אני לא ביטחוניסט בשום דרך, אבל לא ננקטים כרגע צעדים שיעצרו את הטרור.

רוצה דוגמה לעצירת טרור? "חומת מגן" של אריק שרון (לפני שהפך את עורו לצערנו.. אבל יכול מאוד להיות שהוא היה נכנס לעזה מיד אחרי חטיפת שליט והיה עושה שם חומת מגן 2)

[לא בטוח שזה הפתרון, וכמובן שצריך סייעתא דשמיא- אבל כשלא עושים  מספיק, כמו הממשלה הזו, הטרור לא ייפסק]

לבין רפורמי?

שני הדברים אסורים (אפילו למתירי העלייה להר הבית, ולא כאן המקום להאריך).

נשות הכותל עושות פרובוקציה במכוון וללא שום עניין אמיתי במעשה עצמו.

אלו המכניסים קרבן פסח טועים, אך הם חושבים שהם צריכים ע"פ ההלכה לעשות זאת..

ההבדל הוא שהמניע שונה: רצון אמיתי להקריב מול שימוש מכוון בפרובוקציה

יש סרטונים שבהם ראשי התנועה הרפורמית אומרים זאת בפירוש. מצוטט כאן: 

לקרוא למי שעושה מה שההלכה עצמה מחייבת (אילו היינו יכולים) "אנטי יהודי"? נו באמת. ההלכה היא לא דבר חדש, ואין אף עיקרון רפורמי שמחייב רפורמים להתפלל בנפרד (אם יש כאלו, וד"ל). מסביר לך למה זה "פרובוקציה" וזה "טעות בשיקול דעת"?

לך אין ספקות? לפחות את הספק לא להגיב בפורום הזה את דעת המיעוט שלך כי לא תצליח לשכנע אף אחד פה?

הוא אמר בפירוש "מצווה שאנחנו לא יכולים לקיים כיום". תשאל כל רב שיש לו ראש על הכתפיים, והוא יאמר לך או שחייבים היום או שאנחנו לא יכולים אבל משתוקקים לעשות זאת..

"ר"א בן יעקב אומר שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית" (זבחים סב.)

הבעיה היא לא חוסר ביהמ"ק, אלא אי ידיעת מקום המזבח.. אם היינו יודעים- זו שאלה אחרת לגמרי.

שהיה רק מזבח [במקומו ע"פ נבואה] בלא בית מקדש.

רק שלא כולם רוצים בו.. אם הדבר היה אפשרי, היה עדיף שהיה קם בתמיכת העם ולא בהתנגדותו, אבל זה מה יש כרגע..

הוא רק בא לומר שלא זאת הסיבה, כי אם זו היית המניעה היחידה- כבר היינו מקריבים..

לא מסכים להשוואה בינם לבין מהרסי היהדות ומחריביה. זו הגזמה.

הבעיה היא שמחאה כזו תיתפס כ"ירי בנגמ"ש".. כאילו שחסרים מאבקים.

רגע, מה עם "מורא מקדש"? שמעת עליהם?

אני כשלעצמי? עפ דרך רבותיי ועוד, אני מתנגד לעליה להר הבית, וגם להקרבת קרבן פסח בימנו.

ככה שלי אין שאלה בכלל. שניהם זה לא טוב.

אבל.. אני באמת לא מבין את השאלה.

הרי אתה בעצם אומר שיש פה סתירה בהשקפת עולם.. פעם אחת נגד "לעשות דווקא", ופעם אחת בעד "לעשות דווקא"

אדם בעל השקפת עולם א, נלחם על מה שחשוב לו. קרבן פסח בהר הבית, ושלרפורמים לא תהיה שליטה בכותל. זה השקפת העולם שלו ולכן הוא נלחם עליה.

אם אדם זר, אתה מסתכל מהצד וזה נראה לך מוזר? בעיה שלך. אם הייתה לך השקפת עולם כמו של אותו אדם, היית מבין בדיוק את הצורך להילחם על קרבן פסח ונגד רפורמים.

אין עניין כל הזמן לנסות להסתכל מנקודת מבט צדדית, נטולת דעות ורגש, ולחפש סתירות. באמת שאין עניין. זאת השקפת עולמי ולכן אני נלחם עליה. 

פשוט מאוד.

דבר שני,

אתה מנסה להציג את דעתך בתמימות "הבנתי שאסור לעלות, אז גם זה עבירה, וגם הרפורמים עושים עבירה"

כשתהיה רב - תדבר על זה. בסדר? תן לרבנים גדולים ממך לריב. יש פה אנשים שהרב דב ליאור הוא הרב שלהם. וזהו. פה זה נגמר. הרב דב ליאור אומר להם מצווה לעלות להר, ואסור לתת לרפורמים הכרה. זהו.

דבר שלישי,

גם אם תתעקש כ"כ להסתכל על התמונה מנקודת מבט צדדית, עדיין ההבדל ענק.

כבר אמרו לך למעלה שצד אחד רוצה לריב וצד שני לא. והתחלתם לדון על זה... לא הבנתי מה כל הדיון שם.. באמת. ההבדל פשוט.

נכון, זה אף פעם לא נעים לעורר מהומות. אבל לפעמים צריך. נכון? תלוי מה. למשל.. אם יש פיקוח נפש, אז אנחנו נהפוך את העולם כדי למנוע אותו.

השאלה היא תמיד.. עד כמה זה שווה כדי לעורר על זה מהומות?

תשמע, האנשים שהולכים להקריב קרבן פסח, לא מעניין אותם הערבים, מעניין אותם לקיים מצוות עשה דאורייתא ש.. להבנתם גם הם, היום, צריכים לעבוד ולהשתדל בשביל זה. ואם הם מפסידים אותה.. כרת. אז זה שווה מבחינתם, למרות אי הנעימות, לעשות קצת מהומה ולנסות להקריב.

הרפרומיות?

תשמע, היית פעם בכותל הרפורמי? הוא ריק. שומם. כמות האנשים (כולל החרדים והדתיים וכולם) שנכנסים לשם בשנה לא משתווה לכמות האנשים שמגיעים לכותל ביום שלישי רנדומלי. ואיזה רעש וצעקות ודיונים בתקשורת, מה לא. בשביל מה? בשביל מה? ואם אני אספור רק את הרופרמים/ות שמגיעים לשם, ואני לא אספור דתיים-חרדים שמגיעים לשם בשביל השקט - כי תמיד שקט שם. בכלל.. אין מה לדון.

כשיש לך רחבת כותל, שגם ככה היא לא בשימוש, ואתה יודע כמה מהומות יש עליה, וריבים, ו.. הסטטוס קוו השתנה בקשר לזה, אז הן בכל זאת בוחרות לעורר שוב מהומה כדי להכניס ספר תורה, ש.. לא באמת יקראו בו. כן? אין מי. אז אולי פעם בשנה. אתה רואה מההתנהגות. אם הכותל היה חשוב להם - הם היו מגיעים לשם. לא אכפת להם. הכותל הוא לא הנקודה. הנקודה זה שהם רוצים הכרה. וזהו. אז יעשו כמה שיותר ריבים ומהומות ותקשורת רק כדי לעלות לכותרות שוב ושוב ושוב. לא כי אכפת להם מהכותל. הם לא עושים את החשבון האם הכותל שווה/לא שווה מבחינתם את המהומות. הם רוצים את המהומות! בזכות המהומות ישמעו עליהם, ושוב ושוב ושוב. בשביל לעלות לכותרות הם מוכנים לעשות משהו שלהם בכלל לא אכפת ממנו, בידיעה שזה צובט בלב ליותר חצי מדינה (חרדים-דתיים-מסורתיים-חילונים ימניים שבעד שהרבנות תישאר "למשול בכותל").

תתפלא.

הרב ליאור ראה דברי הרב קוק - וחלק. והוא לא היחיד.

רבותיי גם אוסרים לעלות להר הבית. הרב ליאור מתיר. אין עניין לנהוג בגישה כזאת של ראש בקיר מול כל הרבנים, ולהתעלם מהעובדה שמחלוקות בהלכה זו דרכה של תורה.

והוא חלק למרות שזו הוראת הרבנות הראשית.

זה כזה מופרך בעיניך שאני ברור לי שאסור, אבל שאני אכבד תלמיד חכם שפוסק ככה? אני לא מכיר אותך, אבל אני יודע שיש דברים שהרבנים שלי מתירים ושלך אוסרים, וכן להפך. אז זה הופך אותך לכופר? לא. זה אומר שיש מחלוקות. ואמנם ברור לי כמו צד אחד, זה לא אומר שאני צריך לזלזל וללעוג למי שלא. אדרבה. אני מעריך אנשים ששומעים בקול רבותיהם. למרות הלכתית אני חושב אחרת.

2. זה עדיין לא עונה על מה שכתבתי. את מתחמק מהתוכן של מה שכתבתי.

ולמרות שאני אוחז כדעתך, שלא טוב שכל רב יחליט בעצמו, אני לא בטוח שנכון לדמות את זה למקרה של המשנה הזאת בראש השנה כיון שבסוף אנחנו לא סנהדרין - אלא רבנות ראשית לישראל. וגם חברי בית הדין הגדול יודעים שאין להם סמכות של בית הדין הגדול דאז. וכנל חברי מועצת הרבנות הראשית (שמעתי את זה מדיין בבה"ד הגדול, וגם מחבר מועצת הרבנות)

לא התעלמתי, עניתי להם בתוך התשובה של אחד.

אתה עדיין התעלמת לחלוטין ממה שאמרתי. כתבתי לך כמה דברים.

אחרי שהבנו עכשיו יחד, שאין בעיה שיהיה אדם שיקשיב לרבותיו, כי הרב ליאור הוא רבו המובהק, ואני לא מצפה להגיד לו שלא יקשיב לרבו המובהק למרות שאני ורבותיי והרה"ר חולקים. אז ההסבר הראשון חוזר למקומו. שאדם בעל השקפת עולם יעשה כמו השקפת עולמו, וכמו רבו. ולכן מובן למה אדם פשוט, שהרב שלו זה הרב ליאור, ימחה על רפורמים ויהיה בעד הר הבית. פשוט מאוד.

לגבי הטענה השניה שלי - שההבדל ברור, לא התייחסת בכלל. מקווה שזה אומר שאתה מסכים שיש הבדל.

אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.

אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני. 

אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.

בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.

אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.

מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.

חייבים קודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום - על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית - הגירת אלו שקיים חשש סביר שהם לא רוצים שתהיה ליהודים מדינה, שיהגרו אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, וצפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. ובסוף גם השמאל יודה לנו על זה. 

כל שכן עזיבה צבאית

וגם אם חלקם יתפשרו, אחרים לא יסכימו. ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ועוד, ומה שסוכם עם אחד או כמה מהם לא מחייב את השאר. אם כן, יצטרכו לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה בשלום תהיה לשווא.

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?

האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?

פירוק חמאס מנשקו- בדרך.

השבת כל החטופים- בוצע.

פירוז הרצועה- בדרך.

שליטה בטחונית- הושג חלקית.

ממשל אזרחי- בדרך

אתה הבנת את זה?

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

וזה רע בעיקר אם בלד תהיה בפנים כי הם שרפו להם קולות. משאר הבחינות זה לא כזה דרמטי.

אפשר לקוות שזה ידרבן את הימין להצביע ואולי גם להתאחד גם כדי לשמור על הקולות.

בשאר מסכים איתך. ש"ש

אני לא מדבר עכשיו על מצביעי הדמוקרטים, וגם לא יש עתיד, אלא בעיקר אל אנשי ימין שמצד אחד לא מזוהים עם הממשלה ומצד שני הם עבר נבגדו כבר פעם אחת כשהצביעו לבנט ולימין הממלכתי. כשהם יעמדו בצומת הזו, האם לסתום את האף או לקחת את הסיכון שבממשלה שהם בוחרים תהיה מפלגה שנכנסה לכנסת גם בעזרת מבציעי בל"ד וחדש-תעל, אז הם יבחרו באופציה הראשונה.

לאופוציזיה אין סיכוי ריאלי להרכיב את הממשלה הבאה, אבל בלוק חוסם הוא לא בלתי אפשרי ועל זה הם עובדים חזק.

ומנגד בימין ישנים על האף. בקליפת אגוז, מסתמח שבין 4 ל- 6 לא יעברו את אחוז החסימה.

כנראה טראמפ השיג, באיומים והלחץ שיצר, הסכמים מסחריים לטובת ניצול משאבי הטבע של גרינלנד.  

מה שמלכתחילה היה מעוניין.