נכון שאם יושבים כל היום ולא עושים כלום במשך חודשים עד שנים אז זה מוביל לכל מיני בעיות (דכאון וכדומה ואפילו דברים יותר גרועים)? כלומר יש איזהשהם "תנאים" להרגשה טובה וזרימה של אנרגיה שזה עשייה מסויימת, יצירה וכדומה. וכמובן עדיף גם משפחה, חברים וכד'.
האם ה"כלל" הזה נכון?
ואם הוא נכון, אז איך אנשים שחולים במחלות קשות או שהיה להם תאונה או משהו אחר ומאושפזים חודשים ושנים וכמעט ולא עושים כלום יכולים להיות שמחים / מאושרים?
סליחה על השאלה, זה פשוט משהו שאני מנסה להבין.



















