ראה כאן: רבנים צעירים – דעו מקומכם
מעתיק כאן שוב דברים שפרסמתי בעבר בהקשר אחר,
שכתב הגר"א שפירא זצ"ל:
"בתקופה האחרונה ראינו הופעות פומביות
של המלבישים עצמם איצטלא דרבנן
ופוסקים בעניינים חמורי עולם
וגורמים בכך תקלות חמורות.
ועל עניין זה דיברתי כמה פעמים בכינוסי דיינים
והגדרתי אנשים אלו כנמושות ונמוכי דעת
שאינם מסוגלים לשיקול דעת אמיתי של תורה
ומכשילים את הרבים בהוראות מסוכנות,
ולפעמים עד פיקוח נפש.
כשהיה העולם כתיקונו ידע כל ת"ח ורב את מגבלותיו
שפלוני מסוגל לפסוק בענינים של חלק א' מיו"ד,
ועל ס"ת ומקוה למשל יהסס ולא יפסוק
ללא התיעצות עם גדולי תורה,
וכ"ש בכשרות גיטין וקידושין
שדורשים דרגה גבוהה יותר של כושר הוראה.
ובשאלה של עגונה אפילו רב חשוב נמנע מלפסוק
מבלי לשאול את רבותיו גדולי הדור המוסמכים.
ובענינים של כלל ישראל רב רגיל, או ראש ישיבה
שלא מפורסם ששולט בכל חדרי תורה
ומוסמך לפסוק הוראת בכל מקצועות התורה
לא היה עולה על דעתו לגלות ברבים
את חוות דעתו להלכה ולמעשה.
הערבוביה הזאת של הדיוטות
המכתירים את עצמם בכתר של תורה
הם פרצה נוראה במעמדה של תורה.
ומכ"ש חוצפא של ת"ח קטן
שלמד כמה שנים בישיבה
מעיז בנפשו להתווכח ולחוות דעה בענינים אלו".
עכ"ל הגר"א שפירא זצ"ל השייך לענייננו.
בספרו 'מורשה' הובאו בהקשר זה דברי ה'נודע ביהודה'
שהבאתי בתגובה הקודמת - אעתיק כאן את המשך דברי הנוב"י:
"ובראותי הדברים הזרים הללו הוספתי חרון אף יותר ויותר.
וראה כמה גבר אצלך הילדות והשחרות
וכוספך לקפוץ להורות לההבילך בהבל הבלים כאלו
ואין הדברים כדאי להשיב עליהם כלל
וראוי אתה לגעור בך בגערה עבור זה...".
כמו כן, הובאו שם דברי ה'פתחי תשובה'
(אה"ע סי' י"ז ס"ק ק"מ, ויו"ד סי' צ"ט סק"ה
בשם שו"ת צמח צדק (הקדמון) סי' מ'):
"דחכם מורה הוראה בעינן כרב נחמן ורב שילא בדורם,
שכדאי המה לסמוך על הוראתם וכו',
אבל זה לא שאל אלא ללמדן היודע ספר
אבל לא נהירין ליה שבילי דהוראה
אע"פ שהוא מוסמך מה זו סמיכה
הכל יודעין שאין דינים כאלו מסורין לכל
כשאר דיני איסור והיתר בשר בחלב ונטל"פ".
עוד כתב הרב שפירא:
"ברור, שמי שלא יכול לפסוק בשאלות חמורות
בכל ד' חלקי השולחן ערוך, ופסקיו מקובלים בישראל,
אינו יכול לפסוק פסקים בענינים של כלל ישראל,
שהם קשים ומורכבים הרבה יותר"
[והפנה ל'דרשות המהר"ל", דרוש על התורה, עמ' מ'].
כידוע, היה שגור על לשונו של הגר"א שפירא הכינוי "רעבעלך",
לרבנים העוסקים בסוגיות שאינם ראויים לעסוק בהן.
ועוד כתב:
"רק גדולי תלמידי החכמים שבדור
שבכוחם לפסוק בשאלות חמורות בכל חלקי התורה,
ופסקיהם מקובלים בישראל,
ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל.
כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להמנע מלפסוק בעניינים אלו,
ואם בכל זאת מורה הלכה - כבר קרא עליו הרמב"ם (פ"ה מת"ת ה"ד) -
"רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר: כי רבים חללים הפילה וכו'
ועליו נאמר: 'ועצומים כל הרוגיה'
אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי
והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם
וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל
הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם
והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות,
עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים קטנים מחבלים כרמים"".
הרב אביהו שוורץ שליט"א סיפר בדומה לכל הנ"ל,
שהרב שפירא אמר לו פעם בהקשר זה:
"איך הוא מסוגל - רב פלוני - לכתוב פסק הלכה לכל הציבור הרחב,
הרי הוא רב מדרגה חמישית, לא למעלה מזה!
הוא יכול לומר דעתו לשכנים שלו, אבל לא מעבר לזה".