החוצפה לסגור שרשור רק בשביל שאינו עומד בקריטוריונים של הפוליטיקה של מנהיג הפורומים וכו' היא בלתי נשלט. ובו בזמן שאפשר לדבר על כל המועמדים אחרים
אני מנסה בדרך שונה להביא לתודעת הציבור את גודל קדושתו של הצדיק ארנון, ואם גם זה ייסגר, אני מבקש שיתנו לי לפחות דרך אחרת להביא את החדשות ומה שהולך סביב הצדיק רבי ארנון שליטא.
ייש"כ ובתקוה להבנה ובזכות זה תזכו להימנות בין אלה שציפו לישועה והיה להם חלק בבנין בית המקדש בבא
בצעד של עזות מצח אפילו על פי ההגדרות הסלחניות מאוד של הר הבית, ניצל חמאס את סגירת ההר ליהודים לרגל חג הקורבן כדי להציב שם כרזת ענק. בעצם תלייתו של שלט כזה בהר בידי ארגון הטרור אין חידוש גדול. זה הרי קורה שם מדי חג מוסלמי כבר שנים. לרוב המשטרה אפילו לא נוקפת אצבע למראית עין כדי למנוע זאת מראש או לכל הפחות כדי להעמיד את יוצרי השלט הזה ותוליו לדין.
"בהמשך אסף מרשך שקיות שהיו מונחות על האדמה, שוב סטה מהמסלול בתואנה כי בכוונתו לזרוק את השקיות לפח האשפה. מרשך התעלם מהוראות השוטר לשוב למסלול הקבוע באומרו: 'המזרח התיכון לא בוער כל כך מהר. צריכים להתאמץ יותר. אם אחרי זה יגיעו אליך בטענות אני מצטער על זה'.
"בהמשך הביקור שוב סטה מהמסלול הרגיל וביקש מכל חברי הקבוצה להתקרב אליו במטרה להסביר להם על אחת מאבני העתיקות שהיתה מונחת על העפר. הקבוצה התקדמה והתקרבה לאזור הצפוני הקרוב לרחבת כיפת הסלע. מרשך פנה לאחד המבקרים ואמר לו: 'תשיר את כל השיר'. בהמשך, כאשר הקבוצה הגיעה ליד הרמה, מול כיפת הסלע, מרשך קרא בקול: "ברוך אתה ה' א־לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. בשלב זה פנה מרשך לחברי הקבוצה ואמר להם כי הם יכולים להתחיל לשיר והוא ימשיך. אנשי הקבוצה החלו לשיר את מילות השיר 'יבנה המקדש, עיר ציון תמלא' תוך הגברת קולם ומחיאות כפיים רמות, חרף בקשת השוטרים לחדול מכך"
סך ההרחקות המצטבר של ניסני מההר במשך פחות מעשור של פעילות מגיע כבר ליותר משנתיים וחצי. הרחקות ומעצרים קודמים של ניסני נומקו בסיבות מגוחכות לא פחות, כדוגמת סירוב לדרישת הווקף להסיר את כיפתו כאשר עלה להר כתייר (2013), סירוב לדרישת הווקף לצאת משטח ההר (2013), ישיבה בשטח ההר שלא במקום המותר תוך סירוב להתקדם (2014), התקרבות לרחבת כיפת הסלע (2017), טקס קידושין שלו ושל אשתו שרה בהר (2017), ויכוח עם השוטרים על איסור שתיית מים מהברזיות בהר (2018), שירת המנון המדינה (2018), חלוקת עלון ובו פסקי בג"ץ המתירים תפילה בהר (2019), צילום הנעשה בהר למרות טענות שוטרים שהדבר אסור (2020), סטייה מהמסלול המותר (2021) וקריאה בקול רם "הר הבית בידינו" (2021).
כמה מפעילי ההר הבחינו לאחרונה בפרסומים בערבית ברשתות החברתיות על סכנה כביכול של השתלטות יהודית על החללים התת־קרקעיים הנרחבים בדרום מערב המתחם. מנסיון העבר העגום בהר, "התרעות" מעין אלה הן בדרך כלל עדות לסכנה מוחשית של השתלטות אסלאמית־דווקא על הנקודות שהמוסלמים טורחים לסמן. כך היה בעבר באורוות שלמה וכך גם במתחם שער הרחמים. עשרות שנים לפני שהשתלטו בפועל עליהם, סימנו הגורמים האסלאמיים את האתרים הללו כ"מועדים להשתלטות יהודית". אורוות שלמה, יש לציין, הן כיום המסגד הגדול במזרח התיכון ובו עשרת אלפים מקומות ישיבה.
"העניין הוא הרצון להקים התנחלות במרתף בדרום הצד המערבי של מסגד אל אקצה", כותב בפייסבוק ד"ר עבדאללה מערוף מאיסטנבול. "רשויות הכיבוש מתכוננות ומכינות אותו ככל הנראה כדי שיתאים לאתר תפילה. (כשהעבודות יסתיימו. א"ס) רשויות הכיבוש יפתיעו אותנו בפריצת הכותל הדרומי והמערבי (במקום זה. א"ס), ופתאום זה יהפוך להתנחלות ולבית כנסת בתוך מסגד אל־אקצה". "בל נשכח שהסיבה לפתיחת המסגד המרוואני (אורוות שלמה. א"ס) לתפילה בשנת 1996", מוסיף מערוף ומשגר רמז עבה על הכוונות האסלאמיות לגבי השטח המדובר, "הייתה הפצת הידיעה על מסמך ביילין־אבו מאזן, שבו לפי הדיווחים באותה תקופה, פתרון בעיית מסגד אל־אקצא יהיה על ידי חלוקתו באופן שכל מה שעל גבי הקרקע יהיה שייך למוסלמים ואילו חלקיו התת־קרקעיים יימסרו למתנחלים. האם נחכה כעת לראות את השטח הזה נמסר למתנחלים כדי להפוך אותו לבית כנסת באישור ערבי שבשתיקה?".
אגב - יש גם דברים פחות מחמיאים עליו:
את הקשר המשפחתי החם בין האחים קואומו הכירו מקרוב צופי CNN. בשיא מגיפת הקורונה, נהג האח הצעיר כריס קואומו (שהנחה תוכנית חדשות יומית בפריים־טיים) לקיים ראיונות סמכותיים וקלילים עם אחיו הגדול אנדרו, שכיהן אז בתור מושל ניו יורק. השניים עקצו זה את זה בשידור, השתדלו לא לדבר פוליטיקה, אך ניגוד העניינים ריחף מעליהם בענק.
בסוף, ברית האחים קואומו התנפצה להם בפרצוף. אם בעבר הצליח העיתונאי, שתכניו עסקו בתככים פוליטיים, לתמרן על המסך בין השערוריות שבהן הסתבך אחיו הפוליטיקאי - אזי כשטענות על הטרדות מיניות טלטלו את כיסאו של אנדרו, היה כבר קשה להתעלם מהאינטרסים ומהשרלטנות שדלפו מהמרקע.
ראה יותר בישראל היום
@arnonsegal1
·
כשהמשטרה רקובה ומושחתת העוול המוסרי מוטל על כולנו. כולנו חתומים עליו. פעם אבו אלקיען משלם את המחיר ופעם אהוביה סנדק. אסור לנו להשלים עם התנהלות של סדום
ארנון סגל, המתמודד בפריימריז של מפלגת הציונות הדתית פוער את פיו נגד גדולי ישראל שאסרו את העליה להר הבית • בש"ס דורשים מיו"ר המפלגה, בצלאל סמוטריץ', לגנות את דבריו של המתמודד בפריימריז – בינתיים הוא שותק
תגובת הרה"צ רבי ארנון שליטא
הכי כואבת לי מכל ההאשמות: הטענה שאני מתנשא. כן, בעוונותי נולדתי אשכנזי אבל סהדי במרומים שאני אוהב את כולם ולא מרגיש טוב יותר או ערכי יותר מאף אחד מחברינו האהובים לדרך במחנה הלאומי. כולם אחי ורעיי. כל שביקשתי הוא להזכיר לציבור גדול שחדל להאמין בעצמו וביכולותיו את חלומותיו הגדולים
מי אני: ארנון סגל, בן 42 נשוי + 8.
מקום מגורים: עיר דוד, ירושלים.
מתמודד במפלגת: הציונות הדתית.
עבר ציבורי: עיתונאי מזה כ-14 שנים. בעשור האחרון כתבתי דף שבועי על הר הבית במקור ראשון – "דף הבית". בשנה שעברה הוצאתי לאור ספר "הבית – העבר, ההווה והעתיד של המקום הקדוש בעולם".
מה הדבר הראשון שתרצה לעשות בכנסת הבאה? הכרה בהר כמקום קדוש לעם ישראל ומתן חופש פולחן ליהודים שם.
לא מתחיל את הבוקר בלי? "מודה אני" וכוס קפה.
למה דווקא במפלגה הזאת? כי היא מבטאת ימין אמיתי שאיננו מתכחש לבשורתו, ולא פחות מכך: כי בניגוד למפלגות אחרות בימין, היא פונה לציבור ומבקשת את אמונו, הצטרפותו והתפקדותו.
איך היית מגדיר את עצמך במשפט אחד? רואה כעיקר שליחותי להזכיר לעם ישראל בכלל ולמחנה הלאומי בפרט את חלומותיו הגדולים והנשכחים ובראש ובראשונה את חלום הדורות היהודי – השבת הר הבית לתפארתו. שיפסיק לברוח מעצמו ומבשורתו.
איך נראה שולחן השבת שלך? אפשרות חד-שבועית להרים ראש מהמחשב ובכלל מהמרוץ היומיומי, ולהיזכר שלצדי אישה נפלאה ושמונה ילדים יקרים.
מתי פעם אחרונה בכית ובגלל מה? בתאונה הנוראה השבוע שבה ילד תמים בן 6 משבות רחל נהרג בגלל אוזלת היד של כולנו.
ואדרבא מקווה שארנון או מפלגתו יזכה לפרסם כאן
אני כשלעצמי ומה אני. יהודי שאכפת לו גלות השכינה. לא עובד בשום ולשום מפלגה. כל בחירות כפי שאני רואה מי שמקדם בנין בית המקדש ובית דין הגדול. והקבה ישלם שכרכם
מכונית משא של הווקף הירדני נצפתה ביום חמישי האחרון כשהיא שופכת פסולת במזרח הר הבית, בניגוד לחוק העזר העירוני של עיריית ירושלים. הפעולה הזאת אינה יחידה, ואינה מעשה תמים ושולי: הווקף הפך את מזרח הר הבית בשנים האחרונות למזבלה פרטית ולאזור מחסנים.
במשך מאות שנים היה מזרח הר הבית מוזנח. בתקופה הבריטית נבנו בו טרסות ושופץ גרם המדרגות המזרחי, ובעשורים הבאים סללו בו הירדנים שביל המוביל לרמה המוגבהת; אך המקום היה מוזנח, בעיקרו, מלבד העצים שצמחו במקום. בשנות השבעים, לאחר שחרור העיר, החל הווקף בקבירת הארכיאולוגיה בהר, בין השאר באמצעות עבודות גינון (מילוי עפר ושתילת עצים) וסלילת שבילים במזרח ההר.
בשנות התשעים ערך הווקף חפירה לא חוקית בדרום מזרח הר הבית, והוציא משאיות עפר רבות ללא פיקוח ארכיאולוגי. ערמות העפר טופלו במשך השנים במפעל הארכיאולוגי החשוב של סינון העפר מהר הבית בגן הלאומי עמק צורים, וכיום בהר הצופים. ערמות עפר נוספות נשארו במזרח ההר עד שהווקף יאפשר להוציאן תחת פיקוח ארכיאולוגי (בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא). במהלך השנים ניצלו המוסלמים את לילות סוף הרמדאן לפגיעה בערמות עפר אלו ולסלילת שבילים בתוכן. כמו כן הווקף העמיד במזרח ההר מכולות אחסון, והוא משתמש בו כבמזבלה, כפי שראינו השבוע.
ממנהלת הר הבית נמסר: "התופעה הבזויה הזו נמשכת לאורך כל שנות הניהול האסלאמי ופוגעת בקדושת המקום, והיא עוד הוכחה לכך שהר הבית אינו קדוש לאסלאם. זו סיבה נוספת להעביר את ניהולו לידי מי שינהל אותו כראוי למקום הקדוש ביותר לעם ישראל. תופעות שליליות דומות הופסקו כבר בהר הבית לשמחתנו עם ריבוי היהודים בהר הבית, וככל שיותר יהודים יפקדו את המקום כן ימעטו התופעות הללו".
בניגוד לחוק: במזרח הר הבית נערמת מזבלה - מקור ראשון
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.
וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
הבית המשפט לא מסוגל להגן על הבוחר מפרסומי כזב תקשורתיים
כשעיתון מפרסם ידיעה כוזבת וקשה נגד נבחר ציבור, התגובה הטבעית היא לחכות לתביעת הדיבה. אבל כשצוללים למורכבות המשפטית, מגלים אמת מטרידה: המערכת המשפטית לא בנויה להגן על תהליך ההכרעה הדמוקרטי בזמן אמת.
* אין פיצוי על "נזק פוליטי": בית המשפט בוחן פגיעה אישית בשם הטוב, ולא מתמחר אובדן מנדטים או נזק לאומי. מבחינה משפטית, תביעת דיבה עוסקת באדם הבודד ולא בתוצאות הבחירות.
* לתומכים אין מעמד משפטי: חוק איסור לשון הרע אינו מאפשר לאזרחים, לתומכים או לציבור שלם להגיש תביעה, גם אם הפרסום פגע קשות במדינה.
* צדק מאוחר הוא לא צדק פוליטי: פסק דין שמגיע שלוש שנים לאחר הפרסום, כשהבחירות כבר הוכרעו והממשלה כבר התחלפה, הוא חסר משמעות מעשית. מבחינת גוף תקשורת המונע מאג'נדה, הפיצוי הכספי המאוחר הוא פשוט "הוצאה מוכרת" בדרך למטרה.
המסקנה המתבקשת:
במציאות שבה המערכת המשפטית לא מסוגלת להתערב, נטל ההגנה על הדמוקרטיה עובר כולו לכתפי הבוחר.
אין לנו את הפריבילגיה להיות אזרחים פסיביים. כדי לשמור על המדינה ועל עתיד משפחותינו, כל אזרח חייב לפתח ספקנות בריאה, לגלות תחכום, לצרוך מידע באופן ביקורתי ולא ליפול בפח של הנדסת תודעה ופרסומים זדוניים. בית משפט זה טוב וראוי, אבל לא מספיק, התשובה לתקשורת מגויסת היא לא הבית המשפט – אלא ציבור ערני, חכם ומפוכח בקלפי.
