בהמשך לשרשור הזה כתיב מלא וכתיב חסר בתורה - דוגמא | ערוץ 7
״אמר רבי אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים אטו חכם לאו נביא הוא הכי קאמר אע"פ שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר (תהילים צ) ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול אמר אביי תדע דאמר גברא רבה מילת' ומתאמר' משמיה דגברא רבה אחרינא כוותי' אמר רבא ומאי קושיא ודילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו אלא אמר רבא תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא משמיה דר' עקיבא בר יוסף כוותיה אמר רב אשי ומאי קושיא דלמא להא מילתא בר מזליה הוא אלא אמר רב אשי תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה ודלמא כסומא בארובה ולאו טעם יהיב״ (בבלי בבא בתרא יב ע״א-ע״ב)
אמימר לומד מהפסוק לעיל בתהלים (שכדאי לשים לב שהכותרת של המזמור שלו היא ״תפילה למשה איש האלהים״) שחכם עדיף מנביא, לפי פרשנים מסוימים (כמו רבינו גרשום) גם המשך הגמרא (״אמר אביי תדע…״) היא ראיה לכך שחכם עדיף מנביא. אני רוצה להציע עוד ראיה / חיזוק ללימוד של אמימר.
נוסח הפסוק בכל הגמרות הוא ״ונביא לבב חכמה״ אבל אם נפתח תנ״ך (ובפרט את תנ״ך הכתר) נראה שהנוסח המדויק הוא ״ונבא לבב חכמה״ כלומר נביא בכתיב חסר! והדבר מתיישב נפלא עם הלימוד של הגמרא שהנביא הוא חסר ביחס לחכם.

