אני לא ביטחוניסט בשום דרך, אבל לא ננקטים כרגע צעדים שיעצרו את הטרור.

רוצה דוגמה לעצירת טרור? "חומת מגן" של אריק שרון (לפני שהפך את עורו לצערנו.. אבל יכול מאוד להיות שהוא היה נכנס לעזה מיד אחרי חטיפת שליט והיה עושה שם חומת מגן 2)

[לא בטוח שזה הפתרון, וכמובן שצריך סייעתא דשמיא- אבל כשלא עושים  מספיק, כמו הממשלה הזו, הטרור לא ייפסק]

לבין רפורמי?

שני הדברים אסורים (אפילו למתירי העלייה להר הבית, ולא כאן המקום להאריך).

נשות הכותל עושות פרובוקציה במכוון וללא שום עניין אמיתי במעשה עצמו.

אלו המכניסים קרבן פסח טועים, אך הם חושבים שהם צריכים ע"פ ההלכה לעשות זאת..

ההבדל הוא שהמניע שונה: רצון אמיתי להקריב מול שימוש מכוון בפרובוקציה

יש סרטונים שבהם ראשי התנועה הרפורמית אומרים זאת בפירוש. מצוטט כאן: 

לקרוא למי שעושה מה שההלכה עצמה מחייבת (אילו היינו יכולים) "אנטי יהודי"? נו באמת. ההלכה היא לא דבר חדש, ואין אף עיקרון רפורמי שמחייב רפורמים להתפלל בנפרד (אם יש כאלו, וד"ל). מסביר לך למה זה "פרובוקציה" וזה "טעות בשיקול דעת"?

לך אין ספקות? לפחות את הספק לא להגיב בפורום הזה את דעת המיעוט שלך כי לא תצליח לשכנע אף אחד פה?

הוא אמר בפירוש "מצווה שאנחנו לא יכולים לקיים כיום". תשאל כל רב שיש לו ראש על הכתפיים, והוא יאמר לך או שחייבים היום או שאנחנו לא יכולים אבל משתוקקים לעשות זאת..

"ר"א בן יעקב אומר שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית" (זבחים סב.)

הבעיה היא לא חוסר ביהמ"ק, אלא אי ידיעת מקום המזבח.. אם היינו יודעים- זו שאלה אחרת לגמרי.

שהיה רק מזבח [במקומו ע"פ נבואה] בלא בית מקדש.

רק שלא כולם רוצים בו.. אם הדבר היה אפשרי, היה עדיף שהיה קם בתמיכת העם ולא בהתנגדותו, אבל זה מה יש כרגע..

הוא רק בא לומר שלא זאת הסיבה, כי אם זו היית המניעה היחידה- כבר היינו מקריבים..

לא מסכים להשוואה בינם לבין מהרסי היהדות ומחריביה. זו הגזמה.

הבעיה היא שמחאה כזו תיתפס כ"ירי בנגמ"ש".. כאילו שחסרים מאבקים.

רגע, מה עם "מורא מקדש"? שמעת עליהם?

אני כשלעצמי? עפ דרך רבותיי ועוד, אני מתנגד לעליה להר הבית, וגם להקרבת קרבן פסח בימנו.

ככה שלי אין שאלה בכלל. שניהם זה לא טוב.

אבל.. אני באמת לא מבין את השאלה.

הרי אתה בעצם אומר שיש פה סתירה בהשקפת עולם.. פעם אחת נגד "לעשות דווקא", ופעם אחת בעד "לעשות דווקא"

אדם בעל השקפת עולם א, נלחם על מה שחשוב לו. קרבן פסח בהר הבית, ושלרפורמים לא תהיה שליטה בכותל. זה השקפת העולם שלו ולכן הוא נלחם עליה.

אם אדם זר, אתה מסתכל מהצד וזה נראה לך מוזר? בעיה שלך. אם הייתה לך השקפת עולם כמו של אותו אדם, היית מבין בדיוק את הצורך להילחם על קרבן פסח ונגד רפורמים.

אין עניין כל הזמן לנסות להסתכל מנקודת מבט צדדית, נטולת דעות ורגש, ולחפש סתירות. באמת שאין עניין. זאת השקפת עולמי ולכן אני נלחם עליה. 

פשוט מאוד.

דבר שני,

אתה מנסה להציג את דעתך בתמימות "הבנתי שאסור לעלות, אז גם זה עבירה, וגם הרפורמים עושים עבירה"

כשתהיה רב - תדבר על זה. בסדר? תן לרבנים גדולים ממך לריב. יש פה אנשים שהרב דב ליאור הוא הרב שלהם. וזהו. פה זה נגמר. הרב דב ליאור אומר להם מצווה לעלות להר, ואסור לתת לרפורמים הכרה. זהו.

דבר שלישי,

גם אם תתעקש כ"כ להסתכל על התמונה מנקודת מבט צדדית, עדיין ההבדל ענק.

כבר אמרו לך למעלה שצד אחד רוצה לריב וצד שני לא. והתחלתם לדון על זה... לא הבנתי מה כל הדיון שם.. באמת. ההבדל פשוט.

נכון, זה אף פעם לא נעים לעורר מהומות. אבל לפעמים צריך. נכון? תלוי מה. למשל.. אם יש פיקוח נפש, אז אנחנו נהפוך את העולם כדי למנוע אותו.

השאלה היא תמיד.. עד כמה זה שווה כדי לעורר על זה מהומות?

תשמע, האנשים שהולכים להקריב קרבן פסח, לא מעניין אותם הערבים, מעניין אותם לקיים מצוות עשה דאורייתא ש.. להבנתם גם הם, היום, צריכים לעבוד ולהשתדל בשביל זה. ואם הם מפסידים אותה.. כרת. אז זה שווה מבחינתם, למרות אי הנעימות, לעשות קצת מהומה ולנסות להקריב.

הרפרומיות?

תשמע, היית פעם בכותל הרפורמי? הוא ריק. שומם. כמות האנשים (כולל החרדים והדתיים וכולם) שנכנסים לשם בשנה לא משתווה לכמות האנשים שמגיעים לכותל ביום שלישי רנדומלי. ואיזה רעש וצעקות ודיונים בתקשורת, מה לא. בשביל מה? בשביל מה? ואם אני אספור רק את הרופרמים/ות שמגיעים לשם, ואני לא אספור דתיים-חרדים שמגיעים לשם בשביל השקט - כי תמיד שקט שם. בכלל.. אין מה לדון.

כשיש לך רחבת כותל, שגם ככה היא לא בשימוש, ואתה יודע כמה מהומות יש עליה, וריבים, ו.. הסטטוס קוו השתנה בקשר לזה, אז הן בכל זאת בוחרות לעורר שוב מהומה כדי להכניס ספר תורה, ש.. לא באמת יקראו בו. כן? אין מי. אז אולי פעם בשנה. אתה רואה מההתנהגות. אם הכותל היה חשוב להם - הם היו מגיעים לשם. לא אכפת להם. הכותל הוא לא הנקודה. הנקודה זה שהם רוצים הכרה. וזהו. אז יעשו כמה שיותר ריבים ומהומות ותקשורת רק כדי לעלות לכותרות שוב ושוב ושוב. לא כי אכפת להם מהכותל. הם לא עושים את החשבון האם הכותל שווה/לא שווה מבחינתם את המהומות. הם רוצים את המהומות! בזכות המהומות ישמעו עליהם, ושוב ושוב ושוב. בשביל לעלות לכותרות הם מוכנים לעשות משהו שלהם בכלל לא אכפת ממנו, בידיעה שזה צובט בלב ליותר חצי מדינה (חרדים-דתיים-מסורתיים-חילונים ימניים שבעד שהרבנות תישאר "למשול בכותל").

תתפלא.

הרב ליאור ראה דברי הרב קוק - וחלק. והוא לא היחיד.

רבותיי גם אוסרים לעלות להר הבית. הרב ליאור מתיר. אין עניין לנהוג בגישה כזאת של ראש בקיר מול כל הרבנים, ולהתעלם מהעובדה שמחלוקות בהלכה זו דרכה של תורה.

והוא חלק למרות שזו הוראת הרבנות הראשית.

זה כזה מופרך בעיניך שאני ברור לי שאסור, אבל שאני אכבד תלמיד חכם שפוסק ככה? אני לא מכיר אותך, אבל אני יודע שיש דברים שהרבנים שלי מתירים ושלך אוסרים, וכן להפך. אז זה הופך אותך לכופר? לא. זה אומר שיש מחלוקות. ואמנם ברור לי כמו צד אחד, זה לא אומר שאני צריך לזלזל וללעוג למי שלא. אדרבה. אני מעריך אנשים ששומעים בקול רבותיהם. למרות הלכתית אני חושב אחרת.

2. זה עדיין לא עונה על מה שכתבתי. את מתחמק מהתוכן של מה שכתבתי.

ולמרות שאני אוחז כדעתך, שלא טוב שכל רב יחליט בעצמו, אני לא בטוח שנכון לדמות את זה למקרה של המשנה הזאת בראש השנה כיון שבסוף אנחנו לא סנהדרין - אלא רבנות ראשית לישראל. וגם חברי בית הדין הגדול יודעים שאין להם סמכות של בית הדין הגדול דאז. וכנל חברי מועצת הרבנות הראשית (שמעתי את זה מדיין בבה"ד הגדול, וגם מחבר מועצת הרבנות)

לא התעלמתי, עניתי להם בתוך התשובה של אחד.

אתה עדיין התעלמת לחלוטין ממה שאמרתי. כתבתי לך כמה דברים.

אחרי שהבנו עכשיו יחד, שאין בעיה שיהיה אדם שיקשיב לרבותיו, כי הרב ליאור הוא רבו המובהק, ואני לא מצפה להגיד לו שלא יקשיב לרבו המובהק למרות שאני ורבותיי והרה"ר חולקים. אז ההסבר הראשון חוזר למקומו. שאדם בעל השקפת עולם יעשה כמו השקפת עולמו, וכמו רבו. ולכן מובן למה אדם פשוט, שהרב שלו זה הרב ליאור, ימחה על רפורמים ויהיה בעד הר הבית. פשוט מאוד.

לגבי הטענה השניה שלי - שההבדל ברור, לא התייחסת בכלל. מקווה שזה אומר שאתה מסכים שיש הבדל.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.