה זה הגיוני, תלוי הקשר. השאלה עד כמה התמונה נותנת רושם מרחיק, ועד כמה שאר המידע נותן רושם חיובי.

לפסול לפי תמונה אחרי שכבר נתת אישור - זה טפשי, וזה לא יפה (כי היא תדע שזה בגלל המראה שלה ותיעלב - אלא אם אתה פוסל כי היא יפה מדי בשבילך, אבל אני מנחש שזאת לא הסיטואציה)

לדעתי לא מדובר בתפיסה בעייתית אלא בהתנהלות בעייתית

זה ממש ממש לא העניין. אני לא באה לומר שמציאת חן היא לא חשובה. נראה לי שגם אני בין האחרונות שאפשר להגיד עליהן שהמראה החיצוני זניח ולא חשוב לי.

הנקודה זה לא עצם נתינת החשיבות למראה החיצוני, אלא המקום הענק והמוגזם שנותנים לו [שמתבטא בכל ההתנהלות של התמונות]. ההתמקדות יתר. זה לא בריא!!

מראה חיצוני הוא חשוב כי הוא "חלק מ.."(!). זה לא בריא ולא נכון [ומרגיש לא צנוע] לנתק אותו מהסך הכולל.

פירטתי קצת יותר כאן-

לא היית בפורום כשפרשתי את משנתי בנושא? - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא מתייחס לעצמי כאדם שטחי, ובכל זאת ברור לי שאתן משקל משמעותי ואפילו משמעותי מאד לתמונה, אפילו מול "אין תמונה" ולא רק ביחס למישהי ששלחה תמונה גרועה.

אני באופן אישי מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל תמיד כששואלים אותי אם לשלוח תמונה אני עונה כן, ולפעמים זה מכריע את הכף. אגב, אני חושב שהיו מקרים שתמונה אחת הכריעה "לא" ותמונה אחרת החזירה את ה"כן". זה ממש לא מנותק מהסך הכולל, אבל זה נלקח בחשבון.

תמונה (או ראיה של האדם בפועל) הופכות את רשימת התכונות הבנאליות, הנדושות, ששמעת 500 פעם, לדמות אחת ספציפית וייחודית.

נכון, תעשיית התמונות "של כל הגוף" (כדי לזהות עודף משקל) היא מגעילה (וגם מבוססת על תפיסה מטופשת כאילו 20 קילו לכאן או כאן הם כל כך קריטיים), והיא נותנת תחושה של שוק עבדים. אבל אם מתייחסים לתמונה לא כ"אני מצטלם ושולח תמונה כדי שהם יראו ויחליטו" אלא "אני מצטלם ושולח תמונה כדי שישימו לב לנוכחותי וכדי שמישהי תראה את החיוך שלי ותחליט שהיא חייבת לפגוש את האדם שמאחורי החיוך" - זה לגיטימי לגמרי

"תמונה (או ראיה של האדם בפועל) הופכות את רשימת התכונות הבנאליות, הנדושות, ששמעת 500 פעם, לדמות אחת ספציפית וייחודית". 

מסכים אתך, בלי תמונה זה מרגיש כמו רשימת מכולת שכל פעם חוזרת על עצמה, וקשה לראות את האדם שעומד מאחורי הבירורים. קשה לקבל החלטות ככה. 

מי שולח תמונה של כל הגוף? שולחים תמונה רק של הפנים. לא הייתי רוצה לקבל תמונה של כל הגוף. 

"תמונה הופכת רשימת תכונות בנאליות לדמות ספציפית וייחודית"????

אתה מבין כמה זה חולה??

שאשכרה המראה החיצוני זה הראיה לכך שהבחורה שלפניך היא שונה וייחודית??

אתה רוצה להבין איך היא שונה וייחודית? תברר כמו שצריך!! תנתח את רשימת התכונות שהביאו לך, תבין אותם לעומק! ממש לא צריך שום תמונה בשביל זה.

מעולם בחיי לא קיבלתי תמונה, ועד כה הבנתי מצוין בבירורים איזה בחור אני עומדת לפגוש.

@ultracrepidam

אני גם לא מקבל רוב הפעמים תמונה. זה  לא מקובל בחברה שאני נמצא בה. וגם זה לא באמת קריטי לי. 

המראה לא הראה שהיא שונה וייחודית, ואין ערך לראות תמונה מבלי לברר ולשמוע עליה לפני כן. אבל אחרי הבירורים, זה עוזר להלביש את זה על הפנים של בנאדם, לחבר את מה שאמרו עליה ולהבין איך זה מתחיל להתבטא. אפשר לראות הרבה על פנים של בנאדם. אם כי אף פעם אני לא שוכח שתמונה לא נותנת את כל התמונה, ובמציאות רואים הרבה יותר, ולא אתן לזה משקל יותר מכריע ממה שזה צריך להיות, אבל זה עוד חלק שעוזר. 

ברור שתמונה זה מאוד חלקי, אבל רוב הפעמים שיצא לי לראות תמונה, מה שהיא שידרה בתמונה שיקף ברמה מסוימת את מה שאמרו עליה בבירורים ועזרה להבין יותר טוב.

בכלל לא מעניין אותי המראה שלה בשלב הזה של הבירורים, נדיר שאני אפסול מישהי על מראה, אפילו בפגישות עצמם אני בקושי שם לב לזה (כל עוד המראה שלה לא ממש מרתיע אותי). מה שאני רוצה לראות בתמונה זה מה שהיא משדרת וסגנון כללי. 

קשה להישאר רק במימד השכלי, ולהתחיל לנתח את רשימת התכונות שהביאו שיכולות לקבל הרבה פרשנויות שונות. קשה לקבל החלטות רק על סמך הגדרות שכליות בלי שום ציור שיחבר אותם. 

בכל אופן אי אפשר לסמוך על זה שתמונה תיתן את הציור הנכון.

אי אפשר באמת לקלוט שדר מפלקט. לפחות לא באופן שבהכרח תואם את המציאות.

אבל גם אם נניח שכן- יש כאן עניין עקרוני שבעיני שווה לעמוד עליו גם אם יש לו מחירים טכניים.

והוא: ערך הצניעות ומבט בריא על המציאות.

זה נכון שאי אפשר לסמוך על תמונה ומזה להתחיל להסיק מסקנות וכו

אבל זה כן נותן יותר תוקף (בערך) מאשר רשימת מכולת כאמור.

לי לדוגמא הפרטים הכללים על הבחורה בצירוף של תמונה

עוזר לי הרבה יותר מאשר רק פרטים בלי תמונה, אז כן רוב הסיכויים שאני לא יפיל רק על תמונה אלא אם כן זה מקרי קיצון של ממש רתיעה.. 

מספיק שלפי התמונה אני אראה שיש לה חן וזה בערך הטעם שלי בישביל להתקדם

היא ממש לא צריכה להיות מלכת היופי אפילו לא קרוב לזה

להימשך אליו זה דבר שני. 

אני חושב שליגיטימי לומר ששילוב של שניהם זו אפשרות להתחלה טובה של מערכת יחסים.

אני מבין את החריפות שלך והיא דיי מוצדקת, כי לצערי נוצר מצב שיש אנשים (לא קשור למגדר)

שהחיצוניות עבורם זה ממש אישו ועל פי זה (בעיקר) יקום ויפול דבר, ומעבר לחבל, זה תפיסה שהיא דיי לא מתאימה בעיקר עבור אנשים כמונו, שאמורים לתת דגש לפנים ולא לחוץ לא להיות מושפעים מהעולם המערבי שמנחיל את ההשקפות האלה.

המערכת היחסים הראשונה שלי סוג של נפלה בגלל זה.

חיינו בסרט שבאמת זה לא משנה החיצוניות כי מבחינה נפשית היינו ממש קופי והיינו מדברים כל יום כל היום.

וכשנפגשנו אחרי כמה דייטים כבר הבנו שזה ממש לא יכול להתאים.

- כל זה היה יכול להימנע אם מלכתחילה היינו יודעים מי נמצא בצד השני.

מה שאני מנסה לומר זה שצריך לתת 80% בערך חשיבות לדברים שהם האדם עצמו, ו 20% לחיצוניות כי בלי זה, נראה לי ממש לא מתאים.

אז נכון יש המון יהודים שמקימים משפחות עוד מבלי הקטע הפשוט הזה של משיכה או אהבה, אז כן תיאורטית אפשר להקים בתים טובים ככה והבני זוג הם כמו "שותפים לחיים" ולא מעבר.

אבל לי אישית זה ממש לא מתאים.

מי שינסה לחפש משיכה דרך תמונה, כנראה יפסול הצעות טובות לחינם. משיכה מבוססת הרבה על האישיות ולא רק על המראה. 

בכלל לא טענתי שאפשר לבחון משיכה לפי תמונות. מה שטענתי שזה עוזר להבין יותר טוב מי האדם שמבררים עליו. תראי מה כתבתי כאן - ... - לקראת נישואין וזוגיות

יש פה מישהו שהשתלב בתוך הדיון, ויש לו טענות אחרות.

 הקישור הראשון הוא של ניק אחר, לא אני טענתי את זה.

אבל זו כן נותן תחושה של בערך אם זה הטעם או לא, כמו שאמרתי כבר לפני כן אני חושב שפסילה על תמונה זה רק במצבים מאוד קיצוניים של אשכרה רתיעה.

זה לא שמישהו מרגיש שאפשר לדעת מי האדם רק דרך הבירורים, אבל אין לו כוח להתאמץ מספיק ולשאול עוד כמה שאלות, אז הוא מעדיף לצאת לדייטים לא מדויקים, כי לדעתו זה הרבה פחות מאמץ והרבה פחות אנרגיה לצאת החוצה לפגישות לא מתאימות מאשר להתאמץ קצת בבירורים.

אם את מרגישה שאת מקבלת מהבירורים הבנה מספיק טובה, זה לא אומר שכולם יודעים איך לעשות את זה. וגם הראש שלך לא עובד באותה צורה כמו ראש של אנשים אחרים, יש אנשים שקשה להם לעשות את המעבר מרשימת המכולת להבנה מי האדם. 

וביחס לצניעות - אני מבין את הטענה, למרות שלא מרגיש לי לא צנוע לראות תמונה של הפנים, בטח כשהמטרה שלי זה לא לבחון את המראה. אבל אני מקבל את הטיעון שמבחינה חברתית לעשות תרבות שמבוססת על תמונות, יכול להתדרדר למקום חיצוני של התמקדות רק במראה. אבל לא צריך לשפוט כל אדם שמבקש תמונה שזה בהכרח נעשה ממקום שטחי וחיצוני, יש עוד צדדים לדבר הזה. 

אין לי אופציה לבקש תמונה. סוג השדכנים וסוג הבנות שאני יוצא אתן לא שולחים תמונה, זה לא נחשב מקובל. רוב ההצעות שלי הם ללא תמונה. אם אני מקבל תמונה זה כי שלחו לי מעצמם בלי שביקשתי, וזה לא קורה הרבה. 

ועדיין קשה לי לקלוט דרך בירורים, ויש הרבה דייטים לא קשורים. או שיש הצעות שאני נשאר בספק, ומרוב עייפות לצאת למלא דייטים אני אומר 'לא' להצעה לא ברורה. ורק בגלל התסכול מכל הדייטים הלא קשורים, אני חושב אולי עדיף לראות תמונה. במיוחד אחרי שבפעמים שכן ראיתי תמונה, זה עזר לי לחבר את הנקודות, ולקבל החלטות יותר מדויקות, ובפועל הקשרים היו יותר מדויקים. לכן התחלתי לחשוב שאולי זה עדיף. 

אז לא, זה לא שאני חושב שכל האנשים שלא ראיתי תמונה שלהם הם לא ייחודיים.

הנקודה היא אחרת. מידע, אינפורמציה, נתונים על אדם - בדרך כלל יתנו את הפרטים הבסיסיים, שמשותפים לו ולעוד רבים. חלקם משותפים לכל ההצעות שיגיעו אלי, חלקם משותפים לחצי, וחלקם ל10%. מעט מהם ייחודיים אבל אין להם שום השלכה לחיפוש.

ברגע שיש אינטראקציה עם האדם עצמו, הוא לא מאופיין ברשימת מכולת, הוא פשוט הוא, ויש גם רשימת פרטים שמאפיינים אותו.

אם מציעים לך את זרח כהן וזבולון לוי, שאחד מהם הוא "ירא שמיים מאד וממש חברותי" והשני הוא "עובד ה' בשמחה וחבר מצוין" - את יודעת מי מהם יותר טוב לך? אז נגיד שגם ניתחת אם אצל זרח יראת השמים שלו נובעת מההבנה שהכל מאת ה', ואילו אצל זבולון עבודת ה' שלו נובעת מלימוד של ראשית חכמה שעתיים כל בוקר - אוקיי, למה זה משנה? אם הייתי צריך לכתוב מחקר על אחד מהם זה היה נפלא, אבל זה לא הסיפור.

טוב, עכשיו אני קורא את התגובות האחרות - ... - לקראת נישואין וזוגיות, לגבי תמונה - לקראת נישואין וזוגיות וזה פחות או יותר מה שניסיתי לומר...

וזה הרבה יותר מורכב, זה ממש לא "ראיתי תמונה והיא יפה אז אצא איתה".

כן, יש אינטראקציה מסוימת עם האדם גם ברמת התמונה, גם בזה שמוצאים מכרים משותפים... יכול להיות תמונה שנותנת רושם מסוים. ואגב, בהנחה שהבחורה שולחת את התמונה (או שמה בפיייסבוק!), זאת בחירה שלה איזו תמונה מייצגת אותה.

ומשהו אחרון - בשנים הראשונות של הדייטים לא ראיתי תמונות מראש ולא עניין אותי ולא התעסקתי בזה בכלל.

רק מאז שזה נהיה מקובל, ורוב מוחלט של ההצעות הן עם תמונה, אני מרגיש שהצעות בלי תמונה הן הצעות שחסר בהן משהו.

בנוסף, בתקופה שזה כבר נהיה מקובל, אני שמעתי שמות ופרטים מפורטים של כל כך הרבה, וגיליתי עד כמה ל90% מהפרטים אין שום השלכה על עד כמה הקשר יהיה מוצלח, ואז כן, את רוב הפרטים יכולה להחליף תמונה.

יש עמדה מסוימת שבה צריך מוטיבציה כדי לבחור במישהי (לא בגלל שלא רוצים להתחתן, אלא כי הנסיון מלמד עד כמה הסיכוי אפסי שהפגישה הזאת תביא איתה קשר), ואז תמונה ממלאת חלק משמעותי מהצורך הזה. בדיוק כמו הטבע שטבע הקב"ה שבחור נמשך לבחורה ולכן חותם על כתובה.

אז יש הרבה כאלה שבשנים הראשונות של הדייטים עדיין בוחרים מישהי לפי הפרטים שמאפיינים אותה. אבל מישהו שיצא עם עשר שתיארו את כולן כך וראה עד כמה בפועל הן שונות זו מזו, ועד כמה זה לא היה משמעותי לאיכות של הקשר ביניהם, טבעי שייתפס יותר למשהו כמו תמונה, שיוצרת יחס קונקרטי לאדם מסוים אחד

הקשרים הטובים שהיו לי היו לא צפויים, לא דומים זה לזה בשום מאפיין שאני יכול לראות כמהותי, ובלי תלות בתכונות שביררתי עליהן.

עד כמה שאני הייתי מסוגל לאפיין את הקשרים הטובים שהיו לי והקשרים המיותרים שהיו לי, קשה לי מאד להעביר קו שיוכל להגדיר תכונות שמנבאות קשר טוב.

יש תנאי סף מסוימים שאני בדרך כלל משתדל להגדיר. אבל לרוב, קשר שמצליח זה לא בגלל העמידה בתנאי סף כאלה. רמה דתית למשל - אין לזה שום קורלציה עם הצלחת הקשר במובן הרגשי. יחס מסוים לדת כן, וגם עוד תכונות שהן משותפות לקשרים טובים, אבל מדובר בדבר כל כך עדין שאני לא סומך על חברה שלה שתוכל לאפיין אותו; במובן מסוים, אם החברה תצליח לענות על השאלה, החברה עצמה מתאימה לי באותה מידה.

ולכן גיליתי שמעבר לתנאי סף חשובים (ואפילו קצת גמישות בנקודה הזו), אין כמעט משמעות לפרטים שאני שומע. לתמונה, לעומת זאת, יש קשר. אני מסכים שיש אחוז מסוים של בנות שהייתי יכול להסתדר איתן ועם המראה שלהן ורק התמונה מרתיעה, אבל זה מחיר שאני משלם כדי ללכת לדייט בתחושה שאני יודע את מי אני הולך לפגוש.

טוב, אולי אני סתם חוזר על מה שאמרתי כבר. עבר זמן והספקתי לשכוח...

עצם קיום התעשיה הזאת מעידה על כך.

אנשים פשוט לא מבינים שתמונה מבטאת משהו חלקי ולכן נותנים לזה משקל מכריע. וזה חבל, וכואב.

כמו שאמרתי, ברור לי שאנשים יגידו שזה לא באמת לנתק מהסך הכולל, אבל בעיני זה שקר.

תמונה זה חלקי. נקודה.

אתה יודע עם כמה בחורים יצאתי שלאחר מעשה אמרתי לעצמי שמזל שלא הסתכלתי לפני בפרופיל של הווצאפ?

חד משמעית היו בחורים שהתמונה שלהם ממש ממש לא "עשתה לי את זה", ובפועל במציאות הם היו נראים לי מעולה.

המראה מורכב גם מצורת האף, הפה וכו' וגם משדר, מתנועות גוף, מהתנהלות. תמונה לא יכולה לשדר את זה!!

כן, גם אם אתה מנסה מאוד מאוד לחבר את זה לפרטים שקיבלת עליה!

אני מתעקשת על זה לא רק כי טכנית זה נראה לי חלקי, אלא בגלל שבאופן מהותי אני מרגישה שזה נובע מתפיסה ממש חולה! 

לגבי הפיסקה האחרונה- במחילה, זה קצת להיתמם. כל התעשייה של תמונות גוף התחילה ממש בעקבות הרצון "לראות את החיוך". זו אומנם נקודת קיצון, אך בעיני היא נובעת מאותה נקודה. אתה תראה שאם נמשיך על הקו של עכשיו, עוד מספר שנים גם תמונות גוף יראו לגיטימיות לרוב הציבור. זה עניין של נורמה והרגל.

תמונות גוף שלם זה בגלל התפיסה השטחית והמגוחכת של רזה=יפה (פעם שדכנית הציעה לי מישהי ואחרי שנפגשנו אמרתי לה שלא מצאה חן בעיני, גם במראה שלה. התגובה: "אבל היא הרזתה...")

לדעתי זה הדבר היחיד שהתמונות האלה מנסות לומר

(איך אני יודע? כי בפעמים שביקשו ממני תמונת גוף שלם, כשהתעשיה הזאת היתה בחיתוליה, זה מה שאמרו)

בפועל זה משרת את היכולת להמנע מפגישה עם מישהי שהשרוול שלה קצר מדי.

זה יכול לעזור לשיקול דעת של הרבה פה אני מעריך...

ובכל זאת אענה לך

תמונות - לפני עשרים שנה בשיחה עם רב חרדי, הוא אמר שמי שרוצה לראות תמונה "סתם כדי לדעת שהיא לא ג'ינג'ית" (כן כן, זה היה הניסוח) זה הכי לגיטימי בעולם. וכן, אז היו שולחים תמונות אמיתיות, כמו שיש באלבום. בדרך כלל תמונות מחתונה וכו', לא משהו שצולם במיוחד חלילה, מי חשב על זה.

פייסבוק, כשנכנס לעניינים, כן היה פלטפורמה שאפשרה לראות תמונה במרחב הציבורי

אתרי הכרויות למיניהם הפכו את האפשרות לראות תמונה למאד קלה (וגם אפשרו מחקרים, שלמשל הראו שאנשים ששמים תמונה *לא מחמיאה* מקבלים יותר פניות מאנשים שלא שמים תמונה בכלל!)

אני חושב שעם הכניסה האינטנסיבית של הוואטסאפ לחיינו, והאפשרות לשלוח תמונות נהייתה קלה, אז זה הפך להיות ממש נפוץ. אז ממש בעשור האחרון.

ובעבר הרחוק - לפעמים היה מזדמן להם לראות אחד את השני ולהחליט לפי זה

("ובכל זאת אני אענה לך"...)

אבל בשנים האחרונות שיש כל כך הרבה עם תמונה, אני חושב שבאמת כל עוד אין דרישה מפורשת ומפורטת, מדובר בסך הכל בדרישה סבירה שלא נובעת ממשהו בעייתי מאד.

אני מאד מכבד מי שמקפידה שלא לשלוח תמונה, אבל בכל זאת, אחרי שפוגשים עשרות, ואחרי מאות תמונות שנמצאות במרחב (ע"ע אתרים), השחיקה היא כזאת שתמונה מוסיפה הרבה כדי להפנות את תשומת הלב לדמות הנוכחית.

היה הרבה יותר טוב לקבל הצעה, לברר קצת, להיפגש, לראות שנעים לי בחברתה ולהתחתן.

אבל בפועל כשהשחיקה קיימת, כששמעתי את אותו תיאור על בנות שונות בתכלית, אין מנוס אלא לברוח לטבע האנושי שמזהה אנשים לפי המראה שלהם ומטביע בזכרון את הדמות לפי איך שראינו אותה

אני מגלה שיש מישהי קופצנית שאני מסתדר איתה מצוין, ומישהי כזאת בדיוק שאני לא סובל את נוכחותה?

מישהי רגועה שכיף לי איתה, ומישהי רגועה שמוציאה אותי מהכלים?

אז הקריטריון הזה כבר לא עוזר לי...

טוב, אז את בטח שואלת "אבל בטח היו דברים שכן..."

אז בדרך כלל, אחרי קשר טוב ממש, האחרונה שפגשתי היתה יותר טובה בפער מהאחרות.

ולכן הייתי מנסה לאפיין אותה ולהגדיר לפי זה מה אני מחפש. אבל זה תמיד יצא די אמורפי ואף פעם לא הגדרה חותכת.

אני עצמי לא יודע ולא מצליח לאפיין מה מבדיל בין כאלה שהתאימו לכאלה שלא.

אז איך אשתמש בזה כקריטריון לסינון?

אני שואל קצת שאלות, מנסה להתרשם מהדמות, האדם שמאחורי הפרטים, ומחליט לפי זה

והקטע הוא לדעת קודם לאפיין לעצמך, ורק לאחר מכן להשתמש בזה כקריטריון לסינון..

חחח איך יצא פיסטוק,

אישית, זה היה קורע אותי מצחוק - כל הסיטואציה, אבל הייתי מסרבת, כי אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שיוריד רק על תמונה, בלי קשר למה שהיה אח"כ.

רגע, נראה עכשיו אם הבנתי..

אמרת לחבר שהוא שלח אלייך שפעם הוא דחה אותך על תמונה?

(אם כן, אז בעצם כל הזמן שלפני זה - שהוא ניסה בעצמו ושלח מישהי הוא לא ידע..)

אני צודק? 

לכל אחד יש תמונות שלו שהוא פחות אוהב, אם הוא ראה תמונה כזו ועל בסיס זה בלבד פסל את כל ההצעה בלי לנסות אפילו (ועוד אחרי שהוא הסכים על בסיס הפרטים) זה אומר - בעעע.

לגבי המפגש

שהיא סוג של ניפנפה אותו ואז הוא היה אמור כבר לקלוט את המסר

אבל הוא המשיך דרך אנשים אחרים, ונעץ בה מבטים על זה לדעתי צריך לשים דגש.

וברור שהוא עשה גם פאדיחה עם הסירוב על התמונה

הוא לא ויתר והיום הם נשואים באושר

אבל זה בסדר, הגיוני לחזר ולנסות להשתדל, כל עוד זה בטוב טעם, בגבולות הטעם הטוב ולא מטרידני.

אבל כלל הוא עושה רושם של בחור ש, איך נאמר, פחות.

אולי הוא קיבל כמה הצעות באותו יום ותמונה של מישהי אחרת יותר נראתה לו

אין מה לעשות מזה עניין

אבל אין פה שום דבר חריג או נורא שהבחור עשה

נשמע בחור נורמטיבי לחלוטין

פסל נטו בגלל התמונה, איך שלא תסובב את זה, 99.9999% שזה בעעע. ממש ממש ממש.

א. אין הכי נמי אני נגד בקשת ומסירת תמונות.

ב. לכן אמרתי, never say never, אם יש לו הסבר הגיוני אז אחלה, אבל אם הדברים כמו שהם נראים - פיכס.

האמת שבפעם היחידה שראיתי תמונה היא דווקא ממש לא נראתה לי בתמונה
אבל לא הייתי מסוגל להגיד לא

במציאות היא הייתה אחרת לחלוטין... זה נמשך תקופה ארוכה יחסית ולבסוף התפוצץ

היום אני חי באושר ובאושר זה 16+ שנה נשוי...

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה