א. כן. יש הרבה בנות שיכלו ללכת למקצועות אחרים והחליטו ללכת להוראה.
סיבות אפשריות: הוראה זה מקצוע עם סיפוק, שבו אפשר לראות תוצאות באופן מיידי. אפשר להשפיע על החינוך של תלמידים, ולקחת חלק בעיצוב הזהות שלהם. הוראה זה מקצוע שאפשר לשלב בצורה טובה עם אמהות - כי החופשות חופפות לחופשות הילדים, כי יש יום חופשי, שנת שבתון.
אין קשר בעיניי בין עומק שכלי ורוחני לבין עיסוק במקצוע מסוים. זה לא שכל מי שיש לו עומק עוסק במקצוע Y וכל מי שלא ב-X. אז כן, בהחלט יש בנות בעלות עומק שכלי ורוחני שהן מורות.
מה הסיבה לכך, לדעתי?
אפנה אותך למחקר שנעשה במדינות הנורדיות. מאז שנות ה-60 מקדמים שם שוויון בין המגדרים, ובמדינות הללו הנשים הן בעלות רמת ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר, ואחוז העסקה הגבוה ביותר. אבל במדינות הללו נמצא שהן המדינות בעלות ההפרדה המגדרית בעבודה הגדולה ביותר - לדוגמה, בדנמרק, 60% מהנשים עובדים במקצועות נשיים (שהם מקצועות שלפחות 75% מהעובדים הן עובדות), ולהפך - 60% מהגברים עובדים במקצועות גבריים (אותה הגדרה, הפוך). הנשים עובדות לרוב במגזר הציבורי, חינוך, טיפול ופרא-רפואי, והגברים עובדים לרוב במגזר הפרטי, בייצור ובהנדסה. גם אם יש לגבר ולאישה אותה השכלה, ככל הנראה האישה תעבוד במגזר הציבורי והגבר במגזר הפרטי. מאיפה נובעים ההבדלים האלה? הם מציעים כמה אפשרויות, כמו העדפה - אבל החוקרים חלוקים אם ההעדפה הזאת נובעת ממשהו ביולוגי או משהו חברתי. דעות קדומות: ההבנייה החברתית משייכת עבודות למגדר מסוים, ולכן נמנעים מלהעסיק את המגדר הזה. מסורתיות: באופן מסורתי האישה היא זו שמטפלת בילדים בתא המשפחתי, ונשים מחפשות עבודות שיוכלו לשלב עם אימהות - שעות נוחות, חלקי משרה וכו', בעוד גברים מחפשים עבודות עם הכנסה גבוהה.
ב. האם פער משמעותי באינטליגנציה בין הגבר לאישה עלול להשפיע לרעה על הזוגיות?
הבסיס של זוגיות היא תקשורת. כאשר אין תקשורת, אפשר להחליט שהסיבה לזה היא ההבדלים באינטלגנציה. אני חושבת שצריך לברר מול עצמינו מה אתה מחפש בבת הזוג שלך. המונח אינטלגנציה מכיל בתוכו סוגים שונים של אינטלגנציה - האם אתה מחפש מישהי שחופפת לאינטלגנציה שלך או אולי דווקא משלימה אותך בתחומים שחסרים לך?
בעיניי, דווקא אנשים חכמים יוצרים הרבה פעמים קשרים אינטלקטואליים עם אנשים עם מנת משכל דומה, ויוצרים מרחב שבו מתעסקים ב'דברים של חנונים', וקשר זוגי שלא מתבסס על קשר אינטלקטואלי מאפשר לבטא צדדים אחרים באישיות, שאולי לא באים לידי ביטוי בסביבה האינטלקטואלית.
במילים אחרות, חשוב לי יותר שאב ילדיי ישחנ"ש איתם מאשר שידע לפתור איתם משוואות דיפרנציאליות. כי לזה אפשר למצוא מורה פרטי. נכון שאפשר לשלם גם לפסיכולוג, אבל מורה פרטי יותר זול ;) ברור שאפשר להיות גם וגם. זה לא או או. אבל בקשר זוגי אנחנו לא הולכים לפתור משוואות דיפרנציאליות, אלא הולכים להקים משפחה, ולזה נדרש סט של כישורים שלא נמדד ב-IQ.
אני מפנה כאן לשרשור אחר, שבו כתבתי כמה תגובות: בוודאי שיש, זה לא מופרך בעיניי. רק שלפעמים - לקראת נישואין וזוגיות ועוד תגובה שכתבתי בדיון אחר: שאלה לבנים | ערוץ ７
האם אתה מסוגל להעריך מישהי שקיבלה 100 נק' פחות ממך בפסיכומטרי? וכשאני כותבת להעריך, זה אומר כאישיות ככלל.
ובשולי הדברים:
ג. שאלת אם יכולות להיות "הרבה בנות". אתה לא צריך הרבה בנות, רק אחת. הנה משהו שכתבתי פעם על זה: סטטיסטית, כולנו כאן סינים או הודים. - לקראת נישואין וזוגיות
ד. לבחירות שאנחנו עושים יש מחירים. האם אתה מוכן לעשות ויתורים עבור ההגשמה האינטלקטואלית של אשתך? נניח שאתה רוצה להתחתן עם האישה הכי חכמה בגילך, שלומדת תואר של חכמים באיזשהו מוסד אקדמי. נניח שהיא רוצה להתקדם במסלול האקדמי - האם זה משהו שאתה מוכן לתמוך בו? זה כולל נסיעות שלה לכנסים בחו"ל, וככל הנראה גם תקופה של פוסט-דוקטורט בחו"ל לכמה שנים. מבחינה מספרית, מעטות הנשים שעושות מסלול כזה (ועוד יותר מעטות הדתיות) - וחלק מזה כי הן בוחרות לוותר על המסלול הזה עבור דברים אחרים - וזה יכול להיות עבור ההגשמה של בן הזוג, אימהות ועוד - למרות שאלו לא תמיד דברים סותרים.
ה. כשמקימים בית, יש כאן גם סוג של עסק כלכלי. ראה את השרשור שפתחתי כאן: לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות
אם מישהי רוצה להתחתן עם אברך (לטווח ארוך), בעיניי זה צריך לבוא לידי ביטוי במקצוע אותו היא בוחרת ללמוד. כשאת בתחילת שנות העשרים שלך בוחרת ללמוד מקצוע, זה צריך להיות משהו שתשמחי לקום אליו בבוקר כל יום, אבל גם שיפרנס. לדוגמה, זה אולי חלום לעצב בגדים, אבל קשה מאוד להתפרנס מזה.
הוראה זה מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו בצורה יפה, וגם לגדל משפחה (בלי להסתמך על סבא וסבתא). אתה כותב על מקצועות ש"דורשים יותר חשיבה ויכולת שכלית" - אבל המחיר של זה הוא פחות זמן בבית, פחות גמישות, חופשות שלא חופפות לילדים, סביבה שפחות יש בה נשים ועוד פחות נשים דתיות - ואולי הבחירה היא לוותר על פוטנציאל אינטלקטואלי בשביל המשפחה העתידית.
